ביקורת מתגלגלת: הפלקון וחייל החורף

נגד מונטאז'ים - פרק 5
שם בתרגום חופשי
הפלקון וחייל החורף
שם לועזי
The Falcon and the Winter Soldier

היי, זה יהונתן. מה שאתם רואים לפניכם היא לא ביקורת רגילה אלא ביקורת "מתגלגלת" שתתעדכן כל פעם שפרק חדש ייצא ותוקפץ כל פעם לראשית דף הבית.

מה שזה אומר זה שיהיו כאן ספויילרים – מכיוון שהדף הוא לעונה בשלמותה יש לשים לב (למי שקורא) שיהיו ספויילרים לפרקים, ובנוסף יש לשים לב (למי שכותב תגובות) לסמן ספויילרים לפרקים ספציפיים (מכיוון שיכולים להיות פה אנשים שבאו לקרוא את הביקורות על הפרק הראשון, וחלק שבאו לדבר על סוף העונה). לצורך העניין, ספויילר הוא כל פרט עלילתי משמעותי, כולל הופעות של שחקנים מסוימים. ועכשיו, מתן.



פרק 5 – "אמת"

איך הולך הביטוי? לפעמים אתה עובד יחד עם התחת של אמריקה, לפעמים אתה צריך לבעוט בתחת של אמריקה (זה עובד יותר טוב באנגלית). הקרב של צמד גיבורינו נגד ג'ון ווקר היה בהתהוות מאז שפרצופו הזחוח הופיע על המסך בסוף הפרק הראשון. אחרי הרבה מהלומות וכמה שימושים יצירתיים בכנפיים של פלקון, השניים מצליחים להפריד את המגן מידו של ווקר ולגבור עליו. רואה, סטאר-לורד? אפשר להפריד חפץ עוצמתי מהיד של מישהו כשאתה לא מפריע באמצע כמו טמבל.

סאם שוב הולך לבקר את אייזיאה בראדלי, שמספר לו עוד על עברו ומדגיש עוד יותר את ההבדלים בין היחס שקיבל סטיב רוג'רס לעומתו: כשרוג'רס הלך לשחרר את חבריו השבויים הוא התקבל כגיבור, כשבראדלי עשה זאת הוא נזרק לכלא והפך לשפן נסיונות. סאם מנסה לטעון שאולי כיום זה יהיה שונה, אבל אייזיאיה לא משתכנע: "הם לעולם לא יתנו לאדם שחור להיות קפטן אמריקה. ואדם שחור שמכבד את עצמו גם לא ירצה להיות."

סאם חוזר לאחותו בלואיזיאנה כדי לעשות קצת חושבים, ובאקי מגיע לבקר. אחרי מונטאז' שבו הם מתקנים יחדיו את הסירה של משפחתו של סאם, השניים משחקים קצת אולטימט פריזבי עם המגן ומיישרים את ההדורים ביניהם (רגע, יכול להיות שהסירה הייתה מטאפורה למשהו?!). באקי מתנצל בפני סאם על כך שהוא וסטיב לא הבינו את המורכבות שהייתה כרוכה בהעברת המגן אליו, סאם אומר לבאקי שהוא צריך להפסיק להגדיר את עצמו על פי אחרים ובת-הזוג שלי צועקת על המסך שוב ושוב "תתחבקו כבר!".

למרבה הצער הם לא מתחבקים, אבל זאת עדיין הסצינה הכי טובה של הפרק: אם בתחילת הסדרה המורשת של סטיב עוד ריחפה מעליהם והסיפור של אייזיאה ערער את סאם, שניהם מגיעים להבנה שהם צריכים להפסיק לחיות את חייהם לפי אירועים מהעבר ולעשות את הבחירות שטובות להם. וכך, גבירותיי ורבותיי, אחרי מונטאז' אימונים של סאם עם המגן, נראה שקיבלנו קפטן אמריקה חדש-חדש, כזה שהאינטרנט כנראה יקבל ביותר אהבה.

ומה עם קפטן אמריקה לשעבר? למרות שווקר בבירור איבד את זה, הסדרה בכל זאת רוצה שנחוש סימפטיה כלפי האובדן שלו והשפל שאליו הוא הגיע. העובדה שהוא הרג מישהו לא הופכת אותו לנבל מוחלט, אלא מערערת אותו עוד יותר, מה שכנראה הופך אותו למסוכן יותר. אחרי שימוע שבו התואר "קפטן אמריקה" נלקח ממנו, ווקר פוגש דמות חדשה ומסתורית בגילומה של…ג'וליה לואי דרייפוס?! לקחו לי כמה רגעים כדי להיות בטוח, אבל זאת אכן היא. לא ברור ממש מה היא רוצה, אבל זה כנראה לא משהו טוב, בהתחשב בוייב הקרואלה-דה-וילי שהיא משדרת.

אחר-כך ווקר הולך לנחם את ההורים של למאר, שמודים לו שוב ושוב על זה שהוא טיפל באיש שהיה אחראי למוות של בנם ובבירור לא נתן לרוצחת האמיתית לברוח, מה פתאום. לווקר עדיין יש חשבון פתוח עם קארלי, ונראה שהוא מתכנן לסגור אותו.

בינתיים, בארץ הדמויות-שקיבלו-רק-סצינה-אחת: זימו מבקר את הקבר של משפחתו ופוגש שם באקי, שמחליט לא להרוג אותו ומסגיר אותו לידי איו. היא אומרת לבאקי שזימו יבלה את שארית ימיו ב"ראפט" (הכלא התת-ימי שהוצג ב"מלחמת האזרחים") ושאולי עדיף לבאקי לא לבקר בווקאנדה בזמן הקרוב. לפחות עד "הפנתר השחור 2" או משהו.

