אחרי הפסקה של חודשים ספורים בלבד, הפישקאסט חוזר. והפעם: לישי קיצ'לס, מבקר הקולנוע של "ישראל היום", יש כמה חילוקי דעות איתי בנוגע ל"המאסטר". בגדול, הוא חושב שזו יצירת מופת, ואני חושב שזה סרט יומרני נטול עלילה. ובזמן שנשאר, דיברנו קצת על "לופר".
לצערי הרב אני נאלץ גם הפעם להוסיף את ההתנצלות: איכות הסאונד בהקלטה לא מאוד מוצלחת, בין השאר משום שהקלטתי אותה צרוד. עובדים על זה.
זהירות, ספוילרים: ההקלטה כוללת ספוילרים קשים ל"המאסטר" ול"לופר", כולל הסופים של שני הסרטים (ובאופן קצת יותר מרומז – גם ל"עלייתו של האביר האפל").
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
להורדת הקובץ (54 MB) – קליק ימני ו"שמירה בשם" יעשו את העבודה.
הוראות שימוש: אפשר לשבת מול המחשב ולהקשיב. אבל יותר טוב להוריד את הקובץ אל הנגן שלכם ולהאזין לו בזמן נסיעה, ריצה, שטיפת כלים, האכלת התרנגולות או כל דבר אחר שאתם עושים בזמן שאתם מאזינים.
מהנושאים הנידונים בפודקאסט:
0:00 אפקטים קוליים של תה, ודברי פתיחה מאת מלך הכוסברה.
3:20 ישי קיצ'לס אוהב מאוד את המאסטר. וכשדורון לא מפריע לו, מנסה להסביר למה.
6:50 איך לכבוש את ליבם של אוהדי דוקטור הו בשתי מילים.
9:00 דורון חושב שסרט צריך גם סיפור.
10:30 אזהרה בריאותית: אל תקיימו יחסי מין עם אישה מחול.
13:00 האם פול תומס אנדרסון מקבל הנחת סלב?
25:00 הכל סבבה חוץ מהתסריט
29:00 הזכרונות שלך מוזמנים או לא? ואיך אפשר לפרש סרט בכמה דרכים סותרות ועדיין לחשוב שהוא גאוני?
31:00 קיצ'לס: שלוש סצינות מפתח ב"המאסטר"
33:30 דורון מתעצבן על בחורות ערומות (וגם: ההבדל בין פול תומס אנדרסון ואדם סנדלר)
35:50 האם הסוף של "עלייתו של האביר האפל" קרה באמת?
38:00 למה "המאסטר" דומה ל"הדיקטטור"
42:00 משפט הסיום. זה נפל
48:30 עוברים לדבר קצת על "לופר", ומה הקשר בין שני הסרטים
56:00 האם בשניות האחרונות של "לופר" יש טוויסט נוסף?
לעיון נוסף:
הביקורת על "המאסטר"
הביקורת על "לופר"
הבזקים לעבר:
פישקאסט #1: משחקי הרעב
פישקאסט #2: חתולים על סירת פדלים, בקתת הפחד
פישקאסט #3: תחזית לסרטי הקיץ
פישקאסט #4: הנוקמים
פישקאסט #5: פרומתיאוס
יש לך צרידות חמודה. תהיה בריא!
(ל"ת)
המאסטר לא מעניין אותי אבל לופר כן
כשקראתי את "תוכן העניינים" התעניינתי בטוויסט הנוסף של לופר והסוף של עלייתו של האביר האפל
אני מוריד עכשיו ואשמע עוד מעט.
נ.ב. חיכיתי הרבה זמן שתעשו עוד אחד כזה, אני מקווה שעכשיו זה יהיה בתדירות גבוהה יותר
XD וואלה אם לא הייתי רואה את הסרט
הייתם שומעים עכשיו ממני WTF רציני… הפרשנות הנוספת הזאת סתם הזויה, אבל אחרי שחוויתי את רמת המוזרות שבסיפור של הסרט כפי שהוא, זה כבר לא מפתיע אותי שאנשים מגיעים לכאלה מסקנות.. (אהמ*Epileptic Trees*אהמ)
איזה באסה
את המאסטר רציתי לראות בחיפה אבל לא יכולתי ולא היה לי זמן מאז וכל כך רציתי פישקאסט על באטמן. חבל שמדברים עליו קצת, יש מצב אתה עושה עוד אחד על סרטי באטמן של נולאן
הכל שב פתאום (ליל הטריילרים, הפישקאסט)...
איזה באסה זה שעד שיש פישקאסט חדש הוא על סרטים שאין לי שום כוונה לראות.![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
נ.ב.
רציתי להשתמש באמוטיקון בוכה, אבל המבחר מצומצם.
אוף...
מכיוון שאין לי שום כוונה לראות "המאסטר", הייתי מעדיף אם כמות הדיבורים בין עליו לבין "לופר" היו מתחלפות…
לדעתי הסצינה בדיינר היא ה-סצינה של הסרט. אכן מבריקה. ולגבי ה"טוויסט הנוסף"…..לא. פשוט לא. זה כבר באמת לא הגיוני, אפילו במונחי הסרט הזה. ואם אפילו, איך שהוא זה כן, הסרט עצמו לא גורם כבר למספיק כאב ראש?
אגב, סוף הפישקאסט הוא מחווה לריאן ג'ונסון? כי הוא פשוט…נגמר. בלי מילות פרידה, בלי כלום. סתם ככה. אותי אישית זה שעשע.
מקווה שהפישקאסט הבא יהיה יותר קרוב. אולי על "סקייפול", ובונד בכלל? לא חסר מה לדבר על זה, ובתור מי שגדל על הסדרה הזאת (עוד מישהו זוכר שהיה פעם סרט בונד כל יום שבת בטלעד?), אשמח לשמוע את דעתך.
תדהמה קולקטיבית ב- 56:00
אף אחד לא ראה את זה בא!
פישקאסט נחמד מאוד,
הוא עניין אותי למרות שלא ראיתי את "המאסטר" (ואני גם לא ממש מתכוון לראות בינתיים).![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
ו"לופר" מדהים.
תרגיש טוב ונחכה לעוד פישקאסט.
ראיתי סרטים שאין בהם סיפור
אני חושב שזה עלבון עבורם גם להגדיר את המאסטר ככזה. אבל זה בהחלט לא סרט שמונע על ידי הסיפור ולא כל סרט צריך להיות מונע בידי הסיפור, למרות שאני מסכים שזה המצב ברוב הסרטים. אני גם לא חושב שריבוי פרשנויות לגבי המתרחש הוא בהכרח דבר שלילי. מה שאולי מסביר למה ראיתי דברים בצורה שונה מאוד מישי ועדיין אהבתי את הסרט. לגבי סצנת הבחורות העירומות: העירום הוא בדמיון, אבל אני חושב שהמסיבה התרחשה והיא מלמדת גם על דמויות אחרות. איימי אדמס בסצנה הזו מביטה לעבר פרדי באופן המעניק לסצנה רובד נוסף בעיניי. הנה הניתוח היחסית ארוך שלי על הסרט – http://srita.net/2012/10/13/the-master-analyze/
לגבי לופר – אהבתי מאוד, בעיקר את החלק השני.
55:36 - השימוש הטוב ביותר במושג "אמא ש'ך" EVER!
אני עדיין לא בטוח אם שמעתי נכון, אבל אם כן – דורון, אתה אליל!
יש לך שמיעה מצוינת.
(ל"ת)
בכללי הפישקאסט זה הדבר הכי טוב ברשת. שיחה מרתקת ,קיצלס ענק כרגיל ונהנתי מכל רגע.
מקווה שתקליטו עוד
כל מילה בסלע, והפסקה האחרונה בגרניט.
ככל שאני חושב על הסרט הזה יותר, אני מרוצה ממנו פחות.
תודה.
לא, באמת. אתה כנראה פותר לי התלבטות של 36 שעות.
ראיתי את "לופר" ביום ראשון בערב ועד עכשיו אני מתלבט אם להכנס לקרוא את הביקורת על 300 ומשהו תגובותיה, או להשאר תמים וטהור, עם החוויות שלי מהסרט.
מאז שאני באתר לא ויתרתי על כלום, נכנסתי לקרוא הכל והפעם, לראשונה, אני שוקל להמנע מזה. כי ברור לי שמה שלא אקרא יפגע בחוויה שלי. ואולי פעם אחת, לשם שינוי, בא לי להשאר עם החוויה שלי בלי להיות מושפע ממחשבות שיתעוררו אחרי הצפיה ולא חשבתי עליהן קודם.
לא יודע.
אנשים כל הזמן משתמשים בביטוי הזה.
I don't think it means what they think it means.
כפי שמסבירים בקצרה בקישור הזה.
תודה.
[ידעתי את זה כמובן, פשוט ניסיתי להעיר בצורה חביבה יותר ע"י רפרנס], אבל רק היום, רק באתר הזה, נתקלתי בזה פעמיים. נראה לי שאני צריכה לוותר על המאבק ולהשלים עם זה שזה ביטוי חדש בעברית.
אני יודע.
אבל המדיניות שלי לגבי שימוש בשפה היא, באופן כללי, לחשוב על הנמען ולא על הדובר.
כיסאות זה נהדר!
אין ספק ששימוש מושכל במשפט הזה ישפר כמעט כל סרט.
"אחרי הכל, כסאות זה נהדר".
"השם הוא בונד. הכסא הוא נהדר".
וכמובן:
I was chaired alright!
כמובן שחשבתי על דוקטור הו
אם הייתי במקום פול תומס אנדרסון, הייתי מציב בחדר פסל של מלאך, רק בשביל לדרבן את השחקנים להישאר בדמות. האמת שהסצנה הזו, באופן מעניין, חצי מבויימת בידי פיליפ סימור הופמן, מכיוון שהוא זה שנותן לחואקין פניקס את ההוראות כיצד לנהוג והוא זה שקובע את הקצב.
יש סרטים נהדרים
שמתרחשים כולם בחלום. אני לא אפרט אותם כי עצם אזכור שמם הוא ספויילר, אבל אני אגיד שהאמצעי של לספר את כל הסרט במהלך חלום של אדם נותן פתח ליצור אמירות מורכבות על הנפש, האופי והתת-מודע האנושי. גם אם לחלק מהם אין הצדקה נרטיבית ותכ'לס מה שראית בסרט סיפורית זה " מישהו ישן" – יש עדיין טעם בסרטים מסיבות אחרות.
כנראה לא הסברתי נכון
(קורה לי הרבה). הכוונה שלי הייתה, אם חצי סרט מתרחש בחלום, או רק סצנה אחת, או שום חלק ממנו, זה משפיע משמעותית על העלילה, ועל האמירה של הסרט. להגיד שבכל מקרה זה סרט גאוני, בלי בכלל להבין מה קורה בו, איפה ולמה, נראה לי משונה.
וכדי לנסות להבהיר עוד יותר,
יש הבדל לדעתי בין סרט שבו הטוויסט הוא שכל הסרט, או רובו, הוא חלום, לבין סרט שבו סצנות רנדומליות לא קשורות הן חלום.
הבעיה מתחילה
בסרט שבו חלק מהסצינות הן חלום, אבל לא כולן, לא ברור איזה, וזה לא משנה.
כן
לא שמעתי את הפישקאסט אבל אני מסכים שלהגיד שאתה חושב שסרט גאוני כשיש סיכוי שלא לחלוטין הבנת אותו זה בעייתי.
הבעיה במאסטר עם הסצנות חלום (הברורות) זה שלדעתי, הן לא באמת הוסיפו שום אמירה או הבהירו איזה משהו בנפש של פרדי. הן היו יפות, אבל, הן לא קידמו או הבהירו משהו בצפייה שטחית של הצופה הממוצע.
מיאו.
בכלל לא התכוונתי לראות המאסטר, דאמיט!![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
אבל ישי קיצ'לס מכוון כל. כך. פאקינג. טוב לטעם שלי, עוד מימיו בכל העיר אי אז מזמן… בינתיים אני נאלצת לוותר על הפישקאסט מחמת ספוילרים. ואז כמובן שאשכח לחלוטין שכל העניין אי פעם קרה.
ועכשיו אם תסלחו לי אני הולכת לשמוע פום פריץ ולהתעודד.
הפישקאסט הכי טוב עד עכשיו
לא ראיתי אפילו את המאסטר אבל השיחה ביניכם הייתה מרתקת, ודורון אני מת על הדיבור ההיפראקטיבי שלך. יאללה, תחזור למתכונת קבועה![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
סרטים שהם רק דיבורים
עם קצת מחשבה הגעתי למסקנה שאם כך בנוי הסרט אז הסיפור שלו בדרך כלל ממש טוב אז קשה לי לחשוב על סרט דיבורים שאני זוכר שהוא לא טוב.
אז מה שכן הצלחתי לחשוב עליו הם: Twelve Angry Men, The Man From Earth ו-Exam. שחוץ מהיותם מגניבים בכך שהם כולם מתרחשים בתוך חלל אחד בלבד, שלושתם סרטים ממש טובים.
יצאתי קצת מאוכזבת מהצפייה הראשונה והביקורות המבלבלות.
זה נהדר לשמוע לעומק דעה רווחת מנוגדת, ואחת שמפארת את אנדרסון והיצירות שלו
חשוב להמשיך את ההקלטות האלה, כי זה שופך אור חדש על הרבה יצירות שאהבתי
ועוזר ללמוד עובדות ופרשנויות נוספות