מצאנו באינטרנט 107: תודה, סינמה סיטי

מאת
זאב אימבר
– פורסם ב 6 במאי 2025Posted in: featured, חדשות
טריילרים, הכרזות, והציוץ ההוא של טראמפ.

המצב קשה בכל החזיתות. הקולנוע והאמנות בקושי מספקים את מה שצריך. הרשתות החברתיות מלאות רעל. נולאן לא עלה לגמר בסרטי חצי העשור באתר. השיווק של הקולנוע – מהסרטים ועד בתי הקולנוע – רק עושה חשק לקפוץ מאיזה גג.

אבל אז מגיע סרטון כזה שאני לא יודע איך להגיב לו ומחזיר קצת, טיפה, את החשק לחיות:


תודה, סינמה סיטי. עדיין לא אדרוך ברשת שלכם בחיים, אבל תודה.

עוד דבר שמעודד אותי מאוד הוא טריילר לסרט החדש של ג'סי ארמסטרונג, שרק סיים את סדרת המופת "יורשים" לפני רגע:

הסרט כולו צולם רק במרץ האחרון (כן כן, לפני חודשיים) ובמשך כמה ימים בודדים, ואיכשהו עם קצב האירועים העולמי כבר נראה קצת מיושן נגיד, האם הם יתייחסו לקריסת השווקים הנוכחית והמכסים של טראמפ? וגם זה נראה יותר מדי כמו הפרק ההוא ב"יורשים", אבל אני כל כך מעריך את ג'סי שאני סומך עליו בעיניים עצומות.

אגב, אם זה סרט של מקס זה אומר שנראה אותו בארץ בחם, כן וסלקום?

עוד במאי מוכשר שלא נח לרגע הוא טאקאשי מיקה היפני. הוא הספיק לביים מעל מאה סרטים ב-35 שנה, ואתם צריכים להכיר לפחות חלק מהם: הקומדיה הרומנטית האהובה על טרנטינו "אודישן", סרט האקשן הידידותי לכל המשפחה "איצ'י הרוצח", או סרט הסמוראים "13 מתנקשים".

אפילו שהוא בן 64 הוא ממשיך לעוף על החיים וסרטו החדש, "פקד מושחת: טוקיו", קו-פרודוקציה אמריקאית-יפנית עם לילי ג'יימס ויפנים אחרים שאני פחות מכיר, יופץ באמריקה דרך ניאון ויחפש מפיצים גלובליים אחרים בפסטיבל קאן. הסרט יעסוק בבלשית FBI (מנחש שזאת לילי) ושוטר מכור להימורים בטוקיו שמחפשים בת נעדרת של פוליטיקאי. תגידו מה שתגידו על רימייקים והמשכים, אני די בטוח שעוד לא היה זיכיון שהבמאים שלו היו אבל פררה, ורנר הרצוג וטאקאשי מיקה.

בנוסף דווח שצ'ארלי XCX (אם אתם לא מכירים, אין לי איך לעזור לכם) תככב בסרטו הבא ותפיק אותו. זה לא רשמי ואני מקווה שלא נכון, אבל יש שמועות שמדובר ברימייק של "אודישן", מה שהופך את כל העסק לדי מיותר למרות אהבתי הגדולה לצ'ארלי והידיעה שהיא תפציץ בתפקיד. בכל מקרה, צ'ארלי מנצלת את המומנטום של האלבום האחרון והמצליח שלה בשביל להיכנס ללא מעט סרטים, כולם יחסית עצמאיים, קטנים ומבטיחים, וזה לגמרי פרחח-י.

מכירים מישהו שעשה בינג' של "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון" בקיץ האחרון? כי הם חוזרים:

כן, הפרנצ'ייז האהוב על אף אחד חוזר. כאילו, אני בטוח שכמעט אף אחד פה לא זוכר בכלל שהסרטים מבוססים על ספר משנת 1973, והיו פאקינג שלושה כאלה (גם "אני עדיין יודע מה עשית בקיץ האחרון" ב-98' ו"תמיד אדע מה עשית בקיץ האחרון" מ-2006) – אבל אנחנו בעולם שבו כל דבר מקבל המשך והגיע תורם. הטריילר לפחות שומר על הקו של הסרטים המקוריים ונראה לא מעניין.

מה שלום הביקורות בישראל? לא משהו, תודה ששאלתם. איתמר קציר מ"הארץ" יצא לסקור את המצב ולבדוק מה השינויים ביחס למבקרים לאורך ההיסטוריה. הכתבה מתמקדת בעיקר במוזיקה ומסעדות, אבל גם מזכירה את הפעמים ששניצר וקליין הותקפו על הביקורות שלהם וזה אפילו לא היה בגלל עין הדג (עד שהם יצליחו להוכיח אחרת).

בכל מקרה, גם אם מוסד הביקורות לא בדיוק קובע את הקאנון היום, אנחנו נמשיך לכתוב אותן. ואתם תמשיכו לקרוא.

…נכון?

אחד הסרטים הכי מעניינים של השנה שגם יוקרנו בפסטיבל קאן הוא "Highest 2 Lowest" של ספייק לי ויש לנו טריילר:

זה בדיוק, אבל בדיוק, מה שרציתי שזה יהיה. העלילה המקורית היא מ"למטה ולמעלה" של קוראסאווה שם, אבל עם האווירה של "האיש שבפנים" של ספייק לי. העולם צריך את סרט השודים הזה.

עוד בפסטיבל קאן: שני סרטים ישראליים התקבלו לפסטיבל קאן באיחור ולא נכללו בהכרזה המקורית. הראשון הוא "מאמא", סרט הביכורים של הבמאית אור סיני, שכבר ניצחה בתחרות סרטי הסטודנטים של הפסטיבל ב-2016 עם "אנה", סרט אודות אישה בודדה שמגלמת יבגניה דודינה (כל ההצגות בתיאטרון גשר), מה שזיכה אותה בכך שהסרט הנוכחי יוקרן בפסטיבל. גם הסרט החדש הוא בכיכובה של דודינה.

השני הוא הסרט "כן!" של נדב לפיד. זהו הסרט החמישי של לפיד והשלישי שמוקרן בפסטיבל קאן, מה שהופך אותו לאחד הבמאים המצליחים בהיסטוריה של ישראל מבחינת פסטיבלים בינלאומיים. לפיד אומר שהשלים את התסריט לפני ה-7.10 אבל ערך אותו מחדש והוא עוסק במוזיקאי ג'אז בשם י' (כמו כל גיבורי היקום הקולנועי של לפיד) ואשתו, שעושים עסקה עם השטן ומוכרים את האמנות שלהם למרבה במחיר, ובכך מענגים אומה סובלת וגם מחברים המנון חדש למדינה (גילוי נאות – אני קרוב של נפתלי הרץ). יש גם דיווחים שהסרט באורך שעתיים וארבעים, הארוך בקולנוע הישראלי.

בבקשה שאצליח לאהוב אותו הפעם.

טריילר ראשון ל"מכונת הריסוק", סרטו הראשון של בני ספדי בלי אחיו ג'וש:

עבר הרבה זמן מאז שראיתי את דה-ג'ונסון בתפקיד טוב ("רווח וכאב" של מייקל ביי היה ב-2013), וזאת לגמרי חריגה מעניינת מהמותג שהרים לעצמו; אבל… למה MMA ולא WWE, התחום שבו הוא התפרסם באמת? היאבקות זה לא מספיק קולנועי ודרמטי בשבילכם?

כי יש בדיוק ניסיון להרים WWE ישראלי ותנו לי לגלות לכם, זה הכי דרמטי שיש:

רסלינג ישראל הוא המיזם של הקומיקאי יונתן ברק ("טעים ומתוק") שמסתבר שתמיד חלם על להרים ליגת היאבקות ישראלית. הפרקים צולמו במהלך הפסח וישוחררו ביוטיוב שבועית. הכול שם: נאומים מלאי פאתוס וקרינג', מכות מזויפות אבל כיפיות, ובהמשך גם הדבר שכולם הכי רוצים לראות: סטנדאפיסטים הולכים מכות עם פאנצ'ים אמיתיים.

סוג אחר של מכות, הפעם טראמפ נגד הוליווד: נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ פרסם ציוץ זועם על כך שסרטים אמריקאיים מצולמים מחוץ לאמריקה, ושהוא יפעל כדי להטיל מכס של 100 אחוז על סרטים כאלה, מה שגרם לתעשייה כולה להתחרפן. ועכשיו רקע והסבר:

בגדול לאורך כל ההיסטוריה של הקולנוע האמריקאי, הרבה סרטים אמריקאיים יוצאים לצילומים ולשאר חלקי ההפקה מחוץ לאמריקה. זה קורה בעיקר כי במדינות אחרות יותר זול, בין אם כי ממשלות של מדינות אחרות נתנו כל מיני הנחות מס כדי לפתח תעשיית קולנוע מקומית, ובין אם סתם מפערי יוקר מחייה. דוגמה בולטת לאחרונה הייתה בריידי קורבט, במאי "הברוטליסט", שאמר שאין היתכנות כלכלית לצלם סרט כזה באף מדינה באמריקה – גם קולורדו שבה יש הטבות מס גדולות לקולנוע – בגלל כל הבירוקרטיה וההגבלות, ולכן בחר לצלם את הסרט בהונגריה, כמו עוד הרבה הפקות הוליוודיות לאחרונה.

זה, כמובן, פוגע במידה מסוימת בתעשיית הקולנוע האמריקאית שפחות עבודה מגיעה אליה. מהרגע שנבחר, טראמפ מינה את ג'ון וייט (וגם את מל גיבסון וסילבסטר סטאלון, שנראה שפחות פועלים בנושא) בתור "השגריר שלו בהוליווד". וייט נפגש בינתיים עם חלק מהגילדות ואיגודי העובדים וניסה להבין איך אפשר לשפר את המצב, בעיקר אילו הטבות מס יחזירו קולנוענים לבחור באמריקה בתור היעד לצילומים שלהם. בינתיים לפחות, זה לא הוביל לאיזשהו מהלך, מה שהביא את טראמפ לציוץ הזועם שלו.

עכשיו, זה ציוץ שהוא יותר הצהרת כוונות מוגזמת ולא תוכנית מעשית. גם אם מינוי וייט בתור שגריר היה רעיון לא רע, זה לא שהם הקימו באמת ועדה רצינית שתמצא דרכים איך לחזק את התעשייה ואז מימשו את המדיניות שלה. מה זה "מכס של 100 אחוז על סרט"? איך האולפן יחויב לשלם פי שניים ועל איזה חלק מהתקציב? הכרטיס יעלה כפול? לטראמפ אין בכלל סמכות להטיל מכס כזה, לא באמת התקבלה שום החלטה, והאולפנים עצמם מנסים להבין מה לעזאזל הוא מתכנן להם. מה שזה לא יהיה, כנראה מדובר במשהו שיגדיל משמעותית את עלויות הפקת הסרטים וישפיע על הוליווד בעתיד הקרוב, אז כדאי שתתחילו להתאמן על הסינית שלכם ותתכוננו לראות הרבה יותר "נה ז'ה" בעתיד הקרוב.

זוכרים את "שומר הברים"? לא זה מ-1989, הרימייק מ-2024 שביים דאג לימן ("קצה המחר") וג'ייק גלינהול כיכב בו. אתם לא זוכרים, נכון? הסרט נקבר לגמרי בשירות הסטרימינג של אמזון, אפילו שלדעתי הוא היה די מוצלח, במיוחד בתחום צילום מכות ככה שייראו מגניב.

עכשיו מסתבר שלא רק שמתוכנן סרט שני – הבמאי שיחליף את לימן הוא לא אחר מגיא ריצ'י, כחלק מהמטרה שלו לביים 70 פרויקטים בשנה. זה קטע מוזר שחזר גם במצאנו שעבר, כשדיוויד פינצ'ר נכנס לביים סרט ספין-אוף לטרנטינו. למה בעצם במאים גדולים נכנסים במקום במאים גדולים אחרים לעולמות שהם בנו? סבבה שהעולם הולך ונהיה יותר מכוון להמשכים, אבל אתם לא מספיק גדולים בשביל ליצור משהו משלכם?

יש גם טריילר ראשון לקאמבק של במאי "ברברי", "שעת הנעלמים" (Weapons במקור), אז אולי כדאי לא לראות אותו כי "ברברי" היה מאוד מפתיע וקצת נהרס בשיווק:

שמעו, לא יודע אם זה גילה יותר מדי אבל זה בעיקר משמח אותי. זאק קריגר הצליח לעשות את אחד מסרטי האימה שהכי נהניתי מהם לאחרונה, והוא פשוט המשיך לסרט אימה יותר גדול ויקר (אם כי לא מאוד, כ-40 מיליון דולר), דרך נורמלית בקריירה של במאי עד לפני 20 שנה ככה. כן ירבו.

סבב הכרזות ארוך מהרגיל, מה קרה כולכם הכרזתם על פרויקטים שאין לי הרבה מה להגיד עליהם:

  • "אנולה הולמס 3" קורה, מה שמחזק את מילי בובי בראון בתור כוכבת הנטפליקס הכי גדולה, תואר מפוקפק משהו. גם הנרי קאביל חוזר והחלק המעניין הוא הבמאי חדש, פיליפ ברנטיני, האחראי לסדרת הלהיט "התבגרות".
  • ניקולס וינדינג רפן, הבמאי הכי "תשנאו אותו או תאהבו אותו בהגזמה" (אני אוהב), חוזר בסרט חדש בשם "הגיהנום הפרטי שלה", שבו יככבו סופי טאצ'ר ("חברה מושלמת") ועוד אנשים פחות חשובים (איי איי יהונתן תפסיק בסדר אני אגיד שגם צ'ארלס מלטון איי איי למה בניתוח). אני בעיקר שמח שהוא חזר לקולנוע אחרי כמה סדרות, שעם כמה שהן מוצלחות, הוא פחות שולט במדיום הזה.
  • הכרזה הפוכה על ביטול: הסרט של DC שהבמאי האיטלקי לוקה גואדנינו ("מתחרים") היה אמור לביים אודות הדמות של סרג'נט רוק כבר לא יקרה. לא דיווחו בדיוק מה הסיבה אבל אני יכול לנחש, זה פרויקט שלא נראה מתאים לגואדנינו בכל מקרה, ו-וורנר מעדיפים להתמקד ביקום של ג'יימס גאן.
  • "טויס אר אס" מקבלים סרט משלהם. הסרט נמצא עדיין בפיתוח ראשוני, כך שזאת מאוד ידיעת "זרקנו לאוויר לבדוק איך תגיבו", והוא אמור לעסוק בקסם של להסתובב בחנות צעצועים פעם, מה שזה לא אומר.
  • דיוויד או. ראסל, במאי שתמיד כמעט מבוטל אבל לא בדיוק, חוזר עם הסרט "ניתוק" (Shutout, לא Severance) ובו רוברט דה נירו, אמן ברמאות בריכות (pool hustle), מזהה את הכישרון של ג'נה אורטגה ומתחיל לחנוך אותה בתחום. אה רגע, זה פול של ביליארד והם מרמים במשחק! אז זה בעצם "צבע הכסף" עם דה נירו בתור פול ניומן וג'נה אורטגה בתור טום קרוז? מגניב, רק חבל שבמקום סקורסזה קיבלנו את דיוויד או. ראסל.
  • אדוארד ברגר, במאי "עד שיצא עשן לבן" שבכלל לא הרג את האפיפיור במציאות כדי לקדם את הסרט שלו, עובר ל-A24 לסרטו החדש "הרוכבים" (The Riders) וגם גייס את בראד פיט. הסרט יתבסס על הספר של טים ווינטון שגם תורגם לעברית על משפחה אוסטרלית שעוברת לאירלנד, ואז האמא נעלמת.
  • במאי אחר של בראד, ג'וזף קוסינסקי שעסוק בימים אלה בסרט המרוצים F1, יביים לאחר מכן רימייק של "מיאמי וייס". מדובר בסדרת משטרה יחסית מצליחה משנות השמונים, שלאחר מכן עובדה לסרט כושל על ידי מייקל מאן ב-2006. הסרט קצת זכה להכרה מחדש היום, כולל פודקאסט שלם בשם Miami Nice על פועלו של מייקל מאן וגם אני אישית מת עליו, אז אין לי מושג למה לעשות עוד אחד.
  • אהבתם את "ספיד"? כדאי, זה סרט אדיר וגם לו יש פודקאסט ייעודי. שני הכוכבים שלו, קיאנו ריבס וסנדרה בולוק, מתאחדים עבור "מותחן רומנטי" חדש באמזון-MGM. נואה אופנהיים ("ג'קי") התחיל לכתוב ואין עוד מידע חוץ מזה שהוא יצטרך להישאר על אלף מילים ליום אחרת המחשב שלו יתפוצץ.
  • גל גדות (ידעתם שהיא ישראלית?) ומתיאס שונארטס ישחקו במותחן המתרחש במלחמת העולם השנייה בשם "חורבה" (Ruin). התסריט כיכב ב"רשימה השחורה" של 2017 ונכתב על ידי קאז וריאן פריפו שהספיקו מאז לכתוב את "נצחיים" עבור מארבל, אז אולי התסריט כבר לא נראה כל כך טוב. בכל מקרה, גל גדות תשחק אסירה משוחררת שנאלצת לשתף פעולה עם חייל גרמני כדי לנקום ב-SS. הבמאית היא ניקי קארו מהרימייק של "מולאן", ככה שכמעט כל ההפקה היא פליטי פרויקטים כושלים של דיסני.
  • דב פטל חוזר לתפקיד הבמאי-תסריטאי-מפיק-שחקן אחרי "איש הקוף" שוב למותחן נקמה בשם "האיכר". הפעם הסרט יתרחש במאה ה-14 ומספר על איכר שיוצא לנקום באבירים שכירי חרב. נכון לעכשיו אין בסרט קוף.
  • חביאר ברדם ופנלופה קרוז מתאחדים במותחן הפסיכולוגי "בונקר" מהבמאי פלוריאן זלר ("האב"). חביאר הארכיטקט מסכים לקבל פרויקט בעייתי, לתכנן בונקר מעקב עבור מיליארדר מעולם הטכנולוגיה, ואשתו מתחילה לפקפק בנישואים. חברות ההפקה שלו ינסו למכור אותו בשוק של פסטיבל קאן.
  • עוד בשוק של פסטיבל קאן, ואני בכלל חשבתי שמוכרים שם אויסטרים: וויל פולטר (כל סרטי A24), קיט קונור ("יחידת עילית", גם עם וויל פולטר) ומאנו ריוס ("אליטה" של נטפליקס, בלי וויל פולטר) ישחקו באימת זומבים שתתרחש בימי הביניים. זה יהיה הסרט הראשון של ג'ורדן טנהיל, במאי תיאטרון וסופר קנדי והתקציר המפורט בהגזמה מספר על נזירים שעוברים משבר אמונה לגבי האם לטפל בזומבים או לא.