מצד אחד, הידד לתהליך של באקי והכל, אבל אם זה אכן סוף קו העלילה של זימו, זה מרגיש קצת אנטי-קליימטי. מאז שהוא סיים לעזור להם לא הייתה הצדקה אמיתית להשאיר אותו בסביבה. דניאל ברוהל שחקן מוצלח, אבל מרגיש כאילו היה אפשר לסכם את התרומה שלו בפרק אחד. אלא אם כן הוא יגיח שוב גם בפרק הבא, מה שלא בלתי-אפשרי.

גם שרון קיבלה סצינה בודדה, שעשתה הכל חוץ מלהגיד בבירור ששרון היא ה"פאוור ברוקר". מסתבר שהיא זאת ששכרה את שירותיו של באטרוק בפרק הראשון ועכשיו היא עושה זאת שוב. רק שבאטרוק בקטע של להרוג את הפלקון, אז המניעים של שרון לא ממש ברורים. האם היא קשורה לדמות של דרייפוס?

וזהו, נשאר עוד פרק אחד. הבמה הוכנה לקרב הגדול, שככל הנראה יהיה עימות משולש בין גיבורינו, ווקר וקארלי, עם הפתעות פוטנציאליות מצד שרון וזימו, ואולי גם עוד דמויות שיופיעו פתאום כדי לעשות בילד-אפ אקראי ל"ת'ור 4". מי ימות, מי יחיה ומי יספר את הסיפור שלהם גם בפייז 5? נגלה בעוד כמה ימים.

נ.ב. למקרה שפספסתם, מארוול שוב עשו את הקטע הזה של כמה פרקים בלי סצינת פוסט-קרדיטס ואז פתאום לשים אחת משום מקום. כי אי-אפשר לסיים את הפרק בלי מונטא'ז אחד אחרון.


פרק 4 – "כל העולם צופה"

נראה שהסדרה פיתחה דפוס: התחלנו עם פרק סביר, אחריו הגיע אחד טוב יותר, שבוע שעבר גם לא הרשים ובאחד הזה שוב יש עליה ברמה. זה גורם לי קצת לחשוש מהפרק הבא, אבל היי, זה אומר שנקבל סיום מוצלח!

הפרק מתחיל בפלאשבק לפני שש שנים, במדינה רחוקה, רחוקה ובו אנחנו רואים כיצד איו הצליחה לרפא את באקי בארנס משטיפת המוח שלו. אולי בגלל זה איו לא חברותית במיוחד במפגש המחודש שלה עם באקי: מעבר לעלבון בכך שהוא נעזר ברוצח של המלך שלהן, יש כאן בגידה שהיא יותר אישית. איו לא ממש מתעניינת בתירוצים של באקי על למה זימו חשוב וכו' וכו', אבל מכיוון שאי אפשר לסרב לחלוטין לעיניים הנוצצות של באקי, איו נותנת לו שמונה שעות להעביר להן את זימו לפני שהן באות לקחת אותו בעצמן.

סאם ובאקי מבינים שקארלי נמצאת במסלול מסוכן אבל חושבים שעדיין לא מאוחר מדי ליישב את ההדורים בדרך נטולת אלימות, וגם קצת מתלבטים בעצמם האם אין לה נקודה – חוץ מהקטע הזה שהיא הורגת אנשים חפים מפשע. המטרה שלה מעוררת הזדהות, האמצעים קצת פחות. בכלל, נראה שהפרק נוגע בשאלת הכוח והשימוש בו: סאם ובאקי חושבים שאולי אפשר שכולנו נשב ביחד ונהיה חברים, ואילו זימו טוען שתחושת עליונות נוהגת לעלות לאנשים לראש לפעמים, ועל כן אי אפשר לעשות משא ומתן עם אנשי עם כוחות על.

החבורה מנסה להבין איך למצוא את קארלי, וכמה רגעים לאחר מכן מצטרפים אליהם ג'ון ולמאר (מסתבר שכשאתה נוקם בעיר זרה זה ישר חומר לחדשות או משהו) וכולם הולכים יחדיו להלוויה של מאמה דוניה. מסתבר שטעיתי בשבוע שעבר וטכנית היא לא אמא של קארלי, אלא מנהיגת הקהילה המקומית שאימצה אותה וילדים אחרים. סאם מנסה לדבר עם קארלי אחד-על-אחת, ונוקט בגישת ה"אנחנו לא מאוד שונים, את ואני". רגע, האם בעצם סאם הוא הנבל האמיתי כל הזמן הזה?

עד שנראה שאולי סאם עושה התקדמות, ג'ון ווקר מתפרץ פנימה כי "אמריקה, פאק יה" והכל הולך לעזאזל. אם סאם ובאקי הם מעין פציפיסטים, וזימו הוא ריאליסט, הרי שקפטן האמריקה החדש וחברו הוא מסוג האנשים שעדיין לא פגשו פתרון שהם לא ניסו להרביץ לו עד שהוא נפתר. בכל המהומה, זימו יורה בקארלי (שמצליחה לברוח) ומשמיד את הנסיובים של חיילי-העל. ווקר מגיע ועוצר אותו, בדיוק בזמן לגלות את הנסיוב האחרון שנשאר שלם, להחזיק אותו ביד ולתת קצת וייבים של בילבו בגינס.

אחרי הבלגן הזה, ווקר מחליט שנמאס לו לשחק משחקים ודורש להחזיר את זימו למעצר (תכלס, אני איתו בנושא הזה) אבל כנראה שבדיוק אז עוברות שמונה שעות מאז שבאקי ואיו דיברו כי הלוחמות הוואקנדיות מתפרצות לחדר שהם נמצאים בו. ווקר ואיו מתחילים ברגל שמאל, היא מתחילה להכות אותו וממש אפשר לשמוע את האינטרנט מריע קולקטיבית. גם באקי לא מסתיר את ההנאה שלו, אבל הוא וסאם מתערבים כדי למנוע שפיכת דם מיותרת. רגע לפני שהן עוזבות, איו מראה לבאקי שזרוע הויברניום שלו היא כמו יד של צעצוע ראש תפוד – מאוד פשוט לפרק אותה כשצריך –  ו-ווקר נראה שבור מזה ששוב כיסחו לו את הצורה, הפעם אפילו בלי כוחות-על. בזמן כל ההמולה, זימו בורח וכעת מסתובב חופשי.

קארלי מעבירה מסר לסאם דרך אחותו שהיא רוצה להפגש לבד כדי לשכנע אותו לעבוד איתה, ושסאם אולי מתנגד לאלימות אבל לטענתה ההבדל בין "טרוריסטים" ו"מהפכנים" תלוי רק בנקודת המבט. ומספר הפיצוצים שגורמים להם.

אלא שאז באקי וסאם מגלים (בעזרת שרון) שכל זה הוא (גם) תכסיס כדי שבינתיים חבריה יהרגו את ווקר. הם נלחמים ביחד נגד מרסקי הדגלים, כשבאחת ההערות היותר אקראיות בפרק, ווקר מתעצבן מזה שכל הרעים הביאו סכין לקרב אנשי-על. אה כן, נראה שווקר לקח את הנסיוב אוף-סקרין. למאר מונע מקארלי לדקור את ג'ון, אך משלם על כך בחייו מאגרוף שלה. היא וחבריה בורחים מהמקום, ו-ווקר רודף אחרי אחד מהם. לא יודע מה אתכם, אבל מבין האנשים שהייתי רוצה שירדפו אחרי, קפטן אמריקה כועס ומעורער הוא לא בטופ 10.

וכך, הדבר האחרון שהחבר הזה ב"מרסקי הדגלים" רואה זה את עיניו אחוזות הטירוף של קפטן אמריקה. אם אתם צריכים קצת אירוניה דרמטית, זה אותו החבר שדיבר מוקדם יותר עם קארלי ואמר לה שהוא היה מעריץ של קפטן אמריקה (המקורי) בתור ילד וש" לגיבורים של היום אין את המותרות לשמור על הידיים שלהם נקיות". השוט האחרון של המגן המגואל בדם הוא ללא ספק מהיותר מצמררים שנראו ב-MCU. המעשה של ווקר תועד על-ידי עשרות אנשים, ובטוח יגרום לאנשים בטוויטר של היקום הזה "לבטל" את קפטן אמריקה החדש. בטוויטר שלנו כבר דאגו לנסח עבורו מכתב התנצלות.

הפרק הזה היה שיפור משמעותי לעומת שבוע שעבר, היה הרבה יותר מיקוד והקצב היה טוב יותר. ווקר ממשיך את המהפך שלו להיות הנבל של הסדרה (או לכל הפחות לפסיכופט המטורף שמישהו צריך לעצור, גם אם יש אי שם כוונות טובות), אבל יכול להיות שטעיתי לגבי קארלי. זמן המסך המכובד שהוקדש לה ולחבריה בפרק גורם לי לחשוב שהיא עשויה לקבל גאולה בשני הפרקים שנותרו לנו. בכלל, בשביל יקום שעד לאחרונה נודע ברשימת נבלים די עלובה, הסדרה החדשה מצליחה להשיג גלריית נבלים (או אנטי-גיבורים) מרשימה, וכזאת היא גם הדרך שבה הגיבורים קופצים בנאמנות וההזדהות שלה בין כל אחד מהם – כולל הלוחמות הווקאנדיות.

עד שבוע הבא, הלכתי לצפות בזה בלופים.

אבחנות אקראיות:

השורה הטובה של הפרק: זימו מציין שתחושת כוח נוטה לעלות לראש, כמו שקרה עם הנאצים והנוקמים. סאם מזהיר אותו לא לדבר ככה על החברים שלהם, ובאקי מבהיר "הנוקמים, לא הנאצים".

בשלב כלשהו, "מרסקי הדגלים" שומעים בחדשות שאחד האנשים שנהרגו בפיצוץ שקארלי גרמה לו הוא אב לשניים שהתחיל לעבוד במקום לפני שבוע. רגע, זהו, לאחרים אין סיפור טראגי? לא היה אחד שהיה שבוע לפני הפרישה?

כמו כן, מארוול, תגידו -כל האזכורים האלו של ה-GRC מובילים למשהו? הסבירו מה הם ומי הם, אבל כרגע אין להם ממש השפעה על העלילה פרט לכך שכולם אוהבים לנפנף בשם שלהם. האם יש לזה אנדגיים? (No pun intended)

בסוגיית המגן, ההתפתחות היחידה היא שגם קארלי חושבת שהדבר הכי טוב לעשות הוא כנראה להשמיד אותו. אולי באמת יש לה ולסאם הרבה במשותף!


פרק 3 – "הפאוור ברוקר"

הפרק נפתח עם פרסומת ל"מועצת ההשבה העולמית". מתוך הרגל שפיתחתי ב"וונדהויז'ן", ישר חיפשתי בה רמזים לטראומה כלשהי, אבל לא מצאתי. כלומר, חוץ מהטראומה שחצי מהעולם התפוגג למשך חמש שנים ואז חזר ועכשיו צריך לטפל בכל הבלאגן הזה. הטון של הפרסומת נעים ורגוע, אבל אנחנו מגלים שקפטן אמריקה החדש הולך ונעשה פחות נעים ורגוע בחיפושיו אחר קארלי. אם בפרק הקודם הוא היה דוש אבל עם מטרות טובות, נראה שהוא בדרך להצדיק את כל השנאה שקיבל בטוויטר.

סאם ובאקי מגיעים לבקר את זימו בכלא, כשהאחרון מחליט לדבר איתו לבד. זימו מגיח מתוך הצללים, מה שקצת מאבד מהאפקט שלו אחרי שכבר ראינו אותו בסוף הפרק הקודם. באקי אומר שהם מנסים לעצור את היצירה של חיילי-על חדשים – מטרה שזימו יכול להזדהות איתה – וזימו מציע לו "קוויד פרו קוו, קלריס". וכך, לפני שעברנו עשר דקות מהפרק, זימו כבר ברח מהתא הסופר-מאובטח שלו, כי מסתבר שזה לא מאוד קשה. סאם מתנגד לכמה רגעים, אבל כל מה שצריך זה שתי שורות מבאקי והוא מסכים להיעזר בזימו. אם לצטט את סאם מ"מלחמת האזרחים": "פשוט ככה אנחנו אמורים להיות בסדר עכשיו?".

אז התשובה היא "כן", וזה משהו שקורה שוב ושוב בפרק הזה: הוא דחוס בהרבה התרחשויות, אז כדי להספיק את הכל יש הרבה דברים שקורים פשוט כי התסריט צריך שהם יקרו. מבצע ההברחה של זימו מהכלא היה מקבל לפחות רבע שעה בסרט רגיל, אבל כאן זה הופך לאירוע שולי. הייתי שמח גם לשיחה יותר מפורטת על הצירוף של זימו לחבורה, בעיקר כי סאם צודק ובאקי אמור להיות קצת-הרבה מנוגד לנושא ולא להתנהג בכזה חוסר אחריות בלי לשאול שאלות. אבל לפרק אין זמן לדברים כאלה, וזה מבאס.

ב"מלחמת האזרחים", זימו בעיקר זמם מזימות והקשיב להודעה קולית מאשתו המתה, אבל בפרק הזה מזכירים לנו גם שהוא ברון עשיר עם אוסף רכבים, מטוס פרטי ומסכה סגולה שהוא חובש לפעמים כי… זה מהקומיקס, או משהו. זה לא שהתחפושות של וונדה וויז'ן בפרק ליל כל הקדושים היו יותר סבירות.

השלושה טסים למדריפור, אי בדרום-מזרח אסיה שמלא בפושעים ועסקים לא חוקיים (סאם עושה רפרנס לאי הגולגולת, בדיוק בזמן ליציאה של "גודזילה נגד קונג"). בקומיקס יש לאי הזה קשר חזק לאקס-מן (ספציפית וולברין), אבל הייתי מנמיך ציפיות לראות מישהו מהם צץ פה. כן יש סיכוי שעוד נשוב לכאן בפרוייקטים עתידיים של מארוול.

בהמשך הפרק – שמרגיש קצת כמו רצף של קווסטים במשחק מחשב על מהירות כפולה – סאם, באקי וזימו מתחילים קטטה בבר, מגלים שיש מדען על האי שעובד על הנסיוב של חיילי-העל, נסים על נפשם ואז ניצלים על-ידי… שרון קרטר! שניה, תנו לי לחפש את הפרצוף המופתע שלי.

למרות שעברו כבר כמה שנים ואסונות גלובליים מאז "מלחמת האזרחים", שרון עדיין לא יכולה לחזור לארה"ב (משהו שסטיב כנראה היה יכול לפתור בשיחת טלפון) ומסתתרת במדריפור כאחרונת הפושעים. אנחנו גם לומדים על דמות מסתורית ששולטת במדריפור המכונה "פאוור ברוקר", אבל הזהות שלה נשארת תעלומה בינתיים. האם זה זימו? שרון? מפיסטו?

השלושה מגיעים אל המדען, דוקטור נייגל, שעושה את החיקוי הכי טוב שלו של ג'סי אייזנברג. גם הוא עשה דוקטורט באקספוזיציה (תחום פופולרי ביקום של מארוול), ומספר להם שהוא עבד על הנסיוב של חיילי-העל, קודם בשביל "היידרה" ואז בשביל הסי.איי.איי. אבל "מרסקי הדגלים" גנבו את כל עשרים הנסיובים שהכין. אבל רק כדי לוודא שהעבודה לא תימשך, זימו הורג אותו. למרות שיש להם קצה חוט וזימו הרגע רצח מישהו, הם "עדיין צריכים אותו". למה? כי ככה התסריט אמר, אל תשאלו שאלות! שרון נאספת על-ידי אישה מסתורית, ואני מניח שהיא תצוץ שוב בפרקים הבאים.

