1. אנחנו ב"מצאנו באינטרנט בע"מ" מאמינים בלפתוח את הפינה שלנו עם הדבר הכי חשוב שהתרחש בתקופה האחרונה. ובכן, הדבר הכי חשוב שהתרחש בתקופה האחרונה, אני חושב שנוכל להסכים, הוא זה:
2. עכשיו שכולנו צחקנו, בוא נתפנה לפרידות משני אנשים יקרים.עבור הראשון, מודי בר און, אתן רגע את הבמה לגבי קוגן להגיד דברי הספד:
למרות שהאתר כבר תקופה עוסק גם בטלוויזיה, הוא לא ממש מתמקד במישורים שבהם מודי בר און, שנפטר השבוע ממחלת הסרטן בגיל 59, בלט בפועלו. מודי – אני מרגיש בנוח להתייחס אליו בשם הפרטי – היה סאטיריקן וכותב קומי (זכור בעיקר כאחד האנשים מאחורי "החמישייה הקאמרית"), יוצר דוקו טלוויזיוני מכובד שזכה בפרסים, ובעיקר הוא זכור כמנחה המיתולוגי של אולפן ליגת האלופות בערוץ הספורט.
אני אתעכב לרגע קט על השניים האחרונים. מודי יצר כמה מסדרות הדוקו המהוללות ביותר בתולדות המדינה – "במדינת היהודים" על תולדות הבידור הישראלי שהיא באמת נכס צאן ברזל; "הכול אנשים" שלמיטב הבנתי אשכרה מוקרנים קטעים ממנה בשיעורי היסטוריה פה ושם ובצדק, ומסמכים אנתרופולוגיים מרתקים כמו "כביש 90" ו"הקיבוץ".
בנוסף, וכאן כבר נכנס "המנוח ואני", הוא באמת יצר פינה איכותית אולי הרבה יותר מדי ממה שמגיע למוסד כמו ערוץ הספורט, ודי הדביק את שאר הערוץ באיכות הזאת. אישית, בתור הילד היחיד בכיתה שאף פעם לא נבחר בכדורגל והתחיל להתעניין בספורט רק בגיל מאוחר – זה מאוד עזר לי לנחיתה רכה: העובדה שאדם כמוהו הראה שאתה יכול להתעניין בתרבות והיסטוריה ומוזיקה בלי להתבייש ובלי לסתור את האהבה לכדורגל.
לכן יש משהו קצת מחמם לב בתגובות למותו – האיש אשכרה קונצנזוס. מספידים אותו בהערכה גדולה גם האינטלקטואלים, המשוררים, שוחרי התרבות והתיאטרון, וגם דורות של חובבי כדורגל, כביכול "עמחה ישראל" על כל גווניו שפשוט גדלו עליו, במה שהייתה מדורת שבט מאוד מוזרה: שני ערבים בשבוע שעסקו במשחקי כדורגל אירופאיים בעליל איכשהו הפכו למשהו מאוד ישראלי, הרבה בזכותו. יהי זכרו ברוך.
בהיבט יותר בינלאומי, ריי ליוטה הלך לעולמו בגיל 67. הוא מוכר בעיקר כחבר הטוב ב"חבר'ה הטובים", אבל הקריירה שלו רחוקה מלהיות תפקיד אחד: בין אם זה האקס האלים ב"משהו פראי", רוח הרפאים ב"שדה החלומות" או עורך הדין המניאק ב"סיפור נישואים" – ליוטה ליווה את הקולנוע משנות השמונים ועד ממש לאחרונה, בין אם בתפקידים גדולים או בתפקידים קטנים. מגזין וולצ'ר מספק הספד יפה לשחקן ולפועלו.
3. אוהבים את "בו ברנהאם: בפנים"? התשובה הולכת להיות, סביר להניח, כן – הספיישל זכה למקום הרביעי בסקר סרט השנה של 2021, וברנהאם אף זכה במדליית ארד בסקר הופעת השנה. בכל מקרה, אם ישבתם בלילות מאז שהספיישל עלה לנטפליקס ורק חיכיתם לראות עוד חלקים שירדו בעריכה אז משאלתכם הספציפית למדי התגשמה: בו ברנהאם שיחרר שעה של חומרים שלא נכנסו לספיישל עצמו. הייתי רוצה לדווח לכם על טיבם אבל למען השם, שעה?
כאן אמורה לבוא תצוגה של הסרטון אבל משום מה דווקא הסרטון הזה עושה בעיות אז הנה קישור במקום.
4. אוהבים את פסטיבל קאן? כן? למה, בעצם? פסטיבל עם תחרות אגו טיפשית של "איזה הקרנה הייתה הכי פחות נסבלת בסופה וכלאה את המשתתפים בה במחיאות כפיים בלתי נגמרות", זוכים גבוליים אפילו יותר מזוכי אוסקר (למען השם, "פרנהייט 9/11" הוא זוכה מביש יותר מכל "התרסקות"), רוב הדיווחים משם נשמעים כמו "חיכיתי בתור שלוש שעות בבגדים לא נוחים על שטיח אדום בשביל לראות בחטף מישהו שנראה לי שהוא הכוכב של הסרט", ובניגוד לפסטיבלי קולנוע אחרים – הוא פסטיבל שסגור לקהל הרחב ונועד להיות איזה מועדון אליטיסטי ליודעי חן. חרא על זה.
בכל מקרה, זה שהוא גרוע לא אומר שהוא לא גדול או משפיע, כי נכון להיום הוא עדיין שני אלה. הזוכה הגדול בפסטיבל הוא "משולש של עצבות" של רובן אוטסלנד, שכבר זכה בעבר בדקל הזהב על סרטו "הריבוע", מה שהופך את הזכייה שלו – לקהל שלא ראה אף אחד מהסרטים אז אין לו קשר רגשי אליהם – לדי מעפנה כי כאילו, לפחות תביאו פרסים לחבר'ה חדשים.
עוד זוכים: קאנג הו סאנג זכה בפרס השחקן הטוב ביותר על "מתווך", פארק צ'אן ווק זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר על "החלטה לעזוב" והאחים דארדן – שכבר זכו פעמיים בפרס הגדול והסרטים שלהם נוטים לזכות בכל מיני פרסים אחרים בפסטיבל – זכו בפרס מיוחד כדי לא להעיב על התחרות.
בכל מקרה, מתישהו אי פעם נראה חלק מהסרטים שהיו בפסטיבל (ו"מתישהו" זה באופן מאוד מילולי – רק עוד חודש וחצי נראה את "חיים במנוסה", נניח, שהיה בפסטיבל של שנה שעברה). עד אז, הנה סצנה קצרה מהסרט הזוכה:
5. אם לא שמתם לב עדיין, אני לא הרם הקיץ הרגיל שלכם שמדווח פה, אבל מסתבר שהיה איזה אירוע של כוכבים שנלחמים או משהו, ויש ממנו הרבה חדשות, אז הנה תקצור של רם למאורעות הנ"ל:
טיזר ראשון של "אנדור".
אני לא נמנה עם מעריציו של "רוג אחת" כך שמראש לא ציפיתי לסדרה הזו בכיליון עיניים, אבל אחרי שצפיתי בטריילר אני מוכרח להודות ש… לא, הוא לא עשה לי כלום. אבל היי, כל טיזר של "מלחמת הכוכבים" ללא טטואין הוא מבורך.
החדשות המפתיעות והמעניינות הן שהסדרה (בת 12 הפרקים) תחל שידוריה ב"דיסני פלוס" ב-31 באוגוסט – ממש על הטווח שבין "בית הדרקון" ו"שר הטבעות: טבעות הכוח", ושבועיים בלבד לאחר עלייתה של "שי-האלק". אני חושש לא רק בגלל צפיפות הסדרות המתוכננת בקיץ, אלא כי אני מכיר את דיסני מספיק כדי לדעת שהם מתכננים לדחוף עוד פרויקטים ל-2022 שהייתי בטוח שיגיעו רק שנה הבאה ("הפלישה הסודית" כנראה, ואולי גם "איירון הארט").
סדרה שכן תחזור אלינו ב-2023 היא "המנדלורי" (מנדלוריאן תיקראו לאימא שלכם) שתשוב לעונה רביעית (אני יודע מה כתבתי) ב-2023, ואיתה תעלה גם "אסוקה", סדרה אודות אסוקה טאנו שיוצאת להרפתאות מסוכנות בחלל עם בייבי ג'אר ג'אר בינקס (אני מנחש, פשוט נראה שזה מה שהאלגוריתם של דיסני אוהב).
ויש עוד אסוקה: "Tales of the Jedi" היא אנתלוגיית סרטי אנימציה קצרים שיעסקו באסוקה, ברוזן דוקו ובקווי-גון ג'ין (שאת הגרסה הצעירה שלו ידבב בנו של ליאם ניסן). נוסף עליה, אנתולוגיית סרטי האנימה "Visions" תשוב לעונה שנייה (סליחה, "כרך 2" הם קוראים לזה) כשהפעם מבטיחים שיהיו מעורבים בה, מלבד יוצרים מיפן, גם יוצרים מארה"ב, בריטניה, דרום אפריקה, ספרד, צ'ילה, צרפת והודו. אישית אני אהבתי כשזה היה רק פרויקט אנימה, אבל אשמור את הדעה לאחרי שאצפה בפרויקט.
ונישאר רגע בגזרת האנימציה: טריילר לעונה השנייה של Bad Batch (או בעברית, משום מה: באד באצ'). העונה תעלה בסתיו. קול.
"Skeleton Crew" היא סדרה חדשה בכיכובו של ג'וד לאו ותעסוק בקבוצה של בני 10 שמנסים למצוא את דרכם הביתה, ויוצר אותה ג'ון ווטס (שנראה שהעזיבה שלו מ-"ארבעת המופלאים" לא הרחיקה אותו ממסדרונות דיסני).
נוסף על כך, הוכרזה סדרת ילדים בשם "Young Jedi Adventures" (היא תתרחש בימי הרפובליקה הגבוהה, כך שאין צורך לדאוג שהילדים האלה יפגשו את זעמו של אנאקין סקיווקר).
ונסיים עם טיזר ל"Jedi Survivor", שהוא משחק וידאו אבל הטריילר עצמו סינמטי והמשחק, שהוא המשך ל"Fallen Order" המצליח (והנהדר) מלפני מספר שנים, ועוסק בג'דיי בשם קאל קסטיס ששרד את פקודה 66. המשחק החדש מביא את העלילה לאותה שנה בדיוק כמו "אובי וואן קנובי". האם זה צירוף מקרים או שנראה סוף סוף את קאל (בגילומו של קמרון מונהאן) ואובי וואן נפגשים? אם אינכם גיימרים ותראו בקרוב ג'דיי ג'ינג'י ב"אובי וואן", כעת תדעו במי מדובר.
בחזרה אליך יהונתן.
6. כזכור, "פו הדב" (בגרסה ללא חולצה אדומה) הוא עכשיו נחלת הכלל וכל אחד יכול לעשות איתו מה שהוא רוצה. הבמאי הצעיר ריס פרייק-ווטרפילד, למשל, רוצה לעשות סרט סלאשרים בכיכוב הדוב החביב בשם "פו הדב: דבש ודם" (Winnie the Pooh: Blood and Honey). כל אחד והסטיות שלו.
עלילת הסרט, כך נאמר לנו, היא "פו הדב וחזרזיר יוצאים למסע הרג לאחר שכריסטופר רובין נוטש אותם" אבל התמונות גורמות להם להיראות הרבה יותר כמו סתם אנשים עם מסיכה לא יפה במיוחד.
בכל מקרה, זה נראה כמו דרך זולה ביותר לקבל יח"צ לסרט סלאשרים שבתרחיש אחר אפילו לא היה עולה על הראדאר של רובנו, והנה זה עובד לו כי אנחנו מדברים עליו. עכשיו רק נותר לקוות שהסרט יהיה בטעות טוב, למרות שאני מודה שהתמונות לא מעוררות ביטחון רב מדי.
7. למי שהסעיף הקודם גרם לו להגיד "אוי לא, רצחו את הילדות שלי!" אז קודם כול: מקווה שזה בשורוק ולא בחולם. שנית כול: רגע, לא סיימנו, הנה טריילר ל"פינוקיו". לא זה של גיירמו דל טורו בסטופ מושן, זה של רוברט זמקיס ב"לייב אקשן".
נראה לא נחוץ, והעובדה שהוא יוצא רק בדיסני פלוס לא מעוררת יותר מדי ביטחון. בכל מקרה, בשירות הסטרימינג (גם פה בארץ) ב-8 בספטמבר ובטקסטים שמנסים להשוות בדרך מסורבלת את זה עם "אלביס" בגלל הנוכחות של טום הנקס כנראה קצת אחרי.
8. אני די בטוח שאם מתחילים את הספירה בעשר השנים האחרונות, ברדלי קופר הוא הבן אדם שהיה מועמד הכי הרבה פעמים לאוסקר: לבן אדם יש 9 (!) מועמדויות: 4 על משחק ("אופטימיות היא שם המשחק", "חלום אמריקאי", "צלף אמריקאי", "כוכב נולד"), 4 על הפקה (שני האחרונים ו"ג'וקר" ו"סמטת הסיוטים") ועוד אחד על תסריט מעובד ("כוכב נולד"). כנאמר ב"בוג'ק הורסמן": ברדלי קופר? אנחנו אוהבים אותו מסיבה כלשהי!
