שעון חורף: משחקי הכס, עונה 8, פרק שני

שלא יגמר לי הלילה.

אם זה לא ברור – ספויילרים נוראיים לפרק החדש של משחקי הכס

החורף כבר כאן, ומעט אנשים זוכרים חורף כמותו. באמת, אומרים שזאת פעם ראשונה שיש כזה הרבה שלג בחודש אפריל מאז 1917, כמה אנשים יכולים להגיד שהם זוכרים את זה? בימים חורפיים שכאלה אני, כמו צמד פרקי הפתיחה של העונה החדשה, אוהב להיות נוסטלגי ולפתוח את ספר הציטוטים הגדול של הסדרה. למשל, בעונה השלישית רמזי בולטון ימח שמו אומר לת'יאון משפט שהוא יכל להגיד גם תוך כדי מבט למצלמה: "אם אתה חושב שיש לזה סוף שמח, כנראה שלא שמת לב".

גם הפרק השני של העונה האחרונה לא ממהר לשום מקום, והוא פרק נהדר ואכזרי בו-זמנית. נהדר כי הוא מזכיר לנו שזאת לא רק סדרה של "דרקונים וציצים", אלא גם דמויות עם קשרים ורגשות ומערכות יחסים. ואכזרי כי הוא מזכיר לנו כמה אנחנו אוהבים את הדמויות האלה (לפחות את חלקן) בזמן שהוא משחיז את הסכין, כשבפרק הבא נראה שכמה וכמה מהן ימצאו את מותן, וזה הולך לכאוב. בהנחה שהוא לא יסתיים באפוקליפסת זומבים, חלק מהדמויות לא יחיו כדי לחוות בתהילה של הקרב על ווסטרוס, אך הן מוכנות להצטרף אליו בשמחה. וכשהילדים שם יספרו את הסיפור שלהם, הם יספרו את הסיפור של הלילה הזה.

בפעם האחרונה שבה ג'יימי ודאני היו באותו מקום יחד, הוא ניסה לשפד אותה על חנית וכמעט הפך מלניסטר ללניסטייק. אני מניח שזה נותן לה סיבה לכעוס עליו, וזה לפני כל הקטע הזה שהוא רצח את אבא שלה. ובכלל, קבלת הפנים של ג'יימי לא בדיוק חמה: בראן ממשיך להיות קריפי ומהדהד לג'יימי את המשפט שג'יימי אמר לו לפני שדחף אותו מהחלון בפרק הראשון. קודם כל, אדון בראן, גם אני ראיתי את ה"בפרקים הקודמים" שהיו הרגע, לא צריך להיות עורב עם שלוש עיניים כדי לזכור את זה. דבר שני, קוראים לזה סאבטקסט, אתה לא צריך לומר כל מה שעולה לך לראש. טוב, לפחות מישהו הכניס אותו פנימה, בשבוע שעבר חששתי שהוא יחטוף שפעת. להגנת ג'יימי, אחרי שבפרק הקודם היא רק עמדה ברקע עם מבט חמוץ, בריאן משמיעה את קולה ואומרת שאולי ג'יימי לא יככב ברשימת "עשרת הצדיקים הגדולים של שבעת הממלכות" (מספר 7 ידהים אתכם!), אבל יש לו את הרגעים שלו.

כשג'יימי שואל את בראן איך יראו היחסים ביניהם אחרי הקרב הגדול שמתקרב, בראן אומר אולי את הדבר הכי חכם עד כה בעונה הזאת: "איך אתה יודע שיהיה 'אחר כך'?". נראה שהוא וג'ון היחידים שמבינים: ויכוחים ומזימות לגבי מי ישב על הכס או מי פונה למי באיזה תואר נראים קצת מגוחכים כשמתקרב אליכם צבא ענקי של זומבים. זה כמו שבסרטי סלאשרים יש לפעמים זוג שמוצא זמן לנהל ויכוח של "יחסינו לאן" בזמן שפסיכופט עם מצ'טה מתרוצץ ביניהם. למשל, דאני נוזפת בטיריון על הכתיבה הגרועה של הדמות שלו בזמן האחרון, והוא אומר לואריז וג'ורה שאחד מהם כנראה יחליף אותו בתפקיד בקרוב. יודע מי עוד עשוי להחליף אותך? זומבי! שישמש בתור יד המלך של זומבי אחר! קצת סדר עדיפויות, אנשים.