עוצר את סבב ההכרזות עם הטריילר החשוב ביותר: "האשליה 3" (באנגלית הוא Now You See Me: Now You Don't, שם שלא ברור למה לא השתמשו בו כבר בסרט השני):

איזה חבורת בלתי נסבלים. לפחות ב"מהיר ועצבני" יש מכוניות שעפות באוויר בצורה מבדרת, ואני אמור להתלהב מחבורת קוסמים דושים שגם עושה שודים ורצה מהר תוך כדי שהיא נעלמת לתוך קירות? אין לי מושג איך דווקא זה מכל הדברים הפך לסדרת סרטים מצליחה יחסית ויש הכרזה על סרט רביעי כבר.

ליונסגייט אפילו הסכימו לשלם כסף למעריצים בקמפיין מטופש שעלה להם 250 אלף דולר – ובו כל מי שסימס למספר שהופיע בספירה לאחור לטריילר קיבל לינק לטריילר וגם 120 דולר. בואו נעצור את התופעה כל עוד אפשר.

אמשיך עם סבב הכרזות שמוקדש כולו לסידני סוויני, כי היא ראויה לכך:

אסיים עם טריילר אופטימי יחסית ל"סליחה, מאמי":

זהו סרט הביכורים של אווה ויקטור כבמאית אחרי כמה תפקידי משחק קטנים (היא גם השחקנית הראשית פה), והוא קיבל ביקורות חמות בפסטיבלים מאז הבכורה שלו בסאנדאנס בינואר השנה, ולפי הטריילר אני יכול להבין למה. עכשיו, מפיץ ישראלי בבקשה.

תגיות: