מספיק התברברנו והתחמקנו, הגיע הזמן לשים את הקלפים על השולחן, לאחוז במשכות, לתת לעופרת לדבר ולצעוק "דיו!". או משהו. בכל מקרה, זה הסוף. אם עוד לא קראתם: זה היה החלק הראשון של סיכום השנה, וזה החלק השני. ועכשיו:
סלמון הספק
לא, לא ראיתי את "הסוס מטורינו", ואין לי הרבה רגשות אשם על זה. גם את "לוחם", "חוף מבטחים" ו"ביותיפול" פספסתי. את "החפרפרת" דווקא ראיתי, אבל אני חושב שקצת נמנמתי באמצע, אז זה לא כל כך נחשב. יכול להיות שפספסתי את הסרט הטוב של השנה? לא נראה לי, אבל אולי. כל הסרטים שלא ראיתי מקבלים את סלמון הספק לסרט האולי הכי טוב של השנה, ואולי לא.
הדג המלוח לסרט הגרוע של השנה
את הסרט הגרוע של השנה דווקא יש סיכוי טוב שלא ראיתי. אני קצת יותר בררן בימים אלה, ואם פעם הייתי יושב בשמחה גם בסרט גרוע בידיעה שיהיה גרוע, היום אני נוטה יותר להישאר בבית ולחפוף את הראש. אז לא ראיתי את "ביסטלי", "עונת המכשפה", "המאמין", "סשן", "סילבסטר בניו יורק" או "הפנטסיה הגדולה של סימיקו הקטן", כולם נחשבים לגרועים במיוחד על ידי אנשים שכן ראו אותם. גם לראות את "ג'וני אינגליש חוזר", ההמשך לזוכה פרס הדג המלוח לסרט הגרוע של שנת 2003, לא היה דחוף לי. אלה הם כמה מהסרטים הגרועים ביותר שכן ראיתי.
יודעים מה, עזבו, שיהיה "הפלישה למערב". אין טעם להילחם למען סרט מיותר כל כך. זה היה אמור להיות כיף. בוקרים זה טוב, וחייזרים זה טוב, ולשילוב בינהם היתה זכות מלאה להיות סרט טפשי. לא היתה לו שום זכות להיות כל כך משעמם.
סרט בסדרת "רובוטריקים" הוא אחד הסרטים הגרועים של השנה? מי היה מאמין.
דמדומים 4: שחר מפציע, חלק ראשון
סרט בסדרת "דמדומים" הוא אחד הסרטים הגרועים של השנה? מי היה מאמין. בעצם, על זה שווה להתעכב קצת, כי מלבד כל הדרכים הרגילות בהם סרטי "דמדומים" הם גרועים, "דמדומים 4" המציא דרכים חדשות. הפעם היתה גם זוועה גופנית והטפה נגד הפלות, ואיכשהו הוא עדיין הצליח להיות משעמם עד מוות. אין לי מושג איך הם עושים את זה.
אין לי מושג איך היא עושה את זה
אמרתי את זה בעבר ואומר את זה שוב: שרה ג'סיקה פארקר בתפקיד קייט רדי היא הליהוק הגרוע בהיסטוריה. קומדיה אידיוטית זה דבר אחד, קומדיה אידיוטית ששוחטת ספר מצוין זה דבר אחר.
בניגוד למה שבני קבוצת גיל מסוימת נוטים לחשוב, "סרט זר" משמעותו אינה "סרט טוב", ושמאלץ מזוקק ודוחה ניתן להפיק גם בבולגרית.
כבר ציינתי אותו בתור הסרט הגרוע הכי יפה של השנה. עכשיו, בתור תרגיל מחשבתי, נסו לדמיין איך הסרט הזה היה נראה אילו הוא רק היה פחות יפה ויזואלית – אילו אי אפשר היה לומר שאתם שם רק כדי להסתכל בתמונות, והייתם נאלצים ממש לשים לב לעלילה. מפחיד, אה?
והזוכה בפרס הדג המלוח לסרט הגרוע ביותר שראיתי בשנת 2011 הוא:
יודעים מה יותר גרוע מ"דמדומים"? סרטים שרוצים להיות "דמדומים" ולא מצליחים אפילו בזה. הרבה סרטים הם מוצרים שנוצרים על פי נוסחה, אבל רובם לפחות מנסים להסתיר את זה באופן כלשהו. ב"אני מספר ארבע" כל כך חסר תוכן שאפשר היה להקרין במקומו את ישיבת ההפקה שבה מישהו אמר "דמדומים פוגש את סמולוויל", וזה בוודאי היה מבדר יותר. הוא נעשה ברמה כל כך נדירה של זלזול בקהל, אי-אכפתיות וחוסר השקעה, שלידו אפילו הדמויות ב"רובוטריקים 3" נראות מעניינות. דבר אחד חיובי שאפשר לומר על "אני מספר ארבע": הוא נורא, אבל נורא מצחיק. "אני יודע להסתוות בשטח", אומר אלכס פטיפר, ומרים את הקפוצ'ון. "אנחנו לא אוהבים כמו בני האדם, אצלנו זה לנצח" אומר המנטור שלו, בסצינה שהייתי רוצה לדעת כמה טייקים ממנה צולמו לפני שכולם הצליחו להגיע עד סוף המשפט הזה בפנים רציניות. אי אפשר לומר שהסרט הזה לא מבדר.
דג הזהב לסרט השנה
אני לא אוהב להגיד על שנים שהן היו רעות. 2011 לא היתה שנה רעה: היא לא עישנה, פיצחה גרעינים או דיברה בסלולרי בקול רם בקולנוע. אבל לא, היא גם לא היתה שנה טובה במיוחד. היו הרבה סרטים טובים, כמובן, אבל גם הסרטים הטובים ביותר היו טובים עם כוכבית, עם הסתייגות. לעומת הרביעיה הגדולה של 2010 (שכל אחד מהם היה כנראה מקבל את דג הזהב של 2011, אם היה יוצא כמה חודשים מאוחר יותר), ושפע הטוב ש-2012 מבטיחה (וחסר לה שלא תקיים), זה היה יבול חלש יחסית. אבל אני לא מתלונן. שנה הזאת הביאה בין השאר – ואלה רק הסרטים שעדיין לא הזכרתי, או לפחות לא הזכרתי מספיק: "קבור", "אקס-מן: ההתחלה", "הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק שני", "פייטר", "משימה בלתי אפשרית: קוד הצללים", "טיפש, מטורף, מאוהב". היו גם הרבה סרטים שאני מכבד ומעריך, אבל לאו דווקא אוהב: "אומץ אמיתי", "ברבור שחור" ו"קר עד העצם", למשל. אבל אם הייתי צריך לבחור סרט אחד שהתבלט מבין כולם – ואני צריך – זה היה אחד הסרטים האלה:
מכירים את הסרטים האלה עם המסר החברתי הנוקב על המעמדות הנמוכים בשכונות עוני באנגליה, שמלאים באנשים שמקללים במבטאים לא ברורים? אז כזה. עם חייזרים. ומאוד מצחיק.
יכול להיות שאני משוחד לטובת הסרט הזה משום שהוא דובר עברית. ואולי לא: אולי הסרט הזה רק חושף איך שעד עכשיו נתתי הנחות, במודע או שלא במודע, לסרטים דוברי עברית. מעכשיו החיים של יוצרים ישראליים יהיו הרבה יותר קשים. אם אפשר לעשות בארץ דברים כאלה – כזה דיוק בפרטים, כזה צילום, כזאת עריכה, כאלה דיאלוגים – אז באמת שכבר אין מקום להנחות. הרף הורם.
כמעט, אבל ממש כמעט, סרט השנה. הוליווד מנפיקה הרבה ג'אנק מסחרי ונטול טעם, זה ברור וידוע. אבל אם בכל שנה היא תוציא סרט אחד כזה, יש עדיין הצדקה לקיומה. זאת עוד הוכחה שיש דרכים טובות יותר להוציא תקציב ענק מאשר פיצוצים כתומים, ושאפקטים טובים ועלילה טובה לא עומדים בסתירה זה לזה. אחלה דרמה, אחלה אקשן, אחלה אפקטים, ואף אחד לא ראה את זה מגיע.
והזוכה בפרס דג הזהב לסרט השנה של 2011:
רגע, מה? מה פתאום? אתם בטוחים שזה אני שבחרתי את הסרט הזה? כי זה נורא לא מתאים לי. אני מרגיש צורך להתנצל. "מלנכוליה" הוא לחלוטין לא מסוג הסרטים שאני אוהב בדרך כלל. זה גם לא סרט שאני יכול להמליץ עליו בקלות: ברור לי שהרבה אנשים יסבלו ממנו. ויש בו הרבה דברים שאני לא אוהב. שנאת-אדם ודכאון זה כל כך לא הקטע שלי. אם כי נכון שיש לי חולשה לפלנטות ענקיות בשמים. ובכלל, לא סיכמנו שלארס פון טרייר אידיוט?
אבל מה לעשות, זה לא אני שמחליט. הסרט שהכי השפיע עלי השנה, היחיד שהשאיר אותי מול כותרות הסיום בתחושת הלם שמזכירה את "רקוויאם לחלום" – היה הסרט הזה. אולי משום שהחצי השני שלו נראה כאילו הוא נשלף ישר מתוך תת המודע הפרטי שלי. וכשחושבים על זה, יש בסרט גם דברים חיוביים. כמו המשחק המדהים של קירסטן דאנסט, שאותו כבר הזכרתי. ומונטאז' הפתיחה המהמם. והסיום. תאמינו לי שזה מוזר לי לא פחות משזה מוזר לכם, אבל "מלנכוליה" הוא סרט השנה של 2011. אני מקווה שעד השנה הבאה זה יעבור לי.
ולסיום הסיום:
25 הדקות הגדולות בקולנוע של 2011
25. שיחת הערכה בבית הקפה, "אמאדור"
24. עין ממש גדולה, "רנגו"
23. בורז' יא טמבל, בורז', "משימה בלתי אפשרית: קוד הצללים"
22. קרב אגרופים תיאורטי, "שרלוק הולמס: משחק הצללים"
21. כספת ברחובות, "מהיר ועצבני 5"
20. בואן של בנות הים, "שודדי הקאריביים: זרמים זרים"
19. סצינ(ו)ת הפתיחה, "צעקה 4"
18. טרול ממש, אבל ממש גדול, "צייד הטרולים"
17. ברבור שחור, "ברבור שחור"
16. הצונאמי, "מכאן והלאה"
15. אני אשיר ואת תרקדי, "בלו ולנטיין"
14. התרסקות הגשר, "יעד סופי 5"
13. גורילות! על הליקופטר! "כוכב הקופים: המרד"
12. בייבי דול נגד רובוט סמוראי ענק, "סאקר פאנץ'"
11. החיים על פי סנייפ, "הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק 2"
10. פגוש את ההורים, "טיפש, מטורף מאוהב"
9. מצודתו, "הערת שוליים"
8. האוטובוס, "האישה ששרה"
7. מאטי רוס במשא ומתן על סוס, "אומץ אמיתי"
6. המעלית, "דרייב"
5. לא!, "כוכב הקופים: המרד"
4. אל פאנינג עושה חזרה, "סופר 8"
3. שיחת טלפון עם אמא, "קבור"
2. הופעת אורח קצרה מאוד, "אקס-מן: ההתחלה"
1. הסוף, "מלנכוליה"
לגבי ביותיפול:
לצערי, כמעריץ גדול של אלחנדרו גונזלס איניאריטו, הסרט הזה די מרוח ומשעמם, למרות שיש בו רגעים יפים רבים. הקטע הוא שמדובר בסרט הראשון שאיניאריטו עושה על-פי תסריט מקורי שלו וכנראה שזאת בדיוק נקודת התורפה שלו שהרי הסרט עצמו מבוים בצורה מצוינת ומצולם יפה, בסגנון שאיניאריטו הרגיל אותנו בסרטיו הקודמים. כאמור, מצד אחד יש בסרט רגעי שיא יפהפיים ודרמה כנה ואמיתית ומצד שני יש בו לא מעט קטעים מיותרים שפשוט מפריעים לקצב.
ולגבי "אני מספר ארבע": לא פלא שהסרט יצא זבל. הוא הרי מבוסס על ספר שנכתב "בהזמנה". כלומר, נתנו לסופר רעיון והוא כתב את הספר. ככה שזאת היתה מסחרה צינית וגועלית כבר מלכתחילה. וקרדיט למישהו מהאתר שכבר כתב על זה איפשהו .
ולסיום- אחלה סיכום רד. מאד נהניתי לקרוא ובהחלט בחירות ראויות .
אהבתי מאוד את מלנכוליה
אבל איך בלו ולנטין וברבור שחור נמצאים הרחק מאחור?!
את בלו ולנטיין מאוד אהבתי, והוא נראה לי מציאותי ועצוב לאללה, ולדעתי הוא לא מעורך מספיק בכלל.
בכל אופן, חלק מהסרטים שפה ראיתי, ואת מה שלא, אשמח לראות בעקבות הרשימה המומלצת הזאת.
תודה
עוד כמה דקות משל עצמי
10. הסוף? "שרלוק הולמס: משחק הצללים".
9. חצות בפריז, "חצות בפריז"
8. במעלה העץ, "כוכב הקופים: המרד"
7. זה בראש שלך: "הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק שני"
6. איש או בובה? "החבובות"
5. שנינו יודעים איך זה נגמר, "טיפש, מטורף, מאוהב"
4. שיט, "נאום המלך"
3. הסוף, "דרייב"
2. מגדלי חזירים וחייטים, "אקס-מן: ההתחלה"
1. תביא כסא מהחדר ליד, "הערת שוליים"
(לטעמי הרגעים הגדולים ביותר של "דרייב" ו"טיפש, מטורף, מאוהב" כבר נמצאים ברשימה המקורית).
מגדלי חזירים וחייטים
הסצינה האהובה עלי השנה. פה החלטתי שמייקל פסבנדר זה מישהו שצריך לעקוב אחריו.
אפשר תזכורת לסצנה הזו?
לא מזכיר לי כלום.
וגם הופעת האורח מאותו סרט שרד בחר בה למס' 2 – תזכורת?
תודה!
מבחינתי הסוף היה כל דבר שקרה אחרי כותרות הפתיחה
סצינת הנהיגה בהתחלה הייתה סרט טוב, לאחר מכן משום הייתה עוד שעה וחצי של סרט לא משהו.
כן, הגיוני שהסרט יעשה את זה לאנשים
כמו "מלנכוליה" (שלא ראיתי), נראה לי גם "דרייב" יגרום לפיצול דעות. מה שקורה אחרי ההתחלה הוא לא ממש מה שמצפים לו, אבל אני הייתי מרותק לכסא.
באמת הופתעתי ששום סצינה מהחבובות לא נכנסה לרשימת הדקות
ודומני שגם אני הייתי בוחר ב"איש או בובה", למרות שגם התספורת לצלילי נירוונה באקפלה היו מתאימה, וגם התרנגולות.
בכלל, אני בהחלט מבקר את סרט "החבובות" (נדמה לי שאני הייתי התגובה השלילית הראשונה אחרי כמה עשרות של תגובות חיוביות), אבל ההתעלמות הכמעט-מוחלטת ממנו בסיכום ממש מפתיעה, בהתחשב בכך שכאן כמעט כולם – ובייחוד רד פיש – טענו שהם מאוד נהנו בו.
נהניתי ממנו
אבל זה לא אומר שאני חושב שהוא היה מבריק, ואין בו סצינות שנחרתו לי בזכרון באופן מיוחד.
מעולה כרגיל
ממש נהניתי לקרוא. ומאז הביקורת אני מתלבטת אם לראות את מלנכוליה, זה נראה מדהים מצד אחד, מצד שני אני מפחדת שזה ישפיע עליי רגשית חזק מדי…
לא ראיתי את אני מספר ארבע
ולא ברור לי, היית ציני שאמרת שהוא נורא מצחיק? אני יוצא טמבל אבל אני מעדיף לשאול מאשר לא להבין.
מצחיק שלא בכוונה
וזו סרקסטיות ,לא ציניות
אני מניח שרד לא התכוון לכך שמדובר בקומדיה
אלא שזה מצחיק דוקא בגלל שהוא לוקח רעיונות כל כך מטומטמים ברצינות כזו. זה מה שלפחות אני חשבתי כשצפיתי בו.
2011, או שנאוצר הזהב שלא היה.
[למען הסר ספק – הפירוט והאורך של התגובה עלולים לגרום להיראות כמו קופי+פסט מהבלוג שלי, אבל הם לא]
2011 הייתה השנה שבה נעשיתי מעורב לגמרי בעולם הקולנוע – התחלתי להגיב בקביעות בעין הדג, והתחלתי גם לכתוב ביקורות באתר משלי. וזאת, איך נאמר, לא הייתה השנה הכי טובה הלתחיל בה את זה. מאז הקיץ תכננתי לעשות סיכום גרנדיוזי לשנה, כמו שהרבה פה עושים, מעין "שנאוצר הזהב" כזה, עם קטגוריות משחק, בימוי, תסריט וכאלה. מתברר, בסופו של דבר, שזאת לא הייתה ההחלטה הכי טובה – מדובר באחת השנים השחונות ביותר בזמן האחרון, ברמה שאני לא ראיתי מספיק רטים טובים בשביל לעשול ממש סיכום כזה. אחרי השפע של 2006-2010, מגיע שנה זחוחה לגמרי שבה יש רווחים גדולים מאוד בין סרטים טובים – לפחות אלה שאני ראיתי. אז סיכום אמיתי וטכני עם קטגוריות אמיתיות כבר לא יהיה לי – לפחות לא עכשיו – אז, בינתיים, הנה כמה ציוני דרך שהיו לי השנה, בקטגוריות לא רשמיות שמקבילות פחות או יותר לאלה שבסיכום (המצויין!!!) של רד פיש.
אכזבת השנה: "התפשטות".
