עבר הרבה יותר מדי זמן מאז הפעם האחרונה, אבל הנה אנחנו כאן שוב פעם בכל זאת.
1. דמיאן "לה לה לנד" שאזל ניצל את העובדה שאין סרטים על המסך הגדול, וצילם סרט עבור המסך הקטן. המסך הממש קטן…. פחות מ-8 אינץ' קטן: "איש הפעלולים", מעין רטרוספקטיבה על קריירה של פעלולן ואשר צולמה כולה על גבי אייפון – ולא רק זאת, אלא ביחס מסך מאונך. כלומר, בניגוד לסרטים קודמים שצולמו באייפון אבל במאוזן, הצפייה ב-"איש הפעלולים" אידיאלית לטלפונים חכמים יותר מאשר מסכי טלוויזיה. שאזל מעניק בכך גושפנקה נוספת לטרנד ההולך וגובר של תוכן במאונך (חפשו Quibi ותבינו).
אני יודע, חלקכם ודאי מצקצק בלשון. אבל זה עדיין סרט של דמיאן שאזל והוא שווה את הזמן שלכם – כל תשע הדקות ושש עשרה השניות שבו.
2. האם לגרמנים יש משהו עם קומדיות שלאגר ישראליות? נגלה בקרוב, כי אחרי ההצלחה של אסקימו לימון בארץ השופפנודל, "המוסד" של אלון גור אריה ינסה לעשות את אותו הדבר כבר בסוף השבוע הקרוב. בינתיים אפשר לפתוח שמפניות (אבל לא הרבה) כי הביקורות, נכון לעת הזו, חיוביות סך-הכל.
אז אם אי פעם תהיתם איך נשמע צחי הלוי בגרמנית – התשובה בקישור.
3. איימי אדמס עומדת להשתתף, משום מה, בסרט בו היא הופכת אט אט לכלבה (באופן המילולי ביותר שאני יכול להתכוון אליו, כי איימי אדמס ממש לא כלבה). התיאור של הסרט, Nightbitch, נשמע כמו סרט טלוויזיה דל תקציב של ערוץ דיסני מתחילת שנות האלפיים, אבל לא. זה אשכרה סרט קולנוע עם איימי אדמס. אולי היא ממש אוהבת כלבים? לא יודע, אבל אני כבר יכול לדמיין את המפיצים בארץ תוהים אם לקרוא לו "לילה ווף" או "כלבה מאמה".
4. את הטריילר לסרט החדש של צ'ארלי קאופמן ראיתם? "אני חושבת לגמור עם זה" יעסוק בצעירה (ג'סי באקלי) שתקועה בגלל סופת שלגים בחווה המרוחקת של החבר שלה (ג'סי פלמונס) והמשפחה שלו, ומגלה עליו דברים חדשים – לאו דווקא חיוביים. מהטריילר ניתן להתרשם כי בהחלט מדובר בסרט של צ'ארלי קאופמן. החדשות הטובות הן שלא נצטרך להמתין עבורו זמן רב: "אני חושבת לגמור עם זה" ייצא בנטפליקס ב-4 בספטמבר.
5. רשת קולנוע לב השיקה שירות VOD אונליין, "לב בבית" (אוווו). בספרייה תמצאו נכון להיום 57 (כן, ספרתי) סרטים טובים מכל הזמנים (וגם את "משחקי חיקוי"). כל סרט עולה 19.90, ואם יש לכם מנוי ל-"לב" אז המחיר הוא חצי מזה. סרטים נוספים צפויים לעלות עם הזמן, אז שווה להכניס את ה-VOD למועדפים שלכם ולעקוב.
6. תהיתם פעם מה הבובה אנאבל עושה כשהיא בבידוד? מה זאת אומרת "לא"? טוב, אז אל תצפו בסרטון החדש שלה (שהוא בטוח יותר טוב מ-"אנאבל 3", אבל לא חוכמה).
Wonder what Annabelle has been up to in quarantine? Happy National Doll Day! pic.twitter.com/E6Dq2TtaLi
— New Line Cinema (@newlinecinema) August 2, 2020
7.עצוב לכם שלא ביקרתם בקולנוע כבר תקופה ארוכה? לבתי הקולנוע זה עצוב יותר (אזהרה: כתבה מדכאת ביותר על עסקים פושטי רגל).
בתור חיפאי עם ארבעה בתי קולנוע + סינמטק במרחק יריקה מהבית, תהיתי רבות אם המצב יחזור להיות כפי שהוא בתום תקופת הקורונה: רשתות הקולנוע סופגות פגיעה כלכלית קשה, ועובדי המתחמים הוצאו לחל"ת בלי לדעת מה יחכה להם כשיחזרו – אם בכלל יחכה להם משהו. תעשיית הקולנוע הישראלית היא תעשייה שבירה, ולא בטוח כי תור הזהב של הסינמטקים (שנפתחו פה כמו פטריות אחרי הגשם) יחזור על עצמו בשנים הקרובות. ייתכן ונראה בקרוב הודעות סגירה של מתחמים גדולים וקטנים, אם כי אני מקווה שאני טועה.
8. שבוע שעבר גילינו כי טאיקה ואיטיטי ממש (אבל ממש) אוהב לישון, היכן שרק ניתן. האם טאיקה ואיטיטי הוא הספיריט אנימל שלי?
9. לא מזמן נפרדנו מאלן פארקר, בן 76 במותו. לפארקר שורת קלאסיקות, אבל כנראה שהיצירות הכי מוכרות שלו כולן קשורות למוזיקה: בין אם זה העיבוד ל"החומה", הסרט של "תהילה", העיבוד של "הקומיטמנטס" (כן, זה היה ספר) או המחזמר המקורי שבו כל הגנגסטרים הם ילדים בני 12: "באגסי מאלון".
כל זה לא בא להוריד מהסרטים הלא מוזיקליים של פארקר בשום צורה ("בירדי", "מיסיספי בוערת" ו"אקספרס של חצות" כולם זכו למעמד של קלאסיקה), אלא פשוט שלבן אדם היה את ביש המזל להיות להיוולד כבמאי מוזיקלי מחונן בדיוק בעשורים שלהוליווד לא היה יכול להיות פחות אכפת מכאלה.
למי שרוצה לקרוא סיפור "המנוח ואני" חביב, יש את המפגש של שמוליק מעוז ("לבנון") עם הבמאי, ומי שרוצה להתרשם שוב מהיכולת שלו להפוך שיר לקלאסיקה, מצורפים כמה דוגמאות (עם ספויילרים קלים ל"באגסי מאלון").
10. ונסיים עם הסרטון הזה מאפריל שמראה כיצד "מכסחי השדים" נראו לפני שהכניסו את האפקטים המפורסמים (התשובה: מצחיק).
Im thinking about ending things
הספר הנכון לבמאי הנכון. מי שלא קרא ואוהב סיפורים קטנים ומעוררי חרדה למרות שלא ממש קורה כלום (חרדה פסיכולוגית?) – זה הספר בשבילכם.
הספר דווקא מספר מנוקודת מבטו של הגבר, והוא לא מתרחש בחווה המשפחתית, אלא בנסיעה במכונית חזרה הבייתה. קשה להבין גם איך אפשר להעביר אותו לסרט, מאחר שכמעט כל הספר זה המחשבות של הגבר בזמן הנסיעה, אולי בגלל זה כל השינויים הדרמטיים.
אבל לפי הבמאי אפשר לנחש שלמרות כל השינויים המהות של הספר כן תשאר, ושזה לא יהיה איזה סתם סרט אימה או מותחן.
בספר גם
הוא זה שחושב לגמור עם זה, לא היא. קצת מוזר כל השינוי הזה.
רגע חזרתי לספר - אכן מנקודת מבט האישה
חושבת על הגבר
אגב, הנקודה הזאת היא אולי הנקודה היותר מעניינת בשבילי
כי קאופמן הוא במאי שעד עכשיו לחלוטין התעסק עם גברים ועניינם. זה לא שהדמויות הנשיות שלו היו שטחיות או משהו, אבל הדילמות העיקריות תמיד סבבו סביב משבר כלשהו של הגבר שהנשים מגיבות לו בצורה כלשהי.
אז סרט שבו הוא לראשונה מנסה להציג את נקודת המבט של אישה והמשבר שלה – זה שינוי מעניין.
אין לי עניין מיוחד להגן על קאופמן (לא התחברתי לדברים שלו שראיתי)
אבל אני חושב שכתסריטאי, ב-"להיות ג'ון מלקוביץ'" העלילה לכל הפחות משנה פוקוס בשלב מסוים, והופכת להיות על הדמויות הנשיות במקום על הדמות הגברית.
אני עדיין מרגיש שזה מאוד על הדמות הגברית
כלומר, ברורה לי הנקודה שאתה מתייחס עליה – אבל הסרט נחתם בתחושות של הגבר. הנשים לא ללא מחשבות ורצונות משל עצמן (שמנותקות ממנו) אבל עצם קיומן, בתוך הסרט, הוא סביב התגובות של הגבר אליהן.
