יעתי שרידלי סקוט עושה סרט המבוסס על סיפור יציאת מצרים, אבל לא ידעתי שבעצם הוא עשה רימייק של "נסיך מצרים", עם כריסטיאן בייל בתפקיד משה ואסתטיקה של כל-סרט-היסטורי-בעשור האחרון, כולל פלטת הצבעים של "300" וסצינות הקרב של "טרויה". השם המקורי של הסרט הוא מטופש למדי – זה היה פשוט "Exodus", אבל זה הפך ל-"Exodus: Gods and Kings". מה הקטע של כותרת המשנה? הם בונים על סרט המשך? מה השם העברי הרשמי אני לא יודע, אז בינתיים אלך על פשוט "יציאת מצרים".
את הברד, נהר הדם ועמוד הענן אני זוכר, וגם את הקטע המגניב בסוף עם הים, אבל אם היה ביצירת מצרים קרב ענק בין צבאות המצרים והיהודים (כפי שנראה בתחילת הטריילר, אם אני לא טועה) פספסתי אותו.
לגבי השם
הרי יש את הסרט "Exodus" המפורסם משנות השישים, אולי לא רצו שיחשבו שמדובר ברימייק… :/
302
לקחו את האח של פרסי מ300 בתור פרעה + סצינות שירדו בעריכה מ"גלדיאטור" + העלילה של בן המלך והעני ועשו מזה מעדן כשר לפסח.
מעניין אם יכניסו את הקטע שהמים מגיעים להם עד הביצים.
אלים ומלכים
ממה שאני זוכר, לא רק שיש בסיפור רק אל אחד (זו די הפואנטה של כל יציאת מצרים), יש בו גם רק מלך אחד. משה היה נסיך והתחרותיות האפשרית בינו לבין רעמסס מוזכרת בעיבודים רבים, אבל כותרת המשנה של הסרט באמת לא נראית קשורה לכלום.
הסבר אפשרי -
לצד האל האמיתי יש התייחסות גם לאלים של מצרים שיענו נאבקים בו. לגבי המלכים, לא יודע למה.
עוד הסבר אפשרי
יש מצב שgods and kings הוא פשוט סוג של ביטוי באנגלית? אני יודע שלפחות למשחק Civilizaion V יצאה לאחרונה הרחבה שנקראת בדיוק ככה (ואני מניח שרידלי סקוט/המפיקים לא לקחו את כותרת המשנה משם)
חוץ מזה, כדאי לזכור שמדובר בסוג של אגדה ולא באירועים מתועדים בדיוק היסטורי. גם דיסני נדמה לי לקחו לעצמם פרשנות די חופשית עם הסרט "נסיך מצריים".
דרימוורקס
(ל"ת)
אני לא בטוח שזו מלחמה בין בני ישראל למצרים
למעשה נראה לי שרק העריכה המגמתית של הטריילר גרמה לנו לחשוב ככה. זה בטח קרב שמוזס יקירנו מפקד עליו או משהו כזה….
אבל אם כבר-אני די בטוח שדגלים של צבאות לא היו קיימים בימי מצרים העתיקה……..
אאל"ט, במלחמות מסופוטמיה-מצרים בעת העתיקה היה שימוש בצורות מסוימות של דגלים.
(ל"ת)
ובנוסף לכל מה שנאמר
איפה ארון פול איפה?
ועכשיו גיליתי שג'ון טוטורו גם בסרט. האם הוא מופיע בתפקיד ישו?
ארון פול בתפקיד יהושע
רואים אותו בסצנות בודדות. מלבד זאת- הוא נראה כל כך שונה מכרגיל עם זקן על הפרצוף- שגם אני לא זיהיתי שזה הוא עד שקראתי את הקרדיטים בסוף
הוא עומד לצידו של משה פול
(סליחה)
איך אני אוהב את כריסטיאן בל
הטריילר לא משהו, אבל רק הפרצוף שלו מרח לי חיוך על הפנים. נקוה שהכרס מחלום נעלמה. שחקן אדיר
מתאים לו משה
גם בטמן היה כבד פה וכבד לשון.
ולטריילר קצת אחר
בחור שוודי החליט שהוא לא ישקוט ולא יידום עד שהוא יהיה הקולנוען הכי פלצן עלי אדמות.
התוצאה? טריילר, לא אני מצטער, טיזר של 72 דקות לסרט של 720 שעות שייצא רק ב2020.
מהרו לצפות כי הקדימון יורד מהרשת ב20 ליולי, אך אל דאגה כי ב2016 הוא יעלה טריילר קצת יותר ארוך של 7 שעות ו20 דקות ואז ב2018 טריילר של 72 שעות עד שב2020 הוא יקרין את הסרט במקביל בכמה מקומות בעולם ואז ישרוף את הפילם ולעולם לא יעשה סרט עוד פעם. זה אפילו לא משאלת לב או משהו – זה אשכרה מה שהוא אמר שהוא יעשה.
אני חושב שאני מבין עכשיו יותר טוב את פון טרייר כשהוא אמר " אל תהיו כאלה שוודים"
קישור
גרסת CGI ל"עשרת הדברות" של דה-מיל
על התסריט חתום סטיבן זייליאן ("רשימת שינדלר"), אז יש תקווה שאולי הסרט יהיה טיפה יותר מסתם עוד אפוס אקשן היסטורי גנרי. מצד שני, אותו זייליאן כתב גם את אחד הסרטים הכי גרועים בקריירה של סקוט – "חניבעל".
ארון פול צפוי לשחק את יהושע
אם מרבית הסרט יהיה מסביב למשה (כריסטיין בייל) אז בטח רק לקראת הסוף כזה יראו את ארון פול
הרגע הזה שהוא צועק 'בי'צ'
Yo Pharoh, ley my people go, BITCH!
(ל"ת)
לפחות מהפן הויזואלי סקוט לא איבד את זה.
תגידו מה שתגידו על התסריטאים שהוא עובד איתם, אבל אף אחד (ברצינות, אף אחד) לא יודע לביים אפוסים היסטוריים כמו סקוט.
למה כמה אפוסים היסטוריים הוא כבר ביים?
אני יכול לחשוב על "ממלכת גן עדן", "רובין הוד" ו"גלדיאטור" ולא באמת אהבתי אף אחד מהם…
אתה לא אהבת...
שאר העולם די סוגד לגלדיאטור, גרסת הבמאי של "ממלכת גן עדן" נחשבת ע"י לא מעט מבקרים למאסטרפיס שחבל שלא יצאה ככה לקולנוע, ורובין הוד סתם נראה פצצה אבל באמת סרט לא משהו.
תגיד מה שתגיד, הבנאדם גאון טכני וכל הסרטים שלו נראים מדהים, כולל הסצינות בטריילר הזה.
הסצינות בטריילר הזה שיעממו אותי.
הן "יפות", כלומר, מצולמות היטב, כן, אבל להוציאת את הסוס בסוף – סטנדרטיות נורא. הן היו יכולות להיות לקוחות מתוך מאה סרטים או סדרות היסטוריים מהזמן האחרון, ולרגע לא נראו ייחודיים או אפילו אמיתיים – יש הרגשה של אולפן.
רובין הוד הוא
הסרט היחידי שראיתי בקולנוע ומרוב שיעמום יצאתי באמצע…
נראה ענק
אם יש משהו שרידלי ממש טוב בו, זה ביום אפוסים. הגיע הזמן שיעזוב סרטי פשע ומד"ב ויתמקד במה שהוא טוב בו. אגב, אם אני לא טועה היה קרב צבאות בתנ"ך (אפילו כמה?) הוא מה שהוביל לקריעת ים סוף. וגם אם לא, ארנופסקי כבר הוכיח שבתנ"ך הכל אפשרי.
דווקא "רובין הוד" היה די משעמם
אבל מבחינה טכנית, עשוי בצורה מושלמת.
ושלא נדבר בכלל על גרסת הבמאי של "ממלכת גן עדן" שהיא פשוט יצירת המופת, ולדעתי גם האפוס ההיסטורי הכי טוב שאפשר למצוא.
מה שהוא טוב בו?
אר יו קידינג? רידלי סקוט היה פעם, משנת 1979 עד 1982, במאי מד"ב מדהים. אחר כך עשה גם את תלמה ולואיז, שהוא נהדר. מאז התמחה בסרטים שויזואלית נראים נהדר אך מאמללים את הצופה בטמטומם (כמו למשל ג'י.איי.ג'יין, המקבילה הנשית לסרטי ואן דאם, או פרומתיאוס, שבאמת קצרה היריעה מלתאר איזה זבל זה). ולא, גלדיאטור זה לא סרט טוב.
היו קרבות בתנ"ך, אבל לא ביציאת מצרים
ביציאת מצרים הקרב היה בין האלוהים למצרים. בני ישראל היו אוסף של עבדים שעוד לא התגבשו לעם, בטח שעוד לא הקימו צבא, ולא היתה להם היכולת (עדיין) להילחם, ובעצם הא-ל עשה את הכל בשבילם. המצרים אמנם רדפו אחרי בני ישראל, אבל בני ישראל לא השיבו מלחמה – הניצחון היה בעזרת ניסים (ים סוף נסגר על המצרים והטביע אותם). רק כשהם התחילו לנדוד במדבר התחילו הקרבות עם עמים שונים (שהראשון בהם היה עמלק).
אותי רק מעניין לדעת
מי ישחק את אופטימוס פריים.
או שזה סרט אחר? נהיה קשה להבדיל…
כריסטיאן בייל נראה מגוחך,
שום מצב בעולם שאני קונה אותו בתור יהודי מלפני 4000 שנה. הוא נראה ולבוש כמו צלבן אירופאי!
משום מה כל הסרטים מתעלמים מגילו של משה
הוא היה בין 80 ביציאת מצרים, לא גיל למרוצי מרכבות.
ואראגורן היה בן 87 כ"שר הטבעות" התרחש.
(ל"ת)
ושר הטבעות זה פנטזיה
שבה אנשים זקנים יכולים לעשות סלטות כאילו הם מינימום בני 20 בלהקת ברייקדאנס.
גם התנ"ך.
(ל"ת)
אוי, רגע
לא התכוונתי לפתוח כאן את הויכוח הנדוש על האם התנ"ך הוא סיפור אמיתי שכל מילה בו אמת או לא – רק לציין שגם בו אנשים עושים דברים בגילאים, הממ, בלתי סבירים למדי. משה, למשל, נדד במדבר 40 שנה *אחרי* גיל שמונים.
אם היה בן 35, זה היה לוקח לו חצי שנה טופ.
(ל"ת)
זה קצת פוגעני.
(ל"ת)
"שר הטבעות" הוא לא ספר הפנטזיה היחיד בדיון הזה.
(ל"ת)
אולי לא כדאי לתפוס את הזמנים* בתנ"ך באופן מילולי כל כך
(או כפי שאנחנו מתייחסים אליהם כיום). אלא אם אתה מאמין שהעולם (ולא באמת משנה אם מתייחסים ליקום או רק לכדוה"א) באמת בן פחות מ-6,000 שנה ושנוח מת בגיל 950 שנה (למשל).
________________________
* ולא חייבים לעצור רק בזמנים.
תדייק בבקשה
לפי היהדות, האדם נברא לפני פחות מ-6000 שנה, לא העולם.
העולם נברא בששת ימי הבריאה שלא ידוע כלל מה היה אורכם. ברור לחלוטין שלא מדובר ביממה כמו שאנחנו מכירים של 24 שעות. אמנם כתוב "ויהי ערב ויהי בוקר", אך עד ליום הרביעי עוד אין שמש, לכן ה"ערב" וה"בוקר" הם לא הערב והבוקר שאנחנו מכירים וכך גם ה"יום". יש מפרשים שכל יום מימי הבריאה מסמל תקופה של מיליוני שנים. הספירה העברית היא לבריאת האדם ולסוף התהליך של בריאת העולם. אז נא לדייק.
נאה דורש נאה מקיים: לפי איזה מסיפורי הבריאה?
גם לפי בראשית א' לא המצאתי דבר: "במסורת היהודית נמנות השנים בלוח השנה העברי מבריאת העולם (שנה קודם בריאת אדם הראשון), ולפיה השנה הנוכחית – שנת ה'תשע"ד היא חמשת אלפים ושבע מאות ושבעים וארבע שנה לבריאת העולם." [ויקיפדיה, ולפני שממהרים להשמיץ, הם לא המציאו כלום]
מה שכתבת לגבי "יום" בששת ימי הבריאה הוא פרשנות שכבר נתקלתי בה, ועדיין, פרשנות.
אבל כל זה לא משנה מאחר שגם אם תטען שהספירה היהודית מתחילה רק עם בריאת האדם (נגיד), עדיין יש בה טעות של כמה סדרי גודל ("על פי הקונצנזוס המדעי כיום בתחום הפלאואנתרופולוגיה, התפתח סוג האדם בתחילת תקופת הפלייסטוקן, לפני כ-2 עד 2.5 מיליון שנה" וגם אם תתייחס רק לאדם הנבון, ההומו ספיאנס, עדיין מדובר במאות אלפי שנים ולא 6,000).
לסיכום, הטיעון שלי היה מדויק דיו לצורך הנקודה, ופרשנות שונה לכאן או לשם לא באמת משנה אותה.
לא ברור מה המקור לספירה הזו אבל
היא לא לבריאת העולם או להיווצרות האדם. לדעתי האישית זו ספירה לתחילת התרבות כפי שאנו מכירים אותה כיום. בכל מקרה הספירה הזו היא לא משהו עקרוני ביהדות.
אבל זה אתר קולנוע ולא תיאולוגיה אז תנו להנות מהטריילר בשקט בלי וויכוחים כבדים (;
המדע משנה את דעותיו בקשר לעבר הרחוק הרבה פעמים
היום זה הקונצנזוס, מחר יהיה קונצנזוס חדש.
המדע האמין במשך מאות שנים שהעולם קדמון ומעולם לא נוצר, עד שהגיע תאוריית המפץ הגדול. והוכיחה שהעולם אינו קדמון.
למדע יש רק השערות בקשר למה שאירע לפני מיליוני שנים. אלה לא עובדות שלא ניתן להתווכח איתם – אלו תיאוריות שאולי יום אחד יופרכו. מה גם שזה מצחיק שאתה משלב מושגים מתאוריית מוצא האדם של דרווין. אז כן, כל מי שמאמין בתורה (לא משנה מאיזה דת) לא יאמין שהאדם מוצאו מן הקוף. וכשבאים להציג סיפור ששייך לאמונה דתית, צריך להיות נאמנים לאמונה של מי שמחזיקים במיתולוגיה. אם עושים סרט על הרקולס מתבססים על האמונות היווניות ולא על המדע. כמו כן, אם יעשו סרט על ישו יתבססו על האמונות הנוצריות ולא על המדע. כך גם פה.
ולגבי ימי הבריאה: הפרשנות זה לומר שכל יום הוא תקופה בהתפתחות העולם, אבל זה שלא מדובר על ימים כפי שאנחנו מכירים אותם זה פשט הכתוב. כתוב כבר מהיום הראשון לבריאה "ויהי ערב ויהי בוקר" וברור שלא מדובר על "ערב" ו"בוקר" כפי שאנחנו מכירים, כי השמש נבראה רק ביום הרביעי. לכן לפי הפשט לא מדובר על ימים רגילים.
המדע *מעדכן* את עצמו בהתאם לראיות חדשות ובכך גדולתו
לא כ"כ מהר מתחלף הקונצנזוס בין היום למחר. גם כשמתגלות ראיות חדשות, הן לא בהכרח מאפסות את הידע ומתחילים מהתחלה, אלא משנות חלקים מסוימים בו. לגבי גיל היקום או מוצא האדם, אלה תאוריות מבוססות היטב, ולא רק זאת, אלא שתחזיות שנובעות מהן תאמו לממצאים חדשים שנתגלו אחרי שהן פותחו, ובכך רק חיזקו אותן. הסיכוי שמחר ישתנה הקונצנזוס המדעי בנושאים האלה אפסי.
ברור לי שעיבוד לסיפור מקראי מתבסס עליו (כאילו דה?) אבל שים לב שכל שאמרתי הוא "לא כדאי לתפוס את הזמנים בתנ"ך באופן מילולי כל כך", כך שהפרשנות שהבאת לימי הבריאה למעשה רק מחזקת את הנקודה שלי.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
טוב, לפחות בדבר אחד אתה טועה באופן אבסולוטי.
אני מכירה אנשים מאמינים ( שדתם היא יהדות, אם זה לא ברור) שגם מאמינים שמוצאו של האדם מן הקוף.
עזוב לרגע את הזמן
לא נראה לך קצת יותר בעייתי שכדור הארץ התקיים מי-יודע-כמה-זמן בלי שמש ושגם צמחו עליו צמחים בזמן הזה?
תיאור הבריאה הוא תיאור נסתר ועמוק ולאוו דווקא תיאור מדעי
כדי להסביר איך זה מסתדר מבחינת המדע, אתה צריך להבין על מה הטקסט מדבר.
זה תיאור מאוד נסתר וכלל לא פשוט, לא בטוח שהכל תיאור מדעי של ההתרחשויות, ולא בטוח שאנחנו מסוגלים להבין אותו בצורה נכונה (איך יש ערב ובוקר כשאין שמש?).
פרופסור נתן אביעזר, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת בר אילן, חיבר ספר בשם "בראשית ברא" בו הוא מיישב בין תיאור הבריאה למדע כיום.
הוא טוען שתיאוריות התפתחות העולם המדעיות של ימינו ממש מתיישבות עם תיאור הבריאה בתורה. הוא מביא כדוגמא את המפץ הגדול. במשך שנים המדע טען שהעולם קדמון ומעולם לא נוצר, והנה היום גם המדע מסכים שהעולם החל להיווצר בנקודת זמן מסוימת ומשם הלך והתפתח.
בספר הזה הוא מתאר איך שלבי התפתחות העולם לפי המדע מקבילים לימי הבריאה.
לא קראתי את הספר, כך שאני לא יכול לתת תשובה לשאלה הזאת לפי הספר, אבל אני בטוח שהוא עונה שם גם על השאלה ששאלת.
אני קראתי את הספר
הוא לא עונה על זה.
תראה, אני לא יכול לדון אודות הספר עד שלא אקרא אותו בעצמי
אני לא יכול להסתמך על זה שאתה קראת.
ואם הוא לא ענה, יהיה מי שימצא תשובה לזה בעתיד.
בן אדם מאמין לא מפחד משאלות, כי הוא יודע שמותר גם לא לדעת.
ההכרה בחוסר הידיעה היא הידיעה הכי גדולה.
אנחנו מאמינים שמוח האדם הוא דבר מדהים לאין שיעור, אך עדיין לא בלתי מוגבל. לא כל דבר האדם יכול להבין ולקלוט. יש דברים שאנחנו יודעים היום שלא ידענו בעבר, יש דברים שנדע בעתיד שאנחנו לא יודעים היום ויש דברים שאף פעם לא נדע.
זה שמשהו מסוים נראה לא הגיוני כיום, אולי בעתיד פתאום יראה הגיוני מאוד ואולי אף פעם הוא לא יראה הגיוני למוח האדם, אך מן האמת הוא אמתי והגיוני רק מעבר לתפיסת המוח האנושי.
הרי פעם היית אומר לי שזה שהעולם נוצר בנקודת זמן מסוימת זה לא מתיישב כלל עם המדע, עד שהגיעה תיאוריית המפץ הגדול.
לך תדע מה יגלו בעתיד שלא יודעים היום.
אני יכול להביא לך דברים רבים שהיום נראים מגוחכים עד טירוף אך בעבר היו קונצנזוס מדעי. אז אתה יכול לטעון שפעם העולם היה פרימיטיבי ומיושן, אך מניין לך שזה לא מה שיאמרו על ימינו בעוד אלפי שנים?
סליחה שאני מצטרפת לאוף טופיק
אבל מה שהאנשים שטוענים "אבל פעם מדענים חשבו ש[משהו מגוחך ולא נכון]!!" תמיד מפספסים הוא שכשהמדע מתקן את עצמו זה תמיד לכיוון הניגודי לדת או לשאר אמונות ורעיונות שבאו מתקופות מוקדמות יותר.
תמיד? למשל, דתיים מרוצים הרבה יותר מהמפץ הגדול מאשר מתיאוריות "העולם תמיד היה" של מדענים עתיקים.
מה שכן, כשהמדע מתקן את עצמו, זה כמעט תמיד כי הוא הגיע למסקנה אחרת מאשר המדע לפניו.
ביוון העתיקה לדוגמה היו דעות לכאן ולכאן.
באמת שאין לי מושג מי מהן הייתה פופולרית יותר, אבל גם לאבולוציה יש תקדימים אצל פילוסופים יוונים. ובכל זאת כמגמה כללית המדע לא רץ אל הדת על החוף מול השקיעה, אלא דווקא להיפך.
[מה גם שרוב הדתיים היום, עד כמה שידוע לי, מתנגדים לתיאוריית המפץ הגדול או לכל הפחות מיישבים אותה עם הרעיונות שלהם על בריאת העולם, ולא חושבים שהם תומכים זה בזה.]
נהדר. אז כבר יש פחות "המדע",
וכבר 'מגמה כללית' ולא 'תמיד'.
[מה גם שממש לא. ייתכן שזה כך בדתיים שאינם יהודים, כי בדתות אחרות אני קצת פחות מכיר את המצב. אם כי האפיפיור, הבוס הגדול של אי-אלו מאות מליונים מאמינים קתוליים, כבר הצהיר שהמפץ הגדול והאבולוציה הם אחלה מבחינתו הדתית].
אוי לא!
עדיין לא התאוששתי מ"עשרת הדיברות" של ססיל דה-מיל
אין לי ציפיות מהסרט
אבל השוט האחרון של הטריילר, עם הסוס העומד להימחץ ע"י גל ענק, הוא הדבר הכי מגניב שנראה בטריילרים מאז ג'ניפר לורנס.
אפרופו ג'ניפר לורנס
בקטע שהם על המרכבות ציפיתי לרגע שהגלימות שלהם יעלו באש פתאום (לפחות של משה. בכל זאת, אלוהים איתו וזה..)
גם אני. לגמרי משחקי הרעב במצרים.
(ל"ת)
החוש ההיסטורי שלי כואב מלראות את זה
חרבות עשויות פלדה? ועוד לא קופש אלא משהו דמוי חרב רומית?
אנשים רוכבים על סוסים, בתקופה שבה סוסים היו קטנים מכדי לרכב עליהם וזה למה שהשתמשו בכרכרות?
איה.
ה' אלוהי העברים שלחני אליך לאמור, שלח את-עמי, ויעבדוני במדבר
והנה לא-שמעת עד-כה? אני באטמן!
גמרת אותי עכשיו! :)
לא אהבתי את הטריילר
רידלי, אני מאוכזב ממך.
מה כבר ציפית ממי שהאפוס
העתיק האחרון** שלו היה 'גלדיאטור' הפומפוזי והמשמים?
**זה בתנאי שלא נקרא ל'פרומיתאוס' אפוס עתיק. שאר שמות תואר לא מחמיאים דווקא יכולים להתאים גם כאן).
נראה לי שדווקא רובין הוד הנשכח עונה לתואר
האפוס העתיק האחרון שלו.
פחות מאלף שנה לא נחשב
עתיק.
כולם כבר שכחו גם את ממלכת גן העדן
מה יותר מעליב – כשזוכרים לך רק את הגרועים או כששוכחים חלקים ניכרים מהפילמוגרפיה שלך?
7-1 בחצי גמר. הכי מעליב.
את זה לא ישכחו כל כך מהר.
אני נהנתי מממלכת גן עדן
אפילו למרות אורלנדו בלום. מצד שני, הייתי עלם סהרורי כשראיתיו.
ובכל זאת, לחלוטין שכחתי מהסרט ושרידלי סקוט ביים אותו עד שהזכרת ( למרות שעדיין רובין הוד יצא אחריו, רק צריך להתווכח על האם הוא מספיק עתיק או לא)
רק למי ששכח
בכל סיפור יציאת מצרים לא היה קרב בין עם ישראל למצרים.
נכון שזה הרבה יותר אפי להראות קרב מרהיב, אבל זה לא שייך לסיפור הזה.
היו עשר מכות אותם נתן אלוקים למצרים, ישראל לא עשו כלום. אחר כך הם יצאו ממצרים ברשות פרעה ואז פרעה רדף אחריהם והים נכרע וכשהמיצרים הגיעו לים הוא נסגר והם מתו. לא היה שום קרב.
אני גם מזכיר לכם שהגיונית לא היה יכול להיווצר קרב. עם ישראל היה עם של עבדים חלושים שעד אתמול עוד עבדו בפרך, אלה לא אנשים שיודעים או יכולים להילחם.
אבל נראה שהסרט פשוט הולך על "נוסחת נוח", קרי: ניקח את הסיפור התנ"כי, נעשה בו שינויים מאוד מהותיים, העיקר שיצא משהו אפי כמה שיותר. וחבל…
לא בטוח שזה קרב בין העברים למצרים
כמה מדרשים והיסטוריונים כמו יוספוס פלביוס מספרים שמשה היה ממפקדי צבא מצרים בצעירותו והשתתף בכמה מלחמות למען המצרים. יכול להיות שהחליטו להשתמש בסיפורים הללו לסרט, אולי בשביל לתת יותר אפיות לעבר של משה.
בעצם, גם יכול להיות שמדובר בקרב בין בני ישראל לעמלקים. אני מודה שזה לא נשמע נכון, בגלל שמשה ושאר הצבא שלו נראים מאורגנים מדי, אבל לסרט בכל זאת קוראים EXODUS, אולי הוא ממשיך לספר מה קרה גם אחרי החלק המוכר של היציאה ממצרים וחציית ים סוף.
אחרי החלק המוכר של חציית ים סוף
מגיע החלק המוכר של מסע במדבר 40 שנה ואז יישוב ארץ ישראל, לא?
בארץ זה מוכר יחסית
אבל אני לא חושב שבחוץ לארץ מכירים טוב במיוחד את הסיפורים שקרו במדבר מעבר לסיפור עשרת הדיברות. חוץ מזה, לך תדע, אולי הוא באמת רוצה לעשות סרט המשך על ההליכה במדבר. עם השם שנתנו לסרט, זה יכול לרמוז שהם מתכננים להמשיך את זה.
והחלק של ארבעים השנה וההתיישבות בארץ לא כלול בספר EXODUS (שמות).
כל הכבוד על ההקפדה על סימון ספויילר
זה אולי הספויילר הכי ישן שהיה באתר הזה אי פעם
אני די בטוח שהיו כבר ספוילרים לספר בראשית
(ל"ת)
מצדי שיספיילרו את דברים, אבל מי שלא מסמן ספוילר לויקרא דיר באלאק
(ל"ת)
אכן.
ולראיה (ספוילר לספר שמות):
http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%96/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93#.D7.97
זאת הייתה בדיחה (כנראה לא מצחיקה)
(ל"ת)
זה כל כך מעצבן
בן אדם מחליט לעשות סרט מבוסס על סיפור מוכר מהתנ"ך. הבנאדם במקרה הוא במאי "אקשן אפוסי היסטורי" או שקר כלשהו בסגנון.
אז במקום לקחת את התנ"ך, או התורה בשני המקרים המדוברים, ולהסתפק בסיפורים שדי רוויים באקשן בפני עצמם, ואולי לנפח מימין ומשמאל אבל להשתמש בפאקין חומר המצויין שקיים בשביל אקשן.. פשוט ממציאים עלילה לא קיימת על בנות מאומצות ומלחמות ושטויות.
לדעתי סצנות כמו ההברחה של משה בתיבה, הבדיקות שלו לכל אורך הילדות (טוב זה בעייתי כי אף אחד לא רוצה שחקן ראשי מגמגם) הרצח של השומר, הבריחה למדבר, הפגישה עם אלוהים וכמובן היציאה עצמה מספקות כל כך הרבה אקשן שגם יכול להיות מעניין עם זויות צילום חדשות ואקשן שנראה כאילו לא העתיקו אותו מסרט של פיטר ג'קסון (למקרה שאני טועה- זה משר הטבעות).
אוף, כל כך מיותר.
אגב, למה שלא יהיה משה מגמגם לשם שינוי?
זה בהחלט אפשרי. יש סרט (שזכה באוסקר לא מזמן) והדמות הראשית בו גמגמה לכל אורכו, ואפילו לא מעט. יש רמות שונות של גמגום, יש סוגים שונים של גמגום. יש גמגום ש"אפשר לספר איתו סיפור" ויש גמגום שקשה יותר לספר איתו סיפור – אבל בסופו של דבר, זה בהחלט אפשרי.
זה יכול רק להעצים את הדמות של משה ואת הדרך שהוא עושה. זה יכול רק לתרום לדרמה, כמו כל חסרון או אתגר אחר שיש לדמויות על המסך.
שלא לדבר על זה שמגמגמים הם אחוז אחד מהציבור(!), ואם אנחנו כבר מוכנים לראות דמויות של נמוכי קומה, אז למה לא מגמגמים? יכול לצאת מזה רק טוב מבחינה ציבורית.
זה כמו לשאול למה באף סרט על יציאת מצרים משה לא בן 80
משום שלצערי ליוצרי הסרטים בהוליווד לא מתחבר שקשיש מגמגם בן 80 יעשה את מה שמשה עשה. בסיפור יציאת מצרים משה הוא "Super Hero" וככזה הוא הרי חייב להיות בחור צעיר וכריזמטי, אחרת הצופים לא יתייחסו אליו כ"Super Hero". המוסר ההוליוודי המעוות…
זה לא אותו דבר.
לראות קשיש בן 80 מתרוצץ במדבר ועושה כל מה שמשה עשה, זה באמת קשה בעיניים מודרניות אם כי אפשרי בתנאים מאוד מסוימים (אני יכול לדמיין מישהו בסגנון קלינט איסטווד, שיש לו "לוק" ותדמית של אדם פעיל מאוד ובעל יכולות, מתרוצץ).
אני בטוח שאפשר לספר סיפור עם מנהיג כריזמטי מגמגם. שלא לדבר על זה שיש לו את אהרן שמסייע לו.
דווקא ב'עשרת הדברות' הקלאסי מ-1956
כבר בסצינה של חציית ים סוף משה עטור שער שיבה וזקן מלבין ועבות. אז אולי לא בן שמונים, אבל וודאי לא צעיר כריזמטי.
ועכשיו שראיתי את הסצינה זאת שוב, אפילו אחרי שישים שנה של אפקטים מיוחדים, אין מצב שרידלי סקוט יוכל להתעלות על הסרט הזה.
טום הופר מביים את קולין פירת' באפוס התנכי "נאום בן-מלך"?
אגב, לקהל בבית אין בעיה לקבל את איאן מקלן (כזכור בן 80 בקרוב) כסופר הירו כל יכול בסרט. בין אם בזקן לבן ארוך ובין עם קסדת מתכת דבילית על הראש… הCGI (או מייקל פסבנדר) יוכלו לתפקד על תקן משה הצעיר יותר.
דוגמה מצוינת.
הוא בן 75, אבל זה עדיין נכון. הוא חריג בנוף ובמקביל מתקבל בהבנה לגמרי.
אם כי יש לציין שהקהל לא חושב על הגיל שלו, הוא לא "נראה" בן 75, לא כחוש ולא חלוש. לכן גם אם היו יודעים את גילו אני מניח שזה לא היה מפריע, כי הוא נראה סבבה ואמין כמישהו שיכול לעשות כל מה שהוא נדרש לעשות. קלינט למשל, מבוגר ממנו בכמעט עשור, והוא נראה כחוש יותר. אבל לקלינט יש דימוי קשוח, שיכול לעזור לו בדמות כזו.
ויש בני שמונים פלוס שאפילו לא נראים בני שבעים. מישהו ראה לאחרונה את וויליאם שאטנר? תופעת טבע.
ככה שלמק'קלן ולקלינט יש נסיבות מקלות. אבל בסופו של דבר, כל שחקן לגופו (תרתי משמע), כל שחקן ומה שהוא מביא איתו. לא צריך לפסול מראש משה שיהיה מבוגר.
לא בטוח שהוא היה* מגמגם
זו רק פרשנות אחת ל"כבד פה". ובזדמנות זו אזכיר שהסיפור היפה שמספרים לילדים עם המלאך שהזיז לו את היד לגחלת הוא לא יותר ממדרש אגדה (כלומר לא מופיע בתנ"ך).
(* למעשה אפשר לעצור גם כאן).
סרט ההמשך יקרא
ויקרא: טומאה וטהרה.
הוא יכול שורה של סצינות אקשן מדהימות ללא קונטקסט בזמן שכריסטיאן בייל מקריא באופן דרמתי כל אחת מהמצוות, עד שיגמר הספר.
x300dus
Israelites!!
Tonight!
We dine!
בין יושבים ובין מסובין
נראה כמו מאמץ רב מדי לערבב בין 300 לנסיך מצרים
האמון שלי ברידלי סקוט די ירד בשנים האחרונות אבל עדיין מוקדם מדי לפסול את הסרט
גם ככה לא סביר שיצליח להתעלות על נסיך מצרים הבאמת מעולה שהצליח לא רק שלא לסטות מדי מהמקור, אלא גם בדרך להעניק למשה ערכי מוסר מערביים של המאה ה -21, להפוך את פרעה לנבל טרגי ולהציג את אלוהים כסוג של אנטגוניסט וזאת מבלי לגרום לנציגי שלושת הדתות לשרוף את אולפני דרימוורקס.
אם לרידלי סקוט יש קצת אומץ, הוא יכול ללכת בכיוון של "נח" ולהפוך את זה מאגדה שחוקה למשהו אחר.
בנח הפכו את הסיפור המקראי לפנטזיה אפית שמתרחשת בארץ התיכונה. אולי אפשר להפוך את אקסודוס למד"ב?
"משה מגלה חללית עתיקה קבורה בחולות ומשתמש בה כדי לשחרר את העבדים.."
אפשר אפילו לקשור את זה ל"פרומיטאוס" ולסגור חלק מחוטי העלילה שנשארו פתוחים.
יותר טוב!
משה נשלח בחללית מכוכב אחר כדי להושיע את בני- ישראל…![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
ושאף אחד לא יגיד שזה מזכיר לו משהו
והצעד המתבקש הבא עבור סקוט ופוקס -
דוד – הסרט.
נהדר. הדמות הכי אדירה בתנ"ך נופלת לידיו של ה-Has been הזה…
סרט על דויד זה באמת רעיון מצוין.
אם לא יהרסו אותו בדרך. אני מקווה לרידלי סקוט במצבו היותר טוב.
קווין מק'קיד (טומי מטריינספוטינג והאנט מהאנטומיה של גריי, בעיקר)
יכול להיות ליהוק מצוין לתפקיד, אם קיימת התעקשות על צבע השיער. אבל אני ממש מקווה שסקוט לא יהיה זה שיביים את הסרט.
קודם כל, תמיד אפשר לצבוע שיער (השחקנים שגילמו את התאומים וויזלי הם לא ג'ינג'ים באמת)
וחץ מזה, יש פירוש שאומר ש"אדמוני" אין הכוונה לג'ינג'י, אלא שפניו היו קצת אדמדמות.
שאול, בבקשה.
שאול הוא אחת הדמויות הכי נהדרות בכל התנ"ך, עם רשימת דמויות תומכות פנומנלית בראשות שמואל, דוד, יהונתן, והרוח של שמואל.
רק מערכת היחסים המרובעת בין שאול, שמואל, אלוהים ועם ישראל היא עוצרת נשימה במורכבות ובהתפתחות שלה לאורך זמן.
וחוץ מזה, יש מכות!
"שאול, בבקשה" זה מין גירסה של "Bitch, please"?
(ל"ת)
"שובר אתונות"
סיפורו של פטריארך מזדקן שנפשו הולכת ונשחתת, ושל בן טיפוחיו הצעיר ההולל אך בעל נפש האמן.
בסרט על דוד, לדוגמא, אפשר יהיה להכניס לא מעט קרבות בלי להמציא אותם
אם כבר, לדעתי צריך לעשות סרט על שמשון. כשקוראים בספר שופטים את הסיפור על שמשון אי אפשר שלא להרגיש נימה קולנועית בסיפור שלו (ספוילרים מעתה לסרט על שמשון, אם יעשו אחד כזה).
יש פה "גיבור על" תנ"כי שמבצע מעשים הרואיים כשהוא מקבל את כוחו (כמו שיסוע אריה לשניים. קוווול) אך למעשה יש לו סוד נסתר, מי שיגלה את סודו יוכל לקחת ממנו את כוחו. ואז ה"בד גאייז" (הפלישתים) שולחים לשמשון נערת פיתוי שלאט לאט מתחילה להמיס אותו ולבסוף סוחטת ממנו את סודו. ואז מגיע השפל הגדול של הגיבור שלפני הקרב הסופי. שמשון מושפל ומעונה ואז ברגע האחרון חוזר אליו כוחו והוא מבצע את מעשה הגבורה האחרון בו הוא מקריב את חיו למען עמו.
זה ממש הוליוודי.
חוץ מזה גם סיפור גדעון (גם הוא מספר שופטים) יכול להיות סרט טוב.
וְאַחֲרָיו הָיָה, שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת, וַיַּךְ אֶת-פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ, בְּמַלְמַד הַבָּקָר; וַיּוֹשַׁע גַּם-הוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל.
ג'ט לי, כמדומני, פרש, וג'קי צ'אן עבר לתפקידים דרמטיים, אבל אפשר לגייס את דוני ין לתפקיד, אם הוא עדיין בעסק.
גם הייתי רוצה לראות סרט על הסיפור של הבן הממזר של גדעון
אבימלך שמו אאל"ט. אם אני זוכר נכון, אז הוא אמור להיות הגרסה המקראית לג'ופרי ממשחקי הכס.
המקבילה התנ"כית לג'ופרי היא דווקא אדוניה,
הבן השלישי של דוד, זה שהיה אמור למלוך אחריו למרות שהוא השלישי בסדר הירושה, אבל למזלו שני הבנים שבאו לפניו (אמנון ואבשלום) מתו. אלא שדוד על ערש דווי שיבש קצת את הסדר והינדס ששלמה ימלוך במקומו. כל פעם שקראתי את הסיפור הזה אדוניה הרגיש בדיוק כמו דמות הילד המפונק הזה והוא בעצם הביא על עצמו את מותו כשהוא היה יהיר קצת יותר מדי מול שלמה. ואגב כל הסיפור הזה גם הוביל למוות הטראגי בטירוף של יואב וזאת רק עוד סיבה לעשות על הבנאדם הזה סרט.
אבל אבשלום עשה וואחד מרד, לעומתו סיפור אדוניה היה די קצר
(ל"ת)
נכון.
ההקבלה שעשיתי (למקרה שלא קראת/ראית "משחקי הכס") היא לדמות של מלך צעיר, מפונק ויהיר. אבשלום אולי הצליח להרים מרד אמיתי בניגוד לאדוניה שבקושי היה בשלבי התחלה, אבל מדובר גם באדם הגון ומכובד בסה"כ שממש מתאים להיות מלך (ופה הקונפליקט המרתק בסיפור, לפעמים אפשר להרגיש שלאבשלום באמת מגיע להיות מלך יותר מאשר לאבא שלו). למרבה המזל יואב מעורב מאוד גם בסיפור הזה אז אפשר לשלב את שניהם ועוד כמה סיפורים לאיזה מיני סדרה![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
את סיפור שמשון קל להפוך לסרט
אבל הוא יהיה סתם עוד סרט הרקולס (וכאלה יש לנו כבר מספיק). העלילה שתיארת היא עלילה נדושה וצפויה ואני מקווה שהמפיקים בהוליווד לא יבזבזו משאבים כדי להפיקה.
עזוב את דוד, לך קצת יותר מאוחר.
הסיפור של מרד אבשלום זה פשוט "משחקי הכס" בתנ"ך, ודוגרי זאת אחת היצירות הספרותיות האהובות עליי בלי קשר לאמונה או לא. פשוט מופת של עלילה ודמויות – במיוחד דמויות. יואב בן צרויה זה פשוט תפקיד שכל מי שיוכל לעשות כמו שצריך יהיה ראוי לאוסקר על כך.
חבל שזה סרט
הסיפור של דוד מלא בכל כך הרבה אירועים מעניינים וחשובים שאין מצב שיצליחו לדחוס את כולם בצורה טובה.
אלא אם הם הולכים על טרילוגיה אפית ואז זה סבבה.
אני חושב שעל סיפור דוד הכי מתאים לעשות סדרה ולא סרט.
לא סרט, מחזמר!
https://www.youtube.com/watch?v=Yk6oQxaZBWM
(איפה ירון כפכפי כשצריכים אותו?).
ניצנים, שירו איתי! "הכה שאול באלפיו, ודוד ברבבותיו…"
אוי, מה הם עשו לג'ואל אדגרטון?!
(ל"ת)
מי שמחפש דמיון לכתוב בספר הבדיוני כשלעצמו צפוי להתאכזב
וככל הנראה גם מי שמצפה לעניין בסרט, מקוריות או כל דבר אחר שאי אפשר להוסיף בCGI (המונוסודיום גלוטומט של עולם הקולנוע).
מה שכן, עושה רושם שבייל בדרכו להיות דה נירו – שחקן ענק, עם לא מעט פאלטות בפילמוגרפיה.
אבל איפה הקרניים??
(ל"ת)
רק במתן תורה, תן לזה זמן.
(ל"ת)
אל תדאג, הן יגדלו אחר כך,
והי, כבר יש לו
" rel="nofollow">מסיכה מתאימה בשבילן!
אתם יודעים שכל העניין עם הקרניים זה טעות בהבנת הנקרא (בעברית) של כמה נוצרים
כתוב שמשה קרן והם חשבו שצמחו לו קרניים.
אם הם היו יודעים יותר טוב עברית, הם היו יודעים שקרן פירושו הקרין אור ואין שום קשר לקרניים.
(אמנם בציור הראו קרני אור, אך עדיין קרניים)
כמובן, ואם כבר נדייק בציטוט
"וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו" – ז"א זרחו פניו, או אורו פניו לאחר ההתגלות על הר סיני.
אני בת:( לא ראיתם שלגראווטאר יש קוקו?
(ל"ת)
מה, ואין בנים עם קוקו?
תכף גם תתחילי לרמוז על הגבריות שלהם והנטיות המיניות שלהם, Yeah!
כאן זה אתר נאור וליברלי שלא שופט גר/אוואטארים על פי חזות חיצונית שטחית, מטעה והטרונורמטיבית.
Not that there's something wrong with it
אוי זה ניראה רע!
כל כך הרבה טעויות בעיצוב! אלוהים ישמור אפילו המצרים של המומיה נראו יותר אותנטיים, א' למה לעזאזל יש לבייל שפם?! אם יש משהו ברור יותר לגבי מצריים הוא ששפם הוא לא דבר מכובד לבני המעמד הגבוהה אצלם (קל בחומר למשה שהוא נסיך מצרים), ב' גם יש לו שיער (ולא פאה כמו שאמור היה להיות,) יש עוד כל-כך הרבה פאקים בטריילר שאין לי כוח למנות אותם כרגע אבל אלוהים ישמור! זה נראה כמו תלבושות ממחזמר במתנ"ס אור יהודה!
אני שמח שסקוט חזר לביים סרטי מדע בדיוני ופנטזיה
שני הז'אנרים שהוא הכי טוב בהם, לפחות ויזואלית הוא תמיד יודע לספק את הסחורה (משום מה כשהוא עושה סרטים ריאלסטיים הוא תמיד נכשל בהם גם ויזואלית).
נראה רע.
עוד סרט 'אנשים בשריונות מסתערים', האח. אם השנה הייתה 2003, הייתי נורא שמח. זה יהיה מכעיס מאוד אם ירוקנו מתוכן את הסיפור התנ"כי הגדול מכולם לכדי עוד '300' עפש.
בנוסף, אין ולו פיפס מאארון פול, המכות נראות שגרתיות בעיצובן, והדבילי ביותר הוא הלוק של כריסטיאן בייל – לפי הטריילר נראה שהסיבה האמיתית לסכסוך בין משה לרעמסס היא לא רגשות לאומיים או תנאי עבדות מחפירים, אלא העובדה שבעוד שמשה נראה כמו האדם המגניב והחתיך ביותר עלי אדמות, רעמסס דומה לאחיו השמנמן של קרים בנזמה.
קרוב, אבל לא מספיק
הטרנד בימינו הוא לקבוצות של גיבורי על ביקום משותף: מה שהוליווד צריכה זה סרט על כל השופטים שמתלכדים ביחד להלחם ביריב הגדול מכולם: עוג מלך הבשן*
והכי חשוב זה השוט בסוף הטריילר:
Judge Not
צליליות בחושך, ברק ברקע מאיר את המסך ונותן לנו לראות את הגיבורים נאספים יחדיו
Last ye be JUDGED
* מה זה – השופטים לא פעלו באותם שנים ולא היה להם שום קשר לעוג? זה הוליווד ביתצ'ס! לא אכפת לנו מקאנון.
הייתי רואה את הסרט הזה, כן?
אני לא יודע איך להרגיש עם עצמי.
היריב הכי גדול מכולם זה The Great Amaalek אם כבר.
(ל"ת)
אם כבר מתעלמים מקאנון, אז עד סוף
בנוסף לשופטים התנ"כיים, להוסיף גם את השופט דרד (אם קפטן אמריקה הגיע משנות ה 40 להווה, אפשר למצוא דרך לשלוח אותו לתקופת התנ"ך).
!theTreyAssar
במונטאז' הפתיחה, כשהם מתקבצים, יונה יוצא מבטן הלוויתן!
מאכזב
אבל עדיין אני כל כך אוהב את כריסטיאן שרק זה שהוא נמצא שם כדמות הראשית מספיק לי בשביל לראות את הסרט.
מה גם שלמרות שזה לא יצירת המופת שציפיתי לה זה עדיין נראה כמו משהו שיהיה שווה לראות בקולנוע.
לפחות המוזיקה טובה
נחמד לראות שיש שם מישהו בהוליווד שעוד זוכר את סימפל מינדס (או לפחות גרסת כיסוי של שיר שלהם). לא ברור לי מה הקשר בין שיר שמזוהה לחלוטין עם הסכסוך בצפון אירלנד לבין יציאת מצריים, אבל לפחות חתכו את הקטע עם בלפסט לפני שזה נהיה באמת מגוחך.
והשם העברי של הסרט הוא:
"אקסודוס: אלים ומלכים".
באמת, תראו בעצמכם.
אני… אין לי כח. תגיבו אתם.
אני מוכן לשם הזה
אם מגלים בסוף שהכל היה פריקוול לאקסודוס והסרט נגמר בשוט של פול ניומן.
שיוט
התכוונת שיוט של פול ניומן :)
אולי גם הם התאכזבו מהטריילר
ולא חושבים שאפשר למכור את הסרט הזה כסיפור על יציאת מצרים המוכרת, אז מה זה כבר משנה.
אפשרות שניה: הם לא זיהו בכלל במה הסרט עוסק.
אפשרות שלישית: הם חושבים שלקרוא לסרט בשם של מותג קולנועי אחר יביא קהל. משהו כמו "סטארטרק: האויב בתוכנו".
אפשרות רביעית: כרגע הקדשת לזה יותר מחשבה מהם.
(ל"ת)
לא דורון - אל תכנע
אם תכנע הטרוריסטים ינצחו.
או משהו בסגנון
כנראה שהם מניחים שכל עוד מחבר הספר לא מתנגד, זה בסדר
(ל"ת)
אולי הם לא רוצים לעצבן דתיים?
(ל"ת)
תרגום לא מוצלח
היו צריכים לקרוא לזה אקס-סודוס
(הקשר)
ואולי בגרסת הפורנו יקראו לזה סקס-סודוס
ויוסיפו שם את קליאופטרה שמפתה את משה ורעמסס בין הפירמידות.
ולסיקוול יקראו "לוויטיקוס"
ולזה שאחריו "נאמברס". לא, לא, "מספ7ים", כמו הסדרה, כי זה מאגניב.
אלים?
כאילו הם לא קראו את הפואנטה של הסיפור בה כל העולם, כולל המצרים, מגלים שיש רק אל אחד?
בעצם, אם תקרא את הסיפור במקור
(הפשט ולא הדרש), המסקנה הנגזרת ממנו היא שהאל של העברים יותר חזק מהאלים של המצרים. נדמה לי שמשה ופרעה אפילו עשו טורנירים קטנים ביניהם.
מונדי-אל!
(ל"ת)
על מה אתה מדבר? עם ישראל שחט את הכבשים שהיו נחשבים לאלים במצרים ואת דמם מרחו על המשקוף
החרטומים בקושי הצליחו לשחזר 3 מכות וגם זה באופן מצומצם מאוד, זה מראה על מיומנות מרשימה אולי, אך לא על אלוהות.
הכבשים נחשבו לאלים במצרים? אני מקווה שאתה צוחק
(ל"ת)
לא ממש אלים
יותר כמו פרות קדושות בהודו. הם כנראה יצגו באופן סימלי את את האלים וכוחותיהם. מצאו במצרים מומיות של כבשים עם מסכות ותכשיטים, אז הם כן לקחו אותם ברצינות.
http://www.bbc.co.uk/history/ancient/egyptians/animal_gallery_01.shtml
הקישור שאת נתת מדבר על ראמים
ומזכיר שנייה לפני שכבשים שימשו במצריים, כמו היום, לחלב, צמר ולבשר. כך שלא, לא הייתה שום מידה של "חילול הקודש" בשחיטת כבשים ומריחת דמם על משקופים.
Ram זה לא ראם
(בהנחה שהתכוונת לפרסתן עם הקרניים המגניבות
)
אלא איזשהו כבש. אאל"ט זה כבש זכר שמשתמשים בו להרבעה. לא יודעת אם יש מילה מקבילה בעברית.
תודה, החכמתי.
ועדיין, גם אם היה איזה פולחן שכבשים זכרים השתתפו בו, אני בספק רב אם חיה שמשמשת ביומיום למזון הופכת להצהרה אנטי-דתית כאשר היא נשחטת בסעודת הפסח הראשונה.
מאיפה לך שבמצרים אכלו כבשים?
(ל"ת)
אתה מוזמן לחפש מקור רציני אחד שטוען אחרת.
והנה מאמר מעניין על כל סוגיית ה"סעודת הפסח כמחאה נגד אלי מצריים":
http://frumheretic.blogspot.co.il/2009/03/sheep-worship-in-ancient-egypt.html
סתם לידע כללי
ל-ram, כבש זכר, קוראים בעברית אַיִל (הבעיה היא שבלי ניקוד אנשים נוטים להתבלבל ולחשוב שמדובר באַיָּל).
לגבי הכבשים במצרים- במקור שהבאת כתוב שהם נאכלו על ידי פשוטי העם בחגיגות. לי באופן אישי נראה שבהתחשב בעובדה שהאַיִל היה מזוהה עם אלי פריון (האלים המצריים ח׳נום ואמון), ושבני ישראל אכלו את הכבשים בעיצומה של מכת בכורות, זה בכל זאת היה מעשה פרובוקטיבי למדי, אם כי לא בדיוק מאותה סיבה שהמגיב ישראלי אמר.
אבל אלו רק השערות חסרות בסיס, כמובן.
ראשית, מדובר פה על זבח, טיפה שונה מסתם אכילה. שנית, היו גם חיות מקודשות בצורה מקומית יותר – בנבדג'ט (או מנדס) שהיה עם ראש תיש היה שונה ב'קדושתו' בין אזורים במצריים, למיטב ידיעתי.
בחיי. :) למה חתולים נשמעו לי הגיונים וכבשים לא?
רק האלים יודעים…
"יום שלא למדת בו משהו חדש הוא יום מבוזבז" (אלמוני?)
כי לקדושת החתול במצרים הקדומה אתה רגיל.
(ל"ת)
מה זאת אומרת?
חתולים מתנהגים כאילו אתה צריך להעריץ את הקרקע שעליה הם הולכים, בין אם אתה משתף פעולה או לא. כבשים עושות Meh.
גם אם נגיד שהמחבר משוכנע שיש רק אל אחד
לכל העולם ולא רק אל אחד שלעברים מותר לעבוד (רוב חוקרי המקרא לא חושבים ככה). המצרים כנראה לא מאד התרשמו כי הם המשיכו לעבוד את האלים שלהם פחות או יותר עד שהבחור שמת על הצלב הגיע וכבש את ליבם.
נסיון לעלות על שרשרת האירועים שהובילה לתרגום הזה
1. שנת 1500 לפני הספירה – מעמד הר סיני (על פי מקורות לא זרים). התורה ניתנת למשה ולספר השני בה נבחר השם המקורי "שמות" על בסיס המילה השניה בו.
2. המאה ה-3 לפני הספירה – תרגום התורה ליוונית. באחד מהמקרים הראשונים של תרגום ליברלי מדי המאכיל את הקהל בכפית, תורגם שם הספר ל"אקסודוס" (יציאה או החוצה, ביוונית – או במילים אחרות, יציאת מצרים).
3. 1958 (לספירה) – ליאון יוריס מפרסם את ספרו "אקסודוס" העוסק בספינת המעפילים אקסודוס. שנתיים לאחר מכן יוצא הסרט המבוסס על הספר ונושא את שמו, אשר צולם בחלקו במדינת ישראל והפך לאחד הסרטים המצליחים שהוקרנו בה.
4. 2014 – רידלי סקוט מביים את הסרט Exodus, העוסק, אני מניח, ביציאת מצרים ומכאן שמו (ככל שהכוונה לא היתה לקרוא לסרט "שמות").
5. המפיצים מתרגמים את המילה Exodus לאקסודוס, מילה שאין לה שום משמעות בעברית, לא כהפניה לספר שמות ולא כיציאת ממצרים, ככל הנראה מתוך רצון לרכוב על ההצלחה של הסרט אקסודוס שיצא 54 שנה קודם לכן ואשר כל מעריציו השרופים, במקרה הטוב, מאושפזים במחלקה הגריאטרית הקרובה לביתם, ובכל מקרה מתעניינים ודאי יותר בקומדיה החדשה של מייקל דגלאס ודיאן קיטון מאשר באפוס היסטורי בסגנון 300.
תיאוריה על תהליך היווצרות התרגום
הבחירה המובנת (והנכונה) לתרגם היא אכן 'יציאת מצרים'. לדעתי, המפיצים חשבו שזה נשמע פחות מדי אפי ומדהים ויותר מדי כמו מערך שיעור לפסח בגן שושנה. זה משאיר להם אפשרות נוספת- תרגום "מסתורי", שמרמז על נושא הסרט, למשל- 'היציאה'. הכל נהדר, חוץ מהעובדה שזה היה יוצר זרם אינסופי של בדיחות קקי בפייסבוק.
בנוסף, המתרגמים קוראים את 'עין הדג', ויודעים שאליבא דרד פיש עדיף תרגום ישיר על תרגום גרוע (מה שנכון), מה גם ש-"אקסודוס" נשמע לטיני, מתוחכם ואפל. הוסיפו לו את התת-כותרת שהייתה דבילית גם במקור, והרי לכם תרגום מקצועי.
ההגיון היחיד שאני יכול למצוא כאן
(בהנחה שאכן הושקעה בבחירת השם מחשבה כלשהי) היא מה שאמרת בסוף: התפיסה של המפיצים היא שכל דבר שנשמע יהודי או עברי הוא "לא מספיק מגניב", ושעדיפה מילת נונסנס בלועזית על מילה עם משמעות בעברית. יכול להיות שגם התרגום של "נח" ל"המבול" קשור לזה (לפחות לא קראו לו "ג'נסיס"). אם לא רוצים לקרוא לסרט "ספר שמות", יש המון אפשרויות אחרות – "יצירת מצרים", "משה", אפילו "עשר המכות" אם הולכים על שם של רימייק. אבל יש בעיה – עם כל השמות האלה אנחנו עלולים עוד לדעת על מה הסרט.
בטח חשבת שהבדיחה על "היציאה" היא הזויה
מכדי להיות אמיתית, אבל בפסח האחרון ממש היתה פרסומת ברדיו שהשוותה את יציאת מצרים למה שהתכוונת אליו. המציאות מדביקה את הדמיון לא פעם.![!איכס!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif" alt="" width="" height="" />)
רק לי ממש הפריע האייליינר של כריסטיאן בייל ורעמסס?!
(ל"ת)
לא יודע אם רק לך
בכל אופן, ידוע שהמצרים הקדומים השתמשו באייליינר, גם לגברים. זה אחד הפרטים שהטריילר דווקא צודק בהם מבחינה היסטורית.
וואלה.....טוב לדעת
(ל"ת)
אם זו הסיבה, גם משה כמי שגדל כבן מלוכה מצרי
אמור היה להסתובב עם אייליינר, לפחות כל עוד הוא רואה את עצמו כמצרי. למה הסרט (או לפחות הטריילר) מרגיש צורך לדייק פתאום מבחינה היסטורית רק כשזה נוגע לאפיונים נשיים של הנבלים? (לא מנסה לפתוח קן צרעות, אבל בהתחשב בדיונים האחרונים זה בולט מאד לעין)
אגב, אם אני זוכר נכון, ב"נסיך מצריים" משה אכן מוצג כבעל גינונים מצריים לכל דבר (איפור, שיער מגולח ופאה) לפני שהוא מגלה את מורשתו האמתית.
אולי יש כאן ניסיון לגרום למשה להיראות פחות מצרי,
לא פחות נשי. בבחינת "אמא, למה משה הגיבור נראה כמו המצרים הרשעים"?
אגב, איך אומרים "אייליינר" בעברית? צללית?
הייתי מחפש בגוגל, לו הייתי פחות עצל והתעניינתי בתשובה יותר. לא חובה לענות. סביר שבאמת אחפש מתישהו.
אייליינר
צצלית זו אבקת הצבע שמורחים על כל העפעף, אייליינר זה הקו מעל ומתחת לעין. ממש לא אותו דבר. לא מכירה שם עברי.
עקרונית יש "עפרון לעיניים"
אבל יש גם אייליינר שהוא ג'ל או נוזלי למריחה במברשת, וסביר להניח שהמצרים השתמשו בכזה ולא בעפרון.
לא בטוח, אבל יכול להיות ש"כחל"?
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%9C%D7%90_%D7%9B%D7%97%D7%9C_%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%A7
תודה לכולם. לא ציפיתי להיענות מסחררת חושים שכזאת :-).
(ל"ת)
והרי אתה פה בשביל להחכים
את כולנו (ועם כולנו), ולא בשביל תשואות פישלייקים שטחיות שסתם טופחות על האגו, לא?
שאלה קשה שאלת אותי.
ברשותך, אני רוצה להתייעץ עם פרקליטי.
זאת אומרת, סליחה, לא הבנתי. לא ציפיתי לקבל לייק על השאלה שלי בדבר האייליינר. באופן כללי, אני בעיקר עושה רוח וצלצולים כי אני רוצה צומי ואין לי מה להגיד, זה נכון. זו אחת הסיבות שאני כמעט לא מגיב יותר.
אולי אני לא הבנתי את התגובה
הקודמת שלך (שניסיתי לענות עליה בהומור קלוש).
אני חושב שהודיתי על התשובה
והבעתי הפתעה על כך ששלושה טרחו לענות. כך או אחרת, אני חי ביקום מקביל. אם יש בינינו קצר בתקשורת, כנראה אני החריג מבין שנינו.
לא, זה אני.
כולנו.
(ל"ת)
כולנו
חריגים?
עוד פעם התחלנו?
לא, בבקשה…..
אבל למשה יש אייליינר
(ל"ת)
זה נראה לי יותר יווני ממצרי
ובייל נראה יותר כמו רובין הוד עם עיצוב השיער הזה…
אגב, 0:14 הזכיר לי את שר הטבעות (אייזנגארד); 0:18 הזכיר לי את האביר האפל עולה…
אח"כ זה הזכיר לי קצת את "המומיה" ושלל אפוסים היסטוריים (לא סוגה שמלהיבה אותי במיוחד, חייבת לציין).
נו שוין, נחיה ונראה (לאו דווקא את הסרט).
מה לומדים בבתי ספר חילוניים בתנ"ך
רק פשט ודרש או את כל הפרד"ס הג"ן?
בעיקר הראשון כנראה.
וגם חקר המקרא וביקורת המקרא, ככיוון נוסף.