איך כמעט הרגתי את טוני סטארק

סיפורו של ישראלי שהפך לטרוריסט על הסט הסיני של "איירון מן 3" - ולמה למרות הכל לא הפך לכוכב קולנוע

היי, דורון כאן. בתגובות לפוסט על השינויים שנעשו ב"איירון מן" לקראת הפצת הסרט בסין הופיע רן, שסיפר שהוא עצמו השתתף בצילומי הסצינות הסיניות של הסרט. זה נשמע כמו סיפור שכדאי לשמוע – ישראלי, בסין, נלחם בטוני סטארק – אז ביקשתי ממנו לפרט, והוא הסכים. לפניכם סיפורו של רן, במילותיו שלו.


Wanted Terrorists

זו היתה הכותרת שהופיעה על מסך המחשב שלי. לא נכנסתי לאתר של ה-‏CIA‏, וגם לא מצאתי את עצמי ‏בטעות באתר גיוס של אל-קעידה ודומיו. בסך הכול חיפשתי עבודות מזדמנות להשלמת הכנסה בין סמסטרים. ‏אבל רגע, אולי אני מקדים קצת את המאוחר. בואו נתחיל מהתחלה.‏

קוראים לי רן, ובשנים האחרונות אני גר בסין. כרגע אני בשנה השלישית של לימודי תואר ראשון באוניברסיטה ‏לשפה ותרבות בבייג'ינג, מתמחה בהוראת סינית. חוץ מזה אני גם מלמד אנגלית, מתרגם פה ושם, ומתחזק ‏אתר ואפליקציה המוקדשים לאוכל סיני. נתקלתי במודעה הנ"ל באתר שנקרא ‏The Beijinger‏, מעין מקומון ‏אינטרנטי בשפה האנגלית המיועד למערביים שמתגוררים בבייגי'נג. מודעות דרושים שחורגות מהנוסח ