יעד סופי

שם רשמי
יעד סופי
שם לועזי
Final Destination
סרט מס' 1 בסדרת יעד סופי

במקור: Final Destination
במאי: ג'יימס וונג
תסריט: ג'יימס וונג, גלמן מורגן וג'פרי רדיק
שחקנים: דיבון סאווה, אלי לארטר, קר סמית'

* תארו לכם שאתם הולכים לסרט ומגלים שהוא תשדיר-שירות אחד ארוך לחברת החשמל ("לדרוך יחפים במים, כאשר אתם שמים משהו בשקע חשמלי: מסוכן, או מצוין?').
* תארו לכם שאתם הולכים לסרט אימה ולומדים שאם שומעים שיר של ג'ון דנוור (שנהרג בתאונת מטוס), זה סימן מובהק שאתם עומדים למות.
* תארו לכם שאתם הולכים לסרט נעורים ומגלים כי הוא מלא בהתפלספויות טרחניות על תכנית העל של החיים, ייעוד (מאוד אופנתי בסרטים היום), והתערבות במהלכו של הגורל.

לא הייתם רצים באותו רגע למזנון ושואלים כמה עולה קילו עגבניות?

אבל אתם בכל זאת מתעקשים ללכת ל"יעד סופי". אוקיי.
לפני שאתם הולכים, הרשו לי לספר לכם מספר עובדות על אלכס בראונינג:
אלכס (לא חולה אהבה) בן 17. לאלכס יש חברים טינאייג'רים שמגחכים כמו ביוואס ובאטהד. אלכס והחברים שלו נוסעים לפריס במסגרת הלימודים.
המאוורר אמר לאלכס שהמטוס לפאריס יתפוצץ.

קראתם נכון. המאוורר אמר לאלכס שהמטוס יתפוצץ.
אלכס, בגילו, מבין שהוא לא יכול להגיד לכולם שהמאוורר אמר לו את זה. אז הוא אומר שיש לו תחושת בטן.
רוב הכיתה שלו, בהגיון בריא של טינאייג'רים, חושבים שהוא משתפן, וזה אולי נכון, אבל אז לא היה סרט. לכן אלכס ממשיך להתעקש על "התחושה", ובמהומה שנוצרת, הוא – וכמה מחבריו – מורדים אחר כבוד מן המטוס, רק כדי לראות את המטוס (בו יושב גם רפה השכל מ"קיוב"!) ממריא – ומתפוצץ.

 

(פה בא הקטע ההכרחי של זגוגיות החלון הנשברות לרסיסים על החבר'ה ההמומים, ופרצופים לא מאמינים, ותחושות אשם על למה אני נשארתי בחיים ואחרים לא, ובולשיט מתבכיין בסגנון הזה).

 

חולף עובר לו הזמן (39 יום בדיוק נמרץ), והנה יש אזכרה לנופלים, ובסיומו המרגש של היום המפרך, סנובון כחול ורצחני הורג מישהו מהניצולים. המאוורר, מיותר לציין, גילה לאלכס מי הפגר, אבל זה כבר היה מאוחר מידי.

תראו (אני סוטה לרגע מהעלילה), זה סרט "מי ימות קודם" קלאסי, ואני גם מוכנה להודות שאני ושני הגברים החסונים שליווני לסרט, טעינו בניחוש הראשון.

חולף לו עוד יום, ואלכס נפגש עם מישהי מהניצולות לכוס קפה (ואלמלא הדרמטית המוגזמת, הייתם כבר שומעים ברקע את "Love Story" מתנגן), מספר לה על מסקנה הגיונית להפליא, ואוטובוס רצחני הורג מישהו מהניצולים.

אני רוצה להוסיף משהו על היגיון: יוצרי הסרט לא שמעו על אינטליגנציה מינימלית של קהל הצופים. הם לועסים עד דק את הפרטים הכי ברורים, או לחלופין, מפילים על הצופה תיאוריות מסובכות בלי להסביר את ההיקשים ההגיוניים מאחוריהן, ומבלי לרמוז איך הגיע הגיבור למסקנתו זו.

אבל נשובה לעלילה. בטח נדמה לכם שכבר הבנתם את הרעיון: אלכס מעלה תיאוריה, אף אחד לא מאמין לו, ואז משהו רצחני הורג מישהו מהניצולים.

אז נכון, באמת הבנתם, אבל מכיוון שהסרט הופק בארה"ב, ברור שנכנסים לעלילה גם שני סוכני FBI שחוקרים את אלכס (האם הוא האובייקט הרצחני שהורג מישהו מהניצולים?), אבל אל תטעו: הם מזוייפים. לאחד מהם קוראים Shrek, והוא אפילו לא ירוק!
גם להם אלכס מספר על התיאוריה שלו. גם הם לא מבינים איך הוא הגיע אליה, ושוב אלכס לא טורח לנדב מידע. אין לו זמן: תכנית העל הרצחנית עומדת להרוג מישהו מהניצולים.

מי שהולך לראות את "יעד סופי" צריך לקחת בחשבון שהסרט מלא בקלישאות איומות מסוג "מה היעוד שלי", והמון התפלספויות מיותרות על נתיבי הגורל, תכניות על, ותכניות אלטרנטיביות לנתיבו של הגורל ("כן, אבל אם הגורל התכוון שנהיה היחידים שישארו בחיים?").
כמה מהקטעים תמוהים, כמה טרחניים, ולפעמים ההתפלספויות פתטיות כל כך, עד שמתרחש אחת משתיים: הן נפוחות עד כדי צחוק היסטרי (לבחורות שישבו מאחורינו: לא חייבים לקחת כל אמירה ברצינות. לפעמים זה מצחיק מרוב "חשיבות"), או שתתחילו לחפש בתיק אולי בכל זאת הבאתם איזו עגבניה שאפשר לזרוק.