לעאזל עם "עולם הזמן", "התפשטות" היה הסרט עם הקונספט הכי טוב השנה – סרט במנסה לתאר מצב שמכעט קרה בעשרות סרטים, ולראות מה היה קורה אם הוא באמת היה… קורה. לעצרנו, הבימוי והמשחק המדהימים קיבלו סדן לפרצוף על ידי התסריט הנורא, שנופל כמעט לכל כשל שקיים בספר. למה, למה?
הפתעת השנה: "רנגו".
לא הייתה שום סיבה לחשוב שסרט על חיות מדברות מאולפני ניקלודיאון יהיה מעולה. אבל הוא היה.
טרנד השנה – ילדות מגיל 20 ומטה שדופקות הופעות טובות. "ג'ניפר לורנס" הייתה מדהימה ב'קר עד העצם'. אנלין טיפטון ב'טיפש מטורף מאוהב' הייהת אחד הדברים הסימפטיים ביורת שראיתי EVER. ואני לא צריך להסביר מה צריך להקים לכבוד היילי סטיינפלד על הופעתה ב"אומץ אמיתי" (רמז, מתחיל במ', נגמר בש', באמצע יש ק' ו-ד').
הסרט המצחיק של השנה – תיקו בין "ארבעה אריות" ל"Subbarban Knights". שניהם לא הופצו בארץ (טוב, השני היה סרט אינטרנט, אז זה לא בדיוק נחשב), אבל בחיי, ראיתי אותם באותו שבוע, ומדובר בכנראה השובעיים המצחיקים ביותר שהיו לי. לכל מי שרוצה הומור חכם וכתוב נהדר, בלי בדיחות פלוצים, אלה הסרטים בשבילכם.
מבחינתי, לתואר הסרט הגרוע של השנה, יש מתמודד אחד מתאים: "אי-שם". "אי-שם" הוא ללא ספק אחד הסרטים המשעממים, הריקניים וחסרי המהות הגדולים ביותר שראיתי בחיי. חשבתם שהפלצנות והחתירה לאומנותיות ב"עץ החיים" הייתה גרועה? אוהו, עוד לא ראיתם כלום. אי-שם מכיל עלילה כל כך מינימליסטית שקשה לקחת אותה ברצינות. המשחק שם טוב, אבל מתרכז ב-3 דקות לקראת סוף הסרט. הניסיון להראות סרט שמתאר עד כמה ריקניים יכולים להיות החיים, מקבל חתיכת בומרנג לפרצוף בכך ש*הסרט* מתגלה כריקני. וגם, בחיים שלי לא ראיתי סרט עם כל-כך הרבה צילומי שדיים חסרי תועלת. אחחח, סופיה קופולה. נורא רציתי לראות את "אבודים בטוקיו", אבל אחרי סרט כמו "אי-שם" קשה לי להאמין שלמי שעשתה סרט כזה יש טיפה אחת של כישרון בגופה. מצטער סופיה, את יפה ואני בטו שאת אחלה בן אדם והכל, אבל אחרי… דבר כמו "אי-שם" אני אמור להחרים אותך ואת כל הסרטים שלך…
… אבל בגלל שאני אוהב את אבא שלך, אני אוותר לך על התואר המפוקפק של "הסרט הגרוע ביורת של השנה" ואעניק אותו לסרט מחריד באותה מידה – "נראה אותך כוכב". כבר כתבתי בדף הסרט שלו עד כמה אני שונא אותו, ואני לא חש צורך להסביר יותר. זה סרט שאין בו שום דבר שאני מוכן להגיד עליו שהוא "בסדר", סרט ללא שום ערך אומנותי, שום אינטלינגציה, ושם דבר שיכול לגרום לך ליהנות ממנו.
סרט השנה? טוב, את הזוכה אני רוצה לשמור בסוד עד הסקר הרלוונטי. רשימה של סרטים שלדעתי היו מצויינים השנה, אין לי בעיה לשים. "קר עד העצם", "אומץ אמיתי", "פייטר", "אקסמן", "הארי פוטר 7ב", "רנגו", "קוד מקור", "כוכב הקופים", "127 שעות", "ממלכת החיות", "הערת שוליים", "החפרפרת", טיפש, מטורף, מאוהב".
ולסיום, 20 הדקות שלי.
20. הקול מהעולם העתיק, "Subbarban Knights" (טארדיס והפינגווין יבינו)
19. סטיב קארל נואם על משמעות האהבה. "טיפש, מטורף, מאוהב"
18. רגע ללא דאגות, "קוד מקור"
17. החזיר והעטלף, "התפשטות"
16. משחקים ברחוב, "עץ החיים"
15. רוברט דאוני ג'וניור רוכב על פוני, "שרלוק הולמס: משחק הצללים"
14. איימי אדמס Vs. שבע פרחות ממסצ'וסטס, "פייטר"
13. האגם, "קר עד העצם"
12. סקס, סמים ואייר-סופליי, "ממלכת החיות"
11. הפעולה בברוז' ח'ליפה, "משימה בלתי אפשרית 4"
10. Fill Your Hand, You Sons of Bitches!, "אומץ אמיתי"
9. נו, אתם יודעים, *ה*סצינה, "127 שעות"
8. סיקוונס הסיום של "החפרפרת", עם השיר הצרפתי הזה ברקע. יחס המוזיקה-תמונה הכי טוב שראיתי אי פעם.
7. סיפורו של סנייפ, "הארי פוטר ואוצרות המוות חלק 2"
6. כל בדיחה, כל סצינה מ"ארבעה אריות" (אבל אלנקק לזה בתור דוגמה http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=VO9EQqhvUSM#t=15s)
5. שימוש יצירתי במטבע, "אקס מן: ההתחלה"
4. סיזר אומר 'לא', "כוכב הקופים: המרד"
3. ליאור אשכנזי מנסה לסגור דלת, "הערת שוליים"
2. רד פיש!, "רנגו"
1. טוק שואו על הבולדר, "127 שעות"
ובתור בונוס – כמחווה למה שרד פיש עשה בדג הזהב של 2006, אני מציג בפניכם 'דבר שגורם לך לעשות "איו" – הרגע הכי מטריד, מזעזע והאנטי-סקסי של השנה':
1. מרי מגלה מה מייקרופט אוהב לעשות בזמנו החופשי, "שרלוק הולמס 2".
