אם מישהו באולפני דרימוורקס היה מאמין שהם יעשו סרט המשך ל"הדרקון הראשון שלי", הם לא היו קוראים לסרט "הדרקון הראשון שלי". גם לא "איך לאמן את הדרקון שלך", שמו של הסרט במקור. שניהם לא שמות שעובדים טוב עם המשכים. בעברית, אין צופה שלא אמר "רגע, אז זה לא הדרקון השני שלי?", ובאנגלית, שני סרטים כבר עברנו ובעצם עדיין לא שמענו מילה אחת על דרכים מומלצות לאימון דרקונים. הטעיה בפרסום, זה מה שזה. בניגוד לכל כך הרבה סרטים אחרים בימינו, "הדרקון הראשון שלי" לא תוכנן מראש כסדרה – זה היה סרט עם סיפור טוב, תסריט מהודק ועיצובים מופרעים.
ובכל זאת, סרט ההמשך הגיע. ומכיוון שהסרט הראשון היה כל כך שלם וסגור, בלי קצוות פרומים, על הסרט השני הוטלה המשימה להרחיב את העולם, למצוא אויבים חדשים להילחם בהם ודברים חדשים להגן עליהם. וזה בדיוק מה שקורה ב"הדרקון הראשון שלי 2". הפעם ברור לגמרי שהסרט נבנה מראש כפרק בסדרה, ושהוא מהווה הכנה לדרקון השלישי שלי, ואולי גם לדרקונים רביעי וחמישי, תלוי בהכנסות. הנער הויקינג היקאפ עדיין כאן – מבוגר יותר בחמש שנים, עם הדרקון טות'לס (או שום-שן בגירסה העברית) וכל משפחתו וחבריו הויקינגים רוכבי הדרקונים. וגם דמויות חדשות ודרקונים חדשים.
לא מפתיע לגלות שהדבר הטוב ביותר ב"הדרקון הראשון שלי 2" הוא הדרקונים. יש בסרט הרבה יותר סוגי דרקונים מבסרט הקודם – דרקונים במבחר זנים, צבעים, סוגים וגדלים, מסמול ועד אקסטרה אקסטרה אקסטרה לארג'. הדרקונים של הסרט הם תענוג של אנימציה. הם מעוצבים באופן מופרע ונהדר: יש דרקונים שנראים כמו ינשוף משולב עם כלב ומתנהגים כמו חתול, ודרקונים שהם אריה תניני עם גינונים של ציפור. לכל אחד מהם צורת תנועה והתנהגות משלו. כששני אנשים מדברים בסרט, בדרך כלל אפשר לראות ברקע דרקון או שניים רבים, או משחקים, או אוכלים, או עושים פרצופים משונים זה לזה, בהמון התנהגויות קטנות שמשום מה נראות מאוד מוכרות, בעיקר למי שמשכן אצלו בבית חתול, כלב או ינשוף. רוב הזמן, הדרקונים מעניינים הרבה יותר מבני האדם. סצינות הטיסה – בדיוק כמו בסרט הראשון – נפלאות (אני חושב שהן היו עשויות אפילו להצדיק צפיה בתלת-מימד, לו רק היה אפשר למצוא הקרנת תלת-מימד באיכות סבירה – אבל הקרנת התלת שבה הייתי היתה אפלה מדי ומעצבנת. אז עדיף, כרגיל, לא לקחת סיכון וללכת על דו). יש גם סצינות קרב מרובה-דרקונים ענקיות ויפהפיות. שווה לצפות בסרט בשביל הדרקונים.
חבל רק שלא שווה לצפות בו בשביל העלילה. מכירים את זה שבסרטי פנטזיה יש בדרך כלל איזה רע שמנסה להשתלט על העולם, ואז הטובים נלחמים בו? אז זהו. זאת העלילה. הניסיון לפתח את "הדרקון הראשון שלי" הראשון ולהפוך אותו לסדרת פנטזיה נעשה באופן הכי סטנדרטי שאפשר. יש נבל, שנראה ונשמע בדיוק כמו נבל פנטזיה גנרי, עם מוטיבציה שגרתית ושאיפות שגרתיות. אפילו השם שלו שגרתי: דראגו. לא יכולתי לחשוב על שם נדוש יותר לנבל בסרט עם דרקונים גם אם הייתי מתאמץ. בדרך קורים כל מיני דברים שקורים בדרך כלל בפרקים אמצעיים של טרילוגיות: מישהו מתאהב, מישהו לומד משהו חדש על עצמו, מישהו מגלה משהו מפתיע על הוריו, ודמות כלשהי תצטרך לסיים את הסרט מתה, או לכל הפחות קפואה בקרבונייט, כדי להראות שהמצב הפעם באמת רציני.
ואפילו זה לא חייב להיות רע. פנטזיה גנרית יכולה להיות כיפית. אבל כאן זה לא נראה כאילו כתבו לסרט סיפור, אלא רק ציינו את הנקודות העיקריות בנוסחה ואז חיברו בינהם בקוים גסים. בדרך אל הסוף השגרתי, הסרט שוכח להיות הגיוני או עקבי. אנשים ודרקונים מופיעים פתאום, על פי צרכי העלילה, במקומות שאין שום סיבה שיהיו בהם (יש סצינה שבה אחת הדמויות זועקת "קדימה, יוצאים לדרך אל מקום כלשהו!" והסצינה הבאה מציגה אותה ואת כל פמליתה מגיעים למקום שונה לחלוטין, ללא כל הסבר). העולם של הסרט הוא כביכול רחב ידיים, ומשתרע על פני מאות קילומטרים מרובעים, אבל על פי האופן שבו הדמויות כל הזמן נתקלות זו בזו, הוא למעשה בגודל של מעלית. כל דמות בסרט יכולה להיות מוצגת כבאד-אס בלתי מנוצחת בסצינה אחת, ולהפוך לחסרת ישע לחלוטין בסצינה הבאה. מאכזבת במיוחד אסטריד, שבסרט הראשון הוצגה כמשקיענית, חזקה וטובה יותר מהיקאפ בכל דבר – וכאן שוקעת לתפקיד בת הזוג הלא ממש חשובה של הגיבור. כי הרי הכל פה סובב סביב הגיבור. אפשר לקרוא לזה "סינדרום הארי פוטר": כל דמות, כל התרחשות, כל דבר שקורה בעולם הזה חייב להיות קשור ישירות להיקאפ ולטות'לס. יש כל כך הרבה דמויות מגניבות בעולם הדרקונים, וכולן רק עושות קולות רקע ומפנות מקום להיקאפ כדי להציל את היום.
"הדרקון הראשון שלי 2" הוא סרט יפה, מעוצב היטב, מונפש נהדר ומאכזב נורא. לא הייתי קורא לו סרט רע – זה סרט קיץ, ועלילה גנרית היא חלק מהטריטוריה – אבל הוא אפילו לא מתקרב לסביבה של הסרט הראשון המצוין, ובניכוי הדרקונים, אין פה כלום חוץ משיגרה.
פורסם במקור בוואלה
איזה באסה...
זה אחד הסרטים הקיץ שיותר ציפיתי להם.
כולי תקווה שכוכב הקופים לא יאכזב
כגודל הציפיות
ראיתי את הבקרוב, נראה מבטיח, גם את הדקות הראשונות דרך הapple tv.
טוב, עכשיו לפחות אין מצב שאתאכזב בקולנוע.
הפעם רד פיש, אתה בדעת מיעוט, ממש מיעוט.
כמעט כל הביקורות של הסרט שנתקלתי בהם עד עכשיו היללו ושיבחו אותו מאוד.
בעגבניות רקובות הוא קיבל 92% ביקורות חיוביות. מדובר בהישג אדיר לדרימוורקס.
הסרט ממוקם במקום השלישי מבין כל סרטי דרימוורקס עד היום (ויש הרבה כאלה) מבחינת הביקורות (המקום הראשון, אגב, הוא הדרקון הראשון שלי 1).
אתה מודע לכך
שפישלר לא תמיד חושב כמו כמעט כול הביקורות של הסרט, כן?
אני מודע, כמובן
רק כתבתי את זה לצורך הפרספקטיבה. יש כאלה שעשויים להסיק מפה שמדובר בסרט כושל. לצורך כך אני מזכיר שמדובר בסרט שכמעט כל הביקורות היללו אותו ודורון פישלר שייך לאחוז הקטן מאוד שלא.
אי אפשר להסיק את זה מציון העגבניות
אם הייתי צריך לתרגם את הביקורת של פישלר לעגבניה טריה/רקובה, אני מניח שהייתי מתרגם אותו לעגבניה טריה – הוא בהחלט ממליץ על הסרט, ומאוכזב ממנו רק בהשוואה לסרט המקורי (אולי הוא לא יסכים איתי). יש הרבה מאוד סרטים שאחוז העגבניות הגבוה שלהם מורכב מהרבה ביקורות חיוביות אבל מהוססות.
בשביל זה יש ציון ממוצע וגם על פיו הסרט נחשב הצלחה גדולה
הציון הממוצע של הסרט הוא 7.7 (מתוך 10), בעוד והסרט הראשון קיבל 7.9. לא רחוק בכלל.
רק לשם השוואה, לשבור את הקרח המהולל קיבל בדיוק את אותו דירוג, 7.7
דבר נוסף, באתר של עגבניות רקובות אפשר לראות חוות דעת כללית שמייצגת את ההסכמה הרחבה בין הביקורות. וזאת חוות הדעת הכללית של המבקרים על הדרקון 2:
Exciting, emotionally resonant, and beautifully animated, How to Train Your Dragon 2 builds on its predecessor's successes just the way a sequel should.
אל תדאג. לפרוזן יש שישים ביקורות יותר מהדרקון 2.
אז אל תדאג, עד שתוכל להשוות אותו לפרוזן הציון שלו ירד.
או יעלה
זו גם אופציה, אל תשכח
כן, אבל...
זה לא קורה בדרך כלל. הרוב המוחלט של הסרטים מתחיל גבוה ואז יורד.
אבל כמובן צריך לזכור שאת רוב הביקורות הוא כבר קיבל
כך שגם אם הוא ירד, זה לא יהיה בהרבה. אז אולי זה לא יהיה בדיוק כמו לשבור את הקרח, אבל זה בטוח לא יהיה רחוק מדי ממנו.
תמיד אני מופתעת מחדש שהטעם שלנו כ"כ דומה
וזה די חבל, כי הסרט הראשון היה מעולה.
(ובהמשך לכותרת, מבחינתי אם כתבת על סרט שהוא חובה, אז הוא חובה. ולהפך. תודה!)
כמה דברים
ברמה העקרונית, גם אני חושב שהסרט הזה פחות טוב מהראשון בסדרה. אבל לא בדיוק מהסיבות שאותן מנית. אגיע לזה בהמשך.
יש אמירה אחת בביקורת שלך שאני לא מסכים איתה, והיא שהסרט לא תוכנן מראש כסדרה. אין לי הוכחה לכך שהוא כן תוכנן, אבל אני מאמין שהאולפן חשב על האופציה שהסרט יצליח מספיק כדי להצדיק המשכים. מה גם שהסרט הראשון מבוסס (באופן חופשי למדי) על סדרת ספרים שמוציאה ספר בכל שנה מאז 2003. אז הקונספט של סדרת סרטים מעולם לא הייתה מופרכת בהקשר של הדרקון.
מישהו אמר פעם (ואני אוהב לצטט אותו) שברגע שיוצא המשך לסרט מסוים, הוא מפסיק להיות סרט והופך לסדרת טלוויזיה. זה נכון, אין בכך כל חדש והמגמה הזו מתגברת כל הזמן. רק שבמקרה הספציפי הזה, הסרט לא הפך לסדרה ברגע שיצא הסרט השני אלא הרבה לפני כן: כבר במהדורה הביתית של הסרט הראשון נכלל סרט בונוס קצר שהתחיל להרחיב את העולם של הסדרה. שנה לאחר מכן באו בעקבותיו שני קצרים נוספים וב-2012 התחילה לרוץ הסדרה שמבוססת על הסרט. בניגוד לסדרות אחרות שמבוססות על סרטים ולוקחות לעצמן כל מיני חרויות בעיבוד הסיפור למסך הקטן, היה כאן דווקא משהו מקורי: הסדרה השבועית כוללת את אותן הדמויות ומתחילה מיד לאחר שמסתיים הסרט – המשך ישיר. כך שהפרנשייז הזה גדל והתפתח הרבה לפני שהגיע הפרק השני בסדרה הקולנועית. הסדרה, למי שמתעניין, לא רעה בכלל וממלאת את הפער שבין הסרט הראשון לשני. אני עכשיו בעיצומה של העונה השנייה ונהנה ממנה מאוד.
יש כמה דברים בבחירות שהיוצרים עשו שמרגישים לי יוצאי דופן עבור סרט המשך בסדרה שבגדול מיועדת לילדים. העובדה שהסרט השני מתרחש 5 שנים לאחר הראשון, כשבני הנוער הם כבר אנשים צעירים היא לא דבר מובן מאליו כלל וכלל. כמעט בכל פרנשייז ובעיקר באנימציה, הגיל של הגיבורים והסטטוס שלהם בעולם שבו הכל מתרחש, נשארים קבועים לאורך הסדרה. כאן יש סיפור בהמשכים וזה ניכר כבר בתחילת הסרט, בסצינת הטיסה הראשונה של היקאפ וטוט'לס. וכמובן שזה ניכר בספוילר שמתרחש בסוף הסרט ומרמז על הכיוון שהסדרה תיקח בהמשך. אני לא טוען שהפרטים האלה לבדם עושים את הסרט למשהו טוב, אבל יש לי הערכה ליוצרים שמזיזים את הדמויות על לוח המשחק. זו נקודת פתיחה מעניינת יותר וכמובן שאפשר לעשות מזה גם דברים לא טובים.
ביקרת את העובדה שהכל סובב סביב היקאפ ותות'לס ושכל שאר הדמויות סטטיסטים. זה נכון, אבל זו כוונת היוצרים. הסרטים, גם הראשון וגם השני, מתמקדים בשתי הדמויות האלה ובחברות ביניהן. הלב של הסיפור נמצא שם וזו הסיבה שהסרט הראשון הצליח. האם ציפית שהסרט השני יהיה שונה ויהפוך לסרט עם אנסמבל קאסט שבו לכל דמות יש מקום שווה? לא ברור לי למה, אבל הסדרה יכולה לענות על הצורך הזה, אם הוא ישנו. בשונה מהסרטים, היא נותנת הרבה יותר מקום לכל דמויות המשנה ובעיקר לילדים, כשחלק מהפרקים מתמקדים בדמות אחת ומפתחים אותה. מבחינתי זה הגיוני שבסרטים יחזרו להתמקד בשתי הדמויות שעמדו במרכז הסרט.
לסיום, גם אני חושב, כאמור שזה סרט פחות טוב מהראשון. בעיקר כי הוא חסר את אלמנט ההפתעה שהיה בראשון; ההפתעה מכך שסרט אנימציה לילדים (ולא נעשה על ידי פיקסאר) יכול להיות כל כך משעשע, מקסים ונוגע ללב. אין מה לעשות, ציפיות הן דבר שתמיד יוצר עבורי בעיות כשאני מגיע לסרטים. התאכזבתי מהרבה סרטים שהגעתי אליהם במטרה להתלהב, והתלהבתי בטירוך מסרטים שלא ציפיתי לאהוב בכלל כי על הנייר הם נראו לי כמו סתם. אבל אין מה לעשות בקשר לזה. בכל מקרה, הוא לא גדול כמו הראשון אבל הוא סרט מהנה ופרק ראוי בסדרה הזו.
ממה שאני יודעת
אין הרבה קשר בין הסרטים לספרים חוץ מכמה שמות והקונספט של ויקינגים על דרקונים. שום-שן של הספר הוא סתם דרקון גינה עלוב ואשכרה חסר שיניים בגדול של תוכי
אכן כך קראתי, ולכן כתבתי שהוא מבוסס על הספרים באופן חופשי.
המצחיק הוא שהנושא העיקרי של הסרט (היריבות בין הוויקינגים לדרקונים והידידות האסורה בין היקאפ לדרקון) כלל לא מופיע בספרים
בספרים הוויקינגים חיים בידידות עם דרקונים (ומכאן השם באנגלית, שהולם את הספר אך לא את הסרט).
זה כמו בטירה הנעה של מיאזאקי, שם המלחמה היתה נושא מאוד עיקרי וחשוב בסרט, אך בספר כלל לא הופיע.
ג'יי בארושל עדיין בלתי נסבל לשמיעה?
אם יש משהו שאני לא מבין זה מה גורם לדרימוורקס לשים את הכסף שלהם על בחור שנשמע כמו עורב שמנסה לחקות את סקווידוויד מבובספוג בתור מדבב לדמות ראשית, שהיא בן-אדם רגיל לכל דבר ולא צפרדע, בסרט שלהם.
כן, הקול שלו עדיין די מעצבן
(ל"ת)
אם זה מפריע, תצפו בגירסא המדובבת
שם זה ניב פטל והוא לא רע בכלל
הוא באמת סרט פחות טוב מהראשון
אבל לא כל כך מאכזב כמו שתיארת. עם כל הגנריות, אני עדיין חושבת שמערכת היחסים בין טות'לס להיקאפ מתפתחת בצורה יפה ומרגשת ועמוקה הרבה יותר ממערכות יחסים סטנדרטיות של "ילד ויצור המחמד שלו". אני כל כך נהנית מהכימיה ביניהם שלא אכפת לי לראות סרט שלם רק על שניהם ושדמויות המשנה מצדי לא יעשו כלום.
מצד שני, יכול להיות שהאנימציה המדהימה כיבתה לי את ההיגיון במוח ובגלל זה כל כך נהניתי, למרות הסיפור הלא ממש מוצלח.
סרט המשך ראוי. לכו לראות!
אני לא חושב שאפשר להתאכזב ממנו. היקאפ וטות'לס הם עדיין דמויות נפלאות והסרט הזה נותן לנו הצצה להיסטוריה המשפחתית של היקאפ. באופן מפתיע זה מוסיף המון נפח רגשי ופיתוח דמויות ועולם לסיפור הזה. הקטעים האלה היו נורא מוצלחים.
הנבל אמנם שגרתי ונטול עומק אבל היו כמה דברים נורא מוצלחים שקשורים אליו ואי אפשר להתעלם מהם:
1. בנייה איטית ומותחת שנעשתה בצורה כמעט מושלמת. הנבל, התוכנית שלו ומה שהוא מייצג נחשפים לנו בהדרגה וזה פשוט עוכר שלווה ומותח.
2. השקפת העולם של הנבל מאיימת להרוס את כל ההישגים של הגיבור מהסרט הראשון וזאת תמיד נקודת מוצא מוצלחת כשעושים המשך ליצירה שתוכננה בהתחלה כיותר עצמאית וסגורה.
וכמובן האנימציה מדהימה. האקשן וקטעי התעופה עשויים נהדר, הסאונדטראק מעולה (נראה אתכם מסרבים לשיר של יונסי מסיגור רוס) ובכללי הסרט פשוט כייפי, אפי וגם די קודר לקראת הסוף בהתאם לטרנד… אבל לא בהכרח לרעה.
סרט המשך טוב מאוד בסך הכל
אני מאוד רוצה לומר ש"הדרקון הראשון שלי 2" הוא סרט לאנשים בוגרים, בעטיפה של סרט מצויר, ואכן בחלקים מסוימים הוא בהחלט כזה, אך – ופה בדיוק עולה הבעייתיות שבו – בחלקים אחרים הוא כמעט ההפך המושלם ונופל בכל השטיקים של סרט אנימציה רגיל לגמרי.
בחשיבה עמוקה יותר, המסרים שהסרט הזה נוגע בהם, זהים כמעט לאלו של "מלך האריות" ואני חושב שהיוצרים לקחו לא-מעט השראה ממנו. זה סרט שמדבר על התבגרות והתמודדות, על מציאת המקום שלך בעולם, להיות מי שאתה וללכת עם האמונה שלך, בדרך שלך. ואם הילדים של היום רואים וגדלים על סרט כזה, העתיד לגמרי בידיים טובות.
מעבר לכך, "הדרקון 2" הוא סרט מאוד מאוד מהנה. הדרקונים כאילו נשלפו מהחלומות שלי בגיל 10, הקרבות הם מה שאני מצפה לראות ב"משחקי הכס" עוד כמה עונות, הסאונדטראק יפהפה והשימוש בו מקורי, יש דרמה, יש אקשן ויש את היקאפ (ג'יי ברושל, שיודע לדבב נפלא) והוא דמות מאוד סימפטית ופשוט תענוג לראות את ההתפתחות המנטלית שהוא עובר במהלך הסיפור. החיבור בינו לבין טות'לס הדרקון שלו מרגש ומפעים, ממש אדם וכלבו.
אמנם, כאן בדיוק עולה החסרון המשמעותי ביותר של היצירה, שאר הדמויות בה, מי-יותר-מי-פחות, לא מצליחות להיות עגולות כמו הגיבור ודי נשארות בשוליים. זה יכל להיות נסלח, אם רק בסרט הראשון הן היו כאלה גם. מכיוון שלא כך הדבר, ובסרט הראשון קווי האישיות של כל אחת מהדמויות ברורים והן כן מתפתחות, קצת מפריע לראות שכאן הן דמויות משנה שנמצאות בסרט רק בשביל הכיף וההומור ולא עוברות אף שינוי, מתחילת הסרט ועד לסופו. העלילה גם היא נוטה לפזרנות יתר ובחצי הראשון של של הסרט, מדלגת מאירוע לאירוע באופן לא עקבי – מהיקאפ, מדלגים לפיראטים ואז שוב היקאפ ופתאום תקיפה ואז סטואיק (ג'רארד באטלר, אבי ההיקאפ) ואז פתאום דמות חדשה נכנסת לעניינים. רצף האירועים יכל להיעשות בצורה חלקה יותר, אך עד אמצע הסרט הוא נעשה בצורה מבולגנת שגרומת לצופה לחשוב – "רגע, אולי הסצנה הזאת היא סתם פילר".
קאליסי הייתה אומרת "עזבו אתכם שטויות ורוצו לראות את 'הדרקון השני שלי'" ואני בטח הייתי מסכים איתה. זה סרט די מטורף, והביקורת הנוקשה שלי כלפיו נובעת רק משום שהסרט הראשון בסדרה היה כל-כך אחיד, מקורי ושונה. זו ללא ספק חוויה אחרת מהסרט הראשון (שגם מתרחשת מבחינה עלילתית 5 שנים אחריו). חוויה גדולה יותר והרפתקנית יותר, לעיתים בוגרת הרבה יותר ולעיתים ילדותית כמו "מכוניות". נכון, יש לו מעידות, אבל הסרט הזה מצליח לרגש, אפילו קצת לזעזע (במובנים של סרט מצויר, כן?) והוא עושה זאת בחן ובסטייל, כמו שרק דרקונים, ויקינגים, היקאפ וזעם-לילי אחד יודעים לעשות. "זוהי ברק…", ואני כבר לא יכול לחכות לחזור אליה ב-2016 לסרט השלישי.
מסכימה לחלוטין!
(ל"ת)
זה בהחלט נכון גם לגבי אסטריד וגם לגבי הדמות השניה,
אבל אני לא בטוח אם זה קשור באופן כלשהו להיותן נשים – זה פשוט הטיפול שהסרט נותן לכל דמות שהיא לא היקאפ וטות'לס.
גם אני ממש התרגשתי מכך
(ל"ת)
דיבוב נהדר.
הסרט הראשון די עיצבן אותי בדיבוב שלו – עבודה לא רעה של השחקנים, אבל מבטא מאוד לא ברור של הדמויות הבוגרות. מצד שני, גם לתת מבטא סקוטי לוויקינגים זו החלטה קצת מוזרה, אז ניחא.
אבל בסרט הזה, שתיים מדמויות המשנה המרכזיות מדובבות בצורה כל-כך, כל-כך טובה, שזה פשוט לא משנה: סטויק (אריה צ'רנר) וואלקה (אודליה מורה מטלון) פשוט נפלאים, גם כל אחד בנפרד, אבל בעיקר, האחד אל מול השניה. כל סצנה בכיכוכם, ואין מספיק כאלו, הייתה מופת של משחק, קולי או מכל סוג אחר.
אגב, גם הדמויות שלהם הן מה שמציל את הסרט הזה מהגנריות שלו, אבל זה כבר סיפור אחר.
בהקשר של דיבוב הדמויות סטויק וואלקה
פרט לעובדה שצ'רנר ומורה מטלון נהדרים, ראוי לציין גם את התרגום לשיר ששרים השניים, שהוא פשוט, קולח וטבעי, ויוצר שיר חמוד לגמרי גם בעברית. דבורה בושרי ושרון כהן עשו כאן עבודה נהדרת בתרגום, גם אם לעתים נראה שלא הייתה מזיקה לטקסט מעט הגהה, כפי שקורה לעתים קרובות מדי ב'אלרום', לצערי.
שיר? בדרקון הראשון שלי 2?
מה, הדמויות פתאום מתחילות לשיר? כמו סרט דיסני? באמת?
לא שירת מחזמר
"או, יש לי רגש אני הולך לשיר את הרגש", שירה כמו שיש בעולם האמתי – שתי דמויות נזכרות בשיר "שלהן" ושרות אותו ביחד.
דווקא סטויק בדיבובו של צ'רנר מאוד הפריע לי בראשון
המבטא כל כך נשמע מלאכותי.
אז הפעם הוא השתפר בקשר למבטא?
לא, הוא השתפר בקשר לדיבוב.
צ'רנר הוא שחקן נהדר, אחרי הכל. המבטא נשאר דבילי.
דוקא המבטא מאוד חביב בעיניי.
הוא הולם את הדמות ומוסיף לה חן. מה שכן – המבטא בהחלט לא נמצא במקור, ולכן הוא לא היה צריך להיות בגרסה העברית. בכל מקרה העניין לא פוגם בחוויית הצפייה – קולו של צ'רנר ערב מאוד, גם עם מבטא.
לסטואיק בהחלט יש מבטא סקוטי גם במקור.
לשאר הדמויות – לא כל כך.
תמיד תהיתי בנוגע לזה
למה יש לו (וגם לשאר המבוגרים בכפר) מבטא סקוטי אבל לנערים יש מבטא אמריקאי?
אני חושבת שקראתי איזה ריאיון שדיבר על זה
אם אני זוכרת נכון, התשובה הייתה שזה נועד להדגיש את פער הדורות – המבוגרים מדברים באופן ארכאי וזר, והילדים נשמעים כמו מתבגרים רגילים ומודרניים. לגרום לקהל (האמריקאי, מן הסתם) להתחבר ולגלות סימפטיה כלפי גיבורני הצעירים והרעננים, בקיצור.
לא ממש.
אלא אם אתה קורא לצרידות וחוסר צלילות מבטא סקוטי.
ב-"Brave" הדמויות מדברות במבטא סקוטי כבד מאוד. ב"דרקון" לשחקני הדמויות המבוגרות בהחלט אין מבטא אמריקאי, אך בהחלט אין להם מבטא סקוטי כבד כמו ב-"Brave". כן, אני יודע שג'רארד באטלר סקוטי, אבל המבטא שלו לא מאוד בולט, מה לעשות. לזה התכוונתי כשאמרתי שהמבטא הכבד (מאוד) בדיבוב העברי אינו נמצא במקור.
גם לא לגובר?
בכל זאת, קרייג פרגוסון.
אולי אתה מדבר על המבטא בסרט החדש, אותו עוד לא ראיתי
אבל בדרקון הראשון הראשון המבטא לדעתי לא היה נשמע אמין ומאוד העיק.
זה לא שיש לי בעיה עם מבטא סקוטי, גם חיים זנאתי (שמדבב את גובר) דיבב במבטא סקוטי אבל זה היה נשמע טבעי ולא העיק בכלל.
טעות ענקית
ג'פרי קצנברג, מנכ"ל דרימוורקס אנימציות, אמר מראש כי זו תהיה טרילוגיה. טעות :)
שאלה למי שראה גם את הסרט וגם את הסדרה:
האם מתייחסים לאירועים/דמויות שהיו בסדרה? למשל ל"מנודים"? או שמתעלמים מהסדרה לחלוטין?
ממה שזכור לי, הבמאי אמר שהסרט לא יהיה קשור בכלל לסדרה.
כמי שראה בינתיים עד אמצע עונה 2
ממה שראיתי ואני זוכר, אין בסרט רפרנסים לאירועים מהסדרה, כנראה כדי לא לבלבל את הצופים שלא ראו גם אותה. אבל אי אפשר להגיד שהוא מתעלם ממנה לגמרי. המקום שבו הדמויות נמצאות כאן הוא מקום אחר מזה שהיו בו בסוף הסרט הראשון ובסדרה יש התפתחויות בכל הדמויות, כך שנקודת הפתיחה של הסרט השני היא תוצאה של דברים שקרו בסדרה (וגם כאלה שלא, כי הסדרה לא מכסה את כל 5 השנים שעברו בין שני הסרטים).
תודה
(ל"ת)
פשוט סרט גדול, טוב בהרבה מהראשון
מרגש מאוד ונוגע ללב (במיוחד בקטעים, אממ, מסוימים), קטעי אקשן מעולים, סיפור עשוי היטב, אפילו ה-3D היה די מוצלח, ולמרות שיש בו יחסית פחות קטעים קומיים הוא עדיין מעולה. מבחינתי, אחד הסרטים הטובים של 2014.
מבחינה עלילתית - אין ספק, הוא פחות טוב מהראשון.
אחרים כבר הצביעו על כל הדברים שפחות טובים בו, אבל אני חושבת שמה שעבד עבורי הכי הרבה זה העולם המקסים שהסרטים יצרו. הדרקונים היו נהדרים, צבעוניים ומעניינים. הנופים היו מעניינים וסצינות הטיסות היו כל כך כיפיות.
גם מערכת היחסים של היקאפ וטות'לס היתה נהדרת.
בסך הכל נהנתי מהסרט, גם אם הוא פחות טוב מהראשון. זה בעיקר תודות למה שמסביב.
זו לא הייתה הקסדה של אמא שלו
אבא של היקאפ אמר שזה מה שנשאר מחזיית המגן שלה (בסרט הראשון).