בכל מקרה, בקרוב תהיה הזדמנות נוספת לאקדמיה להרעיף עליו שבחים, בסרטו השני, "מאסטרו", שעתיד לצאת ב-2023 בנטפליקס הקרוב לביתכם (טוב, הוא כנראה גם יזכה לכמה הקרנות קולנוע לב כזה). הסרט יעסוק בחייו של לאונרד ברנשטיין, ויככבו בו קופר כלאונרד ברנשטיין, קארי מאליגן, ג'רמי סטרונג, ו-רגע רגע רגע. התמונה הזאת מלפני כמה רגעים הייתה של ברדלי קופר? נראה לי שאפשר לסגור את התחרות לקטגוריית האיפור של האוסקרים של 2024, חברים. יש לנו מנצח.
9. רגע של עוורית בטביטר:
רגע של עוורית pic.twitter.com/caAmGl1CWa
— Chenfel (@Chenfeller) May 22, 2022
10. העולם, אם העניין של "סרט סלאשר עם פו הדב" לא רמז לכם, הוא מקום מוזר. כמה מוזר? "ריטה מורנו תשחק ב'מהיר ועצבני 10'" מוזר".
לא מוזר מספיק בשבילכם? מה עם "סמואל ל. ג'קסון יגלם את אבא של גארפילד בסרט שבו כריס פראט הוא גארפילד" מוזר?
עדיין לא מספיק מוזר? מה עם "סת' גרין רצה לעשות סדרה בשם "White Horse Tavern" סביב ציור מכוער של קוף שהוא רכש כ-NFT אבל עכשיו, מסתבר, ה-NFT שלו נגנב בתרגיל הונאה ברשת ועכשיו הוא מנסה לאתר את מי שקנה את הקוף המכוער שלו כדי שהוא יוכל להמשיך לעשות את הסדרה בלי להיגרר לקרבות משפטיים" מוזר? כי זה, ונראה לי שתסכימו אותי, די מוזר. וטיפשי למדי. קצת כמו NFT, בעצם.
11. הריסון פורד יככב לצד גולדה מאיר לעתיד בסדרת פריקוול של "ילוסטון" בשם "1932". כי מסתבר שבזמן שלא שמתם לב, יש איזה עשרים סדרות ביקום של הסדרה על אבנים צהובות (אני מניח). בצד החיובי של העסק, נראה שיש לטיילור שרידן הכנסה למיליניום הקרוב.
12. המילה "קניבליזם" לא נאמרת אי פעם בטריילר ל"התפריט" אבל בחייאת, נו, זה הולך להיות (עוד) סרט על קניבליזם, לא?
בכל מקרה, גם אם כן וגם אם לא אני בעיקר מתרגש בגלל ניקולס הולט ורייף פיינס – שני שחקנים שגם אם הם מופיעים בסרטים מאכזבים (וזה לא נראה כמו המצב פה), הם נותנים 100% מעצמם.
13. מלא משחקי מחשב עתידים לקבל עיבוד למסך הקטן או הגדול: סימולטור הנהיגה "גראן טוריסמו" אמור לקבל סרט שאותו אולי יביים ניל בלומקלמפ, ו"אל המלחמה" ו"אופק: אפס זריחה" (או, נו, "God of War" ו-" Horizon Zero Dawn") יהפכו לסדרות באמזון פריים ונטפליקס (בהתאמה).
בינתיים, ברשת AMC ("סמוך על סול") עובדים על סדרה על פי משחק הווידאו "אלן ווייק", שעוקב אחר סופר מצליח שנוסע עם אשתו לחופשה בבקתה רעועה בעיירה נידחת, אולם אשתו נעלמת ודברים מוזרים קורים סביבו.
נשמע… סבבה? אולי? אני מודה שאומנם עברנו את תקופת "סרטים שמבוססים על משחקים הם נוראיים" אבל עוד לא ממש הגענו ל"סרטים וסדרות שמבוססים על משחקים הם יצירות מרתקות ששווה להשקיע בהן זמן". נחיה ונראה.
14. לאנשים עדיין אכפת מ"בלש אמיתי"? מודה שהפסקתי לעקוב מה דעת הקהל סביב הסדרה הזאת. במידה וכן, תשמחו אולי לשמוע שג'ודי פוסטר תככב בעונה הרביעית של הסדרה, שאותה תכתוב ותביים איסה לופז – שביימה את הסרט הנפלא "טיגריסים לא פוחדים". העלילה מתמקדת בזוג בלשיות שחוקרות את היעלמותם של שישה חוקרים בתחנת מחקר באלסקה.
15. בחדשות יותר קשות שקשורות ל"בלש אמיתי", קארי פוקונאגה – שהיה אחראי על העונה הראשונה של הסדרה ולאחרונה ביים את "לא זמן למות" – מואשם בהטרדות מיניות והתנהגות בעייתית, בלשון המעטה: פיטורים של שחקנית לאחר שסירבה להצטלם בעירום (למרות שזה לא היה חלק מהחוזה שלה), שידול חוזר ונשנה של נשים צעירות למערכות יחסים מיניות תוך ניצול כוחו בתעשייה, ואף, כך על פי ניק קוז, שותף הכתיבה שלו לשעבר, בגניבת קרדיט על תסריטים שלא הוא כתב.
פוקונאגה מכחיש את כל זה – או לכל הפחות, עורך הדין שלו מכחיש את כך שפוקונאגה עושה משהו נבזי ומניפולטיבי ומכוון – "הוא עושה קעקועים לכולם!", "הוא אוהב לצלם את כל האנשים על הסט שלו!", וקו ההגנה האהוב עליי: "אף אחד אף פעם לא התלונן על ההתנהגות שלו בסט!" כן, אף פעם. חוץ מ, כאילו, עכשיו ממש ברגע זה.
16. טוב, זה היה מדכדך למדי. מה דעתכם להרים את מצב הרוח עם הופעת א-קפלה של שירי דיסני בהובלת אלי גורנשטיין? אם התשובה היא "כן", אז נפלא כי זה דבר שקיים (אם כי יש לציין שרוב השירים יהיו בגרסה האנגלית שלהם) ויתרחש בתחילת יולי, כאשר ב-03.07 יהיה גם שידור מקוון של המאורע.
17. ואם כבר דברים חמודים ומוזיקה וישראלי ויולי – ב-07.07 עתיד לצאת הסרט "עולה לראש", שידוע גם כ"סרט של ערוץ הכיבוד" – בתקווה שגם השלישייה הנ"ל תצליח לשבור קופות כמו "מה קשור" לפני שנה. טריילר עדיין אין אבל שיר הנושא כבר עלה לרשת:
לא מבין את התלונה על הזכייה של רובן אוטסלנד – אחד הבאים האוהבים עלי מהשנים האחרונות שמשלב בין קולנוע "איכותי" לציטוטים מסרוטנים שהוא מצא ביוטיוב.
ממש מחכה לראות את החדש שלו.
וחוץ מזה הוא לא הראשון שזכה בפרס פעמיים. ובכללי זה פרס הרבה פחות בעייתי מהאוסקר.
התלונה היא לא על אוסטלנד עצמו
שהוא במאי חביב למדי.
התלונה היא זאת:
הזכיות בקאן הן חסרות משמעות לקהל הרחב, שלא רואה את הסרטים. רק בדיעבד – וגם זה מדי פעם ולא תמיד – ניתן לגלות אם זכייה היא מוצדקת או לא. רוב הקהל לא יראה אף פעם את כל התחרות ויידע האם הפרס היה מוצדק או לא לעומת המתחרים שלו. כלומר, שעבור הקהל הרחב זה בעיקר משמש צ'ופר לשם של במאי כזה או אחר: "הוא לא סתם במאי, הוא במאי זוכה דקל הזהב!". כאשר זה המצב, והשאלה מי זוכה חסרת משמעות עבורי כי בניגוד לטקסי פרסים אחרים זהות המועמדים היא תעלומה והדבר היחיד שנותר מהפרס זה רק צ'ופר לבמאים – אז יאללה, שיפנקו במאים חדשים במקום לחזור למי שכבר זכה בעבר. אוסטלנד במאי מאוד חמוד שאני בעדו, אבל בשום צורה הוא לא עילוי שצריך פינוק מיוחד. (וכן, יש עוד זוכי עבר כפולים – התלונה, כאמור, היא לא ספציפית על אוסטלנד).
פרס הרבה יותר בעייתי מהאוסקר, בטח אם לוקחים אותו ברצינות. למזלנו, הרוב לא באמת – המשמעות הפרקטית של "דקל הזהב" היא אפשרות ליחצ"ן סרט אקראי כלשהו שרוב הקהל לא היה שומע עליו כ"וואו זה סרט זוכה דקל הזהב", ואז כשהוא נגמר, לרוב, אנשים אומרים "אה וואו לא היה פסטיבל קאן כזה להיט השנה, הא?".*
* – ומכיוון שהוא בעיקר משמש כיח"צ, גם כאן יש עניין לא מבוטל לעובדה שמביאים אותו לבמאי שממילא מספיק גדול כדי שהסרט שלו יזכה בסיבוב כזה (כי הוא במאי שזכה בפרס דקל הזהב!) ולא לבמאי/ת חדש/ה.
הבדיחה עם הניקוד גרמה לי לצחוק בקול
והפינה כולה הייתה כתובה נהדר.
הזדמנות לומר שוב תודה גם על הפינה באופן כללי – בין אם בכתיבה שלך, של רם, או של סבא שלו.
אז אנחנו לא מדברים על דפ?
אני לא אומר שהוא לא עשה את זה או כן עשה את זה
אבל אני די בטוח שאמבר היא אחת הסיבות הראשיות שהוא לא משחק יותר בדברים רציניים
וזה שהוא זכה(וכן אני מודע לכך שהיה פסטיבלים של גוני דפ זכאי והכל זה לא משנה לדעתי) אומר שהולוויד חייבת לו התנצלות (ולא היו צריכים להעיף אותו מחיות הפלא נניח או שדיסני תצהיר שגם אם יהיה שודדים חדש הוא לא יהיה שמה ועוד הרבה פריוקטים שאני מאמין שהוא לא התקבל בגלל זה)
לא, אנחנו לא מדברים עליו.
כלומר, נדבר כשיהיה משהו רלוונטי, אבל העובדה שהוא זכה השבוע במשפט דיבה היא עוד לא סיבה לדיון עליו באתר קולנוע.
מוזמן לדבר עליו. בעיניי הוא נהיה שחקן לא רלוונטי הרבה לפני סאגת הרד.
(ל"ת)
עם שניכם אני לא מסכים
א. ב״מצאנו״ מדברים על הרבה פחות מיזה מבחינה קולנועית . זה בהחלט לגיטימי למצאנו. לא חייבים לדבר על זה אבל זה כזה מוזר לדבר עלהזה פה.
שחקן קולנוע שאיבד את העבודה שלו בגלל זה סוג של.
ב. הקריירה שלו הייתה בירידה לפני תחקיר סקיי אבל נהרסה לחלוטין בגלל התחקיר(עובדה שהיה לו תפקיד ראשי בעולם הארי פוטר שהיה אז חזק ביותר)
תיקונים
*לא כזה מוזר לדבר על זה
איבד את העבודה שלו הרבה בגלל זה ודברים בסגנון זה (שאני לא זוכר כי עברו הרבה שנים אבל היא בהחלט חטף מיזה)
אוקיי, אבל גם לפני שהיא התרסקה לחלוטין היא הייתה מאד לא רלוונטית בעיני.
אני מנסה להיזכר מה הייתה ההופעת דפ האחרונה המעניינת? סוויני טוד אולי (למרות שהוא לא עושה שם משהו חדש או מעניין במיוחד)? בטח לא התייר, צללים אפלים, הסרט המדב המוזר שהצלם לשעבר של נולאן ביים או מורדכי. לא רואה סיבה לדבר על שחקן שלא תרם לקולנוע או לטלוויזיה כבר שנים רבות.
ולמי אכפת שהוא היה אמור להיות מרכזי בסרטי חיות הפלא? הסדרה הזאת הלא מעניינת אף קהילה- סינפילים, גיקים חובבי מדב, אנשים חובבי סרטי קיץ ואפילו למעריצי הארי פוטר בקושי אכפת ממנה.
היא בהחלט הייתה
חיות הפלא שוב אני אומר
היום לא רלוונטית שהיא התחילה היא הייתה בהחלט מדוברת
אצל דיסני הוא היה בשודדים והפרש הבודד(שאמנם לא הצליח אבל בהחלט דיסני לא סתם לקחו אותו)
אצל טים ברטון הוא היה גם באליס גם בצללים
סבבה הם לא לא סרטים טובים אולי לדעתך
אבל חלקם היו מצליחים וגוני דפ בהחלט הביא קהל
והוא היה קיים ומי יודע אם הוא היה ממשיך עם דיסני אולי היה מצליח ביקורתית גם שוב וגם קופתית
אם היה ממשיך עם ורנר לדברים אחרים ועוד
הוא לא נעלם לפני זה הוא היה בירידה
אחרי זה הוא נעלם זה הבדל משמעותי לדעתי
אבל למה אנחנו אמורים לדבר באתר על קריירה דוכעת של שחקן במשחק בעיקר בסרט דיסני או ברטון ובאף אחד מהם לא מצטיין במיוחד? (דפ בשודדי 4 ואילך איבד את כל הברק שהיה לדמות)
(ל"ת)
אני חושב שעד המשפט היה לו עתיד
אתה יכול לחשוב אחרת וזו זכותך
אבל ההיסטוריה נכתבה פעם אחת
וממש אין לדעת מה היה קורה אם
מה? לא דיברתי על היסטריות אלטרנטיביות, אמרתי שהרבה לפני סאגת הרד הוא כבר לא עניין בתור שחקן.
אם אתה חושב אחרת מוזמן לנמק ולהגיד אילו הופעות ראויות היו לו במקום סתם לכתוב ששנינו חושבים דברים אחרים, שזה אובייס.
אבל אמרתי אילו סרטים
הפ לדעתך לא שווים לדעתי כן
אמנם לא את כולם אהבתי אבל בהחלט הציבור אהב אותו זו עובדה מספרית
ולא סתם דיסני וורנר לקחו אותו לסרטים
ויש עוד אני לוקח מזכרון בלבד
עזוב את זה שהסרטים לא שווים (דווקא אני מחבב את הפרש הבודד ורנגו), דפ שווה?
ההכנסות של אליס בארץ הפלאות לא בהכרח אומרות משהו על שוויו של דפ (הסרט הזה ספיצפית רכב על גל התלת מימד של אווטאר ולדעתי זו סיבה עיקרית להצלחתו). כמעט בכל הביקורות קוטלים את דפ בהופעתיו בכל אחד מהסרטים האלה. ובכללי אני דן איתך כרגע, =לא עם הציבור. אני לא יודע מי זה הציבור, מה הוא אוהב שמים לו בטוסט ואיזו הופעה של דפ הכי עושה לו את זה. אם התחלת את כל הדיון בטענה שבא לך לדבר על דפ, אז מוזמן לדבר עליו. על השחקן והקריירה הקולנועית שלו הכווונה, לא על המשפט הרכילותי שמקומו בגיא פינס.
אאבל אני מדבר על הרס קריירה
זה גם כלכלי וגם ביקורתי
גם אני אהבתי את הפרש ורנגו
כלכלית הסרטים עם גוני דפ הביאו קהל
הוא הפסיד הרבה כסף בגלל משהו שהוא לא עשה
זה לא רכילות , העניין האם ככה חברות הסרטים היו צריכות לנהוג איתו
שוב אתה יכול להגיד שזה לא רלוונטי לדעתך זה בסדר
אני חושב שזה כן חשוב לדבר על זה
גם פה
ביקורתית הפרש הבודד רנגו בלאק מאס היו סרטים שגם המבקרים אהבו
כלכלית אליס וחיות הפלא 1
נכנסתי ממשתמש השני קודם*
(ל"ת)
הפרש לא קיבל ביקורות וואו. בכל מקרה בכולם דפ קיבל ביקורות די רעות. נגיד נהניתי מהפרש למרות נוכחותו המעיקה של ג'וני דפ, ההנאה הייתה מהיכולות הויזואליות של גור ורבינסקי ולא מהמניירות המאוסות של דפ.
כלכלית אליס הצליח כי הוא רכב על גל תלת המימד וחיות הפלא הוא סרט ההארי פוטר הראשון מאז שהסדרה נגמרה. בכלל לא זוכר שדפ היה בראשון. ולפני רגע כתבתי שממש לא מעניין אותי ההצלחות הכלכליות, שאלתי לדעתך.
וסורי, ממש לא מעניין אותי לדבר על העוול הכלכלי שנגרם לאדם פריבילג ועשיר שעדיין נשאר עשיר (עם כל שקי הזהב שדיסני העריפו עליו איך לא). הוא יכול לנגב את הדמעות עם ה15 מיליון דולר שזכה בהם במשפט אם כואב לו.
ובתחילת השרשור כתבת "אני לא אומר שהוא לא עשה את זה או כן עשה את זה" בשביל לכתוב עכשיו "הוא הפסיד הרבה כסף בגלל משהו שהוא לא עשה". כלומר בסוף בכל זאת הבעת את דעתך בעניין הצהוב, למרות שלדעתי אין לנו מקום בכלל להתערב בנושא ולהכתיר אשמים וצדיקים.
אני חוזר בי על החלק של עשה את זה
אני באמת לא יודע אבל אני כן מאמין למערכת המשפט כי כמו שאמרתי אם לא מאמינים לה אין לנו על מה לדבר על דמוקרטיה
אבל אני באמת לא יודע את האמת כמובן
לגבי השאר אין לי מה להוסיף
אגב אם אתה שואל אותי
הוא שחקן טוב מאוד ואני אישית אוהב אותו
למרות שלא דיברתי על עצמי פה
בכל התגובות שאלתי לדעתך. בכל מקרה אני מזכיר שמדובר על דפ של ה15 20 שנים האחרונות ולא על דפ של שנות 90
אם תרצה, אשמח לשמוע יותר מלדעתי הוא טוב ואני אוהב אותו. איפה לדעתך הוא היה טוב לאחרונה? האם אין תחושה שהמניירות השתלטו והוא משחק על אוטומט, ללא רגש, תשוקה או מחשבה?
יש בעיות איתו אני לא אומר שלא
שמע הוא לא השחקן שאני הכי אוהב ואפילו לא טופ 5(וגם אם אני אומר רק שחקן ללא שחקנית)
אבל אהבתי אותו בפרש הבודד , בבלאק מאס ובחיות הפלא
ובאליס הוא היה אחד הדברים היחידים שאהבתי תאמת
האם בגללו אני הולך לסרט? הרבה שנים לא. האם הייתי אומר שהוא הורס או מוריד לי מסרטים ? גם לא
דפ היה מצוין ב"בלאק מאס"
(ל"ת)
שמעתי דעות מאד חלוקות על ההופעה שלו. מה שאני יודע שזה היה ניסיון כושל לקאמבק ושינוי תדמית לשחקן איכותי
בנוסף להסתמכות יתר ל איפור ועדשות. אני באמת לא יודע אם עדיין יש לו את זה. כשאני חושב על זה, אני לא בטוח אם אי פעם היו לו יכולות דרמתיות ענקיות, רוב ההופעות שלו שאני אוהב (פחד ותיעוב, אד ווד) הסתמכו הרבה יותר על הצד הקומי. אולי בכלל במקום לנסות לאמץ תדמית יוקרתית א-לה דניאל דיי לואיס הוא צריך לחתוך חזק ולהופיע באיזה סרט של אדם מקיי או משהו?
תפקיד סביר בסרט די בינוני.
(ל"ת)
רק נקודה אחת
ההופעה שלו בחיות הפלא 2 התקבלה סבבה לחלוטין (בניגוד לסרט עצמו), ודווקא מהפרנצ'ייז הזה הוא פוטר.
וואלה היה לי רושם הפוך. לא צפיתי בסרט הזה אז אין לי דעה אישית.
אני זוכר ששמעתי רחשים שחבל שלא השאירו את קולין פארל אבל יכול להיות שהם יותר נבעו מחיבה לפארל מאשר שנאת דפ.
הבעיה עם חיות הפלא וגוני הייתה
שההחלפה של קולין הייתה מטופשת
היה אפשר להשאיר גם אותו וגם את דפ
כאילו לא היה בזה הגיון וסתם הביאו שחקן כדי להחליף אותו בלי הגיון
זה לא היה נגד דפ
לא להשאיר את קולין פארל זאת אכן טעות
וזה נכון על כל סרט בעולם.
לכל שבת יש מוצאי שבת
ולאליס 1 הלהיט יש את אליס 2 שהיה כישלון.
גם שודדי הקריביים 5 היה כישלון.
וזה אפילו לא הכישלון היחיד שלו. עם כל הכבוד למעריצים האדוקים, אבל הוא כבר מזמן לא שם שמביא קהל.
הבנאדם גמר לעצמו את הקריירה עם השתייה והסמים, ואכן היה מגיע לשלב שהוא היה מוחרם בשקט גם בלי הרד.
אולי היה לו עתיד, אבל הווה לא היה לו.
(ל"ת)
ההודעה של הזיכוי הגיעה רגע אחרי שסיימתי את הכתיבה
אז האנטי הכללי שיש לי למשפט המאוד צהוב הזה, בנוסף לעובדה שזה היה דורש שיכתוב מסוים של כל המצאנו (שכבר ארוך גם ככה), בנוסף לעובדה שאני לא יודע אם יש לי משהו להוסיף בעל ערך לנושא – מנעו ממני להכניס את זה.
אני לא חושב שבאמת הוליווד "תתנצל" בפני דפ, אלא אם האהדה שטוענים שיש כלפיו באמת תתגשם בכך שהסרט הבא שלו (יש דבר כזה, בכלל?) יהפוך להצלחה כלכלית. כי בהוליווד, בסופו של דבר, הכסף מדבר.
אני לא חושב שהיא תתנצל
אני כן חושב שמבחינה מוסרית צריך לחשוב פעם הבאה האם להרוס קריירה של אדם(לא רק בתחום הקולנוע ) לפני שיודעים את האמת (ולא יודעים את האמת אבל צריך להאמין במערכת המשפט כי אפ לא מאמינים בה אז אין על מה לדבר בכלל )
בגלל זה אני, באופן אישי,
לעולם לא לוקח ברצינות שום דבר שנעשה במסגרת מאבק גירושים.
אגב באופן מקביל יש את קווין ספייסי
שהקריירה שלו נהרסה בצדק כי נראה שהוא רשע כמו הדמות שלו בבית הקלפים
אז שלא יובן לא נכון
אני לא אומר להגן על אנשים רעים כאלו
אני אומר שצריך לחשוב פעמים לפני שישר הורסים קריירה שלאדם
קווין ספייסי לא נהרס בגלל שהוא רשע
הוא נהרס בגלל שהוא אנס.
כן אנס הוא לא אדם טוב לדעתי לרוב
(ל"ת)
לרוב?
(ל"ת)
אולי הוא חולה נפש
וברצינות זו הייתה ציניות גמורה
אמרתי שהוא רשע והוא אמר ״לא נהרסה בגלל רשע לא כי הוא אנס״
הציניות שלי באה להגיד שבאופן הגיוני רשע ואנס זה סיים סיים אז לא צריך להזכיר זאת
הבנתי
(ל"ת)
תראה, בסופו של דבר בהוליווד
עדיין נדיר מאוד למצוא מקרה של מישהו שנהרסה לו הקריירה (בניגוד לנניח הוקפאה לרגע) של מישהו שלא היה "בדרך למטה" גם ככה. אני חושב שלו ההאשמות נגד דפ היו מגיעות כשהוא בשיא בקריירה שלו, הדברים היו נראים אחרת. אבל מכיוון שדעת הקהל עליו התהפכה מ"שחקן מוכשר, מקורי, ומרתק" ל"שחקן שעושה את אותם השטיקים שוב ושוב" עוד לפני ההאשמה של הרד, היה קל להוסיף לרשימת הדברים "נגדו" גם את ההאשמות בלי לבדוק את זה לעומק.
יהיה מעניין לראות איפה דפ יהיה בעוד שנה-שנתיים ולראות באמת מה יקרה עם הקריירה שלו (אני, במקומו? מנסה לעבוד בסרטים קטנים יותר, מעניינים יותר, של במאים עולים) אבל במידה (הלא בלתי סבירה) שהיא לעולם לא תשתקם – זה יותר על דפ מאשר על ההאשמות האלה. תראה את לואי סיקיי ממלא אולמות וזוכה בפרסי גראמי למרות שהוא עשה משהו חמור הרבה יותר (זה לא נאמר כדי להצדיק את דפ, סיקיי, או מישהו. פשוט איך שאני תופס שהמציאות עובדת, לא איך שהיא אמורה לעבוד).
אני דווקא חושב שזה תלוי בתקופה שהיא דיברה על זה
יענו אם זה היה קורנ לו היום אולי זה פחות היו הורס לו (שוב ראה את קווין ספייסי שכן היה בשיא , ושוב אני כן חושב שהוא עשה את זה אבל זה לא משנה לחלק האם הקריירה שלו נהרסה או לא).
היום הוליווד שוב יותר סלחנית(כמו במקרה של קיי) , לא אומר שזה בסדר
צריך איזון
הסיבה שהוליווד סלחנית
היא לא בגלל שהיום היא יותר סלחנית מבעבר. זה כי קווין ספייסי פגע בגברים ולא בנשים ועל זה לא מוכנים לסלוח (ואז בהתנצלות שלו הוא גם פגע באוכלוסיה הלהטבית, ככה על הדרך כדי לוודא הריגה).
קחו את הסיפור של קווין ספייסי, תשאירו את כל הפרטים זהים רק תחליפו את הגברים בנשים – אני בספק והיתה לזה השפעה מרחיקת לכת עד היום. הוא היה נכנס בדיוק אותה רשימה של לואי סי קיי וחברים.
זה לא כזה נכון
אני לא זוכר עכשין בעל פה את כל כוכבי הולוויד שהלכה להם הקריירה בגלל האשמות
אבל מראש בשנייה הזו אני זוכר את גון לסטאר (שרק עכשין מתחיל לחזור באיזה חברת אנימיצה קטנה)
היה איזה מישהו מבוגר שעף מסדרה/סרט של נטפליקס
ואני זוכר בהתחלה שעפו הרבה ראשים
אני ממש לא אומר שהוךוויד מותק
אני חושב שזה לא מדויק להגיד שרק בגלל שהם גברים
כן, מקס לנדיס שפגע בנשים גמור לחלוטין.
גם רוב כהן שהתעלל בבת הטרנסית שלו.
שרק עכשיו התחיל לחזור? גון לאסטר נהיה big no no בערך ב2019 וכעבור 3 שנים חוזר לעשות עוד סרט אנימציה.
הלוואי על כל במאית אנימציה לעשות סרט כל שלוש שנים. ברנדה צפמן שעשתה את אמיצה וכמובן הוחלפה באמצע רק שנה שעברה הוציאה סרט חדש (שהוא לא אנימציה),כמעט עשור אחרי.
ואני לא יודע מי זה המישהו המבוגר שתיארת, אבל נטפליקס נתנו לעזיז אנסרי בכיף להמשיך לביים עוד עונה של מאסטר אוף נאן ואפילו להופיע בפרק. למעשה הוא עכשיו עובד על סרט חדש שנכנס לתסבוכת כי הכוכב הראשי, ביל מאריי, גם נתפס ברשת. אני בטוח שהקריירה שלו לא הושמדה לחלוטין אלא קיבלה מכה בכנף (עדיין לא ברור מה מידת הנזק).
גון לאסטר פוטר מדיסני ועבר לאולפן אנימיצה קטן
אל תעשה ממצבו שווה למה שהיה
ולא דיברתי על מי שאמרת
דיברתי על פרנק לנג'לה
ונחמד להביא דוגמאות למי שלא קרה לו כלום
יש כאלו שכן ויש כאלו שלא
אני חושב כמו שאמרתי שזה תלוי בהרבה גורמים
החזק ביניהם שאני רואה כרגע זה זמן מתי גילו על זה , עכשין יותר סלחנים מלפני כמה שנים .
כמו שאמרתי זה שהם סלחנים לא אומר שזה לגיטימי
אבל להאשים את נפילת ספייסי בגלל הוא ניצל גברים ולא נשים?
היה רק מקרה אחד כזה, שלו… לא חושב שלהגיד שזו הסיבה יהיה מאוד חזק שאין לנו שום מקרה אחר
מצבו לא שווה, לא דיברתי על חזר לגמרי לקדמותו. אבל הזדמנות שנייה אחרי שלוש שנים זה סלחני ביותר
בעיקר כשהוא הפך להיות ראש אולפן אנימציה לא כזה קטן שהולך להיות מפיץ סרטי האנימציה העיקרי של טפל. ממש לא איזה אולפן אינדי קטן, הוא לגמרי חזר ללב התעשייה. לדעתי זה סלחני מאד.
טוב בגל שהעניין הוא לא המצב של לאסטר אז אני אזרום
העניין היה שהסיבה היחידה שספייסי מת בתעשייה זה בגלל שהוא הטריד גברים ולא נשים
ובגלל שאין לי דוגמאות נוספות של הטרדות של גברים והעלמות בתעשייה אז אני לא יכול להסכים
בריאן סינגר.
(ל"ת)
לא הכרתי את האשמות נגדו
אבל בגלל שאמרת הסתכלתי ועל פי ויקי הן היו ב2015 ומאז היו 2 סרטים זהוא ביים
יכול להיות שמעכשיו לא יהין סרטים שלו יותר
אז אני לא שולל מה שאתה אומר אבל כרגע אני לא יודע ברור שהוא לא ספייסי
לקח לזה זמן.
אבל הוא הוחלף במהלך צילומי רפסודיה בוהמית בידי במאי אחר ומאז אין לו שום דבר בקנה.
הסלחנות היא ממסדית כרגע
נחכה ונראה איך הקהל יגיב. אם הסרטים שהוא יפיק באולפן החדש לא יצליחו*, זאת תהיה קדנציה קצרה.
* לא בהכרח בגלל מה שלאסיטר עשה, אבל לצפות מלאסטר להצלחה בסדר הגודל של סרטי פיקסאר נראה לי מוגזם.
למה מוגזם?
הוא הסיבה שפיקסאר הוא אולפן כזה מצליח.
ואם היה איזשהו ספק בנידון, אז הוא הגיע לדיסני, ובלי להביא אף במאי מפיקסאר, הוא הפך את דיסני מאולפן שעושה את צ׳יקן ליטל לאולפן שעושה את לשבור את הקרח וזוטרופוליס.
כבמאי הוא לא ממש אחד מהגדולים ביותר באנימציה, אבל כמפיק וראש אולפן הוא מאסטר.
12 מתוך 21 פרסי האוסקר לסרט האנימציה הם סרטים בהפקתו.
אם כבר, אז יותר הגיוני לצפות ממנו לסרטים ברמה של פיקסאר מאשר מפיקסאר עצמה שבראשה עומד פיט דוקטר שהוא במאי מאוד מצליח אבל כראש אולפן הוא די בראשית דרכו ועדיין מוקדם לדעת אם הוא טוב גם בזה כמו שהוא טוב בבימוי.
להשוות את המעשים של קווין ספייסי למעשים של לואי סי.קיי זה מעשה לא פייר.
קווין ספייסי עשה מעשים ששווים בחומרתם למעשים של הארווי וויינשטיין. הוא אנס, והוא אנס גברים צעירים מאוד. וכמו עם הארווי וויינשטיין, זה משהו שהיה ידוע שנים לפני כן ואף אחד לא דיבר על זה (הייתה כתבה באתר שדיברה על מסיבות המין הפרטיות של בריאן סינגר שבהם השתתף גם קווין ספייסי שנים לפני שהפרשה התפוצצה).
ג'פרי טמבור, שהקריירה שלו הייתה בנסיקה והואשם שפגע בנשים טרנסיות, אחת האוכלוסיות הכי מוחלשות בהוליווד ובעולם בכלל, נקבר במעמקי השכחה והקריירה שלו גמורה לחלוטין.
לואי סי.קיי עשה מעשה מגעיל, ובלי שום ספק הייתה השפעה לשם שלו, לפרסום שלו, ולכח שלו מול אותן קומיקאיות שהיו איתו בחדר והוא אונן מולן. אבל להשוות בנאדם ששואל מישהי אם אכפת לה שהוא יאונן, וכשהיא אומרת לא הוא באמת עושה את זה בלי לכלוא אותה בחדר, בלי להכריח אותה להסתכל או חס וחלילה להשתתף, למול אדם שאשכרה אנס נערים בני 15-16 זה התגלמות של חוסר הפרופורציה שהתנועה הזו עברה ולמה היא איבדה את ההשפעה שלה כל כך מהר. כנ"ל חוסר היכולת להמשיך הלאה, לקבל התנצלות, פגיעה לא קלה בקריירה, על מעשים לא חמורים. זה מה שקרה ללואי סי.קיי וקווין הארט.
לסיכום כולל שלי
אני לא הולך להתווכח עכשיו על כל שחקן אם הקריירה שלו נהרסה או לא בגלל מעשיו
אני חושב בכללי שאם מישהו עשה משהו רע ביותר הוא צריך להענש אם הוא לא עשה אז לא
הקובע אצלי זה בתי המשפט ולא הציבור
אפשר להסכים אפשר שלא אבל זה עמוס לי הויכוח הזה על כל אדם ספציפי
גם אם אני יכולה להבין את האמירה
שהמעשה של קווין ספייסי יותר חמור באופן אובייקטיבי (ואולי הדוגמא של לואי סי קיי היא פחות טובה בהשוואה הספציפית הזו).
להתייחס למה שלואי סי קיי עשה כמעשה לא חמור זו זילות. כן – לאונן מול מישהי אחרי שאמרה לא זה מעשה מגונה שלדעתי האישית צריך לקבל עונש פלילי. ו"התנצלות" של היא לא היתה כלואה בחדר ויכלה לצאת, ולמה אי אפשר פשוט להמשיך הלאה זו תגובה מקלה באופן מגוחך. ברגע שהסיטואציה כבר התרחשה אי אפשר פשוט "לצאת כאילו זה לא קרה". הפגיעה כבר שם, הטראומה כבר שם. אם מישהו מתחיל להרביץ לי ויש לי אפשרות לברוח- אז גם אם ברחתי זה לא מוחק את המכות הראשונות שקיבלתי. זה לא הופך את זה לפחות תקיפה.
קווין הארט סיפר בדיחות פוגעניות, זה לא תקין, לא נחמד, לא חושבת שזה צריך לעצור לו את הקריירה גם אם לי אישית לא בא להקשיב לו באופן אישי, ואפשר לנהל דיון האם כן או לא הגיוני לתת לו להנחות את האוסקר בסיטואציה הזו. המרחק בין זה לבין מה שלואי סי קיי עשה הוא לפחות כמו המרחק בין מה שלואי סי קיי עשה למה שקווין ספייסי עשה.
רק הבהרה,
אף אחת לא טענה שלואי סי.קיי אונן מולה אחרי שהיא אמרה לא. כולן העידו שהוא שאל לפני כן, הן חשבו שהוא מתלוצץ ואמרו לו שיילך על זה, ואז הוא באמת אונן מולן. לכן אין פה שום אחריות פלילית, ולכן אני לא חושב שזו זילות להגיד שזה מעשה לא מאוד חמור ושהנשים היו יכולות לצאת. למעשה, אף אחת מהנשים גם לא טוענת שהיא נפגעה בפן המיני מלואי, אלא בעיקר שכשהן דיברו על המקרה הסוכן שלו ניסה להרוס להן את הקריירה ולבטל הופעות שלהן.
עכשיו, אני לא משווה בין קווין הארט ללואי סי.קיי, אלא אומר ששני המקרים מראים שכביכול תרבות הביטול לא מוכנה לסלוח, גם על מעשים פחות חמורים. כאשר מנסים להתייחס לכל מקרה כאילו הוא מינימום אונס, זה מה שגורם לזילות המעשים המתועבים באמת. אפשר לנהל הרבה דיונים על מקרים כאלו ואחרים, אבל להציג את המקרה של לואי שסלחו לו לעומת קווין ספייסי בגלל זהות הקורבן גרידא זה… לא נכון.
כן ולא
קודם כל – לשאול מישהי אם זה בסדר שתקלף קלמנטינה בחדר זה אי הבנה. לשאול מישהי (שאתה לא במערכת יחסים איתה ואתה בעמדת כח ביחס אליה) אם זה בסדר לאונן מולה זו לא התנהגות נורמטיבית. *עצם השאלה עצמה היא סוג של הטרדה מינית* באיזה עולם זה הגיוני לאונן מול מישהו שאתה לא במערכת יחסים איתו? אז כשמקבלים צחקוק של מבוכה ומחשבה "טוב הוא קומיקאי, אין מצב שהוא מתכוון לזה ברצינות" ומנסים "לזרום עם הבדיחה". (כי אנחנו כבר מאוד מיומנות ב"בואנה, צוחקים איתך, למה את לוקחת דברים קשה, איזו כבדה!!!") להגיד שהוא קיבל תשובה חיובית אז זה לא חמור זו הבדיחה האמיתית בסיפור הזה. ואגב, בחלק מהסיפורים הטענה היא שהוא נעל את הדלת אז הן לא באמת היו חופשיות לצאת.
אז כן – אני בהחלט חושבת שויתרו לו בקלות על מעשה שהוא חמור, ושהוא לחלוטין פלילי (לפחות בארץ זה נחשב "מעשה מגונה בציבור". אין לי מושג איך זה בארה"ב אבל זה אמור להיות פלילי בעיני). כן, זה לא אונס, אבל העובדה שמתייחסים לסיפור הזה כאי הבנה משעשעת שאפשר לצחוק עליה ולא ככוחניות מינית גברית רעילה נשגבת מבינתי.
במקביל – ככל שהזמן עובר אני נוטה לשנות את דעתי. אני כן חושבת שהתגובה בזמן אמת למקרה קווין ספייסי היתה חריפה יותר מכל מקרה אחר שסופר, כולל סיפורים אחרים על אונס (תמצא עוד שחקן אחד שהחליפו אותו בסרט שכבר צולם!), כשניסיתי לחשוב על דוגמאות נוספות ורפרפתי קצת ראיתי שהדוגמאות שיש לי ישנות (רומן פולנסקי) ושבאמת הוליווד כבר פחות סלחנים לסיפורים מהסוג הזה (מי אמר ג'יימס פרנקו?). אני כן חושבת שהתגובה המאוד חריפה דווקא לספייסי באותה נקודת זמן לא היתה מקרית, אבל מוכנה לקבל את זה שכן יש תהליך מסויים של החמרה בהתייחסות ההוליוודית למקרים של אונס והטרדה מינית באופן עקרוני בכלל המגדרים והנטיות המיניות.
אצל קווין ספייסי לא היו הקורבנות ילדים?
כי אז זה פדופיליה, וזה באמת רמה אחת מעל הכל.
(מה שגורם למקרה רומן פולנסקי להיות פי 100 יותר גרוע)
כן, אבל
גם בזה – הוא לא היחיד.
באמת שלא חסרות בנות 14 שנאנסו בתעשייה ההוליוודית. ואני אומרת את זה בשיא הכאב.
כשאישה קמה יום אחד ואומרת "נאנסתי בגיל 14 על ידי X" לוקח הרבה הרבה יותר זמן עד שמאמינים לה, ועוד יותר זמן עד שעושים משהו בנידון.