טוב, זה הכל. עם "שנאוצר זהב" או בלי, היה נחמד. שנה טובה שתהיה לנו!
LOL. קלטתי שרשמתי שם "ברוז' חליפה" במקום "בורז' חליפה".
ועל כן נאמר – בורז', יא טמבל, בורז'!
שנאוצר, רק רציתי לומר
שאני ממש ממש ממש אוהב את התגובות שלך.
ואהבתי את 20 הדקות שלך.
(ל"ת)
אפשר בלי "בדיחות" אישיות
זה גורם לי לפרוץ בבכי ולשאול "למה? למה הם מבינים ואני לא?"
אני מניח שזאת הזדמנות טובה להכיר לך את....
דאג ווקר!
מדובר בכנראה קומיקאי האינטרנט הטוב ביותר אי פעם, והוא ידוע בזכות סדרה/דמות פופלרית בשם The Notalgia Critic.
(הנה לינק לאחת הביקורות המוצלחות שלו. משם תנווט לבד בין ביקורות אחרות: http://www.youtube.com/watch?v=HIQp2Bhi9Q0)
על הדרך הוא גם הקים אתר בשם That Guy with the Glasses (לינק: http://thatguywiththeglasses.com/), אליו הוא צירף עשרות בדרני אינטרנט ואת הסדרות שלהם. "Subbarban Knights", שהזכרתי בתגובה, הוא סרט באורך מלא שחברי האתר יצרו השנה:
http://www.youtube.com/watch?v=yLlN9jJ85rA
הבנת? אהבת?
אה, חברים שלי חופרים על הביקורת שלו על The Room
(ל"ת)
לא רע
את חלק מהסרטים לא ראיתי, אבל מצד שני אני גם לא מתכוון לראות את רובם (אי שם, למשל), כך שהרשימה שלי די מקבילה לשלך.
חוץ מזה, אני דוקא הייתי מלנקק לסצנה הזאת ב"ארבעה אריות":
http://www.youtube.com/watch?v=mKYWmkHGgwE
טוב,
אז אחרי כל הסבל והבאסה שתיארתי בתגובה למעלה, אכן הצלחתי – בסופו של דבר – להרים את "שנאוצר הזהב" הזה שדיברתי עליו כל-כך הרבה:
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2257265
(אני מקווה שהתגובה הזאת בסדר. לא ברור לי כמה תוכן צריך להיות בהודעה עם לינק כדי שהיא לא תחשב ל"קידום עצמי חסר בושה". בכל מקרה, זה לא משהו שאני עושה לעיתים תכופות)
עוד כמה רגעים שאני מרגיש צורך עז להוסיף:
1. רנגו בפאב + המרדף עם העיט.
2. מגניטו מסובב את צלחת הלווין הענקית (איזה שחקן!)
10 הדקות שלי:
10. מערת הנחשים – "אומץ אמיתי"
9. תכנית האירוח – "127 שעות"
8. הרכבת נעצרת – "קוד מקור"
7. ג'ק יורה באחיו עם רובה אוויר – הדקה היחידה שאני זוכר מ"עץ החיים"
6. קרב במעלית – "דרייב"
5. הסיום של "החפרפרת"
4. הסיום של "מלנכונליה"
3. לא! – "כוכב הקופים"
2. כמה דברים שראוי לדעת על אליעזר שקונליק – "הערת שוליים"
1. נו, הקטע הזה… – "127 שעות"
ובגלל שהזכרת את כוכב הקופים אני חייב לציין
שלמרות העלילה הטובה, והתסריט היותר מושקע מהרגיל, והשחקנים שנעים בין בסדר גמור למצויינים והאפקטים המיינד בלואוניג, התקציב שלו עומד על 93 מיליון דולר. 93 מיליון דולר במונחים הוליוודים זה לא הרבה. לא הרבה בכלל. ושוב צריך לחשוב למה סרטים עם אפקטים נחותים יותר, תסריט מצוץ ועוד הרבה עיגולי פינות מקבלים תקציבים מנופחים כל כך, כשסרט כזה מצליח לעשות זאת עם 93 מיליון "בלבד".
לשם השוואה, התקציב של 'רובוטריקים 3' היה 195 מיליון דולר, התקציב של 'דמדומים' 110 מיליון, 'שודדי הקאריביים 4' 250 מיליון, ואפילו 'אקס מן' המצויין עם אפקטיו הגרועים קיבל 160 מיליון. מי שהיה אחראי על ניהול הכספים ב'כוכב הקופים' ראוי לאוסקר בקטגוריה חדשה; 'תקציב מול תוצאה' שתקום בשנים של מיתון.
בצד האישי אני חייב לציין שהשנה הזו מבחינת סרטים הייתה ממש גרועה בשבילי. בסקר סרט השנה גיליתי שראיתי רק 9 סרטים, ומותכם רק 3 רגעים זכו להיכנס לעשרים של דורון.
אל תאמין בקלות לדיווחי תקציב מהוליווד.
הרבה אנשים טוענים שהמספר הזה, 93 מיליון, הוא מופרך לחלוטין, והסרט עלה הרבה יותר. זה בהחלט נראה ככה.
אני דווקא חושב שהמספר די נכון.
אחרי הכל, אף אחד באתר לא באמת האמין ש'כוכב הקופים' מצריך עוד סרט. כולם האמינו שהסרט יהיה גרוע ולא יצליח בכלל, ואני מניח שגם בהוליווד לא הסכימו לזרוק על סרט שעל הנייר נראה מיותר יותר מ-100 מיליון דולר. אף אחד גם לא יכול לדעת לאן בדיוק הולך התקציב של הסרטים. בשביל אווטאר די הגיוני להאמין שהסרט עלה יותר מ-300 מיליון דולר. בשביל שודדי הקאריביים, ברגע שאתה מוריד את השכר של ג'וני דפ, ועוד כל מיני דרישות שכר מופרכות מאנשים שחזרו לעשות עוד סרט, כמה באמת הם שמו על אפקטים? 'מהיר ועצבני 5' עלה 125 מיליון, 'קרב: לוס אנג'לס' 70 מיליון ו-'סופר 8' עלה 50 מיליון, שלושה סרטים שגם בהם לא חסרים אפקטים.
כמות האפקטים ב"כוכב הקופים"
היא בליגה שונה לגמרי מכל הסרטים האחרים שהזכרת (ואין סיבה מיוחדת להאמין גם לתקציבים שלהם).
לאורך כמה דקות רואים את הייצור ב"סופר 8"? מעט מאוד, ובמשך הזמן שרואים אותו, הוא נראה כמו… יצור. הרבה יותר קל ליצור יצורים שאף אחד לא ראה קודם מאשר יצורים שקיימים באמת, ואנשים ידעו לזהות אם הם לא נראים ריאליסטיים. ב"מהיר ועצבני" יש הרבה מכוניות מתרסקות, אבל הרבה יותר דיבורים – ושוב, אם סופרים בסך הכל את דקות האפקטים, זה לא הרבה. ב"כוכב הקופים" יש אפקטים, ואפקטים לא פשוטים בכלל, כמעט בכל שוט בסרט. הסצינות המסובכות יותר – עם עשרות "שחקנים" בלכידת תנועה – הן מסובכות במידה מטורפת.
אני לא הייתי שם, אין לי גישה לנתונים הפיננסיים של חברת ההפקה, ואין לי מושג מה היה התקציב של הסרט. אבל אני יודע שתקציבים מדווחים הם תמיד מפוקפקים, ואם יש סרט שהתקציב המדווח שלו חשוד במיוחד, זה הסרט הזה.
ראיתי השבוע את monsters שעלה חצי מליון דולר
ויש שם אפקטים לא רעים בכלל. עם קצת יצירתיות אפשר לחסוך הרבה מאוד כסף. רק שלסרטים כמו "רובוטריקים" אין טיפה של יצירתיות כזאת.
לא הייתה לי סבלנות לערוך רשימה של דקות
אבל הופתעתי לראות את "נבר אגיין", של אקסמן, נעדר מהרשימות שהוזכרו עד עכשיו. סצנת השנה שלי, ללא ספק. אולי יחד עם סיפורו של סנייפ.
וכרגיל, אחלה סיכום. האכזבה שלי ממלנכוליה בחציו הראשון גרמה לי לאבד את האמון שלי בסרט, מה שהפך את החצי השני להפתעה נעימה מאוד (אישית, סיקוונס הלילה הגורלי מרט את עצביי אפילו יותר מהפינאלה), אבל לא לגאולה. סרט חזק- אני לא יודע עד כמה טוב.
ואני חייב לשאול -
רד, אתה ראית את "127 שעות"? הוא לא מוזכר בסלמון הספק, ומצד שני אין לו ביקורת דג בדף הסרט שלו. נורא מעניין אותי לדעת מה חשבת על הסרט הזה, אם ראית אותו.
שקלתי להעניק דג זהב בקטגורית
הסרט הטוב ביותר שמתרחש רובו ככולו במקום אחד עם שחקן אחד, ולתת אותו ל"קבור".
לא ש"127 שעות" היה רע, אבל אני לא התרשמתי ממנו כמו רבים אחרים.
התמונה מספיילרת!
לאחר שקראתי את כל אלה שכמעט זכו ב"דג הזהב לסרט השנה" הבנתי לפי התמונה מלמעלה שמלנכוליה זכה… לא ציפיתי.
בחירה מעניינת למקום הראשון
מלנכוליה סרט טוב מאוד והסוף שלו נהדר (ועוצמתו מדהימה במיוחד לאור הצפיה אליו לאורך כל הסרט). הייתי בטוח שכוכב הקופים (שלא אהבתי בכלל) יקבל את הפרס. טוויסט נחמד.
בדקת השנה בקולנוע אני בוחר את סיקוונס אפוקליפסה עכשיו מרנגו. סיקוונס קולנועי קצבי, מרהיב ומשעשע מאוד שאני יכול לראות 100 פעמים והוא לא נמאס. גם סיקוונס הבריחה של האנה מהמתקן היה מרנין וקיל-בילי באופיו, מחמאה ענקית לג'ו רייט. ועוד רגע מפתיע – דקות הסיום של סיפורו של דולפין; תרכיז של קיטש שהצליח כנגד כל הסיכויים לרגש אותי עד מאוד.
לא שכחת לכלול בדקות את סצינת המרדף מטינטין?
זה אמנם תוסף 10 דקות בערך… אבל זאת סצינה מרהיבה ממש!
אני יודע שהייתי אמור להתלהב ממנה.
לא התלהבתי.
דווקא זכרתי מהביקורת שהתלהבת ממנה
בגלל זה לא הבנתי מה היא לא עושה שם :S
בנוגע ליבול השנתי של 2011, אני חייב להסכים:
שנה שעברה הייתה יותר טובה. שנה לפני זה אפילו עוד יותר (יהודי טוב, ממזרים חסרי כבוד, פרשס… וזה רק השלושה הראשונים). אבל כן, הייתה שנה טובה. ראיתי בה, לפי עין הדג, 23 סרטים – מה שמהווה קצת פחות מעשרה אחוז מהסרטים שיצאו השנה בארץ.
מתוך סרטי השנה, אני חייב לומר: אולי לא קלטתי את זה בזמן אמת, אבל "הארי פוטר ואוצרות המוות ב'" היה הסרט הכי טוב שראיתי השנה. ראיתי אותו שוב היום עם חניכים שלי, והוא פשוט מדהים. אני בן אדם של רגעים בסרטים, והרגע הטוב ביותר שראיתי השנה היה בסרט הזה – הזיכרון של סנייפ. הוא עשה את מה שנראה לי שאף סרט בסדרה לא עשה הוא אשכרה לקח פרק מהספר, והפך אותו ליותר מדהים. כל המרכיבים של סצנה מוצלחת מגיעים שם לידי שיא: אלן ריקמן משחק שם מדהים, והדיאלוגים בינו לבין דמבלדור מצוינים. קטעי הארכיון מהסרטים הקודמים משולבים בצורה מופתית עם שאר הקטעים החדשים, והמוזיקה שמה לי דמעות בעיניים – והיה שם שוט אחד שאני לא חושב שאני אשכח בזמן הקרוב. מפאת ספוילרים אני אמנע מלתאר אותו. אני רק אגיד שמדובר בחיבוק הכי יפה שראיתי באיזשהו סרט.
a close second הוא "טיפש מטורף מאוהב". התסריט הכי טוב מאז "הרשת החברתית", והיו שם שתי סצנות שהותירו אותי על הרצפה: הטוויסט עם המורה, והמפגש עם ההורים, אותו רד תאר, שבאמת היה אחת הסצנות הכי מצחיקות שראיתי בשנים האחרונות בקולנוע. בנוסף, אמה סטון.
עוד כמה רגעים מוצלחים: Eat my shit, העזרה. No, כוכב הקופים: המרד. ממזרים חסרי כבוד, starring מגנטו, אקס מן ההתחלה. כנר על הגג, הערת שוליים. מנה מנה, החבובות.
ספוילר גדול ל127 שעות מעליי
איך מידע אודות סוף הסרט והפתרון שלו הוא בגדר "יש מצב לספוילר"?
חוץ מזה, כשהאזהרה נמצאת באותה השורה של הספויילר היא לחלוטין לא יעילה.
אתה בהחלט צודק
אבל מצד שני מי ראה את הסרט ולא ידע את פרט העלילה הזה לפני כן?
אבל כן, זה לא תירוץ, אתה צודק.
אני, למשל.
למרות שניחשתי שזה יילך לכיוון הזה.
אופס. אין לי מושג איך שכחתי אותה
אבל הסצינה הכי טובה שהנפיק לנו הקולנוע של השנה היא 'סיפורו של נסיך', בלעדיה הייתי אומר ש'הארי פוטר' השמיני הוא אחד החלשים בסדרה, עם עלילה מחוררת במיוחד וקשה לסיספונד, דמויות שמתנהגות בצורה מעצבנת ומספר צירופי מקרים שעובר כל גבול וגם האקשן לא מי יודע מה, בלי הסצינה הזו "הארי פוטר ואיצרות המוות, חלק 2" הוא לא יותר מסרט נחמד אך מאוד מאכזב, אבל *עם* הסצינה הזו הוא פתאום נהיה לאחד הסרטים המוצלחים והחוויתיים ביותר שראיתי. גם בצפיה שלישית סצינה זו עדיין מצליחה להעלות דמעות בעיניי, לא רק שהמקור הספרותי הוא מבריק וגאוני בחלק זה אלא שדיוויד יאטס עשה עבודה מדהימה בלהעביר אותה למדיום. והעט המרקד תיאר זאת בצורה מוצלחת בהרבה בתגובה אחת מעליי.
סביר להניח שאם הייתי עושה רשימה של 20 הדקות הגדולות בקולנוע בכל הזמנים, 'סיפורו של נסיך' הייתה בחמישייה הראשונה.
ספוילר ל-127 שעות מעליי
(ל"ת)
LOL על 15 ברשימה שלך.
(ל"ת)
עדכנתי את רשימת הדקות
בעקבות סצינות שאנשים הזכירו כאן ועוד דברים שנזכרתי בהם רגע אחד מאוחר מדי, הרחבתי את רשימת הדקות (שבמקור כללה רק 20) ל-25.
הבחירות
וואו, רד הפתעת.
יצא לי להרהר כבר קודם בניחוש מי יזכה בדג הזהב.
המסקנה האחרונה והסופית הייתה-
אקס מן.
בניגוד להערת שוליים, כוכב הקופים, וקר עד העצם, אקס מן קיבל ביקורת שהיא בתכלס נטו טובה(מלבד האפקטים,אבל נו, זה באמת לא חשוב).
הסייג היחיד שלי היה מלנכוליה, ידעתי שיש כאן ספק כלשהו. הביקורת של מלנכוליה הייתה שונה משאר הביקורות החצי מחמיאות. כל השנה תקעת לעצמך סכין בגב כשהוכחת את לארס פון טרייר על טיפשותו סביב האירועים בקאן, ואחרי הכול הרי זה היה די ברור שאם לארס כזה דפוק אז גם סרט יהיה דפוק, כמו היוצר. אבל בסוף, הסרט היה מדהים, ואפילו אתה שכל כך פקפקת בכבוד הבמאי, לא יכולת להתכחש למה שראית.
ובכל זאת אחרי הכול הסרט יצא ממש לא מזמן, ולי ,לפחות- היה נדמה שכבר גיבשת את בחירתך, וגם סרט מעולה של במאי לא מנומס, לא ישנה את בחירתך.
ואולם לבסוף מלנכוליה נבחר, אבל כמו שכבר כתבתי, זאת לא הפתעה כל כך גדולה בשבילי.
ההפתעה הגדולה בשבילי היא- איפה אקס מן ההתחלה לעזאזל- הייתי ממש בטוח שהוא יהיה הבחירה הסופית שלך, ואם לא אז אחד מן השלישייה הגדולה. אבל לא. ניתן לראות אותו מציץ שם מבין רשימת הסרטים החביבים- בין קבור להארי פוטר?!
איך נטשת כך את אקס מן?
דרך אגב- מה בקשר לדג הזהב למחשוף הגדול ביותר?!
תסמונת שרק ההפוכה?
אקס-מן כבר היה מזמן יחסית והספקנו לשכוח ממנו. למרות שעכשיו, כשהוא צץ מחדש בדיונים פה, אני נזכר כמה קטעים ממש, ממש מוצלחים היו בו. אמנם כוכב הקופים כנראה עדיין יותר מפתיע בתור "הסרט שהיה אמור להיות חנטריש והיה מצויין", אבל רק בגלל שלכוכב הקופים היסטוריה עגומה יותר.
רגעים קולונועיים
אני אסתפק בעשרה, כי לא ראיתי מספיק סרטים:
10. הטרייד – מאניבול
9. הטרול על הגשר – צייד הטרולים
8. הגשם – 127 שעות
7. ה-NO!! – כוכב הקופים
6. לחיצת יד עם כיסאות – הערת שוליים
5. דהירה לאור שקיעה – אומץ אמיתי
4. המופע – ברבור שחור
3. הטוק שואו – 127 שעות
2. הנאום – נאום המלך
1. הקרדיטים – סופר 8
דקת השנה שלי היא
הילדה מ'אומץ אמיתי' מתמקחת על סוסים.
הרגעים שלי
היו כמה סרטים בהם היו לי שני רגעים גדולים, אז אני אזכיר את שניהם.
6. כל רגע שבו הופיעו האנשים שעושים 'הפ הפ הפ', הקוסם
5. כל עוד השלט הזה עומד כאן, רנגו
4. מושלם, ברבור שחור
3. הזיכרון של סנייפ/נשיקת שבירת המתח של הרמיוני ורון, הארי פוטר 7ב
2. מבט על הדשא, רגע של התלבטות, ו…/לא, כוכב הקופים
1. כל רגע בערך מהערת שוליים. טוב, נו, שוט הפתיחה/מצודתו
הרגעים שלי (ללא סדר, מלבד המקום הראשון):
– מצודתי – הערת שוליים
– "לא" – כוכב הקופים: המרד.
– סצינת הסיום – מלנכוליה
– הנאום האחרון בנאום המלך.
– הסוף של חפרפרת
– איש או בובה? של החבובות
– סצינת המיקום עם הסוס באומץ אמיתי
אבל ללא ספק מעל כולם עומדת סצינת הסיום של ברבור שחור שהשאירה אותי בסערת רגשות שלא חוויתי הרבה זמן בקולנוע או בצפייה בסרט בכלל. הסצינה זוכה במקום הראשון בפער גדול.
לדעתי יש בהודעה מעלי ספויילר
אנשים – סמנו ספויילרים!
ממש לא… איפה הספויילר? שכתבתי שאהבתי את סצינת הסיום של ברבור שחור?
דרך אגב – תיקון זה אמור להיות כמובן "המיקוח" ולא "המיקום"
היה נראה לי כאילו יש ספויילר
ל"הערת שוליים", לפחות כי אחרים התייחסו לאותה פיסת מידע כספויילר, אני טרם צפיתי.
כנראה שרד לא חושב כך
כי הוא גם מספיילר את זה ברגעים שלו + בסיכום שבו הוא מתייחס למילה הנ"ל כמילת השנה.
זאת מילה אחת ללא הקשר, איך זה ספוילר?
(ל"ת)
זה לא ספוילר במובן הקלאסי
אבל זה כן יגרום לצופה לשים לב למילה הזו כבר ברגע הראשון שבו היא צצה בסרט, ולהבין שתהיה לה חשיבות בהמשך. זה משנה קצת את חווית הצפיה וכן מקלקל קצת את ההפתעה.
רק אם הוא יצפה בסרט מיד לאחר הקריאה או שהוא בעל זיכרון
חזק במיוחד. הזיכרון שלנו בנוי מאסוציאציות והוספה של ידע חדש לידע קיים; כשאין לך מצע ואין לך הקשר, אתה פחות זוכר. לאדם שכבר צופה בסדרה ויודע מי מה ולמה, ספוילר אכן מקלקל ומאוד משמעותי ולכן הוא גם נוטה לחשוב שהוא הרבה יותר קריטי עבור מי שלא מכיר; אבל צריך לזכור שמי שלא מכיר ומעורה הרבה פחות רגיש לכך. אני יכולה להעיד על עצמי שקראתי ספוילרים לסדרות ולסרטים שלא ידעתי עליהם כלום וזה לא הפריע לי כי אחרי זמן קצר לא זכרתי דבר מאחר שכל מה שקראתי לא באמת אמר לי משהו; לא הכרתי את הדמויות או העלילה. זה שקול לכך שאדם זר יברבר לך 5 דקות באוזן במהלכן הוא יספר לך פרטי רכילות על בני משפחתו (ולא מדובר במשהו עסיסי / מזעזע / מרשים או קיצוני באיזשהו אופן). מה תזכור מזה אחרי שבוע? ובחזרה לנמשל: קראתי את הכתבה הזו ואני כבר לא זוכרת מה הייתה המילה. קראתי גם את הספוילרים שהתייחסו אליה וגם אותם כבר הספקתי לשכוח… כי זה פשוט לא אומר לי כלום.
ב"50 דייטים ראשונים" מופיע הספוילר ל"חוש השישי".
שאלתי הרבה אנשים שראו את הראשון לפני השני, אף אחד לא זכר שכבר קלקלו לו את הסרט.
[כמובן שאני מדברת על אנשים שלא מתחפרים באינטרנט כל היום כמוני, ככה שהם לא מודעים לעובדה שזה ספוילר מפורסם מאד.]
אני לא יודע אם יש לי זיכרון חזק במיוחד
(בוודאי שאין לי זכרון צילומי) אבל כבר קרו לי דברים דומים למה שאני מתאר בתגובה הקודמת שלי.
אני רק התייחסתי לזה
כי היו שסימנו את התגובות שהתייחסו למילה כספויילר.
את הסרט טרם ראיתי (ולכן אני מנסה לא לספיילר לעצמי אותו) ולכן קשה לי לומר אם זה ספויילר.
אבל אתה בעצמך התייחס למילה כספוילר
כשהענקת לסרט את דג הזהב למילת השנה.
רגע אדיר שאף אחד לא כתב
"זה בשבילך פוגו, נוח על משכבך בשלום כלב" – השכונה VS חייזרים
למה אין דג הזהב לפסקול הכי טוב
שלדעתי שרלוק הולמס 2 לוקח בהליכה
כי אני לא מבין בפסקולים.
(ל"ת)
אבל לא צריך להבין
גם אני לא יכול לומר הרבה מעבר ל"הפסקול בשרלוק הולמס/דרייב עשה חצי מהסרט", אבל את זה אפשר לומר ונראה לי שיהיה עדיין מעניין, או לפחות יפתח פתח לדיון של אנשים שמבינים.
אבל גם את זה אני לא יכול להגיד.
(ל"ת)
Wait, what?
כן וגם אל פנינג עושה חזרה :)
2. הופעת אורח קצרה מאוד, "אקס-מן: ההתחלה"
אפשר איזכור? הספקתי לשכוח.
אה, אוקיי. תודה (:
(ל"ת)
החיים על פי סנייפ, "הארי פוטר"
אפשר תזכורת?