מצאנו באינטרנט 57: אבל ב-2007

מאת
רם קיץ
– פורסם ב 19 בספטמבר 2022Posted in: חדשות
מתחילים באמי, מסיימים באופיר ובדרך לא נפרדים מוודי אלן ולא עוברים בדרך צלחה.

1. נפתח עם טקס האמי שנערך שבוע שעבר. "יורשים" זכתה פעם שנייה ברציפות בפרס הדרמה הטובה ביותר (מה שמזכיר לי שאולי כדאי לצפות בה כבר), ואת פרס הקומדיה קטפה "טד לאסו", גם היא שנה שנייה ברציפות, אלא שהפעם יש לי השגות על העניין.

הדעות על העונה השנייה של "טד לאסו" חלוקות אבל זה עוד מילא, ואני אפילו מוכן להתעלם מההתעלמות מסדרות כמו "גברת מייזל המופלאה", "מה שקורה בצללים" ו"רק רוצחים בבניין", אבל לתת ל"בארי" להפסיד? באמת? זה כואב. אני יודע שלקרוא לה "קומדיה" זה למתוח את החבל דק אבל בכל זאת, העונה השלישית היא טלוויזיה מהסוג שעוד לא נראה כמותו בטלוויזיה ומגיע לסדרה לקבל על כך הכרה.

"הלוטוס הלבן" זכתה בפרס המיני-סדרה. בסדר, אני מניח. זנדאיה, לא במפתיע, היא השחקנית הטובה ביותר בדרמה על תפקידה ב"קופה ראשית" ו/או "אופוריה" וג'יין סמארט זכתה בפרס המקביל בקומדיה על "Hacks" ו/או "מנייאכ".

והשחקן הטוב ביותר בדרמה הוא כמובן בוב אודנקירק… אה לא סליחה, בריאן קוקס. כלומר אדם סקוט! גם לא? ג'ייסון בייטמן? לא? אה, לי ג'ונג-ג'יי מ-"משחק הדיונון". כמובן. אל תתנו לי להרוס לכם את המסיבה שבה חוגגים את זה שלראשונה זכה שחקן מסדרה בשפה זרה בפרס שכזה, אני רק רגע חייב ללכת להרביץ לקיר.

פאק זה כאב. בכל מקרה, שחקנית המשנה הטובה ביותר בדרמה היא ג'וליה גארנר שזכתה על "אוזרק", מה שאומר שיש לי מונולוג ארוך מאוד על איך האמי מקפחים שוב ושוב את "סמוך על סול" וריאה סיהורן, אבל יהונתן אמר שאני צריך גם לדבר על לינקין פארק וצרפתים מתים, אז תדמיינו שבגדול אני מקלל את היום שפרסי האמי נולדו. שחקן המשנה הטוב ביותר בדרמה הוא מת'יו מקפיידן ("יורשים"), וברט גולדסטין ("טד לאסו") זכה באותו פרס בקומדיה על חשבון הנרי ווינקלר, טוני שאלוב ועוד שחקנים מצחיקים ממנו.

טוב, זה מתחיל להיות מדכא העסק הזה, נתחיל לתקתק: שריל לי ראלף ("בית הספר היסודי אבוט") היא שחקנית המשנה הטובה ביותר בקומדיה, מייקל קיטון הוא השחקן הטוב ביותר במיני-סדרה או סרט (על "דופסיק") בפרס שמחולק לגברים, ואמנדה סיפריד זכתה באותו הפרס שמחולק לנשים (על "עלייתה ונפילתה של אליזבת' הולמס"). "השבוע שעבר עם ג'ון אוליבר" היא, בפעם המי-סופר, תכנית ה"ווראייטי-טוק שואו" הטובה ביותר, זכייה שהגיעה בשנה שבה החלטתי שאין לי כוח יותר לבדיחות שלו (זו הייתה תקופה נחמדה ג'ון, זמן להמשיך הלאה) וסדרת האנימציה הטובה ביותר (פרס שחולק בטקס נפרד ופחות נוצץ כי מסתבר שאנימציה זה לא חשוב) היא "ארקיין", כי גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום. אלא אם הוא יהונתן.

2. סדרת אנימציה שלא זכתה השנה באמי היא "סאות' פארק" שחגגה 25 שנים של סאטירה, בדיחות קקי ומכות לבאטרס. לכבוד המאורע התקיים קונצרט עם מיטב שירי הסדרה ואתם מוזמנים לצפות, להאזין או להריח את הקונצרט במלואו:

3. בכתבה על הסרטים שעתידים לצאת בתקופה הקרובה הזכרתי בחטף את "ארגייל", סרט מרגלים של מת'יו ווהן שמיועד לאפל +TV ומככבים בו כמה מהשמות המרשימים בתעשייה: הנרי קאביל, בריאן קרנסטון, סם רוקוול, ברייס דאלאס הווארד, אריאנה דבוז (כפרה תנשמי קצת כל שבוע אני מזכיר אותך בפרויקט אחר), דואה ליפה, סמואל ל. ג'קסון, ג'ון סינה וקתרין אוהרה. הסרט עוד לא יצא ומת'יו ווהן כבר מתכנן להפוך אותו לטרילוגיה. בסדר, זה מת'יו ווהן מתנהג כמו מת'יו ווהן.

אבל הנה החלק המעניין: הסרט מבוסס על ספר שעוד לא יצא ולפי הדיווחים, רק על הזכויות לעבד אותו (לסרט בודד, כן?) שילמו אפל 200 מיליון דולר! אפילו במונחי ענקית הטכנולוגיה זה אבסורד. מדובר בכמעט רבע מיליארד דולר על ספר ראשון שכתבה סופרת אנונימית בשם אלי קונוויי. משהו פה מריח כמו הרגליים שלי: מוזר.

ובכן, ב-THR ניסו להבין מי זאת לעזאזל אלי קונוויי ונתקלו בסימני שאלה לא רק סביב זהותה (שאותה הם לא הצליחו לחשוף) אלא גם סביב הספר. ניסיון של אנשי THR להשיג עותק מוקדם שלו (פרקטיקה נהוגה בתעשייה) התקיל אותם בחומה, ויותר מכך, לא ברור מתי אפשר יהיה לקרוא אותו; ההפצה שלו נדחתה מהחודש הנוכחי למרץ 2023, וכל זה כשעדיין אין לספר עמוד באמזון (היכן שספרים בעלי פרופיל גבוה עולים למכירה מוקדמת לעתים שנה מראש).

ברור לכולנו שאלי קונוויי לא אמיתית אלא מדובר בשם עט. השאלה היא, לאור גודל העסקה: שם עט של מי? רדיט כבר נכנסו לשלל תיאוריות, כולל אחת לפיה ארגייל זה שם הסופרת בתוך הסרט, ואחרת לפיה הספר אמיתי וכתבה אותו ג'יי.קיי רולינג (…אל תבנו על זה) ואולי כל המסתורין הוא בכלל תרגיל יח"צ של אפל (מה שמתאים לסרט מרגלים). מעניין.

4. אנחנו לא מרבים לדבר על גלובוס הזהב כי פירטנו היטב לאורך השנים למה אין שום סיבה שנעשה זאת.

ואז, אחרי שעוד אנשים הקשיבו לנו ועשו לארגון נו-נו-נו, החליטו בגלובוס הזהב לשנות גישה בתקווה שמישהו שוב יהיה חבר שלהם ויבוא לטקס. לכן הארגון החליט לעשות כמה שינויים משמעותיים בתוכו, כולל הפסקת הנוהל הזה של מתנות מאולפנים והרחבת השורות שלו ממבקרים מכל העולם. כמה "מכל העולם" זה "מכל העולם"? טוב, זה כולל כמה חבר'ה מישראל, כולל איזה שניים – נעמה רק ויהונתן צוריה (לא, רגע, אני מצטער: יהונתן צוריהן). ברכות למצטרפים החדשים, אם בכל זאת כן נותנים לכם מתנות לא חוקיות תחלקו עם כולנו ולא, זה לא אומר שנפסיק לצחוק על גלובוס הזהב (אם תהיתם).

בסך הכול, הסיפור הזה מוכיח את המשפט המפורסם: "אתה או מת כאתר שיורד על טקסי פרסים מגוחכים או שאתה מצטרף בסופו של דבר לאותם ארגונים מגוחכים".

5. טריילר ראשון ל"הפייבלמנים" (או "סטיבן ספילברג: המקור"):

ביחד עם הזכייה בפסטיבל טורונטו נראה שסטיבן ספילברג בדרכו לזכות בעוד אוסקר. תנחומיי לכל מי שהשקיע, קם מהמיטה ושם מכנסיים השנה שם בהוליווד.

6. למשל, דמיאן שאזל. מצד שני, גם הוא מציג סרט שבו הוליווד מאוהבת בעצמה אז אולי יש לו סיכוי. בכל מקרה, הנה טריילר ל"בבילון", הסרט החדש של דמיאן שאזל.

נראה מהמם, מרהיב, סוחף, מטורף… ולא כוס התה שלי. מצטער, מאסתי בסרטים על אנשים עשירים ומפורסמים עם שגעון גדלות, בעיקר מהוליווד. יש גבול לכמה סרטים על הוליווד (וספציפית, ימיה המוקדמים של הוליווד) אפשר לעשות לפני שהעסק יתחיל להריח מנרקיסיזם טהור.

7. סרט ספין אוף של "אלביס" קיבל אור ירוק! סתם נו, עובדים על סרט על פריסילה פרסלי (על פי ספר זיכרונות שכתבה) ושאותו תכתוב ותביים סופיה קופולה. קיילי ספאני ("Devs") תגלם את פריסיליה ואילו את מלך הרוק יגלם המעצבן ההוא מ"אופוריה", ג'ייקוב אלורדי.

8. בדיוק כשחשבתי שסוף סוף אוכל לנוח מביקורות מתגלגלות, כאן 11 הודיעו שהעונה השנייה של "המפקדת" תעלה ב-19.10. אני בהלם שסדרה ישראלית חוזרת עם עונה חדשה פחות משנתיים אחרי הקודמת.

9. פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-38 של חיפה יתקיים, כהרגלו, בסוכות הקרוב וסרט הפתיחה שלו הוא סרט אנונימי ונטול דרמה, לא נראה לי שבכלל דיברנו עליו: "אל תדאגי יקירתי". לא, אל תבנו על פלורנס פיו פה בחיפה (הנה משחק: נסו להגיד מלא פעמים ברצף "פלורנס פיו פה בחיפה"). סרט הנעילה הוא "השתיקה" של שמי זרחין עם אושרי כהן, מוריס כהן וליאת הר לב.

עוד אין תוכנייה רשמית, אבל בתחרות לקולנוע ישראלי עלילתי תוכלו למצוא את "בתולים" (צעיר בערבה מנסה לעשות ביד. לא, אני לא עובד עליכם), "הבשורה על פי יהודה" (סטודנט ב-1959 מתחבר עם נכה ואלמנת בנו), "הנפש הטובה" (מפיקת סרטים תל-אביבית משתפת פעולה עם במאי עבר שעזב את עולם הקולנוע וחזר בתשובה), "השכן שלי אדולף" (ניצול שואה בדרום אמריקה חושד שהשכן שלו הוא היטלר ואף אחד לא מאמין לו), "השמן" (הוא שמן. היא לא. שניהם חברים טובים. לא, אני לא עובד עליכם), "ולריה מתחתנת" (כלה אוקראינית מקבלת את פני אחותה שאמורה להינשא גם היא בעסקה דומה. הדברים משתבשים) ו"ילדים של אף אחד" (לפני "בחורים טובים" ארז תדמור הספיק לביים עוד סרט שעדיין לא יצא. בחור עסוק).

10. מם חדש סוחף את טוויטר ויוטיוב: זוכרים את סצנת הסיום של "רובוטריקים" הראשון מ-2007? אזכיר לכם: אופטימוס פריים מקריין משהו משהו על עתיד האנושות משהו משהו מלחמה וברקע מתנגנות המלודיות הראשונות של What I've Done של לינקין פארק – ובדיוק כשנגמרת הקריינות, עולים הקרדיטים והשיר נכנס להילוך חמישי.

ובכן, הכירו את המם החדש "[שם של סרט] אבל זה יצא ב-2007" ובו סרטים (וסדרות) נערכים מחדש לפי אותו קונספט, והתוצאה מהנה להפליא. הגרסה האהובה עלי היא של "מלחמת האינסוף" אבל גם "אובי ואן קנובי" נהדרת, "נקמת הסית" טובה לא פחות, ויש אפילו ל-The Last of Us. בעצם, הנה לקט:

11. סדרת הטלוויזיה של "בלייד ראנר" שהזכרנו פה לא מזמן ושנמצאת בפיתוח הוזמנה על ידי אמזון. הסדרה תיקרא "בלייד ראנר 2099", ואני מנסה להבין באיזה שלב כל דבר שקשור בבלייד ראנר התחיל לקבל את שם השנה שבה הוא מתרחש בתור כותרת משנה? מה רע בכותרת משנה נורמלית כמו "בלייד ראנר: נצנצים של תקווה" או משהו כזה?

