הנקוק

שם רשמי
הנקוק
שם לועזי
Hancock

במקור: Hancock
במאי: פיטר ברג
תסריט: וינסנט אנגו, וינס גיליגן
שחקנים: וויל סמית', ג'ייסון בייטמן, שרליז ת'רון

מבחינתה של הוליווד, קיימים שני סוגי אנשים עם כוחות-על. יש את הנאורים, שמנסים לכפר על חטא מטופש, לנקום, או שסתם מתהלכים עם מקל של צדקנות בתחת. הם מתאפיינים במונולוגים ארוכים, מעוררי השראה ומרדימי-צופים. הם הופכים לגיבורים. מנגד, יש את המנוולים, הנוכלים, חסרי הכבוד הבסיסי לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הם מתאפיינים בשטיק פסיכוטי כלשהו, ובדרך כלל הופכים לארכי-נבלים.

ויש את הנקוק.

הנקוק הוא הסטייה הסטטיסטית, היוצא מן הכלל המדגים את הכלל בעל כוחות העל. מצד אחד, יש לו רצון בסיסי להציל אנשים (ויכולת להרים מכוניות מעל הראש). מצד שני, יש לו גם בעיה קלה של אלכוהוליזם, הוא לא פוליטיקלי-קורקט בגרוש, וכשהוא מנסה לעזור התוצאה היא בדרך כלל נזק היקפי בסדר גודל של מיליוני דולרים. סדקים בכביש מעטרים את המקום בו הוא נוחת, מכוניות פרטיות משתפדות על גורדי-שחקים בעיר, ורכבות מוסטות ממסלולן. כל זה גורם לו לבעיה קשה של יחסי ציבור – ואם זה נשמע לכם מוכר, זה רק משום שכבר נתקלתם בזה לפני כמה שנים ב'משפחת סופר-על'.

במקום לרדת למחתרת, הנקוק (וויל סמית') יוצא למלחמה על שמו הטוב. לאחר שהוא מציל איש יחסי ציבור בשם ריי (ג'ייסון בייטמן, 'ג'ונו'), זה האחרון מצליח לשכנע אותו לצאת במסע לשיפור תדמיתו. אשתו של ריי, מרי (שרליז ת'רון) לא מרוצה מהמעורבות של בעלה עם הלא-יוצלח-על, אבל הנקוק נחוש לנסות להפוך מאדם עם כוחות-על לגיבור.

'הנקוק' הוא סרט גיבורי-על בז'אנר שעוד לא יצא לכם ממש לראות. הוא קצת קומי, בזכות כמה משפטים משעשעים במיוחד שהונחו בפיו של הנקוק (המשפט "אתה מסריח מאלכוהול!" זוכה לתגובה "זה בגלל ששתיתי, כלבה"), אבל הוא יותר איטי ומהורהר ממה שהייתם יכולים לצפות לו. כשניסיתי להגדיר אותו תוך כדי צפייה, הדבר הכי טוב שהצלחתי לחשוב עליו הוא "דרמת גיבורי-על". סוף כל סוף, חשבתי לעצמי, הנה סרט גיבורי-על שעובד בצורה קצת שונה. אין כאן חצי סרט שמוקדש לצורה שבה הגיבור קיבל את הכוחות שלו. הנקוק נמצא בתחילת הסרט במקום שבו הוא נמצא לא בגלל שאין לו כוחות, אלא בגלל שהוא די אידיוט. רעיון נהדר לפתיחה.

אבל הרעיון הזה התגלגל במשך כמה שנים טובות בהוליווד לפני שהגיע ל'הנקוק', ועבר בדרך שכתובים של כמה וכמה תסריטאים, כולל עקיבא "איזה כיף, הנה עוד סרט שאני יכול להרוס" גולדסמן. השכתובים האלה באים לידי ביטוי היטב כשבאמצע הסרט 'הנקוק' משנה כיוון. לחלוטין. הוא גולש מסרט איטי ומהורהר לסרט גיבורי-על מן השורה, ועוצר בדרך כדי לעשות כמה השלמות הכרחיות לצורך העניין, כמו סיפור רקע ונבל. אבל למרות מעורבותו של גולדסמן, 'הנקוק' מצליח גם כשהוא לוקח את הכיוון החדש הזה. יש בו אקשן מוצלח, העלילה נשארת מעניינת, והאופי שלו עדיין שונה מזה של סרט גיבורים ממוצע. אבל הסיבה העיקרית לכך שהסרט מצליח לשרוד את התפנית החדה באופיו היא וויל סמית'. מבלי להתעלם מהישגיו המרשימים בתחום המשחק בשנים האחרונות, שימו אותו בסרט אקשן ציני והבחור יראה כאילו הוא נתפר במיוחד בשביל התפקיד – ולכן גם כאן, באופן לא מפתיע, הוא מספק את הסחורה. צוות שחקני המשנה עושה עבודה טובה למדי, אבל לא משנה עד כמה המשחק של ג'ייסון בייטמן אמין או עד כמה שרליז ת'רון נראית יפה כשהיא כועסת, 'הנקוק' הוא סרט של וויל סמית'.

אז מה כל זה אומר לגביכם? ובכן, אם אתם באים במטרה לראות סרט גיבורי-על, 'הנקוק' המועט בהירואיות לא ממש יענה על הציפיות שלכם. אם אתם באים במטרה לראות סרט קצת איטי ורציני יותר, החצי השני של הסרט לא ממש יתאים לכם. ואם אתם באים כי הטריילר גרם לכם לחשוב שמדובר בקומדיה על בנייתו של סופר-גיבור, אתם צפויים לגלות כי אף על פי שהסרט מצחיק לפרקים, הוא רחוק מאוד מתדירות הבדיחות הנחוצה כדי להגדיר סרט כקומדיה.

אלא שכל אחד מהחלקים של הסרט, בפני עצמו, עשוי טוב. הסיפור המשיך לעניין אותי לכל אורכו, וויל סמית' עושה עבודה טובה, הבדיחות קולעות והאקשן כיפי (גם אם מצולם במסורת המצלמה הרועדת של השנים האחרונות). נכון, הסרט עושה פנייה כל כך חדה באמצעו עד שאפשר להתייחס אליו כאל שני סרטים שונים – אבל ממתי שני סרטים במחיר של כרטיס אחד זו עסקה רעה?