דאני וסנסה ממשיכות ביחסי האהבה-שנאה שלהן. "משפחות הן מסובכות", אומרת סאנסה, במשפט שיכול לשמש בתור הסלוגן של הסדרה. יש ביניהן רגע חמוד קטן של פתחון לב, כשדאני אומרת לסאנסה שג'ון הוא האדם השני בחייה שהיא מאמינה בו בלב שלם. האדם הראשון? "מישהו גבוה יותר". וכלומר, לנו זה מרגש ומצחיק כי אנחנו צופים בסדרה, אבל סאנסה לא יודעת מי זה. מבחינתה זה עשוי להיות "כלב הציד". או טורמונד. או אני! אבל אז סאנסה, מחריבת המסיבות הרשמית של הצפון, חייבת להרוס את המצב-רוח עם עוד שאלה של "מה יקרה אחרי?". אני מניח שהסדרה מתרחשת בעולם שבו עדיין לא הומצא הביטוי "כשנגיע לגשר, נחצה אותו". אז אני מציע חלופה בצורת "אחרי שנשרוד קרב מול צבא ענקי של מתים-חיים פלוס דרקון, דבר/י איתי". בקצרה – "אחרי המתים".

טורמונד ושות' מגיעים גם הם לווינטרפל וחברי "משמר הלילה" זוכים לאיחוד משלהם. בדרך הם היו צריכים לעקוף כמה זומבים, אז ג'ון מניח שהם יודעים מתי צבא המהלכים צפוי לדפוק בדלתות שלהם. "לפני שהשמש תעלה מחר", טורמונד עונה. אוקיי, מעורפל משהו, אין לך הערכה קצת ספציפית יותר? אפילו טכנאים של "בזק" נותנים טווח שעות. למי שציפה לאקשן כבר השבוע במהלך הצפייה, השורה הזאת די מבססת את זה ששאר הפרק יהיה רק הכנות אחרונות לקראת הסוף. זוכרים שהסדרה הזאת פעם הייתה מפתיעה? הייתי נותן לפרק הזה מאה נקודות בונוס אם אחרי שג'ון היה שואל "כמה זמן יש לנו?" פתאום הייתה נשמעת צווחה אדירה ומלך הלילה היה מסתער על ווינטרפל עם הדרקון שלו. אבל יש להם עוד כמה שעות, שבמהלכן נראה שטורמונד מתכנן להמשיך בחיזוריו אחר בריאן כי גם הוא מבין שאולי מחרתיים ישאר ממנה רק שלד מאוד ארוך. או משהו גרוע יותר.

ואז, סופ-פאקינג-סוף, החבר'ה בווינטרפל מתפנים לדבר על אסטרטגיה, שזה קצת חשוב לפני קרב שיכריע את גורל היבשת. בראן אומר שמלך הלילה ינסה להרוג אותו אישית, מה שנשמע די מופרך והתירוץ הקלוש שסאם מחרטט לא עוזר. אני מניח שזה פשוט עוד כלי תסריטאי שעזר לכותבים בקרב, כמו הקטע הנוח הזה שאם מלך הלילה מת, כל שאר הזומבים מתים איתו. בזמן שכולם נראו מוטרדים מבראן מאז שהתחיל לקרוא לעצמו עורב ומעדיפים להמנע מהמבט הקריפי שלו, טיריון סקרן לגביו ורוצה לשמוע את הסיפור שלו. טיריון אמר עוד בעונה הראשונה שיש לו נקודה רכה בלב כלפי "ממזרים, נכים ודברים שבורים" ונראה שזה עדיין נכון. חוץ מהתכנון הרעוע הזה, יש גם שיחה שחוזרת על עצמה כמה פעמים בפרק, כל פעם בין דמויות שונות: הדמות הראשונה אומרת לשניה להתחבא במערת הקבורה והשנייה אומרת "אבל אני יכול/ה להלחם!". אוקיי, בסדר, הבנו.

בינתיים, באיזה חדר חמים איפשהו, מתאחדות להן כמה דמויות בשביל מה שיהיו כוסות היין אחרונות – לפחות בשביל חלק מהן. הרי זה לא אפשרי סטטיסטית שכולן ישרדו עד סוף הסדרה. הסדרה היא אולי לא מה שהייתה פעם, אבל זאת בכל זאת "משחקי הכס". הסצנה הזאת מרגשת כי מה לעשות – כל צופה אוהב לפחות אחת או שתיים מן הדמויות כאן, והמחשבה שאלה הרגעים האחרונים שלהם פשוט עושה משהו.

חוץ מלשתות, נראה שיש לנו גם זמן ל"למי יש גדול יותר" בין טורמונד וג'יימי, אבל רק מהצד של טורמונד. ואם להאמין לו, הוא זה שיש לו יש יותר גדול כי גידלו אותו ענקים. בסיפור שהוא יותר מפוקפק מהבטחות של סרסיי, טורמונד טוען שהרג ענק כשהיה בן 10 ואז נכנס למיטה עם אשתו, שהניקה אותו. רק היה חסר שיסתיים ב"ואז כל הענקים מחאו כפיים והכתירו אותי בתור מלכם החדש".

בסצינה המרגשת של הפרק, ג'יימי מכתיר את בריאן בתור אבירה ועכשיו אני מבואס אפילו יותר שלא נתנו לה ספין-אוף כי אם היא תמות בפרק הבא זה ישבור לי את הלב. המסיבה נגמרת בשיר של פודריק עם וייב "שר הטבעות"-י, של אחת הלהקות הפופולריות בווסטרוס, "פלורנס אנד דה משין". מניח שזה עדיף על משהו של מייקל ג'קסון.

אה כן, בזמן שכל זה קורה, לאריה נמאס לחכות שגנדרי ישאל אותה אם אמרו לה פעם שיש לה משהו עצוב בעיניים, אז היא עושה מהלכים משלה בשביל לא להשאר הבתולה היחידה בסדרה כשסוף העולם מגיע. גם באותו זמן, הסדרה מזכירה לנו שתולע אפור ומיסאנדיי קיימים, כשהם מהטיפשים האלה שמדברים על מה שהם מתכננים אחרי שהכל יגמר. אני כבר רואה איך בפרק הבא הוא מוציא תמונה שלה בשדה הקרב ואומר לחייל שלצידו שהיא מחכה לו בבית והוא צריך לחזור אליה. ואז, ככל הנראה, החייל הזה יבהל ממש כי הוא מעולם לא ראה תצלום ויחשוב שזה איזה כישוף לכידת-נשמה או משהו ויברח משם בבהלה.

כמו שבפרק הקודם האמת על ההורים של ג'ון נחשפה בפניו במערות הקבר, הוא מחליט להשתמש באותו לוקיישן כדי לספר על זה גם לדאני, שמבינה מיד שג'ון קרוב משפחה שלה ושמה שהם עשו באנייה ההיא לא הכי נהוג אצל (רוב) המשפחות ביבשת. אה רגע, לא, שכחתי על מי אני מדבר. מה שהיא מבינה מיד זה ההשפעה שיש לך על הזכות שלו לכס הברזל. אבל האזעקה מחזירה אותם למציאות – האויב בדלת. אחרי שגם ג'ון וגם דאני ישרדו קרב מול צבא של מתים-חיים פלוס דרקון, דברו איתי.

זה היה פרק מוצלח – מהבולטים לטובה מבין העונות האחרונות – שהוא ממש ההגדרה של "השקט לפני הסערה": פחות רגוע מהפרק הקודם אבל עדיין לא כאוס של קרב. לפי הדיווחים, צפוי לנו קרב שיגרום לאחד של נקרת הלם מ"שר הטבעות" להיראות כמו קטטה בארגז חול. אגב, האזכור שאריה עושה למליסנדרה גורם לי לתהות מה איתה. עד כמה שידוע לנו היא עדיין חיה לה איפהשהו. בעונה הקודמת היא אמרה שתפקידה היה רק להפגיש בין ג'ון ודאני, אבל שסיימה להציק להם. מצד שני, היא גם אמרה לואריז שהגורל של שניהם הוא למות בווסטרוס. האם היא תחזור בשביל הגראנד פינאלה? נחכה ונראה. יהיה מנחם לדעת שיש בסביבה מישהי שיכולה להחזיר אנשים לחיים.