ביקורת: משחקי הרעב

בעתיד, אנשים יישלחו לג'ונגל לתכנית טלויזיה סאדיסטית שבה הם נאבקים לשרוד ותוקעים זה לזה סכינים בגב. לא, רגע, זה ההווה

הצרחות התחילו כשעלה על המסך הלוגו של חברת ההפקה. הן התחדשו עם הכתובית הראשונה ‏על המסך, ועלו שוב עם שם הסרט, ובכל פעם שהופיעה לראשונה דמות כלשהי. האולם היה מלא ‏וגדוש בילדים, רובם כנראה מכירים את הספר בעל פה, לא ישנו בלילה מרוב התרגשות לקראת ‏הסרט, והביעו את הערכתם הכנה באמצעות צרחות. זה היה ב"דמדומים" האחרון. וזה קרה שוב ‏ב"משחקי הרעב" – אלא הפעם היה מוזר, ומרענן, לגלות שלצד כל הצווחות האלה יש גם סרט ‏ששווה לראות.‏

לאלה מכם שלא קראו עדיין את הספר, מוזרים שכמותכם: בעתיד קודר, עיר הבירה העשירה ‏והנהנתנית של מה שנשאר מארצות הברית שולטת על 12 מחוזות שמצבם בין בסדר לבין עוני ‏נורא. פעם בשנה, נער ונערה מכל מחוז נשלחים להתחרות במשחקי הרעב, שילוב יעיל בין עונש ‏קולקטיבי אכזרי על מרד שקרה לפני כמה דורות לבין תכנית ריאליטי עתירת רייטינג. משחקי ‏הרעב די דומים מאוד ל"הישרדות", רק עם פחות ברברת ויותר דם. בסוף המשחק, 23 ‏מהמשתתפים מתים, ואחד מנצח.‏

שום דבר מכל זה לא חדש במיוחד. "באטל רויאל" היפני כבר הוציא את המיץ לקונספט ‏הנערים ‏שנדרשים להרוג זה את זה עד האחרון. את הקרב לחיים ולמוות בתכנית טלויזיה ‏עתידנית שוורצנגר ‏כבר עשה ב"הנרדף" לפני 25 שנה. ויש גם לא מעט "המופע ‏של טרומן" בסרט.‏ ‏אבל כשכל הסרטים האלה נעשו, המושג "ריאליטי" עוד לא היה קיים. "משחקי הרעב" מגיע ‏בתקופה שבה ‏המציאות שהוא מתאר כבר כמעט שאינה מדע בדיוני. כמו ב-‏The Voice‏, אתה מקבל ‏מנטור. כמו ‏ב"הישרדות", כדאי להיצמד לבריתות, אבל בסופו של ‏דבר כולם יתקעו לכולם סכין, חץ ‏או מצ'טה בגב. ‏כמו בכל תכנית ריאליטי אי פעם, הדמות שאתה ‏מציג חשובה לא פחות, ואולי יותר, ‏מהיכולת שלך: כדי ‏לשרוד, צריך שהקהל יאהב אותך. וכמו תמיד, הבעיה הגדולה ביותר במשחק ‏היא ההתערבות הבלתי פוסקת של ההפקה, שפועלת לטובת המועמדים החביבים עליה ומשנה ‏את החוקים מפעם לפעם לפי מה שמתאים לה באותו רגע.‏

אז אם קראתם את הספר, ראיתם סרטים ישנים של שוורצנגר או את העונה האחרונה של ‏‏"הישרדות", העלילה כנראה לא מאוד תפתיע אתכם. ובכל זאת לא תשתעממו. הסרט סוחף ולא ‏מאפשר אף פעם לשקוע בכסא בנוחות רבה מדי. זה סיפור טוב שמסופר טוב, ומגיע הרבה קרדיט ‏לסוזן קולינס, מחברת הספר, וגם לגארי רוס, הבמאי, שידעו לעשות את המירב עם סיפור שכבר ‏סופר. אבל כל זה לא היה עובד אם הדמות הראשית – קטניס אברדין, נציגת מחוז 12 – לא היתה ‏גורמת לקהל לרצות שהיא תשרוד. לכן צריך להודות לספת הליהוק הגדולה שבשמים על כך ‏שג'ניפר לורנס ממש, אבל ממש טובה. לורנס, שהתגלתה ב"קר עד העצם" לפני שנה והופיעה גם ‏כמיסטיק ב"אקס-מן: ההתחלה", היא התאמה מושלמת לדמות. גם אחרי שראיתם אותה נשברת לא הייתם ‏רוצים להתעסק איתה. קטניס אברדין היא הגיבורה הנשית החזקה הטובה ביותר מאז… האמת ‏שקשה לי לחשוב על סיום הולם למשפט הזה. אולי "ומעולם"?‏

לפני שיוצאים מפרופורציה, צריך לומר: אם אתם מגיעים ל"משחקי הרעב" בתור חובבי מדע בדיוני ‏מנוסים, עדיף להנמיך ציפיות. לא תמצאו פה רעיונות חדשניים ולא אפקטים מדהימים. העולם ‏הפוסט-אפוקליפטי שלו, עם הממשל המדכא המרושע, העניים הטובים והעשירים הרעים, לא ‏מחדש שום דבר. העיצוב, האופנה והארכיטקטורה הם, אם להודות על האמת, פשוט מכוערים. ‏גארי רוס מתעניין יותר בדרמה מאשר באקשן, וזאת כמובן בחירה מצוינת, אבל בסצינות הפעולה ‏בסרט אפשר היה לשפר הרבה: הן קצרות ומקוטעות, ולעתים קרובות קשה להבין מה בכלל הולך. ‏חלק מהסיבה היא כנראה התחמקות מהצגת אלימות קשה מדי, אבל גם כך כמות האלימות ‏הגרפית על המסך – בסרט שמיועד לצופים צעירים – די מפתיעה. זה מדע בדיוני למתחילים, אבל ‏כמו ש"הארי פוטר" היווה שער כניסה של דור שלם לעולם של פנטזיה, "משחקי הרעב" יכול להיות ‏כניסה לעולם המדע הבדיוני – ובכלל, לתחום הספרים והסרטים שיש בהם משהו בין השורות.‏

ההשוואה בין "משחקי הרעב" ל"דמדומים" לא הוגנת, כי בתכל'ס אין שום דבר משותף בינהם ‏מלבד העובדה ששניהם מבוססים על ספרים פופולריים מאוד בקרב ילדות בנות 13. גם לומר ‏ש"משחקי הרעב" הוא סרט יותר טוב מ"דמדומים" זו לא חכמה גדולה, כי ראיתי קירות גבס שהיו ‏מעניינים יותר מ"דמדומים". ובכל זאת, קשה שלא להשוות בין הסרטים, פשוט משום שזה כל כך ‏מעודד. "משחקי הרעב" הוא כל מה ש"דמדומים" הוא לא; קטניס היא בדיוק, אבל בדיוק, ההיפך ‏המוחלט מבלה, גיבורת "דמדומים" הבכיינית התלותית והבלתי נסבלת, והמודל לחיקוי הגרוע ‏ביותר שנראה על המסך אי פעם. אז "משחקי הרעב" הוא האובססיה הנוכחית של הנוער? לא ‏תשמעו ממני מילה אחת של תלונה. אני מוכן אפילו לסבול את הצרחות בתחילת הסרט. כדי לתקן ‏את ההשפעה של "דמדומים", צריך לשלוח את כל חובבות הסדרה ל"משחקי הרעב". רצוי פעמיים.‏


פורסם גם ב-NRG