הזוכים בגלובוס הזהב הם דווקא בסדר

בניסיון נואש לשמור על רלוונטיות כלשהי, בגלובוס הזהב החליטו על אסטרטגיה חדשנית: לחלק את הפרסים בטוב טעם

לגלובוס הזהב יש רייטינג מצוין, ואין לו שום דבר אחר שיצדיק את קיומו. פעם הוא נחשב לזה שחוזה או לפחות משפיע על האוסקר, עכשיו – אפילו זה לא. יש מספיק פרסים אחרים שעושים את זה הרבה יותר טוב. בגלובוס הזהב גם כמעט בלתי אפשרי למצוא הפתעות, הזוכה יהיה כמעט תמיד המועמד המפורסם ביותר. האינטרס הוא להביא כמה שיותר אנשים מפורסמים ככל האפשר לנאום על הבמה, והרבה יותר אנשים מכירים את מתיו מקונוהיי מאשר את צ'יווטל אג'יפור. או אפילו יודעים לבטא את שמו.

אלא מה, אולי מתוך ניסיון לרצות את כולם ולחלק את הפרסים על פני כמה שיותר סרטים, יצא להם השנה, אולי בטעות, טקס פרסים ממש בסדר. כמעט כל אחד מהמועמדים המשמעותיים קיבל פרס כזה או אחר, והחלוקה היא הגיונית. טכנית, "חלום אמריקאי" הוא זה שזכה במספר הפרסים הגדול ביותר – שלושה, בעוד באופן מוזר, הסרט הזוכה בפרס הדרמה הטובה ביותר לא קיבל שום פרס אחר. המקום היחיד שבו ההעדפה הברורה של הגלובוסים לאנשים-המפורסמים-יותר פגעה באופן בולט בפרסים היא בקטגורית השיר הטוב ביותר, שבו זכו U2 על איזה שיר מתוך "מנדלה". אפילו לא שמתי לב שהיה ל-U2 שיר ב"מנדלה", אבל בדיעבד זה נראה בלתי נמנע.

לא התחלתי לאהוב את הפרס הזה פתאום, הוא עדיין לא אומר כלום ולא חוזה כלום לגבי יתר הפרסים בעונה, אבל האמת שאני לא אתנגד אם רשימת הזוכים באוסקר תיראה דומה.

הזוכים הם:

הסרט הטוב ביותר, דרמה: "12 שנים של עבדות"
הסרט הטוב ביותר, קומדיה/מיוזיקל: "חלום אמריקאי"
במאי: אלפונסו קוארון, "כח משיכה"
שחקנית בדרמה: קייט בלאנשט, "יסמין הכחולה"
שחקנית בקומדיה/מיוזיקל: איימי אדאמס, "חלום אמריקאי"
שחקן בדרמה: מתיו מקונוהיי, "מועדון הלקוחות של דאלאס"
שחקן בקומדיה/מיוזיקל: לאונרדו דיקפריו, "הזאב מוול סטריט"
שחקנית משנה: ג'ניפר לורנס, "חלום אמריקאי"
שחקן משנה: ג'ארד לטו, "מועדון הלקוחות של דאלאס"
סרט אנימציה: "לשבור את הקרח"
סרט זר: "יפה לנצח"
תסריט: ספייק ג'ונז, "היא"
פסקול מוזיקלי: אלכס איברט, "הכל אבוד"
שיר: "Ordinary Love" מתוך "מנדלה"

חוץ מזה, לא ראיתי את הטקס אבל אני מניח שג'ניפר לורנס עשתה משהו ממש חמוד.