בינתיים אצל "מרסקי הדגלים", קארלי מאבדת את אמה ואז יוצאת עם החבורה שלה לגנוב אספקה של ציוד בשביל מחנות פליטים. לפני שתספיקו להגיד "אולי הם לא כאלה גרועים", הם מפוצצים בניין בזמן שעדיין יש בו אנשים חפים מפשע. באותו זמן, קפטן אמריקה החדש מחליט שהגיע הזמן לעבור לטקטיקות פחות חוקיות כדי להשלים את המשימה שלו. כאמור, אם בפרק הקודם שני האנטגוניסטים עוד היו באיזור מוסרי אפור, הסדרה מחליטה לפשט את המצב ל"טובים" ו"רעים". עכשיו כשאנחנו יודעים שיש עוד נסיובים של חיילי-על, אני מוכן להמר שעד סוף הסדרה אחד מהם ימצא את עצמו בתוך מחזור הדם של ג'ון ווקר.

כדי לחגוג את זה שהגענו לנקודת החצי של הסדרה, הפרק מסתיים עם הופעת אורח מפתיעה: איו, אחת השומרות של משפחת המלוכה של ווקאנדה. סאם מזהיר את באקי בתחילת הפרק שאנשיו של הפנתר השחור כנראה לא ימותו על זה שהרוצח של המלך הקודם שלהם ברח מהכלא, ונראה שהם הגיעו לודא שהצדק יעשה.

הפרק הזה היה מאוד דחוס ועם קצב מוזר. לפעמים הרגיש כאילו הוא רץ ממקום למקום, אבל קטעים אחרים הרגישו מיותרים או נמרחים. הוא גם העדיף להתעסק יותר ביריות ופיצוצים ודי זנח את התמות שהשניים הקודמים העלו, ככל הנראה כי הוא נכתב על-ידי דרק קולסטאד, מהתסריטאים של סרטי "ג'ון וויק". ההמשך היחידי למשהו מזה היא שיחה במטוס על אייקונים והמחיר שאנשים משלמים עבורם, ויותר מאוחר כשבאקי מצהיר בגלוי על הרצון שלו להיות קפטן אמריקה החדש-חדש. בינתיים הסדרה בהחלט מרגישה כמו סרט של מארוול, אבל אחד מהיותר בינוניים. בתקווה החצי השני שלה יביא איתו דברים יותר מוצלחים, או לפחות עוד קטעים של זימו רוקד.

 

פרק 2 – "האיש עטור הכוכבים"

בתקציר הפרק הקודם שאלתי מי זה הקפטן אמריקה החדש הזה, והפרק החדש מתחיל בלספק קצת תשובות: המגן של קאפ ניתן לג'ון ווקר, חייל מעוטר, גבוה וחתיך שיודע לשלוף תשובות שנונות שגם מוציאות אותו צנוע. זה שהסצינה הראשונה שלו היא בראיון לתוכנית בוקר שמתרחשת בתוך אצטדיון אולם ספורט מזכירה את איך שהממשלה השתמשה בסטיב בשביל יח"צ אחרי המהפך שלו (ואם האזכור הכללי לא מספיק ברור, השורה "Star-spangled man with a plan" נאמרת בתחילת הפרק כדי להבהיר את העניין).

ומקפטן אמריקה הנוכחי לזה שהיה-אמור-להיות (ועוד יהיה): אחרי ששבוע שעבר לא הייתה לנו אינטראקציה, הפרק ממהר להפגיש בין סאם ובאקי וברגע שהם מתחילים לדבר אחד עם השני, הסדרה ישר מעלה הילוך ברמת ההנאה ממנה. סאם ובאקי מחליפים פאנצ'ים ועקיצות בנושאים הגדולים והקטנים: בין אם זה על המורשת של סטיב שג'ון ווקר הכניס את עצמו אליה, על זה שהם תמיד נלחמים באחד מ"שלושת הגדולים" ("אנדרואידים, חייזרים או קוסמים", אומר סאם. "לא דבר אמיתי", אומר באקי) או על זה שבאקי הוא מההיפסטרים המעצבנים האלו שאהבו כל דבר לפני שזה היה מגניב, כאשר הפעם בפינתנו מדובר ב"ההוביט" (למרות שנראה שהוא השקיע בשביל התענוג להכריז על זה: כי בשנת 1937 יצאו מעט מאוד ספרים של "ההוביט" למכירה).

מפה לשם, באקי וסם נוחתים במינכן (או במקרה של באקי, נופלים עם סגנון) ולאחר הנחיתה מגיעה סצינת האקשן השבועית, בה גיבורינו מתעמתים עם "מרסקי הדגלים" על גבי שתי משאיות נוסעות. כבר בתחילתה מגיע הקורבן הראשון של הסדרה: הרובוט המעופף רד-ווינג ז"ל, שהיה איתנו מאז "מלחמת האזרחים". אני ממש אתגעגע לדרך שבה הוא… איתר אויבים דרך קירות.

כאשר נראה שהמצב בכי רע עבור גיבורינו, מגיעים ג'ון ווקר והסיידקיק שלו, למאר הוסקינס, וכשגם אז המצב לא משתפר, קפטן אמריקה 2.0 שולף אקדח ויורה באחד האויבים. זה נראה קצת מוזר, כי קאפ המקורי לא ממש השתמש בנשקים בעשור האחרון, אבל צריך לזכור שבתחילת דרכו – בעיקר מלחה"ע השנייה, אבל גם "הנוקמים" הראשון – הוא כן השתמש בנשק חם. זה גם הגיוני במקרה של ווקר, כי אולי יש לו 11 בכריזמה, אבל 0 בכוח-על.

באקי וסאם נזרקים מהקרב ומתגלגלים יחדיו בדשא, בקטע שכנראה כבר הספיק להניב כמה עשרות פאנארטים עד שהפוסט הזה עלה. לאחר הליכה קצרה, הם מתאחדים עם ווקר והוסקינס ומבינים ש"מרסקי הדגלים" הם שאריות של תכנית "חיילי העל" שהולידה את באקי וסטיב. השיחה מדרדרת בגלל החשדנות של באקי וסאם ליורש העצר: למשל, כשווקר מבטיח שהוא אחד מהטובים, ובאקי שואל אם הוא קפץ פעם על רימון. זה קטע מעניין כי באקי בבירור מתכוון לזה במובן של "האם אתה מוכן להקריב את עצמך בשביל אחרים?" אבל התשובה של ווקר – "כן, עשיתי את זה ארבע פעמים" – נשמעת יותר כמו התרברבות שמפספסת את הנקודה.

בינתיים, "מרסקי הדגלים" מגיעים לבית מבטחים ארעי (נרמז שיש להם הרבה תומכים ברחבי אירופה) והשם של המנהיגה שלהם נחשף בתור קארלי מורגנת'או. אם ראיתם את "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים", כנראה שהשחקנית שמגלמת אותה, ארין קלימן, מוכרת לכם (ואם הדחקתם את "סולו" והייתם צריכים לבדוק מאיפה היא מוכרת לכם, כנ"ל). היא מקבלת הודעות מאיימות ממספר לא מזוהה, ואני בטוח שברדיט יש כבר עשרים תאוריות שונות לגבי זהות השולח, וכולן טועות, כי מאה אחוז זה מפיסטו. הפעם זה חייב לקרות.

בינתיים, סאם ובאקי טסים חזרה לארה"ב ומזכירים את העובדה ששרון קרטר תוייגה בתור אויבת המדינה אחרי אירועי "מלחמת האזרחים". איזה אזכור אקראי שבשום צורה לא משמש כתזכורת לדמות שתגיע בעתיד! הו, מארוול האלה, תמיד מפנקים עם אזכורים שלא בונים לשום דבר.

בשלב הזה של הפרק מגיעה מה שהיא לדעתי הסצינה המעניינת ביותר בפרק – המפגש של באקי וסאם עם אייזיאה בראדלי, אדם אפרו-אמריקאי שגם עליו בוצעו הניסויים של "חיילי העל" ושבאקי מכיר כי הוא נלחם בו לפני עשורים, כשעוד היה סוכן של "היידרה". אלא שאנחנו מגלים שבניגוד לקפטן אמריקה, אייזיאה לא קיבל יחס של גיבור, אלא נזרק לכלא והמדינה התעלמה מקיומו. היה ברור עוד בפרק הראשון שהסדרה תעסוק בחייו של סאם בתור גבר אפרו-אמריקאי שהוא גם גיבור-על, אבל זה בהחלט כיוון מעניין שלא ציפיתי לראות.

אגב, ביחד עם אייזיאה גר מי שהוא כנראה הנכד שלו, אלייז'ה בראדלי, שבקומיקס הוא גיבור-העל "פטריוט" וחבר בצוות "הנוקמים הצעירים". מי עוד בצוות הזה, אתם שואלים? בילי, הבן של ויז'ן ו-וונדה, קייט "הוקאיי" בישופ וגרסה צעירה של לוקי. בהתחשב בליינאפ של סדרות מארוול בדיסני+, לא נראה לי מופרך לשער שאולי הן בונות לקראת התקבצות של חבורת גיבורי-על חדשים.

לאחר המפגש עם אייזיאה, סאם כועס על באקי שהוא לא גילה לו עליו (או לסטיב) קודם לכן, מה שמוביל לניידת משטרה שמעכבת אותם, מה שמוביל למעצר. של באקי, כמובן – מסתבר שהוא פספס את הפגישה אצל הפסיכולוגית ושאלה הם חלק מתנאי השחרור שלו (למרות שאולי זה רק אני, אבל "נלחמתי עם סופר-טרוריסטים במינכן" נשמעת לי כמו סיבה טובה לפספס פגישה).

בנסיון לשחרר את באקי ולהצית עוד עשרות פאנפיקים, ד"ר אקסופזיציה מכניסה אותו ואת סאם לטיפול זוגי, בסצנה מצחיקה עם דברים כמו סאם ובאקי מקניטים אחד את השני על כך שהם מדברים יותר ו/או פחות מדי (צחוקים!), ואז הם עושים תחרות מבטים במקום התרגיל שהם אמורים לעשות (צחוקים!), ואז הם יושבים מאוד צמוד אחד לשני (צחוקים!) ואז באקי אומר לסאם ש"אולי סטיב טעה לגביך, ואם הוא טעה לגביך, הוא טעה גם לגבי!" (…צחוקים?).

מתברר שאת השחרור על תנאי ארגן ווקר, שמציע שוב לאחד כוחות, הצעה אותה הם דוחים אין להם כוח להתעסק עם כל מיני בירוקרטיות כמו העברת חליפת כנפיים משוכללת בגבול או להסביר בכל גלאי מתכות על הזרוע של באקי או להסתכל בפרצוף של ווקר. "אז רק עצה קטנה," הוא אומר לסיום. "אל תעמדו בדרך שלי". כמו שאומר סאם, זאת תמיד השורה האחרונה הזאת.

לאחר כל זה, קצה החוט היחיד שיש לגיבורינו (חוץ מכל החברים המיוחדים שלהם עם כוחות העל שיכולים לעזור בנושאים כאלה ושהם לא פנוים אליהם כי תסתמו את הפה שלכם זה למה) הוא ארגון "היידרה", אז הם מחליטים בלית ברירה ללכת לבקר את ברון זימו, שכמובן באמצע משחק שחמט בתא שלו (למה זה תמיד שחמט? תנו לי נבל שמשחק "טאקי" או "ארבע בשורה").

כאמור, הזיווג של סאם ובאקי ישר הפך את הפרק הזה לשיפור על פני הקודם, האקשן היה מוצלח גם השבוע, קיבלנו הרבה דינמיקות מעניינות והסצינה עם אייזיאה הייתה אגרוף בבטן (סצינת המעצר שבאה מיד אחריה, גם אם היא ייצוג מאוד ריאליסטי של חוויות של אפרו-אמריקאים בארה"ב, הרגישה קצת כמו האכלה בכפית בשביל אנשים שאולי פספסו את התמה), שנוגעת בעקיפין בסוגיה הגדולה של הסדרה ("למה סאם הוא לא קפטן אמריקה"): זה קל בשביל אנשים כמו ג'ון ווקר או סטיב רוג'רס להיתפס בתור גיבורים אהובים בעיני הציבור, אבל בשביל סאם זה דיסוננס שבאקי וסטיב לא יכולים להבין: להיות סיידקיק זה משהו אחד, אבל איך אפשר לקחת על עצמך סמל אייקוני של פטריוטיות ואהבת המולדת כשהמולדת שלך מתייחסת אליך בתור אזרח סוג ב'?

נראה שבפרק הבא גם זימו יכנס למשוואה, אך האם בתור חבר? אויב? חבר שהופך לאויב? אויב שהופך לחבר? אויב שנהיה חבר ואז שוב אויב? המשך יבוא.

 

פרק 1 – "סדר עולמי חדש"

בעולם מקביל שבו לא התפרצה הקורונה, "הפלקון וחייל החורף" היא הסדרה הראשונה שמארוול מוציאים לדיסני פלוס, עם אותו אקשן והומור שכל מי שעוקב אחר היקום הזה מכיר ואוהב. כמה חודשים אחר-כך עולה "וונדהויז'ן" ומתקבלת בתגובה קולקטיבית של "מה לעזאזל קורה כאן?". אצלנו הסדר היה הפוך, ושנה וחצי אחרי הסרט האחרון שיצא, קיבלנו ממארוול סדרה שלא הייתה דומה לשום דבר שהם עשו קודם לכן (טוב, בהתחלה). עכשיו, "פלקון וחייל החורף" מתפוצצת על המסכים כדי להזכיר לנו מה אנחנו רגילים לקבל מהם.

"מתפוצצת", אגב, באופן די מילולי: הפרק הראשון נפתח עם סצינה מלאת אקשן שמזכירה סצנות פתיחה של סרטי בונד, שבה סאם "הפלקון" ווילסון נשלח להציל חייל מארגון פשע שנראה שלמד דבר או שניים מ"נקודת פריצה" וגם הם מחלטרים כחובבי צניחה חופשית. זאת סצינה שלחלוטין עומדת בקנה אחד עם סצינות אקשן שרואים בסרטים שלהם, שבאה להדגיש שוב שמארוול לא חוסכת בתקציב גם כשמדובר במסך הקטן. הסדרה גם לא מבזבזת זמן בהחזרת דמויות מהסרטים הקודמים: הצרפתי הכועס שנלחם בפלקון – בגילומו של ג'ורג' סנט פייר, שם מוכר בענף אמנויות הלחימה המשולבות – הוא "באטרוק המזנק", שהתעמת עם קפטן אמריקה בהתחלה של "חייל החורף" לאיזה סצנה וחצי, ואם אתם מעוניינים דווקא במישהו שיש סיבה לזכור מיהו, אז גם דון צ'ידל בא לבקר לאחר מכן.

אחרי עשר דקות אינטנסיביות, סאם לומד מאחד החיילים על "מרסקי הדגלים", ארגון פשע אחר שמסתמן בתור אחד הנבלים בסדרה, אבל שבבירור צריך מחלקת קריאייטיב טובה יותר: קודם כל, "מרסקי הדגלים" זה באמת שם גרוע. הייתי מקבל "קורעי הדגלים", "שורפי הדגלים", אפילו "גורסי הדגלים", אבל איך לעזאזל מרסקים דגל? דבר שני, נראה שהלוגו שלהם הוא כף יד עם כדור הארץ באמצע. שזה בסדר, רק שיש כבר ארגון פשע נוסף ביקום של מארוול בשם "היד" – שהופיע בסדרת "המגנים" – שגם הלוגו שלהם הוא כף יד. זה בטח יהיה מאוד מביך בנשף ארגוני הפשע השנתי, רק אומר.

נאמר לנו ש"מרסקי הדגלים" האמינו שהעולם היה טוב יותר כשחצי מהאוכלוסייה לא הייתה קיימת ושהם רוצים "עולם ללא גבולות". מכיוון שעוד לא יצא לנו להכיר אותם לעומק, הם נשמעים קצת כמו ילדים שמתבאסים שאבא שלהם חזר ומבקש שעכשיו הם יסדרו את החדר. בזמנם החופשי הם בטח מרססים גרפיטי של "תאנוס צדק".

לאחר כל זה, סאם חוזר לוושינגטון על מנת להיפרד מהמגן של קפטן אמריקה. כי למרות שקאפ הוריש לו את המגן האייקוני שלו בסוף של "סוף המשחק", נראה שסאם חושב יותר בכיוון של "It belongs in a museum". ג'יימס "וור משין" רודס מגיע, והוא וסאם חולקים סצינה קצרה אך נחמדה שעיקרה הוא רודס מתנהג כמו דודה בליל הסדר ושואל "נו, ומתי אתה תהיה קפטן אמריקה?". הסצנה מראה שחוץ משני הגיבורים בשם הסדרה, יש נוכחות נוספת שמרחפת מעליה: קפטן אמריקה. העזיבה שלו השפיעה לא רק על העולם, אלא גם על האנשים שהיו קרובים אליו ולחמו לצידו – הפלקון, וור משין, באקי בארנס.

אפרופו, מה קורה באמת עם חברנו באקי בארנס? ובכן, מצבו יכול להיות יותר טוב. הוא סובל מסיוטים על עברו בתור חייל החורף (היה לי ברור שזאת סצינת חלום כשהוא הופיע עם התסרוקת המעפנה הזאת) והוא הולך לפסיכולוגית, שאני מניח שקוראים לה דוקטור אקספוזיציה, כי התחביב שלה הוא לגרום לבאקי להגיד בקול רם כל דבר שהקהל לא יודע, למרות שזה ממש מגוחך שמישהו יצטרך להגיד את זה לפסיכולוגית שלו.

באקי מנסה לתקן את העוולות שעשה בתור חייל החורף, מה שאומר לעבור אדם-אדם שהוא עזר לו (או פגע בו) כחייל החורף, וכמובן שיש לו פנקס קטן עם רשימה (אני יודע שגם הוא וגם קאפ הם אולד-סקול, אבל מישהו צריך ללמד אותם על אפליקציות). כנראה שביקום אחר לחלק הזה של הסדרה קוראים "שמי הוא באקי". צופים חדי-עין כנראה שמו לב לשם מוכר ברשימה של באקי בסצינה הזאת, ה. זימו, שעל פי הטריילרים אמור גם לצוץ מתישהו. הבמאית קארי סקוגלנד עושה עבודה טובה לאורך כל הפרק הזה, אבל וואו, הקלוז-אפים בסצינה הזאת היו סופר אינטנסיביים.

מסתסבר שלבאקי כן יש חבר, אדם קשיש שכנראה צעיר ממנו בכמה שנים. הוא מסדר לבאקי דייט עם מישהי שלא הולך בצורה הכי טובה (טיפ של אלופים: לשחק "צוללות" ולדבר על מוות של קרובי משפחה זה לא הדייט הראשון הכי מוצלח. עדיף גם לא לצאת באמצע במפתיע בלי לתת שום סיבה או להגיד "ביי") ונחשף שחלק מהפשעים של באקי פחות הפיכים מאחרים: הוא הרג את בנו של הקשיש במהלך משימה בתקופה שלו בתור חייל החורף. אופס.

בינתיים, סאם חוזר לאחותו בלואיזיאנה, ומגלה שהמצב שלה לא משהו. הסנאפ והבליפ לא היו מאוד טובים לכלכלה, וקבוצות מיעוטים שמצבם היה גרוע כבר קודם רק נפגעו עוד יותר. או כמו שסאם אומר בתחילת הפרק: "בכל פעם שהמצב משתפר בשביל קבוצה אחת, הוא נהיה גרוע יותר בשביל אחרת". ההתייחסות של הסדרה לעוולות ולבעיות הכלכליות של סאם היא ראויה לציון – אני די בטוח שצופים ששאלו את עצמם "באיזה נבל על יילחם פאלקון", לא ציפו למצוא בתשובה "פקידי בנק", אבל, היי, אויב זה אויב.

וכמובן שצריך לסיים עם קליפהאנגר: המגן של קפטן אמריקה לא היה אפילו יומיים במוזיאון וכבר הממשלה החליטה לתת אותו לאיזה גבר לבן אקראי עם סנטר מוזר (מגולם על ידי וויאט ראסל, בנו של קורט). כמובן שהאינטרנט כבר שונא אותו רק על החוצפה להחזיק את המגן של קאפ. מי הוא חושב שהוא?! למה, מי זה?! לא, באמת, מי זה? בכתוביות רשום שהוא USAgent, ומן הסתם יש כבר אנשים באינטרנט שבקיאים בקומיקס וכבר יודעים ומעלים כל מיני תאוריות, אבל לא, באמת, מי זה? אני אמור להתרגש?

בתור פרק ראשון, זה היה לא רע בכלל. כמו "וונדהויז'ן", נראה שמעבר לפיצוצים ובדיחות כן יש ניסיון לעשות כאן חקר דמות. סאם מנסה לאזן בין העבודה שלו כגיבור והחיים בתור אדם אפרו-אמריקאי בארה"ב ובאקי מנסה לכפר על החטאים שלו וגם להתחבר עם העולם. בניגוד ל"וונדהויז'ן", אני תוהה אם הפעם לא היה עדיף לשחרר את כל הפרקים ביחד. מעבר לחקר דמות, לסדרה ההיא היה גם אלמנט מסתורין של "מה קורה פה?", אז המבנה של פרק בשבוע התאים לה. כאן הרגשתי כאילו התחלתי לראות סרט של מארוול ואחרי עשר דקות מישהו הדליק את האורות ואמר שההקרנה תימשך רק עוד שבוע. ובכל זאת, הפרק הזה הראה הרבה פוטנציאל, ואני מקווה שהסדרה תממש אותו. נתראה בשבוע הבא, כשאולי אז נקבל אינטראקציה ראשונה בין שני הגיבורים שלנו.

נ.ב. פותח עצומה לשנות את השם של דוקטור סטריינג' לדוקטור ספייס-קייפ באופן רשמי.