מצאנו באינטרנט 49: נועד להיות איזה מועדון אליטיסטי ליודעי חן

תלונות על פסטיבל קאן, יותר מדי מלחמת הכוכבים, עוד סרט (כנראה) על קניבליזם, ושלל דברים אחרים.

1. אנחנו ב"מצאנו באינטרנט בע"מ" מאמינים בלפתוח את הפינה שלנו עם הדבר הכי חשוב שהתרחש בתקופה האחרונה. ובכן, הדבר הכי חשוב שהתרחש בתקופה האחרונה, אני חושב שנוכל להסכים, הוא זה:


2. עכשיו שכולנו צחקנו, בוא נתפנה לפרידות משני אנשים יקרים.עבור הראשון, מודי בר און, אתן רגע את הבמה לגבי קוגן להגיד דברי הספד:

למרות שהאתר כבר תקופה עוסק גם בטלוויזיה, הוא לא ממש מתמקד במישורים שבהם מודי בר און, שנפטר השבוע ממחלת הסרטן בגיל 59, בלט בפועלו. מודי – אני מרגיש בנוח להתייחס אליו בשם הפרטי – היה סאטיריקן וכותב קומי (זכור בעיקר כאחד האנשים מאחורי "החמישייה הקאמרית"), יוצר דוקו טלוויזיוני מכובד שזכה בפרסים, ובעיקר הוא זכור כמנחה המיתולוגי של אולפן ליגת האלופות בערוץ הספורט.

אני אתעכב לרגע קט על השניים האחרונים. מודי יצר כמה מסדרות הדוקו המהוללות ביותר בתולדות המדינה – "במדינת היהודים" על תולדות הבידור הישראלי שהיא באמת נכס צאן ברזל; "הכול אנשים" שלמיטב הבנתי אשכרה מוקרנים קטעים ממנה בשיעורי היסטוריה פה ושם ובצדק, ומסמכים אנתרופולוגיים מרתקים כמו "כביש 90" ו"הקיבוץ".

בנוסף, וכאן כבר נכנס "המנוח ואני", הוא באמת יצר פינה איכותית אולי הרבה יותר מדי ממה שמגיע למוסד כמו ערוץ הספורט, ודי הדביק את שאר הערוץ באיכות הזאת. אישית, בתור הילד היחיד בכיתה שאף פעם לא נבחר בכדורגל והתחיל להתעניין בספורט רק בגיל מאוחר – זה מאוד עזר לי לנחיתה רכה: העובדה שאדם כמוהו הראה שאתה יכול להתעניין בתרבות והיסטוריה ומוזיקה בלי להתבייש ובלי לסתור את האהבה לכדורגל.

לכן יש משהו קצת מחמם לב בתגובות למותו – האיש אשכרה קונצנזוס. מספידים אותו בהערכה גדולה גם האינטלקטואלים, המשוררים, שוחרי התרבות והתיאטרון, וגם דורות של חובבי כדורגל, כביכול "עמחה ישראל" על כל גווניו שפשוט גדלו עליו, במה שהייתה מדורת שבט מאוד מוזרה: שני ערבים בשבוע שעסקו במשחקי כדורגל אירופאיים בעליל איכשהו הפכו למשהו מאוד ישראלי, הרבה בזכותו. יהי זכרו ברוך.

בהיבט יותר בינלאומי, ריי ליוטה הלך לעולמו בגיל 67. הוא מוכר בעיקר כחבר הטוב ב"חבר'ה הטובים", אבל הקריירה שלו רחוקה מלהיות תפקיד אחד: בין אם זה האקס האלים ב"משהו פראי", רוח הרפאים ב"שדה החלומות" או עורך הדין המניאק ב"סיפור נישואים" – ליוטה ליווה את הקולנוע משנות השמונים ועד ממש לאחרונה, בין אם בתפקידים גדולים או בתפקידים קטנים. מגזין וולצ'ר מספק הספד יפה לשחקן ולפועלו.


3. אוהבים את "בו ברנהאם: בפנים"? התשובה הולכת להיות, סביר להניח, כן – הספיישל זכה למקום הרביעי בסקר סרט השנה של 2021, וברנהאם אף זכה במדליית ארד בסקר הופעת השנה. בכל מקרה, אם ישבתם בלילות מאז שהספיישל עלה לנטפליקס ורק חיכיתם לראות עוד חלקים שירדו בעריכה אז משאלתכם הספציפית למדי התגשמה: בו ברנהאם שיחרר שעה של חומרים שלא נכנסו לספיישל עצמו. הייתי רוצה לדווח לכם על טיבם אבל למען השם, שעה?

כאן אמורה לבוא תצוגה של הסרטון אבל משום מה דווקא הסרטון הזה עושה בעיות אז הנה קישור במקום.


4. אוהבים את פסטיבל קאן? כן? למה, בעצם? פסטיבל עם תחרות אגו טיפשית של "איזה הקרנה הייתה הכי פחות נסבלת בסופה וכלאה את המשתתפים בה במחיאות כפיים בלתי נגמרות", זוכים גבוליים אפילו יותר מזוכי אוסקר (למען השם, "פרנהייט 9/11" הוא זוכה מביש יותר מכל "התרסקות"), רוב הדיווחים משם נשמעים כמו "חיכיתי בתור שלוש שעות בבגדים לא נוחים על שטיח אדום בשביל לראות בחטף מישהו שנראה לי שהוא הכוכב של הסרט", ובניגוד לפסטיבלי קולנוע אחרים – הוא פסטיבל שסגור לקהל הרחב ונועד להיות איזה מועדון אליטיסטי ליודעי חן. חרא על זה.

בכל מקרה, זה שהוא גרוע לא אומר שהוא לא גדול או משפיע, כי נכון להיום הוא עדיין שני אלה. הזוכה הגדול בפסטיבל הוא "משולש של עצבות" של רובן אוטסלנד, שכבר זכה בעבר בדקל הזהב על סרטו "הריבוע", מה שהופך את הזכייה שלו – לקהל שלא ראה אף אחד מהסרטים אז אין לו קשר רגשי אליהם – לדי מעפנה כי כאילו, לפחות תביאו פרסים לחבר'ה חדשים.

עוד זוכים: קאנג הו סאנג זכה בפרס השחקן הטוב ביותר על "מתווך", פארק צ'אן ווק זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר על "החלטה לעזוב" והאחים דארדן – שכבר זכו פעמיים בפרס הגדול והסרטים שלהם נוטים לזכות בכל מיני פרסים אחרים בפסטיבל – זכו בפרס מיוחד כדי לא להעיב על התחרות.

בכל מקרה, מתישהו אי פעם נראה חלק מהסרטים שהיו בפסטיבל (ו"מתישהו" זה באופן מאוד מילולי – רק עוד חודש וחצי נראה את "חיים במנוסה", נניח, שהיה בפסטיבל של שנה שעברה). עד אז, הנה סצנה קצרה מהסרט הזוכה:


5. אם לא שמתם לב עדיין, אני לא הרם הקיץ הרגיל שלכם שמדווח פה, אבל מסתבר שהיה איזה אירוע של כוכבים שנלחמים או משהו, ויש ממנו הרבה חדשות, אז הנה תקצור של רם למאורעות הנ"ל:

טיזר ראשון של "אנדור".

אני לא נמנה עם מעריציו של "רוג אחת" כך שמראש לא ציפיתי לסדרה הזו בכיליון עיניים, אבל אחרי שצפיתי בטריילר אני מוכרח להודות ש… לא, הוא לא עשה לי כלום. אבל היי, כל טיזר של "מלחמת הכוכבים" ללא טטואין הוא מבורך.

החדשות המפתיעות והמעניינות הן שהסדרה (בת 12 הפרקים) תחל שידוריה ב"דיסני פלוס" ב-31 באוגוסט – ממש על הטווח שבין "בית הדרקון" ו"שר הטבעות: טבעות הכוח", ושבועיים בלבד לאחר עלייתה של "שי-האלק". אני חושש לא רק בגלל צפיפות הסדרות המתוכננת בקיץ, אלא כי אני מכיר את דיסני מספיק כדי לדעת שהם מתכננים לדחוף עוד פרויקטים ל-2022 שהייתי בטוח שיגיעו רק שנה הבאה ("הפלישה הסודית" כנראה, ואולי גם "איירון הארט").

סדרה שכן תחזור אלינו ב-2023 היא "המנדלורי" (מנדלוריאן תיקראו לאימא שלכם) שתשוב לעונה רביעית (אני יודע מה כתבתי) ב-2023, ואיתה תעלה גם "אסוקה", סדרה אודות אסוקה טאנו שיוצאת להרפתאות מסוכנות בחלל עם בייבי ג'אר ג'אר בינקס (אני מנחש, פשוט נראה שזה מה שהאלגוריתם של דיסני אוהב).

ויש עוד אסוקה: "Tales of the Jedi" היא אנתלוגיית סרטי אנימציה קצרים שיעסקו באסוקה, ברוזן דוקו ובקווי-גון ג'ין (שאת הגרסה הצעירה שלו ידבב בנו של ליאם ניסן). נוסף עליה, אנתולוגיית סרטי האנימה "Visions" תשוב לעונה שנייה (סליחה, "כרך 2" הם קוראים לזה) כשהפעם מבטיחים שיהיו מעורבים בה, מלבד יוצרים מיפן, גם יוצרים מארה"ב, בריטניה, דרום אפריקה, ספרד, צ'ילה, צרפת והודו. אישית אני אהבתי כשזה היה רק פרויקט אנימה, אבל אשמור את הדעה לאחרי שאצפה בפרויקט.

ונישאר רגע בגזרת האנימציה: טריילר לעונה השנייה של Bad Batch (או בעברית, משום מה: באד באצ'). העונה תעלה בסתיו. קול.

"Skeleton Crew" היא סדרה חדשה בכיכובו של ג'וד לאו ותעסוק בקבוצה של בני 10 שמנסים למצוא את דרכם הביתה, ויוצר אותה ג'ון ווטס (שנראה שהעזיבה שלו מ-"ארבעת המופלאים" לא הרחיקה אותו ממסדרונות דיסני).

נוסף על כך, הוכרזה סדרת ילדים בשם "Young Jedi Adventures" (היא תתרחש בימי הרפובליקה הגבוהה, כך שאין צורך לדאוג שהילדים האלה יפגשו את זעמו של אנאקין סקיווקר).

ונסיים עם טיזר ל"Jedi Survivor", שהוא משחק וידאו אבל הטריילר עצמו סינמטי והמשחק, שהוא המשך ל"Fallen Order" המצליח (והנהדר) מלפני מספר שנים, ועוסק בג'דיי בשם קאל קסטיס ששרד את פקודה 66. המשחק החדש מביא את העלילה לאותה שנה בדיוק כמו "אובי וואן קנובי". האם זה צירוף מקרים או שנראה סוף סוף את קאל (בגילומו של קמרון מונהאן) ואובי וואן נפגשים? אם אינכם גיימרים ותראו בקרוב ג'דיי ג'ינג'י ב"אובי וואן", כעת תדעו במי מדובר.

בחזרה אליך יהונתן.


6. כזכור, "פו הדב" (בגרסה ללא חולצה אדומה) הוא עכשיו נחלת הכלל וכל אחד יכול לעשות איתו מה שהוא רוצה. הבמאי הצעיר ריס פרייק-ווטרפילד, למשל, רוצה לעשות סרט סלאשרים בכיכוב הדוב החביב בשם "פו הדב: דבש ודם" (Winnie the Pooh: Blood and Honey). כל אחד והסטיות שלו.

עלילת הסרט, כך נאמר לנו, היא "פו הדב וחזרזיר יוצאים למסע הרג לאחר שכריסטופר רובין נוטש אותם" אבל התמונות גורמות להם להיראות הרבה יותר כמו סתם אנשים עם מסיכה לא יפה במיוחד.

בכל מקרה, זה נראה כמו דרך זולה ביותר לקבל יח"צ לסרט סלאשרים שבתרחיש אחר אפילו לא היה עולה על הראדאר של רובנו, והנה זה עובד לו כי אנחנו מדברים עליו. עכשיו רק נותר לקוות שהסרט יהיה בטעות טוב, למרות שאני מודה שהתמונות לא מעוררות ביטחון רב מדי.


7. למי שהסעיף הקודם גרם לו להגיד "אוי לא, רצחו את הילדות שלי!" אז קודם כול: מקווה שזה בשורוק ולא בחולם. שנית כול: רגע, לא סיימנו, הנה טריילר ל"פינוקיו". לא זה של גיירמו דל טורו בסטופ מושן, זה של רוברט זמקיס ב"לייב אקשן".

נראה לא נחוץ, והעובדה שהוא יוצא רק בדיסני פלוס לא מעוררת יותר מדי ביטחון. בכל מקרה, בשירות הסטרימינג (גם פה בארץ) ב-8 בספטמבר ובטקסטים שמנסים להשוות בדרך מסורבלת את זה עם "אלביס" בגלל הנוכחות של טום הנקס כנראה קצת אחרי.


8. אני די בטוח שאם מתחילים את הספירה בעשר השנים האחרונות, ברדלי קופר הוא הבן אדם שהיה מועמד הכי הרבה פעמים לאוסקר: לבן אדם יש 9 (!) מועמדויות: 4 על משחק ("אופטימיות היא שם המשחק", "חלום אמריקאי", "צלף אמריקאי", "כוכב נולד"), 4 על הפקה (שני האחרונים ו"ג'וקר" ו"סמטת הסיוטים") ועוד אחד על תסריט מעובד ("כוכב נולד"). כנאמר ב"בוג'ק הורסמן": ברדלי קופר? אנחנו אוהבים אותו מסיבה כלשהי!

בכל מקרה, בקרוב תהיה הזדמנות נוספת לאקדמיה להרעיף עליו שבחים, בסרטו השני, "מאסטרו", שעתיד לצאת ב-2023 בנטפליקס הקרוב לביתכם (טוב, הוא כנראה גם יזכה לכמה הקרנות קולנוע לב כזה). הסרט יעסוק בחייו של לאונרד ברנשטיין, ויככבו בו קופר כלאונרד ברנשטיין, קארי מאליגן, ג'רמי סטרונג, ו-רגע רגע רגע. התמונה הזאת מלפני כמה רגעים הייתה של ברדלי קופר? נראה לי שאפשר לסגור את התחרות לקטגוריית האיפור של האוסקרים של 2024, חברים. יש לנו מנצח.


9. רגע של עוורית בטביטר:


10. העולם, אם העניין של "סרט סלאשר עם פו הדב" לא רמז לכם, הוא מקום מוזר. כמה מוזר? "ריטה מורנו תשחק ב'מהיר ועצבני 10'" מוזר".

לא מוזר מספיק בשבילכם? מה עם "סמואל ל. ג'קסון יגלם את אבא של גארפילד בסרט שבו כריס פראט הוא גארפילד" מוזר?

עדיין לא מספיק מוזר? מה עם "סת' גרין רצה לעשות סדרה בשם "White Horse Tavern" סביב ציור מכוער של קוף שהוא רכש כ-NFT אבל עכשיו, מסתבר, ה-NFT שלו נגנב בתרגיל הונאה ברשת ועכשיו הוא מנסה לאתר את מי שקנה את הקוף המכוער שלו כדי שהוא יוכל להמשיך לעשות את הסדרה בלי להיגרר לקרבות משפטיים" מוזר? כי זה, ונראה לי שתסכימו אותי, די מוזר. וטיפשי למדי. קצת כמו NFT, בעצם.


11. הריסון פורד יככב לצד גולדה מאיר לעתיד בסדרת פריקוול של "ילוסטון" בשם "1932". כי מסתבר שבזמן שלא שמתם לב, יש איזה עשרים סדרות ביקום של הסדרה על אבנים צהובות (אני מניח). בצד החיובי של העסק, נראה שיש לטיילור שרידן הכנסה למיליניום הקרוב.


12. המילה "קניבליזם" לא נאמרת אי פעם בטריילר ל"התפריט" אבל בחייאת, נו, זה הולך להיות (עוד) סרט על קניבליזם, לא?

בכל מקרה, גם אם כן וגם אם לא אני בעיקר מתרגש בגלל ניקולס הולט ורייף פיינס – שני שחקנים שגם אם הם מופיעים בסרטים מאכזבים (וזה לא נראה כמו המצב פה), הם נותנים 100% מעצמם.


13. מלא משחקי מחשב עתידים לקבל עיבוד למסך הקטן או הגדול: סימולטור הנהיגה "גראן טוריסמו" אמור לקבל סרט שאותו אולי יביים ניל בלומקלמפ, ו"אל המלחמה" ו"אופק: אפס זריחה" (או, נו, "God of War" ו-" Horizon Zero Dawn") יהפכו לסדרות באמזון פריים ונטפליקס (בהתאמה).

בינתיים, ברשת AMC ("סמוך על סול") עובדים על סדרה על פי משחק הווידאו "אלן ווייק", שעוקב אחר סופר מצליח שנוסע עם אשתו לחופשה בבקתה רעועה בעיירה נידחת, אולם אשתו נעלמת ודברים מוזרים קורים סביבו.

נשמע… סבבה? אולי? אני מודה שאומנם עברנו את תקופת "סרטים שמבוססים על משחקים הם נוראיים" אבל עוד לא ממש הגענו ל"סרטים וסדרות שמבוססים על משחקים הם יצירות מרתקות ששווה להשקיע בהן זמן". נחיה ונראה.


14. לאנשים עדיין אכפת מ"בלש אמיתי"? מודה שהפסקתי לעקוב מה דעת הקהל סביב הסדרה הזאת. במידה וכן, תשמחו אולי לשמוע שג'ודי פוסטר תככב בעונה הרביעית של הסדרה, שאותה תכתוב ותביים איסה לופז – שביימה את הסרט הנפלא "טיגריסים לא פוחדים". העלילה מתמקדת בזוג בלשיות שחוקרות את היעלמותם של שישה חוקרים בתחנת מחקר באלסקה.


15. בחדשות יותר קשות שקשורות ל"בלש אמיתי", קארי פוקונאגה – שהיה אחראי על העונה הראשונה של הסדרה ולאחרונה ביים את "לא זמן למות" – מואשם בהטרדות מיניות והתנהגות בעייתית, בלשון המעטה: פיטורים של שחקנית לאחר שסירבה להצטלם בעירום (למרות שזה לא היה חלק מהחוזה שלה), שידול חוזר ונשנה של נשים צעירות למערכות יחסים מיניות תוך ניצול כוחו בתעשייה, ואף, כך על פי ניק קוז, שותף הכתיבה שלו לשעבר, בגניבת קרדיט על תסריטים שלא הוא כתב.

פוקונאגה מכחיש את כל זה – או לכל הפחות, עורך הדין שלו מכחיש את כך שפוקונאגה עושה משהו נבזי ומניפולטיבי ומכוון – "הוא עושה קעקועים לכולם!", "הוא אוהב לצלם את כל האנשים על הסט שלו!", וקו ההגנה האהוב עליי: "אף אחד אף פעם לא התלונן על ההתנהגות שלו בסט!" כן, אף פעם. חוץ מ, כאילו, עכשיו ממש ברגע זה.


16. טוב, זה היה מדכדך למדי. מה דעתכם להרים את מצב הרוח עם הופעת א-קפלה של שירי דיסני בהובלת אלי גורנשטיין? אם התשובה היא "כן", אז נפלא כי זה דבר שקיים (אם כי יש לציין שרוב השירים יהיו בגרסה האנגלית שלהם) ויתרחש בתחילת יולי, כאשר ב-03.07 יהיה גם שידור מקוון של המאורע.


17. ואם כבר דברים חמודים ומוזיקה וישראלי ויולי – ב-07.07 עתיד לצאת הסרט "עולה לראש", שידוע גם כ"סרט של ערוץ הכיבוד" – בתקווה שגם השלישייה הנ"ל תצליח לשבור קופות כמו "מה קשור" לפני שנה. טריילר עדיין אין אבל שיר הנושא כבר עלה לרשת: