ארבעת המופלאים

במקור: The Fantastic Four
במאי: טים סטורי
תסריט: מייקל פרנס ומרק פרוסט
על פי הקומיקס מאת סטן לי וג'ק קירבי
שחקנים: יואן גריפית, ג'סיקה אלבה, מייקל צ'יקליס, כריס אוונס, ג'וליאן מקמהון

מר פנטסטיק מסוגל למתוח ולעוות את עצמו כרצונו, כאילו שגופו הוא סוכריית גומי מגודלת. הילדה הבלתי-נראית מסוגלת ליצור שדות-כוח ולהעלם. זה לא היה אמור להישמע כמו חיקוי זול של 'משפחת סופר-על'. אחרי הכל, ארבעת המופלאים היו כאן קודם. אבל עם כל הכבוד לזכויות ראשונים, הסופר-עלים בועטים למופלאים בתחת.

סיפורנו מתחיל בתחנת חלל. ד"ר ריד ריצ'ארדס זוכה לסיוע מד"ר ויקטור וון-דום, ויוצא לבצע ניסוי בחלל שעיקרו השפעותיה של קרינה קוסמית על האבולוציה של יצורים חיים. ריד ואותו וון-דום לא ממש מסתדרים זה עם זה. בעוד שריד מבצע מחקרים בשם המדע וקדמת האנושות, וון-דום מנהל את מה שריד מכנה "מזללת מזון-מהיר לתגליות מדעיות" – חברה שכל מטרתה היא רק לשלוף תגליות חדשות על מנת לרצות את בעלי המניות שלה. הניסוי של ריד משתבש, והוא, ויקטור, ועוד שלושה אנשים חוטפים מנה גדושה של קרינה. לא נעים.

ריד ריצ'רדס (שחקן בשם יואן, שאת שם המשפחה שלו אני לא אוכל לאיית גם אם ארצה. אבל בהתחשב בעובדה ששיא הביוגרפיה שלו הוא התפקיד של לנסלוט ב'המלך ארתור', זה לא ממש משנה) מגלה כי הוא מסוגל למתוח את הידיים שלו בצורות מצחיקות. חברתו לשעבר, סו סטורם (ג'סיקה אלבה, שלאחרונה הופיעה עם ברוס ויליס ב'עיר החטאים') מגלה כי היא מסוגלת להעלם. אחיה ג'וני (כריס אוונס, 'סלולר') מתחיל לבעור בזמנים לא צפויים. ויקטור מתחיל לעשות דברים מצחיקים עם חשמל, ואף אחד לא סגור לגמרי על מה קורה עם חברו הטוב של ריד, בן גרים (מייקל צ'יקליס, המוכר בעיקר כגיבור הראשי של סדרת הטלוויזיה 'המגן'), אבל עד סוף הסרט הוא כבר הולך להפוך לגוש אבן מהלך.

'ארבעת המופלאים' לוקה במקרה קשה במיוחד של "תסמונת אקס-מן": כל סרט קומיקס עם פוטנציאל לסרטי המשך חייב לעסוק בהיכרות עם הדמויות וכוחותיהם במשך רוב הסרט, ולהילחם נגד הנבל הראשי בדקות האחרונות לפני שכולם הולכים הביתה. אבל מר פנטסטיק איננו וולברין. וג'סיקה אלבה, עם כל הכבוד לטייטס, איננה רבקה רומיין. ואפילו חשוב יותר מאלה, הבמאי של הסרט הוא ממש לא בריאן סינגר. עם כל האקספוזיציה של 'אקס-מן', עדיין הייתה תחושה שאנחנו מתקדמים לנקודה כלשהי. 'ארבעת המופלאים', לעומתו, עושה המון סיבובים במקום לפני שהוא מתחיל לנוע לכיוון כלשהו.

חלק מזה מעניין. 'ארבעת המופלאים' הם בכל זאת לא הפאוור ריינג'רס. הם מתווכחים אחד עם השני, מקניטים והורסים זה לזה את המכונית. מדובר בזווית שלא יוצא לראות, בדרך כלל, בסרטי "סופר-גיבורים". ברור לכולם שהארבעה הולכים לחיות באושר ועושר עד סוף הסרט, אבל הדרך לשם עדיין מלאה מהמורות. המצב נעשה אפילו יותר גרוע עקב העובדה שלארבעה אין באמת זהות סודית, ובעוד שחלקם (טוב, רק אחד מהם) רוצה רק לעשות קצת כיף עם הבונוס הלא צפוי שהוא קיבל, השאר מתלבטים איך, ואם בכלל, הם רוצים לנצל את כוחותיהם על מנת לעשות את העולם למקום טוב יותר. כל הקונפליקטים האלה נחמדים מאוד והכל, אך מאחר והתוצאות שלהם צפויות מראש, הם לא מצליחים להחזיק סרט שלם. בין ההתמודדות של בן גרים עם חורבן חיי הנישואים שלו לניסיון של ג'סיקה אלבה לשלוט בעצמה מספיק זמן על מנת להשאר בלתי-נראית, לא נשאר יותר מדי זמן לנצל את הכוחות האלה כדי לעשות משהו מעניין.

מילא אם האקשן היה מפצה על זה. מדובר באקשן טוב, אבל יש ממנו מעט, ובכנות, הוא לא טוב מספיק. אולי הפכתי למפונק בעקבות סרטים כמו 'ספיידרמן 2', אבל בקרבות של ארבעת המופלאים פשוט לא קורה מספיק על המסך. הם איטיים יחסית, הם לא באמת סוחפים, ויש לארבעה עוד קצת ללמוד בנוגע לנושא של הרס סביבתי: יופי, אז שברתם חלון. מה חבל שד"ר אוקטופוס כבר עשה את זה קודם. עם מכונית.

והשחקנים? נו, תנחשו. פנטסטיים הם לא. מלבד ג'וליאן מקמהן בתפקיד ויקטור וון-דום, שמצליח לעשות את הקטע של "תראו-אני-גם-כריזמטי-וגם-מנ-מנייאק" בצורה טובה מאוד, רובם לא מרשימים יותר מדי. לא שהם עושים עבודה רעה, אבל מדובר בהופעות מהסוג שיגרמו לכם למשוך בכתף ולהמשיך הלאה.

וזו הבעיה עם כל הסרט, בעצם. אין בו שום דבר מיוחד, או מעניין. הוא ממוצע עד אימה, אפילו בתור סרט קיץ. והיי, אנחנו חיים בתקופה שבה יש אחלה סרטי קיץ בקולנוע. למה לכם להסתפק במשהו ממוצע כל כך? יותר מדי סרטים היו במקום שאליו 'ארבעת המופלאים' ניסה ללכת, ורובם כבר עשו את זה יותר טוב. אם בא לכם לראות אנשים עם גמישות-על וילדות בלתי נראות שהולכות מכות, 'משפחת סופר-על' הוא עדיין הבחירה הנכונה.