מה הוא צריך לבדוק ת.ז?
כל התעשייה ההוליוודית מושתת על יצוגים לא סבירים
כשג׳ניפר לורנס ומה שמו שמבוגר ממנה ב10-15 שנים מוצגים כזוג שווי גיל/מעמד, מיצרים פער יצוגי בין נשים לגברים.
השאלה לא רק בנוגע לאמונה אלא גם תפיסה של פתיינות.
אני אשים פה כןכבית של לוסר הסכמה- על הספקטרום של תפיסה מגדרי. וכו׳ נערים (גייז או לא) שמנוצלים ע״י גברים כן חוטפים לא מעט מהשיט שלרוב נופל על נערות. הוליווד מאוד מעלימה עין מניצול מהסוג הזה, קווין ספייסי הוא די מקרה חריג.
אז למה הוא כל כך חריג?
אני באמת תוהה לגבי זה.
אני לא מצליחה למצוא שום תגובה כל כך תקיפה וכל כך מהירה להאשמות מהסוג הזה.
מה הופך אותו לחריג?
למה חריג?
המקרה היחיד שבר השוואה מבחינת מעשים זה הארווי וויינשטיין.
הסבר אפשרי מסוים
כל האנשים שהואשמו בהטרדות נהגו ב"שיטה החדשה": כזאת שאומרת משהו כמו "כן הדבר הזה סוג של קרה ואני מאוד מצטער ליבי עם המתלוננות אבל אל תבטלו אותי". אפילו הארווי ויינשטיין, אולי סמל הגל ההוא, התחיל ב"כן אבל זה לא היה אונס אלא סתם מפגש מיני שלא הובן כהלכה".
קווין ספייסי, לעומת זאת, נקט בקו מאוד אגרסיבי ומאוד "לא מתנצל". וכל עוד הוא בעמדה הזאת, הוליווד לא יכולה לעשות את התהליך המזויף של "טוב הוא הודה והתנצל אז אפשר לסלוח לו". כי הוא לא מודה, ולא מתנצל ומצפה לשחק בחוקי משחק שהיו (ברובם) נכונים לפני.
(מניח שיש עוד סיבות, אבל הסבר כלשהו אפשרי).
אגב, חשוב לציין
שגם ספייסי מתחיל אט אט איזה משהו חזרה, ולאחרונה קיבל תפקיד בסרט שהוא הפקה (בעיקר) אירופאית.
כולם חוזרים בסוף
(חוץ ממי שבכלא).
אני חושבת שמה שהפתיע אותי זה עוצמת התגובה בזמן אמת. אופי הסיפור והמהירות שבה האמינו והגיבו ברמה הציבורית היא משהו שאני לא זוכרת שנתקלתי בו שוב. וב*תחושה האישית שלי* זה היה בגלל האופן שבו הסיפור הוצג בציבור. זה לא "עלינו לדירה אבל חשבתי שזה רק למשקה", אלא "ישנתי ופתאום הרגשתי אותו עלי" על ידי מישהו שעד לאותה נקודת זמן נתפס כהטרוסקסואל (או לפחות ביסקסואל). אני זוכרת מהתגובות שקראתי באותה התקופה שהיתה לסיפור הזה הרבה יותר תחושה גם אצל גברים הטרסוקסואלים שהסיטואציה הזו עלולה לקרות גם להם, וזה הפחיד אותם מאוד.
זו לחלוטין פרשנות אישית שלי שנובעת מדברים מסויימים שקראתי כמו גם מהעבר האישי שלי וכל תפיסת המציאות שלי, ואני לאט לאט מתחילה להבין שאולי באמת התפיסה שלי של המקרה הספציפי הזה כדוגמא מייצגת היא שגויה. אבל אני לא מצליחה להשתחרר מהמחשבה של "מה אם אישה היתה מגיעה יום אחד ומסםרת את אותו הסיפור בדיוק" ואני לא יכולה להשתחרר מהמחשבה שככל הנראה התגובה , גם אם היתה אחת כזו, לא היתה כזו קיצונית ונמהרת.
לא חושבת שהוא כל כך חריג
אלא שהיה שם צירוף נסיבות מקשיחות:
1. הוא היה בין השמות הראשונים שעלו
2. כמו הראשונים האחרים, מספר נערים האשימו אותו
3. היו לא מעט שמועות סביבו עוד קודם
4. הוא היה expendable לאולפנים- כבר שנים שממילא הוא מחוץ להוליווד ונמצא בעיקר בתאטראות אירופאים, הוא לא איזה מגה כוכב חשוב עד כדי כך. ובתזמון גרוע הסרט שלו היה ממש שניה מלצאת- שאר הנאשמים המרכזיים היו בין הפקות.
5. הוא הגיב ממש ממש ממש ממש ממש גרוע לסיפור. היו את אלו שהכחישו, היו את אלה שהאשימו את הפמיניסטיות, היו את אלו ששמרו על שתיקה. הוא, להבדיל, החליט שהתגובה הכי הגיונית היא "עליתם עלי, אני באמת הומו". הייתי אומרת שזה החמיר את מצבו כי הקים עליו את קהילת הלהטב"ק אבל תאכלס, הנשים ועל הספקטרום היו שם עוד קודם. זה הקים עליו את קהילת הגברים הלבנים הגייז, שלא תמיד ממהרים להיות בני ברית לנשים (שימוש מתורגם למינוח שאני שומעת לאחרונה הרבה מגייז, על allies)*
*כן, נשפכה לי קצת תוקפנות מהצדדים, הייתי אומרת שאני במצב רוח קצת קרבי היום
היה אמור להיות בסרט של רידלי סקוט והיה דמות ראשית בבית הקלפים
לא חושב שהוא נעלם
והיה אמור לקבל פרס אמי למפעל חיים
והיה בסרט של אדגר רייט שנייה לפני
טוב, פרס למפעל חיים הוא לא היה מקבל
אבל אתה צודק שהוא טיפה פחות נעלם ממה שזכרתי. אע״פ שבית הקלפים בשלב זה היתה בירידה ממילא
לא שזה קריטי אבל הוא כבר נבחר לקבל פרס מיוחד באמי
אולי זה לא מפעל חיים אבל זה בהחלט היה פרס יוקרתי כזה של אמי
לגבי בית הקלפים אני מסכים אבל עדיין
אני בהחלט די בטוח שהוא היה מופיע בעוד הרבה דברים אם לא המקרים
שוב כמו שאמרתי קודם זה לא הכי קריטי עכשיו על כל שחקן לעבור ולהגיד אפ הוא נפל או לא
אבל במקרה שלו הוא בהחלט היה במצב טוב לפני
במחשבה נוספת
פחות נערים האשימו את בריאן סינגר אבל גם הוא, מאותו מילייה בדיוק, די נעלם. רוב הפרויקטים שלו נסגרו או עברו לאנשים אחרים. זה פשוט עבר בשקט יחסי כי הוא התמודד בצורה פחות מטומטמת מקווין ספייסי. עד כמה שזה עצוב לדעתי מה שדפק את ספייסי יותר מהכל הם לא הרוע של המעשים או האמונה לקרבנות, אלא הטיפשות שלו.
זה פוריטני משהו.
זה פלילי לקיים יחסי מין בהסכמה בין שני אנשים שהם לא במערכת יחסים? זה פלילי לבקש רשות מאדם שביקש לבוא לבלות אצלך בחדר הפרטי שלך אחרי ההופעה להתפשט? זה פלילי להגיד 'אני הולך לאונן אם לא אכפת לך' ולחכות לתשובה חיובית?
מבחינה משפטית נטו בבירור אין פה משהו פלילי, ואני לא מבין מה ההתעקשות לנסות לקחת את זה לשם. מבחינה מוסרית, אם היה מדובר בסתם שני אנשים בוגרים, הייתי אפילו אומר שאין משהו פגום. הבעיה העיקרית בסיפור של לואי הייתה הכח שלו על קומיקאיות מתחילות, כאלו שרוצות לעשות קשרים בעולם הזה, לקבל טיפים, ודי מעריצות את מי שנחשב עד אז לקומיקאי הטוב בעולם. אז מעולה שזה יצא, ומעולה גם שלואי סבל מהפרסום. הייתי יותר שמח אם במקום רק התנצלות הוא גם היה משתמש בכח ובפרסום שלו לעזור ולדחוף את אותן קומיקאיות שהקריירה שלהן נפגעה בגלל אותו סוכן (וכנראה בהסכמתו). אבל אני הגבתי על ההשוואה לקווין ספייסי, אדם שאנס בכח נערים מתבגרים, והערתי שלדעתי ההתעקשות על הקבלות כאלה גרמה לזילות של מי טו ולדעיכתה.
ועוד הבהרה;
עמדת הכח של לואי סי.קיי על אותן קומיקאיות היא תפיסתית אישית. הן תפסו את העמדה שלו כעמדת כח עליהן, למרות שזה לאו דווקא מציאותי. עמדת כח זה בוס על עובד, מרצה על סטודנט, מפקד על חייל, שוטר על אזרח, וכדומה. עמדת הכח שאת מדברת עליה היא לא מוגדרת, כי אז כל אדם נמצא בעמדת כח מול אדם פחות מסודר כלכלית, אדם יפה נמצא בעמדת כח על אדם פחות נאה, ואדם עם תואר דוקטור נמצא בעמדת כח על אדם עם השכלת תיכון. וכמובן שיש לזה אחיזה במציאות במצבים מסויימים, אבל הייתי אומר שזה לקחת את זה לקצה אם אנחנו משווים בין חיזור רומנטי של בוס לעובד ובין של אדם משכיל לאדם פחות משכיל.
זה קצת יותר מוסדר מזה.
זה כמו רשימת הטלפונים בהפקות הוליוודיות,
זה כן מקום עבודה (שניהם עושים שם את העבודה שלהם – סטנדאפ), ועל השאלה של "אם יציגו אולטימטום של אני או הוא במי יבחרו" התשובה היא חד משמעית הוא.
אם הוא יגיד "אני לא מוכן יותר לבוא להופיע באותם ערבים שהיא מופיעה" אז יפסיקו להזמין אותה -זה איום ממשי על העבודה שלה. זה לא שני חברה שבמקרה נמצאים באותו הפאב.
זה עניין של קונטקסט
יש הרבה מקרים של יחסי מין בהסכמה מחוץ למערכת יחסים. זה לרוב לא מתחיל בזה ששני אנשים יושבים יחד באותו החדר בגלל סיבה מקצועית ואז אחד מהם שואל את השני "זה סבבה אם אאונן מולך"?
החיים זה לא סרט פורנו שמגיע שליח פיצה נפתחת הדלת ופתאום ארבעה אנשים בלי בגדים בוחנים לכמה חורים שונים אפשר להכנס במקביל. בדרך כלל יש איזשהו תהליך קודם שבו שני בני הזוג בוחנים אחד השני, מייצרים איזשהי אינטראקציה שמובילה לסיטואציה שבה שני הצדדים מבינים שיש כאן איזשהו צורך כזה. (ואגב, במקרים כאלה שהם לא אונס/הטרדה מינית לרוב לא צריך הסכמה מילולית כי ההסכמה הלא מילולית היא *מאוד* ברורה- בהתנהגות ובמעשים).
זו הנורמה החברתית ומי שמעוניין בהתנהלות שהיא יותר פרוגרסיבית/אגרסיבית מוזמן ללכת למועדונים שיעודיים לעניין (שהם מעולים בעיני, למען הסר ספק. אני ממש לא מזלזלת בהם וחושבת שאלה מהם שמנוהלים בצורה מכבדת הם מאוד חשובים ליכולת של אנשים לממש את הרצונות שלהם).
אתה באמת מדמיין את עצמך יושב עם מישהי (או מישהו, לא יודעת מה ההעדפות שלך) בחדר שעד אותו רגע הקשר בינכם היה מקצועי ושואל "תגיד/י, זה סבבה שאני אאונן מולך?". בשיא הכנות- זו נשמעת לך שאלה סבירה לסיטואציה יומיומית? וברגע שמאזן הכוחות בינכם לא שווה, והוא לא, הוא קומיקאי מצליח בעל שם, הן קומיקאיות מתחילות, זה השלב שבו זה הופך לפלילי פר אקסלנס.
אתה גורם לזה להשמע כאילו הן נכנסו איתו לחדר במלון, וגם אז זה לא לגיטימי. הסיפורים שאני קראתי זה על חדרי מנוחה לקומיקאים במועדונים עצמם. אני ממש לא בטוחה עד כמה הם נחשבים "אזור פרטי".
אולי אני פוריטנית אבל אני באמת מתקשה לחשוב על מהלך עניינים שיוביל לזה שתשאל שאלה, והיא ענה בחיוב אמיתי. אם כבר נדלקתם אחד על השניה – יש דברים הרבה יותר נחמדים לעשות ביחד מאשר לאונן. צריך לחשוב באופן מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מקל בשביל לחשוב שזו אי הבנה סבירה בהתנהלות יומיומית נורמטיבית לחלוטין.
מסכימה איתך שהגזמתי עם ההשוואה. אני כן חושבת ש"סלחו" ללואי סי קיי מהר מדי, אבל אני מסכימה איתך שזה לא באותה הקטגוריה.
אני חושב שאנחנו מסכימים כמעט לגמרי.
מה שלואי סי.קיי עשה לא נראה לי נורמלי או סביר, אבל כבר נתקלתי במצבים שהשיפוט שלי היה שונה משיפוט של אחרים. אני חושב שזה די מגעיל, ולא מבין מה משך אותו לעשות מעשה כזה, אבל כל אחד וההעדפות שלו. וכמובן, אנחנו מסכימים שזה לא בר השוואה לאנסים כמו קווין ספייסי והארווי וויינשטיין.
השפיטה שלי את לואי הגיעה בעקבות ראיון עם אחת מהקומיקאיות שהוא אונן מולן, והטענה העיקרית שלה הייתה שמשלח היד שלה נפגע בעקבות המקרה, ובעיקר בגלל שהיא דיברה בפומבי. כאן עברנו מתפיסה של עמדת כח, לעמדת כח וכיפוף ידיים מציאותי, לא מוסרי, ופחדני.
לא נו... כאילו כן, אבל זה לא
כי אם קודם כעסת עלי שאני מכניסה אותו לאותה קטגוריה עם הארווי ויינשטיין, עכשיו אתה מכניס אותו למעין קטגוריה של "שיפוט לקוי" ולא "משהו חמור שאמור להיות לא מקובל באופן מובהק מבחינה חברתית". זה לא "כל אחד וההעדפות שלו" כי יש העדפות שהן לא לגיטימיות. זו לא התנהלות לגיטימית גם אם היא מועדפת עליו, בדיוק כמו שזה לא היה לגיטימי להכנס לבית של בן אדם שאתה לא מכיר ואז להתפשט ולחכות לו על הספה, גם אם זה מה שעושה לו את זה.
כי זה הצד השני, כי אם אני (כמייצגת מטעם עצמה של תנועת metoo# בשיחה הזו) – הסכמתי שאפשר לדבר על דירוג מסויים, הדירוג הזה משמש בעיקר בשביל לקחת דברים שהם חמורים מאוד בפני עצמם ולהשתמש בהם במן whataboutism.
כאילו, אתה צודק, הוא לא אנס, אבל מה שהוא עשה אמור להתפס כהתנהלות חמורה ולא לגיטימית בזמן המעשה עצמו בלי קשר למה שכן או לא קרה אחר כך. אם תקפתי מישהו באגרופים זה מעשה חמור בפני עצמו, גם אם לא רצחתי אותו.
זה כמו לקחת מישהו שיש לו 2 אחוזות, 50 מליון דולר והוא מקבל משכורת חודשית של 100K ולהגיד "אבל הוא לא עשיר, תסתכלי על אילון מאסק, זה עשיר".
כן, הוא לא נמצא בנקודת הקיצון של החלאות הנאלחות ביותר. הוא *רק* חלאה ברמה בינונית פלוס.
מה שהוא לא זה גבר מסכן ומבולבל עם שיפוט לקוי של מציאות שרק היה צריך לתת לו קצת זמן כדי להבין את השגיאות שבדרכיו.
אתה עושה עם עצמך עוול
אני לא מכירה אותך ואולי אני טועה ואתה אדם נורא, אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שכמו רוב האנשים בעולם- אתה לא. אני חושבת שהרבה פעמים אנשים עם רקורד של תקיפות מיניות והטרדות מיניות (בוטות, כמו סיקיי) מאוד נהנים ממה שקל בטעות לקרוא "גבולות אפורים". אם מטרידים את הבחורה שמפלרטטת אף אחד לא יאמין לה כי הרי בכלל היא התחילה איתו, אם זו "רק הצעה קטנה, ושאל וקיבל הסכמה" אז מה עוד האלה רוצות?!
וזה לא נכון, ורוב האנשים בעולם לא מתנהלים ככה כי לרוב האנשים בעולם יש מצפן מוסרי פנימי. לפעמים מאוד קשה להסביר במילים מהי הטרדה, אבל כשמרגישות אותה זה מאוד ברור. שני אנשים יכולים לחבק אותי למשל, וזה לא יהיה דומה בכלל, גם אם מילולית אין לי את הכלים להסביר את ההבדל. ואני חושבת שהמצפן המוסרי של רובינו עובד כך גם באופן אישי- מאוד ברור לנו כשאנחנו פולשים מעבר לגבולות סבירים. או, אגיד זאת כך, היו רגעים של פלישות בחיי, למשל קולגה שזרק הערה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד בוטה, עניתי לו "סליחה?!" ועוד לפני שסיימתי הוא התנצל, וגם האמנתי לו.
להיות האיש הבכיר בסיטואציה ולהפיל בקז'ואליות את הרצונות המיניים האינטימיים שלך על מופע החימום הזוטרה, זה בשום צורה לא קו אפור, זה קו אדום עם נצנצים. בטח כשאתה הקומיקאי הזה ששליש מהבדיחות שלו עוסקות בדיוק בדושיות, בפרוגרסיביות ובכל הדברים האלו.
אומרים שפמיניסטיות הרגו את ההומור, אבל האמת שאלו גברים עם הומור סרקסטי שמאוד אהבתי, ופתאום הסתבר שמאחורי המילים המצחיקות עומדת תפיסת עולם ממש דוחה- שגרמו לי לצחוק פחות מההומור הזה, שפעם באמת היה שולח אותי לשירותים.
אני אנסה לענות גם לך וגם למיפ, אם כי אני לא בטוח שאצליח לענות בצורה מסודרת.
אני מרגיש כאילו שתי התגובות מייחסות לי דברים שלא התכוונתי אליהם, או שאני לא הסברתי את עצמי נכון.
מצד אחד, נדבר על המקרה מבחינה משפטית. במקרה הזה אני מחיתי על השימוש במילה פלילי, כי המקרים עצמם לא הגיעו לרף הזה. מבחינה משפטית אין דבר כזה 'הסכמתי כי חשבתי שהוא צוחק', וכמו כן סי.קיי אונן במקום פרטי מול נשים שנתנו את ההסכמה שלהן, אז אין 'מעשה מגונה' או 'חשיפה בציבור' או משהו כזה . מבחינה משפטית, ורק מהבחינה הזו כרגע, אין משהו "פסול" במה שסי.קיי עשה (כלומר אין על מה להאשים אותו מבחינה פלילית או לתבוע אותו אזרחית).
מהצד השני יש את מה שמקובל חברתית. בתור אחד שגדל בכפר שמרני גיליתי שמה שאני חושב שלא מקובל לאו דווקא נתפס ככה אצל אנשים אחרים. נכון, אני לא רואה את עצמי יושב בסיטואציה מקצועית ואז מציע לאדם שמולי לאונן מולו, אבל בהרבה סיטואציות אני לא רואה את עצמי ואנשים אחרים כן. מה שהתכוונתי אליו זה *שאני* לא מבין מה משך את סי.קיי לעשות את זה בתגובה למשפט 'יש דברים יותר נחמדים לעשות ביחד מאשר לאונן'.
המחלוקת העיקרית כנראה בהודעות שלי זה מהבחינה המוסרית, האם מה שסי.קיי עשה עובר קו אדום. מה שאני אמרתי זה שאם זו הייתה סיטואציה של שני אנשים רגילים, שני אנשים שנפגשים בבר, אולם קולנוע, רחוב, ומתחילים לדבר ואחד מזמין את השני לחדר המלון שלו, וכשהם מגיעים *שואל* אם אכפת לאדם השני שהוא יאונן מולו והשני אומר לו 'לך על זה', אני לא רואה את הבעיה המוסרית. אבל סי.קיי היה בעמדת כח על אותן נשים, והוא גם ידע את זה. ולמרות שזו עמדת כח 'אפורה', כמו שכתבתי בהודעת ההבהרה, הוא עדיין השתמש בה לרעה, ובחוסר מוסריות. מה שקצת לוקח את הסיטואציה של סי.קיי למקרה הראשון של שני אנשים רגילים זה שהמקרים קרו בתחילת שנות האלפיים, לפני שסי.קיי היה שם ידוע. ועדיין, הוא היה יותר מפורסם ויותר מבוסס מהקומיקאיות שהוא הטריד. אני מבין בדיוק על מה את מדברת ששני מקרים זהים יכולים להתפס שונה. ממה שזכרתי שקראתי מקרי האוננות בחדר המלון לא נתפסו בתור הטרדה אלא יותר כסיטואציה מביכה, אבל עכשיו קראתי שהיה מקרה אחד שסיי.קיי הציע למישהי לאונן מולה, היא אמרה לא והוא באמת לא אונן מולה, אבל היא הרגישה מוטרדת. אז כמו שאני מנסה לא לשפוט מקרים שאני לא תופס כמטרידים, אני מנסה לא לשפוט מקרים שאני תופס כמטרידים כי אולי מי שאנחנו מתייחסים אליו כקרבן דווקא לא הוטרד (לא מדבר על מקרי קיצון כמובן).
אז בתור סידור של הודעה מבולגנת; אני לא אומר שמה שסי.קיי עשה היה בסדר, אלא שבניגוד למיפ ומה שמשתמע מההודעות שלך אני לא בטוח שסלחו לסי.קיי מהר מדי. אבל עיקר התגובה שלי היה שאני בהחלט מתנגד לשפוט אותו באותה חומרה כמו קווין ספייסי, ולא בגלל שהקרבנות במקרה אחד היו נשים והשני היו גברים.
אבל זו המורכבות של הטרדות
כי לכל אחד יש רצונות וגבולות משלו, אז המשפט "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך" לא באמת יכול להיות הסמן המוסרי, ומצד שני נורא קל להתחמק באמצעות "לא ידעתי שזה מטריד , חשבתי שזה בסדר/שגם היא רצתה/שזו התנהלות סטנדרטית".
הדרך היחידה לנווט בעולם הזה בצורה בריאה יחסית זה על ידי הסכמה על נורמות חברתיות. יש דברים שסביר לעשות ויש דברים שלא סביר לעשות, ואם אתה עושה משהו שלא סביר לעשות זה אחרי שהיה איזשהו שלב שבו נעשתה איזשהי בדיקה אם זה בסדר.
לשאול מישהו/מישהי אם זה בסדר שתאונן מולם זה מחוץ לגבולות הנורמה החברתית עבור התנהלות יומיומית.
שים לה מה אני לא אומרת
1. אני לא אומרת שזה אף פעם לא הגיוני לשאול מישהו אם זה בסדר לאונן מולו. אני כן אומרת שזה מחוץ לגבולות הנורמות החברתית כך שאם מישהו מגיע לשלב שזה הגיוני לשאול את זה זה צריך להיות כי היו סימנים מוקדמים שזה בסדר (ולא, אני כוכב על אז אני בטוח שמה שכל הנשים בעולם רוצות זה לראות אותי מאונן זה לא סימן חברתי)
2. אני בכלל לא הגעתי לשלב שבו הוא אונן בפועל שזה שלב שאמור להיות ברור שהוא לא הגיוני. אני מדברת על עצם השאלה בתוך סט-אפ שהוא בסופו של דבר *מקצועי*. הן באו לשם *לעבוד*. השאלה האם מי שעמדה שם באותו רגע כן או לא הרגישה מוטרדת היא לא המהות. השאלה היא "האם סביר שמישהי שנמצאת בסיטואציה כזו תרגיש מוטרדת" והתשובה לזה היא כן גדול ועוצמתי.
3. במקרים מסויימים עולה הטענה של "הוא לא מבין, שינו לו את הכללים, הוא באמת חושב שמה שהוא עשה זה בסדר". ועל זה התשובה היא כפולה
א. זה לא תירוץ, שילמד להתנהל בעולם או שיתרחק ממנו.
ב. זה יכול להיות יותר משכנע אם זה לא היה ניתן על ידי אחד מהקומקאים הגדולים בעולם כשחלק ניכר מהקודמיות שלו נובע מניתוח סיטואציות חברתיות.
מה שאני אומרת זה שיש מקרים שהם גבוליים. יש מקרים שהם אפורים. יש מקרים שהם תקינים מכל הבחינות אבל עדיין יש מישהו או מישהי שהרגישו מוטרדים בסוף, ואין מה לעשות לגבי זה. המקרה הספציפי הזה הוא לא אף אחד מזה. המקרה הזה הוא של מישהו שיודע טוב מאוד מה הכח שלו ומהמשמעויות הדברים שלו וחשב שמצא דרך "לדפוק את המערכת". וכל אמירה בסגנון של "אני לא רוצה לשפוט כי אני לא יודע מה מתאים לכל אחד" היא איזשהו נסיון לתת לו להנות מספק כלשהו שאין לו כוונה רעה, למרות שאין סיבה אמיתית להצדיק התנהגות כזו ולמרות שזו פריוויליגיה שכמעט אף פעם לא ניתנת לקורבנות כשהם מתלוננות ומתלוננים.
אנחנו מסכימים. זו הסיבה למה אני לא מבין למה הדיון סובב סביב עצמו.
קראתי את כל ההודעות שלי מההתחלה, ובאף אחת לא הצדקתי את סי.קיי, או אמרתי שאין לו כוונה רעה. גם לא אמרתי שאני לא שופט את המעשים שלו, כי כל הדיון הזה הוא אנחנו שופטים אותו ואת ההחלטות שלו. גם לא אמרתי שזה בסדר כי זה היה זמן אחר לנורמות אחרות. למען הסר ספק, שוב, אני לא חושב או אי פעם חשבתי שמה שהוא עשה היה בסדר. כל מה שהבעתי היה התנגדות להשוואת המעשים עם *אנסים* כמו קווין ספייסי והארווי וויינשטיין, ועל זה הסכמנו.
ולמען הסדר הטוב אני יורד מהדיון כי לואי סי.קיי לא מעניין אותי מספיק, בטח לא בתקופה הזו.
ההבדל האמיתי בין לואי סי קיי וקווין ספייסי הוא שלסי קיי יש לו קהל משלו
הוא קומיקאי עם קהל שמוכן לשלם כרטיס ישירות על המוצר שהוא מספק (ולא ישלם על אותו מוצר אם "ילהקו" מישהו אחר) הוא ממשיך לשרוד. אותו דבר קורה גם עם מוזיקאים (מורגן וולן למשל, ששרד שערוריה גזענית שהייתה מחסלת שחקנים). כוכבי הוליווד, עם כל תהילתם, הם קודם כל שכירים של אולפנים. וחברות לא אוהבות לשכור עובדים עם מוניטין רע. ואם חוזרים למקרה שפתח את הדיון – ג'וני דפ אולי יצליח לנקות את השם שלו מכמה מהדברים שדבקו אליו, אבל הוא עדיין טיפוס בעייתי וכנראה לא יציב, וכשאולפן צריך לבחור את מי ללהק לתפקיד מסויים, יש להם את כל הסיבות להתרחק מטיפוסים כמו דפ (ובוודאי אנסים כמו קווין ספייסי) ולבחור כל אחד אחר בעולם לפניהם.
מסכימה פעמיים
קודם כל לגבי עניין המותג. הדוגמא הכי טובה לזה היא כאן בארץ עם אייל גולן, שגם אם ההתנהלות שלו היא 100% בתוך גבולות החוק ואינה פלילית בכלל, אני לא מבינה איך ההתנהלות (כפי שהוא סיפר עליה! בלי קשר לעדויות של הבנות) נתפסת כמוסרית, ועדיין יש לו את הקהל שלו שידאג לו ויתמוך בו ו(לצערי) הוא לא הולך לשום מקום.
לגבי ג'וני דפ – העניין הוא שהשמועות על חוסר יציבות של דפ היו קיימות עוד הרבה לפני שהוא התחיל את מערכת היחסים עם אמבר הרד. זה נכון שעכשיו גם ונסה פאראדי וגם וינונה ריידר העידו לטובתו (בציבור, למיטב הבנתי הן לא העידו במשפט עצמו), אבל השמועות על מערכת יחסים בעייתית עם פאראדי היו עוד לפני 15 שנה. הוא לא נתפס כשחקן יציב עוד לפני הסיפור הזה.
ג'וני דפ הוא בעיה רחבה יותר
כי הוא הפך, בצדק או שלא, לייצוג של שיפוט לא הוגן כלפי גברים. לי למשל אכפת שפיטרו אותו מחיות הפלא, בגלל מה שבעיניי היה כסת"ח במקום שיפוט הוגן. אין לזה קשר למצבו האמיתי כאדם.
התגובה שלי נמחקה או שאצלי הייתה בעיה וזה לא עלה?
(ל"ת)
קראתי לאמא שלי מנדלוריאן.
היא לא הגיבה, אבל יש מצב שהיא פשוט לא שמעה אותי כי לחשתי את זה.
לא הצלחתי להבין מאיפה בא פתאום האנטי הקיצוני לקאן
או את ההשוואה הלא קשורה לזוכי האוסקר. להבדיל מהאוסקר טקס הפרסים בקאן הוא לא בהכרח הדבר העיקרי בפסטיבל. אבל אם כבר עושים השוואה של זוכי עבר, מבחינתי קאן לוקח (בנקודות) אם עושים סיכום כללי.
להתלונן על זה שלא נותנים פרסים לחבר׳ה חדשים כשליטרלי יש קטגוריה שלמה שמיועדת לסרטי ביכורי (שהכותב השמיט מהטקסט), זה לא רציני. אם התלונה היא על זכייה חוזרת, זאת פעם שמינית ב-75 שנותיו שזוכה בו במאי שכבר זכה בפרס הראשי. מבלי לבדוק, אני די בטוח שבאוסקר המספר יותר גבוה.
מסכים לחלוטין. האנטי הרגיש לא מנומק ולא הןגן.
מה שכן, השנה ספיציפית היה באמת חלק מביך מאד כשהכתירו את טום קרוז למשיח שמחזיק את השולנוי בחיים ויביא לגאולתו או משהו כזה.
כי התחרות באוסקר היא שונה במהותה
מכיוון שאנחנו חשופים ויכולים לשפוט את הסרטים בפנינו. כלומר, עבורי כצופה הקצה יש עניין בשאלה מי יזכה כי אני יודע מה הביא כל אחד למשחק – זה לא רק שאלה של "למי יהיה נחמד שיהיה פסלון" כמו בקאן אלא גם "מי באמת עשה את העבודה הכי טובה" כי יש לי מושג מה ההבדל האחד בין השני.
אצל קאן, כאמור, זה לא המצב.
אז קאן זה כמו האופיר?
(ל"ת)
רק עם יחסי ציבור הרבה יותר טובים
ועם אותם יחסי ציבור יש לי בעיה.
(טוב, יש עוד כמה הבדלים, מן הסתם)
בשבילי קאן היא פשוט דרך טובה מאד להתעדכן במצב הקולנוע העולמי ולהכין רשימת סרטים. מנטלית שאני רוצה לראות.
התחרות עצמה לא מעניינת אותי במיוחד ובניגוד לאוסקר אין איזה טקס שאני צופה בו (טוב גם באוסקר אני לא צופה אלא רק מתעדכן יום אחרי ברגעי השיא וצופה באיזה שלושה).
כן, בפונקציה של הצגת סרטים של במאים גדולים
הוא עושה עבודה סבבה עד סבבה מינוס לרוב.
כן, זה פחות או יותר הקטע של פסטיבלים
חשיפה ראשונה לקהל מצומצם של סרטים שרובם לא מסחריים. בגדול זה פסטיבל שנועד לאנשי תעשייה ועיתונאים, זה שיש בו צדדים שגם נוגעים ומגיעים לקהל הרחב, זאת תופעת לוואי. אפשר להתחבר לקונספט, אפשר לא להתחבר, מוזר לרמוז שאין לדבר כזה לגיטימציה למרות שהוא מתקיים כבר 8 עשורים. אני די בטוח שאתה יודע שבפסטיבל קורים המון דברים מלבד התחרות ושהסרטים שמתחרים על דקל הזהב הם אפילו לא עשירית מכמות הסרטים שמשתמשים בפסטיבל כמקפצה, לכן קצת לא הוגן לשפוט משהו שהרבה ממנו מתרחש רחוק מעין הציבור על סמך 5% מהפסטיבל שכן מגיע לידיעת הציבור. במילים אחרות, אני מנסה להגיד שלא על כל דבר צריך לאמץ דעה, אפשר גם סתם לזרוק את רשימת הזוכים בצורה יבשה ושכל אחד יעשה עם המידע הזה… כלום?
יש כמה הבדלים
ראשית, כמו שאמרתי: בניגוד לפסטיבל ירושלים, לפסטיבל קאן אין "כרטיסים". כלומר, זה לא שהוא "כמו פסטיבל רגיל", שבו נהנים באי ותושבי קאן מהפסטיבל – מדובר בפסטיבל שאתה מוזמן אליו, או שאתה בחוץ. זה לא כמו פסטיבל רגיל, ואפילו לא הנוהל בכל פסטיבל גדול. למען האמת, אני לא בטוח שזה הנוהל באף פסטיבל חוץ מקאן. זה לפני שאני נכנס ל"מסורות" הטיפשיות שלו – אותו קהל שמרים את האף על מחיאות כפיים בסרטי מארוול לפתע מתמסר לתחרות ההשתנה הזאת בפסטיבל כאן – וזה לפני שמדברים על הברברים שם שאשכרה צועקים בוז לאחר הקרנה לבמאי מול הפנים שלו.
שנית, אני לא אומר שאין לדבר לגיטימציה: אני אומר שלנו, האנשים שלא הולכים להיות בפסטיבל הזה ככל הנראה, אין סיבה להמשיך ולחזק את המוניטין שלנו כמשהו איכותי שיש לשאוף אליו. גדול? יוקרתי? ברור. אבל גם כזה הוא האוסקר, ואנחנו חוזרים כל השנה על כל הבעיות שיש לאקדמיה. אז מה שאני אומר זה שראוי שלצד הסיקורים השנתיים של הפסטיבל, יזכירו שמדובר בפסטיבל מלא בעיות, אבל שהוא הכי גדול אז זה מה שיש.
אז כן, הנקודה שלי היא זאת: פסטיבל קאן התנפח לאיזה בועה שכולם מרגישים צורך לכבד, אבל אין כל כך למה. הוא פסטיבל גדול, והוא מושך שמות גדולים, אבל גם הוא קן של צרעות וראוי להזכיר את זה. ובאמת שבאופן אישי הוא נשמע כמו סיוט של פסטיבל להיות בו – ונציה וטורנטו נשמעים הרבה יותר מגניבים.
לאחר סגירת הגליון, תוספת לסעיף הפרידות
אורי זוהר ז"ל
דעת הקהל על בלש אמיתי מנומנמת אבל חיובית. כלומר העונה השלישית עם מהרשאלה עלי
פנטסטית. העונה הרביעית כבר לא תיכתב כל ידי ניק פוזליטו אז אפשר להתייחס אליה כסדרה חדשה. אבל רוב המיני סדרות של hbo קולעות (איפה האהבה לחפצים חדים?) וגודי פוסטר זה שם שאני מתגעגע אליו, כך שלראות אותה מובילה מיני סדרה יוקרתית עלול לגרופ לרנסנס פוסטר כפי ששנה שעברה היה עם ווינסלט בסודות של איסטרון. כך שזו ידיעה חיובית.
כמה מילים על הסצנות שירדו מ"בו ברנהם בפנים"
"בפנים" התנדנד עבורי בין "וואו איזה גאון" לבין "וואו איזה משעמם", וזה בא ממישהו שמאוד מתחבר למה שהבנאדם יוצר. מצד אחד שירים קליטים עם ביקורת נוקבת ורגעים מרגשים שמציבים תמונת מראה לתקופת הקורונה-הארדקור, מצד שני קצב כללי איטי ונמרח ובדיחות פוליטיות זולות שמאסתי בהן עוד ב-2016.
סרט "הרגעים שירדו" לדעתי יותר טוב מהספיישל עצמו גם מבחינת קצב, גם מבחינה רגשית, וגם לפעמים מבחינת שירים. זה מגיע לרמה שיש שם שני שירים ("התרנגולת" ו"חמש שנים") שאילו היו נכנסים היו מרימים את הספיישל המקורי פי כמה. שלא תבינו לא נכון, יש גם שם מערכונים לא משהו, וכן צריך לצפות בספיישל המקורי לפני בשביל קונטקסט. אבל העובדה שלבו יש מספיק חומר לעוד ספיישל באורך מלא שרובו מורכב מקטעים שלא נכנסו, מראה כמה מוכשר האיש, וגם כמה הוא היה צריך את זה בשביל לשחות מעל המים בתקופת הקורונה.
מסכים עם כל מילה!
(ל"ת)
בצעד הכי פחות מפתיע אי פעם, בוטלה הסדרה RAISED BY WOLVES
לא מפתיעה כי היא נראית סדרה שנשפך עליה לא מעט כסף אבל בקושי שמעתי מישהו מתייחס אליה, וכאשר התייחסו אליה התגובות היו מעורבות מאד. סדרה שמושקע בה הרבה כסף לא יכולה לקבל כתף קרה ולהמשיך לרוץ לעונה שלישית.
ולשאלתי, מישהו צפה בשתי העונות ויודע להגיד אם הסיפור מספיק סגור כדי שאשקול לצפות בהן מתישהו, או שהביטול מבטל את הצורך להתחיל? בכל זאת סדרת מדב רבת תקציב מבית רידלי סקוט (ולהבנתי, רידלי סקוט היומרני של פרומותיאוס ולא הכיפי של לבד על מאדים) נשמעת דרך לא רעה להעביר את הזמן.
תעלומה טיפשית רודפת תעלומה שטחית רודפת תעלומה פשטנית.
(ל"ת)
יש בה משהו שונה, משהו לא דומה
וזה כבר משהו בעידן שבו המון סדרות נראות כמו משהו שכבר ראינו.
אז אמנם התסריט לעיתים מחורר ולא הכל עובד בה, אבל לפחות העונה הראשונה שווה נסיון לדעתי.
יש בה כמה דמויות ועיצוב ויזואלי שבהחלט נחרטות בזכרון.
העונה השנייה יותר מפוזרת ולא ברור לאן היא חותרת.
ראיתי רק 2 פרקים ונטשתי.
השלמתי איזה שעה וחצי של יוטיוב של סצנות יפות ותקצירי "something something explained".
אני עדיין לא מאמין שהפרויקט הזה סגר 2 עונות. כל כך הרבה עבודה של מלא אנשים טובים, על כאלו שטויות פילוסופיות בנושאי הורות, אבולוציה ודת. באמת, זה ברמה של בן תשחורת שחושב שיש לו התגלות והוא מבין את העולם יותר טוב מכל המבוגרים.
ברמה האסטטית ורעיונות מגניבים (וגם המטומטמים), סקוט פשוט גונב מעצמו מסרטי הנוסע השמיני.
גם אני ראיתי שני פרקים וויתרתי
עשה עליי רושם של סדרה כבדה עם אווירה מדכאת, שאני לא אוהב להיות בה. בנוסף לא היה בה משהו שעניין. לעומת זאת הלו, נתנה לי הרגשה של מדע בדיוני שאני אוהב להיות בו ולכן אפילו שהדמויות והסיפור לא היו חזקים, היה לי כיף להיות בה וזו מבחינתי סדרה שאני כן אמשיך לעונה שנייה, אפילו שגם לא דברו עליה כל כך.
נשמע שהסדרה נאמנה לרידלי סקוט של פרומתיאןס
(ל"ת)
סקוט אפילו לא היוצר/שואוראנר.
זה של חברת ההפקות שלו והוא והבן שלו ביימו כמה פרקים אבל זה לא פרויקט אישי שלו.
לכאורה מסביר את חולשת החומר
אבל מצד שני פרומתיאוס: גם המקור מעפן.
ראיתי את מלוא שתי העונות
והתיאור שלך מדויק.
Hbo גנזו עוד סדרת מדב רבת תקציב של יוצר בעל שם ידוע אך מוניטין מפוקפק,
Deminode של גיי גיי אברהמס. קשה לאמר שאני מופתע, הייתה תחושה שהפרוייקט הזה לא הולך להתרומם. בינתיים מנסים לחזר אחר נטפליקס ואפל בתקווה שירכשו אותה.
לא הבנתי. היא עוד לא שוחררה?
זה נסיון כיסוי הפסדים?
הייתה בpre production וכבר הוכרזה לפני כמה שנים (2018?).
הסיבה היא שאברמס דרש 200 מיליון דולר, לא ממש סכום שמשקיעים בסדרה שלא מבוססת על שום דבר קיים בעונתה הראשונה. לשם השוואה, בית הדרקון עלתה פחות מ200 מיליון.
בעסה, חיכיתי לסדרה הזו.
אבל לדרוש 200 מיליון דולר לסדרה באמת נראה לי קצת מוגזם.
אני לא חושב שאברמס יכול להשיג כזה סכום גם לסרט מקורי בימנו
שלא נדבר על סדרה
טוב בלאק אדם נראה מזעזע WB פשוט ממשיכים להרוס את DC
מי חשב שליהוק של דווין ג'ונסון יהיה חכם כאן? הוא נראה שהוא משחק את עצמו, שזה נחמד בסרטי קומדיה קלילים, אבל המרחק בין הטון של DC לשחקן כמו שמיים וארץ וזה נראה פשוט פרודיה ואני לא מאמין שהם התשמשו בשטיק הידוע שלו🤦🏽♂️ מישהו דופק לו משהו בראש וזה לא מזיז לו. מה זה שונה מכל דמות של דווין ג'ונסון? אף אחד מהמפיקים לא חשב שזה דווקא יוריד מהרעיון של הגיבור על? ואז הוא זורק אותו לשמיים וזה צריך להיות מגניב? כנל אחרי זה עם הטיל, חוסר אמינות כבדה ואם לבאטמן לפחות היה ערך סינמטי מיוחד בצילום, כל השוטים הצילום והבימוי כאן נראים כל כך משעממים ולא מקוריים.
לא פלא שדיוויד זסלב הולך לשנות שם את כל האולפן מהיסוד. ונחשן מה לבנות שם מחלקות מחלקות כמו בדיסני, וספציפי את DC כמו מארוול סטודיוס עם תוכנית לטווח הארוך ועם קשת סיפורים שתאחד גיבורים. אולי הוא יהיה המושיע של DC כי לבנתיים הנבל שלהם זה WB בעצמם.
דווקא נראה סרט כיף מטופש וחביב.
לא יודע אם יצא לך לקרוא קומיקס עם בלאק אדם וה-JSA אבל אני יכול להבטיח לך שזה לא חומר פוליצר, וזה לא לוקח את עצמו ברצינות תהומית.
גם רד"ג שיחק את עצמו באיירון מן, לא נראה שזה מפריע יותר מדי למישהו.
אם כבר העלית את איירון מן
השוט עם שני המטוסים שמנסים ליירט אותו הוא לא מחווה קצת ברורה מדי?
יכול להיות.
בתכלס איירון מן הראשון כבר נחשב לקלאסיקה ולגמרי מוצדק לעשות לו מחוות.
אתה השווית עכשיו
את יכולות המשחק של דוויין ג'ונסון לאלו של רוברט דאוני ג'וניור?
איפה אתה רואה השוואה כאן ליכולות המשחק?
(ל"ת)
צודק, מיהרתי להגיב
אבל אדייק שלדעתי גם כטוני סטארק רד"ג נתן הופעה מושקעת ולא מובנת מאליה בכלל. אני גם לא כל כך מסכים שהוא "שיחק את עצמו" או את "הפרסונה הציבורית שלו". ובכל מקרה, גם אם זה נכון, בשאלת התוצאה על המסך ג'ונסון פשוט מסתכל על הסולם מתחת לאדמה.
אני אישית מחבב אותו יותר מהצגת הבאד בוי של רד"ג.
וזה בלי קשר לעובדה שרד"ג שחקן טוב יותר.
אני מנסה להיזכר בפעם האחרונה שבאמת התרשמתי מהיכולות משחק של רדג. נראה לי התשובה היא רעם טרופי
(אבל כן, כל לתלמיד במגמת תיאטרון בתיכון יש יוצר כישורי משחק מלדווין גונסון)
רעם טרופי וגם זודיאק.
וזה היה די מזמן.
בכל התפקידים היותר מאוחרים שלו הוא פשוט משחק את עצמו, או לפחות את הפרסונה הציבורית שלו.
ההבדל הגדול האיכות של המשחק ושזה התאים לתפקיד
אגב הפך את איירון מן לאותנטי, דווין הופך את הדמות לפרודיה שנראית מטופשת ונראית רע. חלק גדול מהשחקנים מביאים את עצמם לדמות. השאלה אם הם מתאימים. ואגב בגלל שהטון לא ברור מרגיש שזה נופל בין הכסאות וזה נראה מטופש בקטע טפשי. בכל מקרה אני עדיין חושב שהסרט יכול להצליח כי ד'ג כוכב מאוד גדול, אבל יכול להיות שאפילו הוא יקבל עצור מהקהל הפעם.
הסרט עוד לא יצא…
לא מרגיש לי הוגן לשפוט מה דווין עשה או לא עשה עם הדמות על סמך טריילר.
זה בדיוק העניין שחפשתי בטריילר לז'אנר
שזה לא יראה עוד אחד מהשטיקים שלו וזה מספיק להוציא אותי מהרעיון שהסרט רוצה למכור. כטריילר זה נכשל.
אבל דווין הוא לא היוצר של הטריילר (נראה לי?)
אתה מדבר בזמן הווה על מה דווין הופך את הדמות על סמך צפייה בטריילר מגמתי שאי אפשר באמת להעיד ממני על הטייק של דווין לדמות. אפשר לדבר על מה מנסים למכור כאן אבל לפי הניסוח נשמע כאילו כבר צפית בסרט וגיבשת דעה על מה דווין עשה עם בלק אדם.
תראה את ההודעה שכתבתי לביטלג'וס
הכוונה לא איזו עבודה הוא עשה עליה ומה הוא השיג בסרט, אלא מה הטריילר משדר ולימזה משדר דה רוק לא DC. הטריילר אמור לעניין אותך ולרגש אותך לקראת הדמות בלאק אדם. זה לא גורם לי להתרגש ולחשוב מאוה הנה דמות קומיקס אדירה שמגיעה לחיים, אלא הנה עוד קומדיה של דבר רוק והפעם הוא משחק אותה רציני לטווח מסויים. אני לא הולך לראות סרטי דה רוק בקולנוע זה לא מעניין אותי, גם אם הוא אצל דיסני. הוא פשוט לא אמין, הוא מבדר אבל הוא פשוט לא השחקן שאני נהנה ממנו, נגיד כמו ראיין ריינולדס. כמו שאמרתי אבל אני בטוח שיש צופים שאוהבים אותו ויבואו לסרט.
למה לדעתך דה רוק לא מתאים לתפקיד של בלאק אדם?
(ל"ת)
סיבה אחת הזכרתי למעלה ושניה שדיי מסכמת את זה עבורי
חוסר אמינות. פשוט לא מאמין לשורה של השחקן. לדוגמה 'אבל אני הורג אנשים', זה אמור ליצור אצלי כצופה איזו הרגשה של פלוט, של הדמות הזו אפילה, עבר עליה דברים? זה לא יוצר. אתם ברצינות מנסים למכור את ד'ג כאדם שעבר טיפול להפוך לד'ג ולהפוך את זה לרגע מכונן? זה כשל הפקתי בסיסי (לדעתי כמובן) בנוסף, כל מה שהזכרתי למעלה. בוא נגיד שהייתי סקפטי כבר בליהוק, אבל חשבתי אולי הם ישכילו לשנות את השימוש בשחקן בדרך חכמה וזה לא מה שמרגיש לי ככה.
לא בטוח שענית לי על השאלה.
כתבת שוורנר הורסים את DC, ושהליהוק של דה רוק לא מתאים לדמות הזאת, כאילו שזה המשך של כשל מגמתי של חוסר ההבנה של מה שיש להם בידיים.
אבל בתור קורא קומיקס הטריילר הזה נראה סבבה לגמרי ומשקף נאמנה את הדמות כמו שהיא היתה בקומיקס בעשור האחרון, פלוס מינוס. זה משהו שאתה חולק עליו?
אני אחדד את מה שאמרתי
על החוסר אמינות. על הנייר בטריילר מוצג משהו שנכון לגבי הקומיקס. אבל בסוף זו מה הדמות משדרת לך האם היא משדרת לי דמות קומיקס, או את דה רוק? אני מרגיש שאני רואה טריילר של הכוכב דה רוק כמו פארודיה מספר 235 ולא ווייב של דיסי של קומיקס, הוא מוציא אותי ממה שהם מנסים לעשות, זו הכוונה שלי.
בהתחשב בזה שהוא נראה בול כמו בלאק אדם בקומיקס, אז כן. לפחות חיצונית.
(ל"ת)
הסרט הזה נראה בדיוק כמו חלק מהיקום שהוא נמצא בו
וזה ספציפית היקום של SHAZAM.
קומי עם נגיעות דרמטיות, ולא לוקח את עצמו מאוד ברצינות.
אני מסכימה לגבי זה שהליהוק של דווין ג'ונסון הוא בעייתי. אחד הדברים שמארוול עשו נכון זה שהם לרוב לקחו שחקנים חדשים בלי הרבה מטען כך שהם הפכו להיות מזוהים עם הדמות (ואני כוללת את רוברט דאוני ג'וניור שעכשיו הוא שם ענק, אבל צריך לזכור שמארוול לקחו אותו כשהוא היה בנקודת שפל בקריירה אחרי הסתבכות חוקית וזה לא היה מאוד ברור מה העתיד המקצועי שלו, ועוד לא היתה לו את הפרסונה הקולנועית שיש לו עכשיו. טוני סטארק הוא חלק ממה שבנה אותה). דווין ג'ונסון הוא כל כך דווין גונסון שקשה מאוד לראות אותו בתור משהו אחר. הוא לא יכול להפוך את בלאק אדם למותג כי הוא בעצמו מותג.
אבל מבחינת הוויבים של הסרט עצמו, הם מתאימים לעולם שאליו הסרט הזה מתחבר.
אוקיי אני מסכים איתך על עניין מה הסרט מנסה לעשות בהתאמה לקומיקס
רק ההרגשה אצלי שהווייבים שהוא משדר עוברים דרך הוייבים שדיווין ג'ונסון משדר וזה מה שלא עובד לי. זאת אומרת נגיד כיוונו לסרט שלא לוקח את עצמו ברצינות, אבל בגלל שזה דווין ג'ונסון, אני לא יכול לקחת שום דבר ברצינות. והטריילר לא יצר אצלי וואוו בלאק אדם, אלא אוקיי דווין ג'ונסון פור זה 100 טיים. כשהוא אומר הורג אנשים, זה מוציא ממני תגובה שאני בטוח הסרט לא מתכוון אליה וזה 'דייויד ג'י אל תצחיק אותי, אתה הורג אנשים, כן בטח'. בקיצור גם אם הסרט בנוי נכון לקומיקס, הנוכחות של השחקן משנמכת אותו לשטיקים שלו ואין לי ווייב קומיקס.
אכן, הווייבים של דווין ג'ונסון בעייתיים
ולמרות שיש מקום לתת לסרט להנות מהספק, כי בתיאוריה יכול להיות מצב שבאמת איכשהו הם יצליחו לגרום לנו לשכוח שמדובר בדווין ג'ונסון ושזה באמת בלאק אדם, אבל בשיא הכנות – אני לא חושבת שדווין ג'ונסון הוא שחקן מספיק טוב בשביל זה.
אני מחבבת אותו, באמת, ואני מחבבת את האקשן הקליל שהוא עושה אבל מגוון זה לא הצד החזק שלו. אבל אני מחכה לביקורות על הסרט כדי להחליט אם שווה לתת לו הזדמנות, יש לו עוד סיכוי להפתיע.