מצאנו באינטרנט 68: בואו נדבר על דברים נוראיים אחרים

עוד סופרמן, עוד מונק, עוד פוקימון, עוד חיזור גורלי, ועוד הרבה בשר מאודה.

1. תראו, מה אני אגיד לכם, תקופה מטורפת. יותר ויותר אנשים שאני מדבר איתם משוכנעים שזהו. אין אופק, ואנחנו עוד רגע הופכים לגלעד, או מורדור, או אזקבאן, או כלא ארקהם או הדירה ההיא מ"פרזיטים" או כל מקום אחר לא חיובי שנמצא במדיה. אנשים צועקים אחד על השני דברים כמו "הסרט שלך גרוע!" (אוקיי, לא, זה מפאנל בסוף הקרנה של "להעיר את השד") או הולכים עם שלטים שבפומבי מצהירים שהם לא אהבו את "הכול בכל מקום בבת אחת" (מה בכלל הקשר שלו לרפורמה אני לא מב-אהההההההההה, לא משנה).

תקופה שקצת מוזר בה פשוט להמשיך ולכתוב על חדשות קולנוע – כן, כולנו באים לפה כדי לברוח מדיונים חסרי-או-בעלי תועלת על הרכב ועדת השופטים (אני עדיין בעד הפורמט של "מיליונר מי שגומר ראשון", כולל ג'ון קליז מספק הערות סרקסטיות על התקדמות השופטים), אבל כמה באמת אכפת לנו מה הסרט הבא של טרנטינו (השם: מבקרת הקולנוע [או מבקר הקולנוע. באנגלית זה "The Movie Critic"], והוא לא עיבוד לסדרה המצוירת אלא יתרחש ככל הנראה בשנות השבעים של לוס אנג'לס והדמות הראשית תהיה אישה. ליאיר רוה יש רעיון מגניב במידה והעברית של טרנטינו כבר מספיק משופשפת) או מזה שעושים סרט מקטע סטנד-אפ חצי פופולרי או מכך שדנזל וושינגטון ישתתף ב"גלדיאטור 2" כשכל ה… הכול הזה מתרחש בחוץ?

אז כזה, מה, עכשיו זה הזמן לצעוק על התעשייה בישראל להפסיק לעבד עוד סדרות שלא צריכות להיות סרטים לסרטים? כי אחרי "החברים של נאור" ו"שנות התשעים" (ו"לשחרר את שולי", כמובן) משום מה עכשיו יש סרט ל"גול סטאר", וזו בכלל תוכנית ריאליטי ארורה! האם הסרט שאמור לעקוב אחרי משתתפים מכל העונות שטסים לאפריקה, מתרסקים איפשהו, ואז צריכים להשתתף במשחק כדורגל כדי להציל את שייע פייגנבוים גם יהיה ריאליטי? האם באמת ירסקו מטוס מלא בסלבריטאים? ואם אני אבקש ממש יפה, אז אולי בכל זאת?

ובכלל, איך זה שיש את כל העיבודים האלה, ובטח בקרוב נשמע גם על עיבוד ל"סברי מרנן" או "הזמר במסיכה" או התוכנית של אופירה וברקוביץ', אבל אף אחד לא מדבר איתנו על דברים שהעם רוצה כמו סרט של "מ.ק. 22" או "הפיג'מות"? אני יודע שיש פילוג גדול בעם או משהו, אבל ודאי כולנו יכולים להסכים על זה, לא?

או אם לא על זה, לפחות על זה שהיי, הטריילר לעונה השנייה של "שמיגדון!" נראה ממש טוב!

איפה הייתי? לא יודע. הלכתי לאיבוד בשמיקגו. על מה דיברנו? פוליטיקה או משהו? עזבו, בוא נדבר על דברים נוראיים אחרים כמו:


2. יתרונות של להיות הבוס של עצמך כשאתה עומד בראש חטיבת סרטים באולפן גדול: האפשרות לקום בבוקר ולהגיד "וואלה, למה שאני לא אביים את סרט הסופרמן החדש"?

וכך, ג'יימס גאן נבחר לביים את סופרמן החדש, "סופרמן: מורשת", מה שיהיה הסופרמן הרביעי הקולנועי שלנו מאז שנות השבעים.

עכשיו, כן, בסדר, אני יודע – ג'יימס גאן הוא במאי אהוב באתר ששניים מסרטיו נכללו בעשרת הסרטים הטובים של השנה, ואחד אף זכה בתואר "סרט השנה". וזה לא שיש הרבה לאן להידרדר מבחינת דעת הקהל על סרטי די.סי (כפי שיעיד הדיאלוג האמיתי הבא: "רייצ'ל זגלר, מה גרם לך לרצות להיכנס לעולם גיבורי העל של די. סי?" -"הייתי צריכה עבודה. " וכן היא מאוד חמודה לגבי זה ומחמיאה לסרט רגע אחר כך, ובכל זאת אאוץ').

אבל כזה, אנחנו באמת רוצים סופרמן של ג'יימס גאן? "סופרמן" הוא לא קומדיה, ואני לא רוצה טייק קומי או סאטירי על הדמות. גם כי "הבנים" ממש קיימת, וגם כי סופרמן אמור להיות סמל לתקווה, לא לבדיחות גסות וטיפשיות, אזכורים תרבותיים, דמויות שהופכות יותר בלתי נסבלות מסרט לסרט או אנשים שמסרבים להתבגר. ואומנם סצנת הלוויה ב"שומרי הגלקסיה" השני יכולה להביא לדמעה אחת או שניים, אבל היכולות הדרמטיות של גאן הן עדיין, בסך הכול, בסימן שאלה. וכן, כל מה שאמרתי עכשיו היה נכון גם מהרגע שכתב את התסריט, אבל אפשרי שבמאי אחר (נגיד, וורנר הרצוג) היה נותן לתסריט שכזה טון שונה. אבל כרגע, זה פשוט נראה שאנחנו הולכים לקבל סופרמן של ג'יימס גאן, על כל המשתמע מכך. אני לא יודע אם זה הריבוט שלו ייחלנו.


3. אנחנו לא מדווחים פה על כל ביטול של סדרה (ווילו, למשל, בוטלה. או שלא?) כי אם כן נצטרך להקים מדור יומי חדש שיעסוק רק בזה. אבל הכיוון ברור – אחרי שצחקו על נטפליקס (ואז על אחרים) שהם קונים כל תוכן שרק אפשר, נראה שהמצב התהפך וכעת חברות סטרימינג סוגרות את הברז ללא מעט הפקות. ביניהן יש את הסיפור המעניין של הסרט החדש של ננסי מאיירס (שאולי קוראים לו "Paris Paramount") שמספר על צמד יוצרי קולנוע שהיו בעבר יחדיו ועכשיו שהם נפגשים על סט של סרט וזה קומדיה רומנטית אז תנחשו לבד לאן כל זה הולך. ואני בהחלט מתכוון "לבד", כי נטפליקס לא מתכוונת לעזור לכם, כי אחרי שהם גילו (ואני לא בטוח איך הם לא גילו קודם) שהתקציב של הסרט עולה ל-130 מיליון דולר (לקומדיה רומנטית, כן?) הם התקשרו ואמרו "לא אמרנו בלי חרטות" וחתכו מכל העניין.

אלא שאפשרי שגם לקומדיה הרומנטית הזאת יש סוף טוב, כי עכשיו אולי האחים וורנר (והאחות דוט?) יקנו את הסרט, למרות התקציב שלו. אבל גם אולי לא, כי אפשרי שזאת לא קומדיה רומנטית ישנה אלא מאלה החדשות שהלקח בסוף הוא שננסי מאיירס לא צריכה אולפן סרטים בשביל להיות אישה חזקה ועצמאית שאוהבת את עצמה או משהו.


4. אחרי "משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק" ושלל סדרות אחרות שבהן שחקנים מגלמים את עצמם, אנחנו מקבלים עוד דבר שבו שחקנים מגלמים גרסה מסוימת של עצמם; והפעם מדובר באיחוד של כוכבי "בלש אמיתי": קולין פארל וטיילור קיטש וודי הרלסון ומתיו מקונוהי שנאלצים לחיות יחד בחווה של מקונוהי בטקסס כי סיבות קומיות – מדובר בסיטקום. כל זה אמור להיות זמין לצופים בשירות הסטרימינג של אפל.  אני מניח שיהיו לא מעט בדיחות או אזכורים למריחואנה.


5. אם כבר נטפליקס, הנה טריילר לסדרה חדשה שנקראת בעברית "עצבים" ובאנגלית "BEEF".

למי שאין לו כוח לראות את הטריילר, הסדרה מספרת על צמד זרים שאחרי היתקלות לא נעימה בחנייה (הוא יצא ברוורס וכמעט נתקע בה, היא צפרה לו ועשתה לו אצבע משולשת) מתחילים למרר אחד לשני את החיים במה שנראה כמו אמצעים שהולכים ומדרדרים בחומרתם. הנה הקטע – זה נשמע כמו רעיון מעניין ממש, בטח לישראלים, אבל אני קצת חושש שסדרה (או מיני סדרה) תהיה ארוכה מדי ותיגרר מעבר לדרוש. אבל הטריילר נראה מבטיח, אז בואו נהיה אופטימיים.


6. היי, זוכרים את הסדרה ההיא "מונק" שההורים שלכם ראו פעם? אז עכשיו הולך להיות לה סרט. בשירות הסטרימינג "פיקוק", אבל זה נחשב. טוני שאלוב חוזר לתפקיד שזיכה אותו בשלושה פרסי אמי ויפתור איזה פשע, אם כי זה היה יכול להיות קורע מצחוק אם היו מלהקים את רג'ינה הול לתפקיד הזה ואף אחד לא היה מתייחס לזה בשום שלב. אבל נראה לי שזה לא בדיוק סוג ההומור ש"מונק" מתמחה בו.


7. "כלב" זה "אלוהים" בשינוי אותיות (באנגלית, כמובן), ו"סנטה" זה כמו "שטן" (באנגלית, כאמור) ואיכשהו הרעיון הילדותי הזה עכשיו יהפוך לתסריט אמיתי בהוליווד, שאותו יביים אחד מהאחים פארלי (זה בלי האוסקר), יפיק השני ויככב בו ג'ק בלאק. הסרט יספר על ילד ששולח מכתב לסנטה אבל ממען אותו בטעות לשטן ולכן השטן מקבל את המכתב שלו, וקיגן מייקל קי מופיע בסרט גם הוא. אני לא בטוח אם בלאק הוא סנטה, השטן או שניהם אבל במידה והוא צריך להיאבק בשטן, אמליץ לו לא לנסות שוב קרב מוזיקלי, זה לא הלך לו כל כך טוב בפעם הקודמת.


8. שמות לסרטים זה דבר חשוב, שיכול לגרום לסרט מאוד מעניין להישכח בתהום הנשייה תחת שם בלתי זכיר, או להפוך סרט די מעפן לצפיית חובה עבור הצופה הסקרן. בוראייטי עשו כתבה מורחבת על העסק עם כמה פרטי מידע מעניינים ("מועדון ארוחת הבוקר" היה כמעט "The Lunch Bunch") ובינתיים בפייסבוק הישראלי דירגתי את כל השמות של הסרטים הישראלים שיצאו בשנה האחרונה.


9. רבים חושבים שמשחקי הפוקימון הכי טובים הם אלה שבהם דברים קורים. זה, כמובן, שטויות – משחקי הפוקימון הכי טובים הם אלה שלא קורה בהם כלום ואתה צריך לצלם את כל הכלום הזה קורה. במקום לשבור את הראש בפאניקה על האם לקחת מספיק ריפוי, אתה יכול פשוט לשבת בסבבה ולצלם את איווי עושה דברים חמודים במצלמה, לבחור את התמונה הכי טובה שלך, ואז להוסיף לה פילטרים. זה במקום עוד מקרה מביך שמישהו גורר אותך לקרב פוקימונים עם משפט פתיחה מקריפ.

בהינתן האמת הנ"ל, סביר מאוד שאחרי עשרות פרקים של סדרות פוקימון שונות שבהם קורים דברים, אולי סדרת הפוקימון הכי טובה תהיה בכלל "מארחת הפוקימונים", סדרת נטפליקס על אי נופש של פוקימונים והמארחת שלהם. וזה בסטופ מושן! הנה טריילר.


10. קשה להאמין אבל פעם, לפני ששוברי קופות היו כולם אחידים (ברובם) ז'אנרית ורעיונית, סרט שבו מייקל דאגלס וגלן קלוז שוכבים, הוא נפרד ממנה, והיא הופכת לסטוקרית אלימה ("חיזור גורלי") היה הלהיט הכי גדול בעולם של אותה שנה (בארה"ב רק "שלושה גברים ותינוק" עקף אותו). זה היה להיט כל כך גדול שמייקל דאגלס כיכב מאותו רגע כמעט אך ורק במותחנים אירוטיים אפילו בגילאים שזה לא היה מחמיא לאף אחד (שאף אחד לא יגיד לו שסדרת "אנטמן" היא לא מותחן אירוטי, זה ישבור את ליבו).

בכל מקרה, "חיזור גורלי" זה מסוג הסרטים שעליהם הדוד שלכם מדבר כשהוא אומר ש"לא עושים כאלה עוד" או ש"רק בטלוויזיה עושים דברים כאלה" ולמרות שהוא לא התכוון לזה מילולית, הנה הרימייק הטלוויזיוני שלו, בכיכוב ליזי קפלן.

כלומר, הטיזר שלו. נראה לי שהבנתם.

נחכה לניתוחים פמיניסטיים ושוביניסטיים של הסדרה לכשהיא תצא. שמרו על הארנבים שלכם.


11. רשום לי בטיוטה "13 במאי עונה 3 ל-the great" אבל מכיוון שדף הסרט קרא לסדרה "הגדולה" איזה שנה וחצי אחרי ששינו לה את השם ל"קתרינה" אני לא יודע מה מידת העניין שיש במידע הזה. במידה שיש: יש 13 במאים לעונה השלישית של העונה השלישית של "קתרינה" תעלה ב-13 במאי (אם כי אולי בארץ באיחור).

אם כי אם כבר אני פה עם חדשות על סדרות שאני לא רואה אז ל"גברת מייזל המופלאה" תהיה עונה חמישית ואחרונה ב-14 באפריל, זה הטריילר של העונה הרביעית של "יורשים", יש הצגה של "דברים מוזרים" בלונדון על מאורעות בעיירה הקטנה ההיא רק בשנת 1959, וטוב, אולי הטריילר הבא לא שייך לפה כי הוא של סדרה שעוד אין לי איך לראות אבל טכנית זה עדיין עומד בקריטריון של "סדרות שאני לא רואה" בכל מקרה הנה "פה למעלה" (Up Here) מחזמר שהוא גם קומדיה רומנטית ומכיוון ש"מחזמר" זה לא מספיק גימיק אז לגיבורים הראשיים יש גם שלושה שחקנים שמגלמים את הקולות בראש שלהם:


12. מה עושה במאי מקסיקני אהוב אחרי שזכה באוסקר על סרט שבו אדם יוצר בטעות יצור אנושי שלא כדרך הטבע עבור נטפליקס? בדיוק עוד סרט כזה.

טוב, לא בדיוק. אבל גיירמו דל טורו, אחרי סיבוב הניצחון עם "פינוקיו", חוזר לנטפליקס כדי לעשות גרסה משלו של פרנקנשטיין (לא באנימציה), שעשויה לכלול (אבל זה עוד לא רשמי) את אנדרו גארפילד, מיה גות' ואוסקר אייזק. אישית, אני לא רואה צורך בעוד גרסה של פרנקנשטיין, אבל עם הקאסט הזה זה יכול להיות גם עוד רימייק לבאטמן או לפיטר פן (הנה הטריילר לגרסה האחרונה בבימויו של דיוויד לאורי עבור דיסני פלוס, אגב), אני בעד.


13. אבל זה "לאבד את הדת שלי". באנימציה סובייטית. ליד זוהר הקוטב האמיתי. בגרמניה הנאצית. כסצנה ההיא מ"עלובי החיים". הגרסה המוערת. בסגנונות אנימציה שונים. בקולו של ג'ף גולדבלום. כסרט אקספרסיוניסטי גרמני ישן. בצורה כזאת שזה ינגן את "קשה יותר, טוב יותר, מהר יותר, חזק יותר" (בשום תנאי בעולם לא לפתוח אם יש לכם אפילפסיה). בסגנונות אנימציה שונים, אבל לא הזה הקודם. ב-2007. כמגילת אסתר.

לא חטפתי שבץ, וזה לא ניסיון מוזר שלי לעשות "טוסטר משולשים" – מדובר בחלק זעיר למדי של כל הממים על "בשר מאודה" (Steamed Hams), אותו מערכון ישן של "משפחת סימפסון" שלא מצליח למות, ובמקום זה חוזר כל פעם בגרסת יותר ויותר מוזרה. אפילו לא נכנסתי לכל האנשים שמסדרים את הסרטון על פי האלף בית או מידת הרעש, מפעילים אותו בו זמנית קדימה ואחורה וכל דרך אחרת שהם מוצאים לנכון להתעלל בזמן שלהם ובעיניים שלנו.

אז כן, לכאורה דיווח על התופעה היה מתאים יותר ל-2018 או משהו, אבל השם ישמור, הם פשוט ממשיכים לבוא, למרות הוראות ההגעה שלי.


14. מכירים את זה שיש מערכון מוצלח באינטרנט ואז בתגובות מישהו אומר "הייתי רואה סרט באורך שעתיים של זה" אבל אף אחד לא לוקח את זה ברצינות? אז הנה מקרה שדווקא לקחו את זה ברצינות – The Blackening, שמתן תרגם כ"שחור משחור" אם כי נראה ש"ההשחרה" היה יכול לעבוד גם כן.

"לא כולם יכולים למות ראשונים" זה אחלה טאגליין (אפילו אם עניין ה"שחור מת תמיד ראשון" הוקצן מעט) והסלאשר הקומי הזה נראה מצחיק מאוד ומוצלח מאוד והייתי מצפה אליו בלי שום סייגים וכוכביות לולא דבר אחד: הבמאי שלו.

אם האמירה הישנה על "שיוויון אמיתי זה כאשר נותנים למיעוטים להיות בינוניים ועדיין להצליח" נכונה, הרי שטים סטורי הוא סימן לכך שהגזענות בהוליווד מתה (היא לא, כמובן). מדובר בבמאי של שני סרטי "ארבעת המופלאים" (הראשונים), "טום וג'רי" האחרון (או, נו, האחרון שיצא בקולנוע), "טקסי" (האמריקאי) ועוד שלל סרטים שהתגובות אליהן בקונצנזוס הוא בין "אה, נכון, זה קרה" לבין "אה, נכון, ניסיתי לשכוח שזה קרה".

האם הסרט החדש יהיה ההזדמנות שלו להוכיח שיש סיבה למה הוא בהוליווד כבר עשרים שנה, או שמא מדובר במקרה של רעיון וטריילר שהם מוצלחים יותר מהסרט הסופי?


15. ונסיים ברשימה שעליה כולנו נוכל לא להסכים: רשימת השירים הכי טובים של אמנים שלא קיימים.

החוקים הם כאלה: השירים אמיתיים (כלומר יש לנו לכל הפחות איזה דקה מהם אם לא את כל הקטע), אבל הלהקות ששרות אותם הומצאו לצורך הסרט או הסדרה, ומחזות זמר לא נחשבים.

וכן, במקומות הראשונים קשה שלא להנהן בהסכמה, אבל חלק מהבחירות באמצע תמוהות – איך "בואו נלך לקניון" כל כך נמוך? למה בחרו דווקא את "הולך חזק" מהקטלוג של דיואי קוקס? ואיך "היישר מחוץ ללוקאש" כל כך גבוה?

בלי ספק, מדובר בדבר הכי מעורר מחלוקת בתקופה האחרונה, ובהנחה שהרחובות ריקים ולא תפוסים על ידי מישהו, ראוי לצאת על זה לרחובות.