12. להיכנס לעולם האנימה זה לא פשוט. יש עשרות אלפי סדרות ומדי עונה מתווספות עוד, וכמעט בלתי אפשרי לדעת אחרי מה לעקוב. לכן, כשירות לציבור, אנצל את ההזדמנות כדי למקד אתכם בסדרה חדשה שתעלה באוקטובר, ככל הנראה הפקת האנימה המדוברת של השנה. זה אומר שכעת תוכלו להיות חלק מהבאז ולהבין על מה כל הצעירים האלה מדברים עכשיו. אל תדאגו, זה לא איזה קונספט אנימה מוזר ומטורף, משהו קליל שכל אחד יכול להתחבר אליו. הכירו את Chainsaw Man.

לא אכנס איתכם לסיפור (משהו על צעיר שמת וחוזר לחיים בתור מסור-חשמלי מהלך) ולרזולוציות של ההפקה (באמת שמהגבוהות בתעשייה) אלא רק אפנה אתכם לטריילר המבלבל-כפי-שהוא-מגניב. אזהרה: אלים כמו פיטר ג'קסון בתקופות טובות.

12 באוקטובר ברשת הסטרימינג (הזמינה גם בישראל, ובחינם!) קראנצ'יקול.

13. טוב, בחזרה לקולנוע. סוני הזמינו סרט חדש של "קראטה קיד". הסרט מיועד ל-2024 ואם חשבתם שהוא קשור איכשהו ל"קוברה קאי", הסדרה שהציתה מחדש את העניין ב"קראטה קיד", אז חשבו שוב, כי לפי יוצר הסדרה הסרט החדש לא קשור ל"קוברה קאי". למה אתם חייבים לבאס כל דבר, סוני.

ובינתיים, וורנר הפתיעו לטובה והזמינו סרט המשך של "קונסטנטין" עם קיאנו ריבס ששב בתפקיד מגרש השדים המפורסם. יתרה מזאת, פרנסיס לורנס חוזר אל כס הבמאי – מה שמציב בבעיה את העיבוד של נטפליקס ל"ביושוק" שדיברנו עליו רק לפני שבועיים.

14. ואם כבר נטפליקס, טריילר לסרט פנטזיה גנרי של נטפליק… כלומר ל-"בית הספר לטוב ולרע".

יש רק חברת אפקטים אחת בעולם הזה או שכולם משתמשים באותה שבלונה של אפקטים גנריים? בכל אופן זה יוצא ב-21 באוקטובר.

15. נמשיך עם פרידה מאחד מגדולי הבמאים שידעה התעשייה, שביים עשרות סרטים (המוכרים והמפורסמים ביניהם הם "הבוז", "עד כלות הנשימה", "לחיות את חייה", "פיירו המשוגע" ו"אלפוויל") והשפיע על אלפי במאים: ז'אן-לוק גודאר, שהלך לעולמו (בתנאים שלו) בגיל 91.

להלן הפרידה: ביי!

16. ונפרדים מבמאי נוסף… או שלא? וודי בן ה-86 אמר משהו על פרישה והרשת מיהרה לחלוק לו כבוד, להיפרד יפה לשלום ולהמשיך לעשות מה שזה לא יהיה שעושים ברשת. אלא שאז הבמאי הודיע "רגע, פורש? אני לא פורש. אני רק בן 86!" או משהו כזה. קיצר, אם שמעתם שוודי אלן פורש אז דעו שיש לו עדיין תכניות לביים סרטים.

17. סטיבן קינג הוציא החודש ספר חדש, "Fairy Tale" שמו, ואתם יודעים מה זה אומר. בדיוק, סרט חדש. במאי סרטי ג'ייסון בורן פול גרינגראס יביים את העיבוד הקולנועי (או הלא-בדיוק-קולנועי אם זה ילך לסטרימינג). הספר עוסק בנער בן 17 שעובר לעולם אחר ונקלע למלחמה בין טוב לרע. יש גם כלבה בסיפור.

18. ונסיים עם טקס פרסי אופיר. ואם אתם חושבים שיש לי כוח לשבת ולכתוב על הטקס הזה אתם לא מכירים אותי (היי, קוראים לי רם) אז הנה במקום זה יהונתן.

לפני שנגיע לזוכים, מילה על הטקס – הוא הוקרן בשידור חי במאקו ואז בקשת 12 ב-23:00 (כי זה לא טקס פרסים אם אין לו שעת שידור מאוחרת באופן מגוחך, אני מניח) בשידור לא חי כשכולם כבר ידעו מי הזוכים. את הטקס הנחה עוז זהבי (שזאת בחירה) והיה נראה שהפעם יש אווירה קצת שונה: לא אולם עם כיסאות כמו האוסקר אלא אולם עם שולחנות כמו גלובוס הזהב (מה שנראה לי קצת מתאים יותר לאווירה החפיפניקית בסך הכול של כל העניין) וכן, ממש העתק-הדבק לאוסקרים – מונטאז' "לזכרם" (שנגמר לפני שהשיר שלו הגיע לפזמון), מערכונים מביכים (בבקשה מכם – יש קומיקאים וקומיקאיות בארץ. תשתמשו בהם) ואפילו הקטע הזה שמביאים צמד שחקנים שהיו בעבר בסרט להנחות ביחד – הפעם צביקה הדר ואסתי זקהיים לכבוד 25 שנה ל"עפולה אקספרס", ו-וואלה, זה עבד (אפילו אם הבדיחה על מותו של אסי דיין הייתה… מוגזמת).

בכל מקרה, זוכים!

הזוכה הגדול של הערב היה "סינמה סבאיא", שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר, הבימוי הטוב ביותר, שחקנית המשנה הטובה ביותר (לג'ואנה סעיד), הליהוק הטוב ביותר, התלבושות הטובות ביותר והשם המגניב ביותר. הזכייה שלו באה כהפתעה, אם כי מי שקרא בסריטה ובסינמסקופ יכול לדעת מראש שהערב צפוי להיות יותר מותח משחשבנו. ואכן, למרות ש"סינמה סבאיא" זכה בסופו של דבר, אי אפשר להגיד שזה היה ברור מהרגע הראשון: הוא ו"קריוקי" היו ראש בראש במספר הפרסים לאורך הערב, ובהחלט היה אפשר לדמיין מצב שבו הם חולקים את פרס הסרט והבימוי. אבל בסוף רק סרט אחד יכול לזכות, ובהתחשב בכך ש"סינמה סבאיא" כבר מקרין שלושה שבועות, אולי יש צדק קוסמי בכך שדווקא הוא זכה.

לא ש"קריוקי" צריך לבכות או משהו – הוא ארגן לששון גבאי פרס אופיר רביעי (שיא לשחקנים), וראשון לריטה שוקרון (שהפגיזה בנאום נהדר הכולל, אם הבנתי נכון, התייחסות למין של ההורים של הבמאי משה רוזנטל. אני מבין שזה נהיה הרגל להודות לחיי המין של הורים בטקסי פרסים) וכן פרסים לפסקול ולמוזיקה (כי קריוקי = סאונד ומוזיקה, או משהו). שאר הסרטים העלילתיים שזכו כוללים את "סבוי" שקטף שלושה פרסים (איפור, עיצוב אומנותי, ועריכה), "ולריה מתחתנת" שזכה בפרס התסריט (ובצדק), "הדרך לאילת" שזכה בפרס שחקן המשנה לשמואל וילוז'ני ו"בתולים" שזכה בפרס הצילום הטוב ביותר. בגזרה התיעודית זכה "מחברות שחורות" בסרט התיעודי מעל 60 דקות ו"בת האמן" בסרט תיעודי עד 60 דקות. כי כידוע, 60 דקות זה מספר הקסם שבו סרט תיעודי קצר הופך לארוך, או משהו.

עד כה לא הזכרתי את האוסקרים וזה כי קשה לי להאמין – למרות שבהחלט מגיע לו – שדווקא "סינמה סבאיא" הוא זה שיתניע את ההתעניינות האוסקרית בישראל. אם כבר מחפשים מועמד עתידי, כדאי לשים לב ל"מכתב לחזיר" שזכה בפרס הסרט הקצר הטוב ביותר וגם סומן כמועמד מוביל לקטגוריה הסרט המונפש הטוב ביותר לאוסקר על ידי האתר Cartoon Brew. אבל מבחינתנו, כמובן שיהיה בהצלחה לשניהם.

תגיות: