בוקר אחד מתעורר הארי פוטר ומגלה שצמחו לו קרניים ושהוא מואשם ברצח. אוקיי, זה לא הארי פוטר. התנצלות כנה בפני דניאל רדקליף, שזו לא אשמתו שהוא עשה תפקיד ידוע באחת מסדרות הסרטים המצליחות אי פעם. הוא עכשיו מבוגר ושחקן בזכות עצמו, ולא מגיע לו שעל כל תפקיד שלו תודבק תווית "הארי פוטר", למרות שזה היה יכול להיות ממש ממש מגניב אם זה היה הארי פוטר שצמחו לו קרניים וכולם עכשיו היו עושים "אופס" וחושבים שאולי בעצם לסוף הסדרה היה טוויסט מפתיע באמת.
ובכן, איג פריש (דניאל רדקליף) מגלה שהוא הפך לשטן, בעיני שכניו לפחות. החברה של איג נמצאה מתה בנסיבות ש"חשודות" תהיה דרך עדינה לתאר אותן, וכל הראיות מצביעות עליו כעל האשם במותה. בינתיים, עד לתחילת המשפט, הוא עדיין מסתובב חופשי, אבל כל תושבי העיירה הקטנה שבה חי בטוחים שהוא הרוצח, ואפילו חבריו וההורים שלו אומרים "כן כן בטח שאנחנו מאמינים לך שאתה לא רוצח" באופן שנשמע ייצוגי בלבד. האופן היחיד שבו הוא היה יכול להיראות אשם יותר היה אילו היו לו קרניים של שד על המצח. ואז צומחות לו קרניים של שד על המצח.
גידול ספונטני של קרניים הוא דבר תמוה בפני עצמו, אבל אפילו התופעה הזאת מתגמדת לעומת התגובות של האנשים מסביב איג לקרניים – או חוסר התגובה שלהם. במקום "OMGWTF קרניים!!!", נראה שכל האנשים שאליהם איג פונה לוקחים את ההתקרננות באופן טבעי למדי, אבל בו זמנית, מאוד חשוב להם פתאום לספר לו כל מיני דברים על עצמם. דברים מטרידים, שהוא לא באמת רצה לשמוע. נראה שכתופעת לוואי של התספורת החדשנית שלו, הארי (כלומר, סליחה, איג) קיבל מין כח-על שהוא דווקא שימושי למדי אם אתה, לצורך הדוגמה, מחפש את הרוצח האמיתי של החברה שלך.
המצב הזה כל כך ביזארי שהוא מאוד משעשע. חלקו הראשון של הסרט, שבו איג מגלה את ההשפעה של הקרניים שלו על האנשים שסביבו, הוא מעין קומדית-אימה עם נפש שחורה כזפת. נכון שהעלילה היא טפשית למדי והמשחק של כל השחקנים שאינם דניאל רדקליף מוגזם כל כך שהוא נוגע בקאמפ, אבל כל זה די כיף.
לרוע המזל, אחרי הפתיחה הזאת מתברר שהסרט דווקא התכוון לכל העסק הזה ברצינות. במקום ההווה המוזר, אנחנו מקבלים פתאום פלאשבקים ארוכים ומיותרים אל העבר המשעמם, ובהדרגה מתברר שהסרט חושב שהעיקר הוא בכלל לא הקרניים והשפעתן, אלא פרשיית הרצח. וזה לא היה כל כך נורא, אלמלא פרשיית הרצח הזאת היתה מהסיפורים הבלשיים הגרועים ביותר שנראו בקולנוע מאז אינספקטור גאדג'ט. צירוף הנסיבות שמפליל את איג הוא מגוחך. האשם האמיתי ברצח לא היה יכול להיות ברור יותר אילו הוא היה נכנס לסרט בלוויית תזמורת של 54 נגנים ומקהלת ילדים המזמרת "הוא הא מי זה בא? הרוצח, יאבאבא", ובכל זאת הסרט מתנהג כאילו אנחנו אמורים להיות מופתעים עד עמקי נשמתנו כשהוא מגלה לנו את מה שכל צופה ניחש בעשר הדקות הראשונות. מה שהתחיל מגוחך וכיפי הופך למגוחך ומשעמם.
"קרניים" היה יכול להיות מגניב – אולי לא "טוב", אבל מגניב – אילו הוא היה הולך עד הסוף עם הקאמפיות, אם הוא היה מבין כמה שהעלילה שלו מטופשת וצוחק עם עצמו. אבל הוא לא עושה זאת. זה סרט מתח גרוע מאוד שמתחפש לסרט אימה קומי מוזר, ובסך הכל, פשוט סרט לא טוב.
פורסם במקור בוואלה
אחלה ביקורת, סרט איום ונורא
למזלי הרב, בחרתי לצפות בו בבית. לצערי הרב – בחרתי לצפות בו.
ביקורת פשוט מעולה!
היה שווה כל הסבל בצפייה בקרניים רק כדי לקרוא מה שאתה כותב. (נכון גם ל'מנצחים' המגוחך)
"הוא הא מי זה בא? הרוצח, יאבאבא"
אני פשוט אוהב את האתר הזה![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
LOL ענק על המשפט הזה בביקורת… צחקתי נורא![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
ומי בסוף הוא הרוצח?
אני לא אלך לראות את הסרט, והסקרנות הורגת אותי.
ג'ון.
עזר?
(הבהרה: שמו של הרוצח בסרט הוא לא באמת ג'ון. או שכן. לא זוכר).
לא, ג'ון הוא זה שמת בסוף.
(ל"ת)
הרוצח האמיתי הוא
הידידות שנרקמה ביניכם בדרך למציאת הרוצח.
איזה סוף דבילי לקטע
(ל"ת)
סנייפ
And he would have gotten away with it too, if it weren't for those meddling wizards.
סא"ל חרדלי. עם פמוט. במזווה.
(ל"ת)
הרגת אותי.
(ל"ת)
ענק.
(ל"ת)
עוד אחת מהפעמים
שאני שומע ווווווששש כזה כשמשהו חולף לי מעל הראש ונעלם.
הסברים להדיוטות?
(יש לי חשש מעורפל מאד שמדובר במכשיר קשר כלשהו, אבל אני ממש לא בטוח)
הרמז.
הרפרור הוא למשחק הקופסה (שהפך גם לסרט הנהדר) "הרמז", שבמרכזו תעלומת רצח והשחקנים צריכים למצוא את הרוצח מבין 6 דמויות כגון סא"ל חרדלי, העלמה שני, גברת לבני ועוד, כלי הנשק כגון פמוט, אקדח, מפתח ברגים וחדר הרצח כגון חדר הביליארד, המטבח,המזווה וכו'.
הסרט נהדר. הזכרתי שהסרט נהדר? הרבה לפני שיצאו גרסאות לצוללות, מישהו עשה סרט מהמשחק והוא בצורה מפתיעה נהדר לחלוטין עם מדלין קאן, טים קארי וכריסטופר לויד (בין השאר) והיו לו שלושה סופים שונים, כך שמי שצפה בו בזמן אמת בעצם ראה רק פתרון אחד מתוך כמה לתעלומה. בדיוידי החליטו לוותר על הגימיקים ולדחוס את כולם יחדיו כאשר פתרון אחד נחשב לפתרון ה"אמיתי".
תודה.
מעודי לא שמעתי עליו, נשמע מגניב. יצטרף לרשימת הצפייה העתידית שלי.
ניסיתי הכוח להתעלם מעצם העובדה שזה הארי.. עד שהוא התחיל לתקשר עם הנחשים.. ואז אמרתי נו באמת..
מסכן רדקליף, לא יעזור מה הוא יעשה, בסוף יקשרו את זה להארי פוטר
הוא שיחק בסרטים שונים לחלוטין מהארי פוטר אך זה לא עזר לו.
כל מה שהוא עושה – בסוף כולם מקשרים להארי פוטר.
בלילות יש לרדקליף סיוטים בהם הארי פוטר רודף אחריו וזורק לעברו קללות אימפריוס.
די, תעזבו את הבחור. קוראים לו דניאל רדקליף, לא הארי פוטר. מצב הראייה שלו מצויין, אין לו צלקת על המצח ואף אחד לא רוצה להשמיד אותו.
מה הוא צריך לעשות כדי שיינתקו בינו לבין הארי פוטר? לעשות ניתוח פלסטי? להשתמש בקסם זיכרון כדי לגרום לכל העולם לשכוח שהוא היה אי פעם הארי פוטר? להפוך לאישה?
אין מנוס.
ככה הוא יזכר, לפחות בעתיד הקרוב. אפילו אם הוא יעשה שינוי מין, יכתבו בכתבות דברים כמו "דניאל רדקליף, שלפני כמה חודשים שתה שיקוי פולימיצי והפך לאישה…" (את הספרים האחרונים קראתי באנגלית אז הייתי צריך לחפש בגוגל כדי להיזכר איך קוראים לזה. בשביל מה ה י' הזאת בסוף? זה נשמע כמו איזה מוצר לחתולים…)
אלא אם כן זה יהיה במאקו ואז הכותרת תהיה "הארי פות-טר"
(ל"ת)
זה כל כך
גרוע שזה מצחיק או כל כך מצחיק שזה גרוע….
באמת מסכן הילד.
אגב יש פתרון – שעשו רימייק ושחקן אחר (מוכשר עם עיניים ירוקות לעזאזל) יגלם את הארי פוטר ואז רדקליף ישכח מעט, ויוכל לעבור הלאה. וגם אנחנו.
;-/
זה יכול להיות באותה כתבה
(ל"ת)
אולי יסיר את האף?
אם כי לוולדמורט, ולמייקל ג'קסון, זה לא כל כך עזר!
יש סיבה למה אף אחד לא זוכר אותו מלבד הארי פוטר
כי חוץ מהארי פוטר הוא שיחק בתפקידים מעטים וזניחים. רופא רוסי במיני סדרה שאף אחד לא זוכר, כמה תפקידים בסרטי אימה וכו'. עד שהוא לא יפגין כישורי משחק אמיתיים (דבר שהוא נמנע ממנו לאורך כל סדרת הארי פוטר) וישחק דמויות בלתי נשכחות אנשים לא יפסיקו לחשוב עליו בתור משהו שהוא לא המותג הארי פוטר.
הסיבה שיהיה לו מאד קשה להיזכר כמישהו מלבד הארי פוטר
היא לא כמה הוא שחקן טוב, אלא כמה מפורסם התפקיד שלו בתור הארי פוטר, ולאורך כמה זמן הוא שיחק אותו.
זה לא יהיה לו בלתי אפשרי להתשחרר מזה, זה כן יהיה מאד קשה וייקח המון זמן, אפילו אם הוא ישחק בסרטים מוצלחים אחרים – מהסיבה הפשוטה שאין כמעט סיכוי שהם יהיו בפרופיל גבוה כמו של הארי פוטר.
אגב, רדקליף עצמו ממש אחלה לגבי זה ואמר שאין לו שום בעיה שמעריצי הארי פוטר פונים אליו, כי ברור לו שזה דבר גדול בשבילם ושאנשים חדשים תמיד מגלים את הארי פוטר. ושמצד שני, הרבה מעריצים מקפידים לבוא ולהגיד לו "היי, אהבתי אותך באישה בשחור" כי הם יודעים שחשוב לו שיזכרו אותו עבור עוד תפקידים.
אם כבר, עשיתי בדיוק עכשיו מרתון של כל סרטי הארי פוטר. רדקליף אכן התחיל כשחקן איום ונורא, אבל הוא השתפר פלאים, ובסרטים האחרונים הוא משחק טוב בהחלט. אם הוא היה מתחיל את קריירת המשחק שלו עכשיו מאפס, קשה לי להאמין שמישהו היה אומר עליו שהוא שחקן רע.
ונקנח בעוד ציטוט של דניאל רדקליף (הבן אדם אחלה, מה אני אגיד): מישהו פעם אמר לי "אתה לעולם לא תשחק בסרט מפורסם כמו הארי פוטר". עניתי לו – "זה נכון, אבל גם אף אחד אחר לא".
לגבי הציטוט האחרון
פרט לגנבה (מה פתאום גנבה? הומאז') מג'וזף הלר, זה גם כל כך לא נכון. מה, השחקנים של רובוטריקים, דמדומים ומשחקי הכוכבים מפורסמים פחות מהארי פוטר? הארי פוטר היו סרטים ענקיים ופופולרים, אבל הם לא היו הכי פופולרים או הכי ענקיים. שנאמר – שייכנס לפרופורציות.
"משחקי הכוכבים" זה שילוב של "משחקי הרעב" ו"אינטרסטלר"?
אם כן, איך אפשר לראות את זה? תמיד רציתי גרסה של "משחקי הרעב" בחלל.
אני דווקא חשבתי
שזה שילוב של משחקי הכס ומלחמת הכוכבים![!סרקזם!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif" alt="" width="" height="" />)
. בכל מקרה משחקי הרעב היא דוגמה לסדרת סרטים מאד פופולרית ומצליחה שאף אחד לא רואה את השחקנית הראשית שלה כקטניס אוורדין. בניגוד לדניאל רדקליף השם ג'ניפר לורנס גדול בהרבה מהשם קטניס אוורדין וזה כי לורנס היא גם שחקנית מוכשרת וגם אישיות מקסימה מחוץ למסך. ובניגוד אליו ג'ניפר גילמה עוד דמויות שכולן מעולות ואף אחד לא מדבר עליהן בהקשר של קטניס: רוזלין מ- american hustle טיפאני מאופטימיות זה שם המשחק, מיסטיק (אם כי הרבה יותר חיבבתי את הדמות הזאת כשהיא גולמה על ידי רומיין) ועוד. רובטריקים ודמדומים הם דוגמאות פחות טובות כי:
א. סדרות פחות מפורסמות מהארי פוטר.
ב. התואר ערפד עדיין מלווה את שחקני סדרת דמדומים גם לאחר סיומה.
ג. הם שני סדרות סרטים נוראיות וזוועתיות ולכן הם לא דוגמה לכלום.
פטניסון וסטוארט רחוקים מלהיזכר כ"בלה" ו"אדוארד". לסטוארט יש שנה מרשימה עם שלוש הופעות מעורכות מאוד בסרטי אינדי ( מחנה אקס-ריי, העננים של משהו מיילס ועדיין אליס) עם אנשים שצופים שתזכה למועמדות לאוסקר. פטניסון לא מצליח להגיע לאותם הישגים אבל עם סרט מוערך מאוד (הרובר) ששונה לחלוטין מהתדמית שלו ועם הפרסונה הציבורית של שניהם שדי מלגלגת על דימדומים (לטובה או לרעה, כמו שהוכיח הויכוח הארוך שניהלנו בזמנו) הם הצליחו להשתחרר.
שייה להבאף הצליח לגרום לאנשים בעיקר לשכוח שהוא שחקן ולהיזכר בו רק כתור בדיחה לא מוצלחת. מייגן פוקס לא הצליחה למצב את עצמה מעבר לממתק עיניים.
אבל,כן, אף אחד מהם לא נתקע בתוך הזיכיון שלהם. אגב, גם אמה ווטסון השתחררה בקלות מהרמיוני שלה ועוברת בקלילות בין תפקידים בלי שאנשים יצעקו הרמיוני. רק רדקליף עוד קצת תקוע בעיני הציבור. (בלחש בלחש שאף אחד לא יישמע: זה בגלל שהוא שחקן לא משהו(בקולנוע. לא יודע לגבי תיאטרון))
אני ממש לא מסכימה
בתור התחלה, כוכבי רובוטריקים לא קשורים לדיון לדעתי, כי הבעייתיות הזו קוראת כשמדובר תפקיד הפריצה של אותו כוכב (מה שסביר לקרות כשהסרט מדבר על בני 11-16). גם בנוגע לאמה ווטסון – אנשים בהחלט ממשיכים לצעוק הרמיוני בכל תפקיד מחדש (לדוגמא), ואפילו היא כינתה את עצמה "that harry potter girl" כשנאמה באו"ם.
והיא אפילו לא הייתה -ה-דמות -ה-ראשית בסדרה.
את לא מסכימה.. עם מה?
כל מה שאמרת נכון. איפה זה סותר משהו שאמרתי?
לצערי לא
זה שילוב של "משחקי למות מרעב" ו"רוקדים עם כוכבים", כאשר כל פעם בא סלב דרג ב' חדש ויוצר בתקציב מוגבל פארודיה על סרט חדש עם הופעת אורח של כרמן אלקטרה.
אני בספק אם הוא התכוון לזה מילולית.
לדעתי הוא בסך הכל בא להגיד שכן, קשה להאמין שהוא ישחק בסדרה שתשחזר את ההצלחה של הארי פוטר – אבל בעיקר כי יש ממש ממש מעט סדרות כאלו.
אבל לגלות שג'וזף הלר אמר את זה קודם זה אכן אכזבה, מאד התלהבתי מהציטוט.
אני מודה שאני לא מספיק רואה ראיונות איתו בשביל לדעת מה מידת הענווה והפרופורציות שלו, כנראה שאת צודקת.
השחקנים של רובוטריקים, דמדומים, וכל השאר
הרבה פחות מפורסמים מהארי פוטר. זו עובדה.
הארי פוטר, לא סדרת הספרים אלא הדמות, הרבה יותר מפורסמת מכל דמות אחרת בספרות המודרנית, גם הרבה יותר מקטניס או איך שלא קוראים לה. ודניאל רדקליף תמיד ימשיך להיות מזוהה עם הדמות הזו כי אף אחד כנראה לא ישחק במשך זמן רב כל כך דמות אייקונית כל כך. היחיד שאפשר להשוות לו הוא כריסטופר ריב, שלא משנה כמה טוב הוא היה או מה קרה לו, תמיד המשיך להיות מזוהה בתור סופרמן.
*אהם* מארק האמיל *אהם אהם* (ויש עוד הרבה שחקנים שנשארו עם תפקיד אחד לכל החיים שלהם – קארי פישר, מלקולם מקדואל)
בנוסף – השחקנים פחות מפורסמים מהדמות, אין ספק. אבל פחות מפורסמים מרדקליף? אני לא בטוח שיש מדד למדוד את זה, ואינסטקנטיבית אני חושב שלא.
גם מארק המיל לא משתווה לסלבריטאות של הארי פוטר.
גם לא לוק סקייווקר. הדמות עצמה היא אייקונית, כמו סופרמן שהזכרתי לפני כן. מותג מזוהה כמו קוקה קולה ונייקי. ודניאל רדקליף, גם אם הוא לא מפורסם, הוא הלוגו של הארי פוטר וכנ"ל כריסטופר ריב. כשאנשים שומעים הארי פוטר, זה הפרצוף שעולה להם לראש, ולהיפך.
אם נייקי תפשוט רגל וחברה אחרת תשתמש בלוגו שלה, כמה זמן ייקח לאנשים להפסיק לחשוב על החברה הראשונה?
אני לא מסכים שרדקליף הוא הלוגו של הארי פוטר
הרבה אנשים שחיבבו את הספר בכלל לא אהבו את הליהוק ואת המשחק של רדקליף ומנסים להרחיק אותו, ולכן הדחיקו אותו ולכן הוא לא עולה להם בראש.
בנוסף, אתה אומר דבר שקשה למדוד. אני באמת לא בטוח שלוק סקייווקר פחות איקוני מהארי פוטר, וזה נשמע לי כמו טענה מוזרה לזרוק לאוויר בלי סוג של הוכחה.
בנוסף – כריסטופר ריב, בטח בימינו, רחוק מלהיות הלוגו של סופרמן. סופרמן הוא הלוגו של סופרמן.
גוגל באנגלית-
לוק סקייווקר: 857 אלף תוצאות
הארי פוטר: 23.8 מיליון תוצאות
סופרמן: 17 מיליון תוצאות
כמה ליגות מעל. גם מי שלא אהב את הליהוק, היה צריך לראות את הפרצוף של רדקליף בכל דבר שקשור להארי פוטר.
כריסטופר ריב הוא דוגמא למי שלא כל כך הצליח להתרחק מהדמות הכל כך מזוהה איתו. וגם הוא לא ממש הצליח.
מצד שני, מלחמת כוכבים – 299 מיליון תוצאות. (בנוסף להארי פוטר יצא לי 170 מיליון ולא 23 מיליון)
ועוד קצת:
סופרמן אצלי יצא 160 מיליון
דמדומים? 249 מיליון. (למרות שראוי לציין – בטח חלק נכבד מהעמודים קשורים לזמן ביום ולא לסדרה.)
רובוטריקים? 144 מיליון.
מה זה מוכיח? לא הרבה, בעיקר שגוגל לא מדד טוב לבדוק את זה.
לא משנה מה התוצאות יצאו אצלך, כי מה שחיפשת לא קשור לוויכוח.
רובוטריקים הוא לא דמות. גם לא דמדומים. בטח ובטח שלא מלחמת הכוכבים. הארי פוטר הוא דמות, מותג. והפנים שלו הם של דניאל רדקליף. אותו דבר בעשורים הראשונים ליציאת סופרמן עם כריסטופר ריב.
אני לא מבין מה הוויכוח פה בכלל.
הארי פוטר הוא לא רק דמות אבל – הוא גם שם הסדרה. לכן תוצאות החיפוש שלו לא מצביעות כמה הוא יותר פופולרי מהדמוית האחרות. וכן, אם דמדומים ומלחמת כוכבים יותר מוכרות כתור סדרות מהארי פוטר אז בהכרח בלה, אדוארד,לוק, ליה ושות' יותר מוכרים מהארי פוטר.
אבל עוד פעם – חיפוש בגוגל פשוט לא אומר כלום. הוא מראה כמה דפים יש, וזה לא בדיוק הוכחה אמפירית לכאן או לכאן.
איך תוכיח לי שפיסטוק לא יותר מזוהה בעולם מסופרמן?
אם יש לך דרך להוכיח את זה, נסה את אותה ההוכחה על הדוגמאות למעלה.
אם אין לך, שאל כל אדם שאתה פוגש היום אם הם יודעים מי זה הארי פוטר/סופרמן/לוק סקייווקר/קטניס. תדאג שיהיו לך 3 ילדים מתחת לגיל 10, ו-3 אנשים מעל גיל 70. מי אתה חושב יהיה יותר מוכר?
בגלל שהסדרה קרויה על שם דמות, אנשים אוטומטית יחשבו על פרצוף לשייך למותג הזה. והפרצוף הוא דניאל רדקליף. כמה זמן לקח לשון קונרי להשתחרר מג'יימס בונד?
אתה אומר הרבה דברים.
כותרת – זה בדיוק מה שאני אומר – אין דרך נורמלית להוכיח את זה. בלתי אפשרי לקבוע שמשהו יותר מוכר ממישהו אחר בלי מחקר וסקרים מקיפים.
3 מתחת לגיל 10 ו3 מעל גיל 70? סופרמן, בקלות. הארי פוטר ולוק באותה מידה, לדעתי.
עוד פעם – לא מסכים. היה פרצוף להארי פוטר בזכות איורים לספרים לפני רדקליף.
אני חייב להגיד שבשלב הזה אני לא ממש בטוח מה הדיון.
אני מסכים שרדקליף קלוע בתוך הארי פוטר (אם לשם כיוונת בדוגמה של בונד/קונרי).
אני לא מסכים עם הטענה שלו שאין סרטים גדולים כמו הארי פוטר שבתוכם שחקנים מפורסמים.
(אגב, אני מוכן לקבל שהארי פוטר הוא הדמות הספרותית שהיא יותר פופולרית מקטניס ושות' – אבל לא שהארי פוטר הוא הדמות הקולנועית שיותר פופולרית מאדוארד, ושות')
ולחיבור שתי הטענות יחדיו – אני לא חושב שהסיבה שרדקליף תקוע כהארי זה בגלל הפופולריות העצומה של הארי פוטר, אלא בגלל שהוא פשוט שחקן לא משהו שלא מצליח לשכנע אנשים שהוא יותר מהארי פוטר (בקולנוע, לפחות). הרי אמה ווטסון הייתה לצידו לכל הסרטים ואותה שיחררו מכבלי הרמיוני יותר בנוחות.
לא יודע מה איתך, כשאני רואה את הטריילר של המבול, ישר עולה לי בראש השאלה: "רגע, מה הרמיוני עושה פה?!"
אולי אם אראה את הסרט אצליח יותר לקבל את העובדה שזאת ביתו המאומצת של נוח ולא הרמיוני, שבעזרת מחולל זמן והמון סבלנות, חזרה לימי המבול.
מה שכן, היא יכולה בעזרת איפור ותסרוקות, להיראות כל כך שונה מהרמיוני שאף אחד לא מקשר.
גם בנאום הפמיניסטי - הנפלאה -
שאמה ווטסון נשאה באו"ם היא אמרה בין היתר "You might be thinking who is this Harry Potter girl? And what is she doing up on stage at the UN?".
גם אם ווטסון מצליחה להיות מוכרת עבור עוד תפקידים לעומת רדקליף, עדיין ייקח לה המון זמן והמון עבודה להתנער מהרמיוני, אם בכלל.
נניח, מעניין אותי לדעת כמה זמן לקח להריסון פורד להיות מוכר שלא כ"האן סולו", או שון קונרי לא כ"ג'יימס בונד". כי אלה דוגמאות לשחקנים מצליחים שזכורים הרבה יותר מאשר תפקיד אלמותי אחד. אולי זה כי שניהם שיחקו יחד באינדאנה ג'ונס?![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
אז לא?
לא יודע, לי נוצר הרושם שעל ווטסון לא תירשם פיסקה כמו הפיסקה הפותחת של "קרניים" ושבביקורות על בלינג רינג או המבול לא הרבה התייחסו אליה כתור הרמיוני. אולי אני טועה, זה קרה בעבר לא פעם.
הרמיוני זה לא title role.
התפקיד שלה לא נמצא בכותרת של הסרט, ולא כולם מכירים את השם שלה.
גם אנשים שמעולם לא ראו את הסרט יודעים שיש סרט כזה שנקרא הארי פוטר ושהוא שיחק אותו.
כן, אצל הריסון
זה נפתר במהירות ובקלות עם האינדי הראשון.
כדאי רק להזכיר שטרילוגית סטאר וורס שהעלתה את האן סולו לגדולה היתה רק שלושה סרטים, ואינדיאנה ג'ונס יצא מיד אחריהם (אולי אפילו לפני האחרון?).
סאגת הארי פוטר היתה שמונה סרטים, שזה הרבה יותר זמן, ברוטו ונטו כאחד.
הריסון לא ממש שייך למשוואה הזו
כי הוא הגיע מתקופה אחרת, שבה עדיין היו כוכבי קולנוע – תקופה שבה אנשים היו הולכים לראות את הריסון פורד ולא את האן סולו או את אינדיאנה ג'ונס. היו לו לא-מעט סרטים מצליחים *מאוד* מלבד מלחמת הכוכבים ואינדיאנה ג'ונס, חלקם בכלל לא סרטי אקשן ("בחזקת חף מפשע" ו-"בנוגע להנרי" עולים בזיכרון).