זה קצת כמו "לסביות שולטות בעולם שלי" של קוואמי (מצטער על הרפרנס המאוד מאוד אקראי): גם כשהן עושות משהו לחלוטין משלהן, הדרך שבה אנחנו רואים אותו הוא דרך נקודת המבט של הגבר.
ממ.. אני רוצה להגיב
אבל צריך קודם לראות את הסרט.. הכל מתקרב לספוילרים.. אז תחזור לתגובה שלך אחרי הסרט
שאלה על הסרט של דמיאן שאזל
קודם כל, הוא סרט מצוין. האיש הזה פשוט מוכשר.
דבר שני, ביוטיוב התגובות על הסרט מושבתות ואני רואה שכמעט שליש מאלה שדירגו, סימנו דייסליק.
מישהו יודע למה?
אני רואה שבערוץ של אפל
(שהעלו את הסרטון הזה) בכל הסרטונים שלהם שהועלו שם התגובות מושבתות,
(וחיפוש בגוגל של הצירוף "apple youtube comments disabled" מניב כמה וכמה תוצאות חיפוש שבהן אנשים שאלו למה אפל משביתים תגובות)
Nightbitch
בכתבה המקושרת כתוב שהיא *חושבת* שהיא הופכת לכלבה. נראה לי שזה הבדל משמעותי…
יכול להיות שזה יתברר שזה המצב
אבל המשפט "As her symptoms intensify, she struggles to keep her alter-canine-identity secret" טיפה סותר את זה.
בנוגע ללב בבית
1. כוונות טובות בצד, בינתיים לא מצליח לראות כלום. מבחר גדול והרבה סרטים טובים אבל רובם סרטים מעשור פלוס האחרון שהספקתי לתפוס בקולנוע בזמן אמת כך שנשארתי עם כמות כמעט די אפסית של דברים לצפות בהם. ובכל זאת מצאתי משהו לצפות אבל הממשק עושה את החיים קשים. ראשית, כשמזמינים סרט ולוחצים על האופציה של מנוי משום מה האתר מבצע חיוב של ניקוב לסרט רגיל, שזה במקרה הכי טוב שווה ערך למשהו כמו 22 ש"ח (במקרה של מנוי ל-20 סרטים), שזה קצת יותר (הרבה יותר) מחצי של 19.90 ש"ח. זה עוד מילא, כמה שקלים לפה או לשם זה לא משהו לבכות עליו, העניין הוא שאח"כ האתר לא ממש מתפקד. נפתח עמוד עם נגן וכתובית של" The content is still .rocessing, try again later ". מרענן כבר שעה וכלום. אשמח לשמוע על מישהו שניסה להזמין והייתה לו חוויה חיובית יותר.
2. אם איכשהו התקלה תסתדר בהמשך זאת נראית כמו הזדמנות נהדרת להשלים סופסוף את טרילוגיית הצבעים של קישלובסקי. מישהו שצפה ויודע להגיד אם יש חשיבות לצפייה בסדר כרונולוגי?
בנוגע ל-2: עדיף
בין כחול ללבן אין חשיבות לסדר (יש ביניהם סצנה משותפת, אבל אין חשיבות לסדר הצפייה), אבל בהחלט כדאי לראות את "אדום" אחרי שראית את האחרים. פחות ברמת העלילה הלינארית, כמובן, ואפשר להבין כל אחד "בפני עצמו", אבל אם כבר רואים את הטרילוגיה, אז "אדום" מעניק סיום עבורה.
עדכון:
בינתיים הנגן הסתדר, החיוב דרך מנוי עומד על 16.90 ש"ח לסרט ואיכות הוידאו דבש.
מישהו שמע משהו מבתי הקולנוע בישראל?
משרד התרבות הודיע אתמול שיש מתווה שרק צריך לעבור אישור אחרון לפתיחת אולמות ב-1.9, ובינתיים בתגובה רק ראיינו אנשים מהתיאטרון. זה אמור לתפוס גם לקולנוע, ואפילו ייצא להם בדיוק עם Tenet.
הייתה איזושהי הודעה מרשתות הקולנוע בישראל? הם מחכים לוודא שזה אושר כדי לא להתלהב סתם כמו פעם שעברה?
אני עוד לא שמעתי או ראיתי משהו.
כשיהיה, נעדכן.