ביקורת: מז"ל טוב 2

מה יותר גרוע מלהתעורר באותו יום שוב ושוב? להתעורר באותו יום שוב ושוב...שוב.
שם רשמי
מז"ל טוב 2
שם לועזי
Happy Death Day 2U
סרט מס' 2 בסדרת מז"ל טוב

סרטי לולאת זמן, גם כשהם שונים, הם די דומים: יש גיבור אחד בלולאה, שחווה יום אחד שוב ושוב, עד שהוא מצליח לתקן אותו. ברובם (ובטח בסרטים המוכרים) אין מספר גיבורים שחווה את אותו היום, ולכן מתנהגים שונה בפעם השנייה שהלולאה מופעלת ולוקח להם זמן להבין בכלל שיש לולאה; או לולאה שנמשכת למשך שבוע במקום יום, מה שמשנה את סדרי הגודל של דברים שיוכלים לקרות באותה לולאת זמן; או לולאה שעוברת כמו וירוס מאחד לשני; ואני בטוח שיש עוד – מה שאני אומר זה שהסיבה שרוב סרטי הלולאה נקראים "לקום אתמול בבוקר" פוגש משהו, זה שרובם לא ממש משחקים עם האפשרויות של לולאות זמן.

ואומנם קשה לקרוא ל-"מז"ל טוב 2" סרט מלא במקוריות, אבל רק בהחלטה להחזיר את טרי, גיבורת הסרט הראשון, שוב ללולאת זמן אחרי שהשתחררה ממנה – יוצרת מצב שלא ראינו עוד כמוהו בסרטי לולאות זמן.

למען האמת, כשהסרט מתחיל נראה שהסרט אפילו הולך ללכת רחוק מזה – אנחנו מגלים שהלולאה עוברת לדמות שולית מהסרט הקודם (ריאן, השותף לחדר של החבר של טרי שידוע בעיקר בכך שהוא מתפרץ לחדר בגסות) ונראה שהסרט הולך לשים את טרי כדמות שולית-ספק-מנטורית, ושכל העניין של הרוצח במסיכת תינוק והגיבורה הבלונדינית הולך להישכח לטובת הרפתקת מד"ב מעניינת.

זה נמשך עשרים דקות בדיוק, ואז מתפרצים המפיקים לסרט וצורחים "ס-ליחה?? אנחנו לא שילמנו לכם שתעשו המשך לסרט על בלונדינית שנרצחת על ידי רוצח במסיכת תינוק בשביל שלא תעשו סרט על בלונדינית ורוצח במסיכת תינוק. תתקנו את זה, ומהר". וכך מהר מאוד, לרוע מזלה, טרי מוצאת את עצמה שוב בלולאת זמן, ושוב יש רוצח במסיכת תינוק. התסכול שלה כשהיא מגלה שהיא שוב בלולאת זמן הוא אחת הסצנות הכי מצחיקות שראיתי זמן רב, ויש מצב שהוא יישאר כזה עד סוף השנה.

ובכל זאת, "מז"ל טוב 2" הוא לא פשוט העתק-הדבק של "מז"ל טוב" הראשון עם פתיח ארוך ולא קשור. גם בהמשך הסרט כשהפוקוס חוזר לטרי, הסרט חותך לכיוון הקומדית מד"ב השטותית כאשר אלמנט האימה כמעט ונדחק החוצה פלוס מינוס מספר סצנות בודדות. נראה שהסרט הבין שהוא מיצה את כל עניין הרציחות ולכן הדבר תופס חלק קטן. אבל רק בגלל שטרי לא נרצחת, לא אומר שהסרט ויתר על דרכים שטרי תמצא את מותה, ולכן הסרט יוצר מונטאז' נפלא של דרכים חדשות שטרי מתה, שהוא כרגע הסצנה השנייה הכי מצחיקה שראיתי בקולנוע בזמן האחרון.

השינוי לא נעצר רק בז'אנר – למרות שהפוקוס נשאר על טרי, אין ספק ש"מז"ל טוב 2" מרחיב את העולם שלו ומתמקד הרבה יותר בדמויות שוליות מהסרט הקודם, דמויות חדשות שמצטרפות והוא אפילו, למרות שאין סיבה טובה לזה, מנסה להסביר את כל עניין הלולאת זמן ולמה היא פה בכלל. החלק האחרון הוא דווקא נקודת התורפה של הסרט, כי בעוד ששטויות טיפשיות זורמות בסרטי אימה, בסרטי מד"ב הם גורמים לכאב ראש יותר רציני – אבל אם לוקחים את שיטת לופר לסרטי מסע בזמן (שיטה בה "מז"ל טוב 2" בהחלט דוגל), אין סיבה להתלונן.

ג'סיקה רות', השחקנית שמגלמת את טרי, היא עדיין פצצת כריזמה צהובה ומצחיקה שהפעם יש לה גם כמה רגעים דרמטיים מוצלחים. איך אולפן גדול עוד לא ליהק אותה לגלם איזה גיבורת על באיזה יקום קולנועי זה מעבר לי, כי הבחורה הזאת נועדה לגדולות. שאר צוות השחקנים שמקיפים את טרי גם הם מוצלחים, כאשר הצלעות החלשות מבחינת המשחק הם בעיקר הדמויות מהסרט הקודם. בייחוד דניאל, ראש האחווה הביצ'ית, שמקבלת זרקור משמעותי וכמה סצנות להפגין בהן יכולות קומית, ובוא נגיד שבסצנות הללו הפער ביכולות שלה לעומת שאר השחקנים בולט.

אני לא בטוח אם הסרט מתאים למי שלא ראה את "מז"ל טוב" הראשון, אבל אני כמעט בטוח שמי שראה ונהנה מ"מז"ל טוב" הראשון, והוא לא טהרן שחייב רציחות של סלאשר כל כמה דקות, יהנה גם מההמשך. כן, הסרט עדיין קצת טיפשי בצורה שבא לך לצעוק על הדמויות והכניסה של הסרט לאזור המד"ב יכולה לגרום לכמה אנשים שמבינים דברים לתלוש לעצמם שערות מכמות השטויות שעפה באוויר אבל מדובר בשעה וחצי מצחיקות, קלילות, ומבדרות שמומלצות לחובבי קומדיה שחורה, מד"ב לייט והמשכים לא גרועים. אם אתם נקלעים ללולאה של שעה וחצי ואתם צריכים לבחור מה לראות – זאת בחירה לא רעה בכלל.