נכון שכבר אז היו שחקנים שלא הצליחו לנער מעליהם דמות שהפכה למזוהה איתם, אבל בגדול העידן הזה נשלט על ידי כוכבים שהצליחו גם אחרי שכיכבו בפרנצ'ייז אחד מצליח (ברוס ויליס, למשל. ואני חושב שטום קרוז – אם ללכת על הדוגמה של מי שנחשב הרבה זמן לכוכב הכי גדול בהוליווד – בכלל לא היה מזוהה עם פרנצ'ייז כלשהו).
במקרה נקלעתי לכאן
ואני חייב לציין שלהדיוט כמוני אין מושג מי זה קטניס. לאנשים שאינם חובבי התחום (כמוני), אין מפורסם יותר מהארי פוטר.
לא כשמשכללים גם את הספרים
נכון הוא לא שיחק את הארי פוטר בספרים, אבל המותג "הארי פוטר" הוא הרבה יותר גדול מכל אחד מהמותגים האחרים בדורנו.
בלונדון יש סיורים של "בעקבות הארי פוטר", והספרים נמכרו וקראו בכמויות מטורפות.
תוסיף לזה את העובדה שזה לא סתם תפקיד בסרט – זה התפקיד של הסרט "title role", וששודרו שמונה סרטים שונים שלו עם התפקיד הזה, ושראו אותו גדל ומתבגר בתפקיד הזה – אז לא, זה לא אותו הדבר.
גם אנשים שלא קראו מעולם הארי פוטר ושלא ראו מעולם הארי פוטר מודעים לעובדה שהוא הארי פוטר, בניגוד לשחקנים בדמדומים שאולי יזכרו אותם בתור "האלה מדמדומים", אבל אם לא ראית את הסרט אין לך מושג איזה דמות ספציפית הם שיחקו.
ברובוטריקים הדגש הוא לא על השחקנים ואני בספק גם אם האנשים שכן ראו את הסרטים זוכים יותר מדי מהדמויות האנושיות.
משחקי הרעב – יצאו כולה שני סרטים בינתיים כשבמקביל אליהם היא הוציאה עוד מספר לא קטן של סרטים ואף זכתה באוסקר על תפקיד שונה.
כך שאנחנו לא מדברים לא על אותו סדר גודל של תפקיד ולא על אותו סדר גודל של היסטריה סביב הסרטים.
הסרטים היחידים שיכולים להכנס לאותה הגדרה מבחינת היסטריה (ואפילו יותר מזה) הם באמת הסרטים של מלחמת הכוכבים – וגם מארק המיל עדיין לא הצליח להתגבר לחלוטין על "לוק סקייווקר" – וזה לא היה תפקיד שהוא title role מסרט שמבוסס על ספרים שכולם קראו.
מה הטענה שלך?
אני לא אמרתי שהדמות של הארי פוטר יותר קטנה מדמויות אחרות. אקליפס ציטטה אותו מדבר על הסרטים של הארי פוטר, וכן – יש לא מעט שחקנים כיום שמשחקים בסרטים שגדולים באותה מידה או יותר מהסרטים של הארי פוטר. אולי את רדקליף יזכרו לכמה שניות יותר מאת שאר השחקנים – אבל הסרטים בהחלט גדולים יותר מהארי פוטר. היקום הקולנועי של מארבל, באטמן, ועוד סרטים רבים הם סרטים "גדולים" יותר מהארי פוטר, או לפחות – אפשר להתווכח על כך ולא להגיע למסקנה חד משמעית לכאן או לכאן.
ואנשים שלא אכפת להם מהארי פוטר, ולא ראו מעולם הארי פוטר בהחלט לא מודעים לקיומו של רדקליף.
נראה לי שכולם מתבלבלים, אני לא טוען שום דבר לגבי כמה ולמה רדקליף תקוע כפוטר. אני יוצא כנגד הטענה שלו ש"אף אחד לא היה בסרטים גדולים כמו הארי פוטר".
יש עוד נקודה
דניאל רדקליף (וכמוהו גם אמה ווטסון ורופרד גרינט) החל את קריירת המשחק שלו בהארי פוטר(היה איזה משחק שולי לפני, אבל מי זוכר). במשך 10 שנים הביוגרפיה של רדקליף הסתכמה פחות או יותר בהארי פוטר. זה שונה משחקן שמשחק 10 שנים דמות ראשית בסרטים מצליחים, אך הוא היה מוכר גם לפני הליהוק הזה.
רובי קולטריין לא מתוייג כהאגריד, אך טום פלטון כן מתוייג כדראקו מאלפוי, למרות שמאלפוי והאגריד היו באותה דרגת חשיבות פחות או יותר בסרטי הארי פוטר.
כשבמשך עשור כל המידע על השחקן הוא הדמות האחת אותה הוא מגלם, אנשים מתחילים להרגיש שהוא הדמות והדמות זה הוא. אבל שחקן מוכר, גם עם ישחק במשך עשור את אותה דמות ראשית בסרטים מצליחים, עדיין אנשים יזכרו את מה שהוא שיחק לפני סדרת הסרטים הזאת ולכן לא יבלבלו בינו לבין הדמות.
יש אפילו עוד נקודה
הוא פשוט לא שחקן כזה טוב.
אוקיי, זה נשמע מאוד סובייקטיבי ואני מניח שזה באמת קצת כן אבל:
אין לו את הכריזמה של פורד או ווטסון מצד אחד וגם אין לו את יכולות המשחק של לורנס.
אם זה היה הסרט הראשון שלו אחרי הארי פוטר היה אפשר לקשר הרבה סיבות לכך שזוכרים לו רק את פוטר אבל הוא עשה כמה וכמה סרטים וכולם התפוגגו ואיתם הקשר בין רדקליף להופעות לא פוטריות.
אני לא אומר שהוא עדיין לא יכול למצוא תפקיד ענק שמתאים ליכולות המוגבלות שלו, או לזכות בהכרה כשחקן קול מדהים בעוד עשרים שנם בדרכו של האמיל – אבל בכל מקום שראיתי אותו מאז (ובתוך) הארי פוטר הוא פשוט אף פעם לא עשה רושם של שחקן מעניין, והסיבה הזאת תורמת לא מעט (כמו הרבה סיבות שצוינו פה ואני מסכים איתן – הגודל של הסרטים של הארי פוטר, העובדה שהוא התחיל את קריירת הקולנוע שלו עם הארי פוטר) לסיבה שהוא עדיין "הארי פוטר" בעיני הציבור ולא כוכב קולנוע בפני עצמו או שחקן קולנוע בפני עצמו.
אם כבר כמה דניאל רדקליף הוא אחלה,
אז שווה להזכיר את התעלול שהוא עשה לצלמי הפאפרצי בניו יורק, אם כי אני לא יודע אם הוא היה הראשון.
בכל מקרה, במשך החודשים הראשונים שלו כאן, דניאל היה תמיד שם את אותו ז'קט וחובש כובע בייסבול שחור כאשר היה יוצא לציבור. את התמונות הראשונות מגזיני הרכילות שמחו לקנות, אבל ככל שעבר הזמן הצילומים נראו כאילו נלקחו באותו יום ולא עניינו אף אחד. כעבור כמה זמן הצלמים התייאשו, כי אף מגזין לא רצה לקנות אותם, והלכו לחפש מישהו אחר.
שני דברים שיוכלו לעזור לו
1. אם הוא ישיג מועמדות לאוסקר על השחקן (ואם הוא יזכה – אז עוד יותר).
2. אם הוא ישחק בשובר קופות גדול.
3. אם הוא ישחק את אותה דמות בסדרת סרטים במשך הרבה שנים (יש איזה גיבור על פנוי?)
מועמדות לאוסקר תשדרג את מעמדו, משום שעד היום הוא מעולם לא היה מועמד לאוסקר (אפילו לא כהארי פוטר). שובר קופות הוא לא עשה כלל מאז הארי פוטר, כך שהסרטים הידועים בציבור הרחב שהוא שיחק בהם הם עדיין סרטי הארי פוטר, כנ"ל לגבי סדרת סרטים: עם הארי פוטר הוא החזיק עשר שנים ושמונה סרטים ועם יתר הדמויות הוא החזיק סרט אחד בלבד.
סרט מטומטם
הרעיון של אנשים שמתוודים בסביבת הקרניים הוא דווקא מעניין, אבל המשך הסרט הופך
למטומטם יותר ויותר, כשלקראת הסוף פתאום מתברר שכל הדמוייות בסרט הן פסיכופתיות,
והסרט מחליט להפוך לסרט פנטזיה, ולא אחד טוב.
נשמע כמו 'נעלמת' רק עם קרניים.
(ל"ת)
סרט נחמד סהכ למרות שזהות הרוצח היתה ברורה בערך מהרגע שראינו אותה.חבל שהוא לוקח את עצמו ברגעים מסוימים קצת יותר מדי ברצינות.
סתם סרט
באמת שאין יותר מה להגיד עליו. לא מצחיק מדי, לא דרמטי מדי (בטח שלא מותח).
לא טוב ולא רע. באמת שהרבה זמו לא ראיתי סרט כל כך… בינוני.
מזכיר לי סדרה שהיתה פעם
עם דרק ג'קובי. הוא היה איש נורא נורא טוב עד שהתחילו לצמוח לו כנפיים של מלאך. הוא נבהל והחליט לנטרל את זה באמצעות קצת מגיה שחורה, ואכן הכנפיים נעלמו אבל צמחו לו קרניים. ככה במהלך הסדרה (הקצרה) הוא התנדנד בין כנפיים לקרניים עד שהכריע לטובת הכנפיים, נתן להן לצמוח עד הסוף ובסצינת הסיום עף לעבר השקיעה.
(באמת, כל מילה).
אולי כרונולוגית הסרט הזה קודם להארי פוטר.
זה די מסביר את הצלקת במצח.
העלילה מבוססת על ספר שכתב הבן של....
סטיבן קינג!
ולצערי הוא לא קיבל שמץ מהכישרון של אבא שלו.
מהספרים של סטיבן קינג נעשו יצירות מופת כמו חומות של תקווה, המייל הירוק, קארי, הניצוץ…
הבן שלו עשה את קרניים
זה לא הוגן.
הספר קרניים נהדר (לטעמי וזה). איך זה אשמת היל ששחתו את הספר שלו בצורה כל כך יסודית? (למשל – הפיסקה לפני אחרונה בביקורת מתלוננת על משהו שלא קיים לחלוטין בספר – תעלומת הפשע נפתרת בתחילת הספר ולא מוצגת כטוויסט או שום דבר שדומה לכך בספר).
בנוסף, גם מקינג יצאו לא מעט סרטים מחורבנים.
וספרים מחורבנים, יש לציין.
(ל"ת)
שחטו* , כמובן.
(ל"ת)
אויש, עשו מזה סרט? למה?
איזה ספר רע, בחיי. כל הדמויות רעות ועלובות עד העצם, הכל נורא אפל ומתובל בהתבכיינות בלתי פוסקת, ואת הפלאשבקים הארוכים והמשממימים נשמע שהסרט לקח במדיוק מהמקור. חבל שהעיבוד בוחר להיות כל כך נאמן, כי הרעיון מגניב ממש. זה ספר שזועק לאיזה עיבוד "בהשראת". מה קרה, הוליווד, *עכשיו* נזכרים להיות נאמנים לחומר המקור?
מעניין להשוות את התגובה הזאת לתגובה של קרקר כפול
אחד טוען שהספר נהדר אבל הסרט לא נאמן אליו ולכן הסרט גרוע, והשני טוען שהספר גרוע והסרט נאמן לספר ולכן הוא גרוע.
חתיחת סתירה. (למרות שבסוף כולם מסכימים שהסרט גרוע)
מלבד הטענה שהספר גרוע
אני חושב שאפשר ליישב את זה – אני מדבר על חוסר הנאמנות בכך שהפכו משהו שלא היה תעלומה לתעלומה כולל טוויסט. היא מדברת על הפלאשבקים, שאני מסכים שבסרט היו מאוד גרועים ובספר היו פחות טובים מהעלילה הראשית.
בנוסף, היא לא ראתה את הסרט ואני כן אז אני צודק מוהאהאהאהא.
(אגב – התבכיינות? אפל? יש לנו תחושות שונות מאוד לגבי הספר הזה)
ואם לפרט קצת:
הסרט יחסית נאמן לעלילה של הספר, פרט לנקודה שציינתי. זאת לא נקודה שולית בכלל, והיא משנה המון מהיחסים והדמויות בסרט (בעיקר אחיו של איגי) אבל פרט לזה רוב הסרט מתנהל בצורה דומה יחסית לספר, פרט לכך שהוא לא מצליח לקלוע לטון החד שלו, לאופטימיות האפלה שלו או בערך לכל דבר שעשה את הספר מעניין.
כלומר, יש נאמנות מסויימת לספר – אבל לא איפה שצריך.
זה נראה כאילו הכח של איג הוא להיות הדמות הראשית בקווסט.
(ל"ת)
מה לעזאזל...
הסרט מוקרן ב"יס פלאנט" רק בהקרנות חצות. בסינמה סיטי "יצאו לארג'ים" ושמו גם ב 20:30 פה ושם. נראה שהם הביאו לפה את הסרט, אבל לא באמת רצו שיראו אותו. ממש כאילו שמו עליו…..גלימת היעלמות.
בטח זה כדי שלא יבואו ילדים או נוער לסרט
(ל"ת)
בעצם, לגבי נוער, זה דווקא השעות בהם הם מבלים...
(ל"ת)
סרטי אימה, כמו שדורון כתב בעמוד אחר כאן, לא ממש זוכים ליחס אוהד מצד המפיצים בארץ
(ל"ת)
דורון - אתה מצחיק אותי כל כך! מת על הביקורות שלך.
ענק.
ומסכים לגבי הסרט לגמרי.
Pleased to meet you, hope you guessed my name
לא מבין למה בתי הקולנוע קברו את הפנינה הזאת באמצע הלילה בעוד שסרטים מעליבי-אינטלגנציה למיניהם מוקרנים כמה פעמים ביום. התלבטתי אם לטרוח לצפות בזה באמצע הלילה, ואני שמח שעשיתי את זה.
דבר ראשון, קצת מפתיע אותי שהביקורת הזאת מתייחסת לסרט באותה טבעיות שבה האנשים מתייחסים לקרניים של רדקליף. ציפיתי פחות ל"יום אחד הארי פוטר מתעורר…" ויותר "מה…איך…וואט דה פ…הא?!". לפחות ככה הרגשתי כשהוא נגמר. הסרט הכי ביזארי שראיתי השנה, ולא נראה לי שמשהו יעבור אותו בחודש וחצי שנשאר ממנה.
בזמן הצפייה חשבתי על מה שאמרת בפישקאסט שבכל סרט ארוך יש סרט קצר מעולה. לדעתי הקטעים הקאמפיים עם הקרניים והוידויים של אנשים היו נהדרים. אם היו עושים מזה סרט קצר – מישהו שמגלה שצומחות לו קרניים שגורמות לאנשים להתוודות בפניו על דברים והוא משתמש בזה כדי לפתור איזו תעלומה (לא בהכרח רצח) – זה היה יכול להיות ממש אדיר. אבל כמו שאמרת, במקום זה הסרט משחק אותה עמוק ומותח ותוקע הרבה סימבוליזם תנ"כי ששלטי ניאון פחות בולטים ממנו.
לדעתי זה סרט נחמד. מאוד, מאוד ביזארי, אבל נחמד. יש בו קטעים יבשים פה ושם, אבל הקטעים הקאמפיים בהחלט מבדרים. הסצינה שבה לי פורץ בצחוק אחרי שהוא יורה לשוטר בראש כל-כך פאקינג פרייסלס. נראה לי זו הייתה תגובה טבעית של השחקן והבמאי אמר "פאק איט, נשים את זה. גם ככה הסרט הזה מוזר לאללה".
אלכסנדר אג'ה, על מה לעזאזל חשבת?
האם אבדו סופית ימייך כבמאי אימה מצוין? :(
תכלס אחלה סרט
אני חושבת שדניאל רדקליף עשה עבודה טובה עם המבטא, והמשחק שלו די תפור על הדמות והייתי רוצה לראות אותו בעוד תפקידים כאלה.
הסרט הזה הוא מהסרטים שמרוב שהוא הזוי זה מצחיק וממש כיף לראות, נכון שזה היה ברור כבר מההתחלה מי הרוצח אבל זה לא פגע לי בהנאה באיזשהו אופן.
סרט מצויין לעביר איתו את הזמן.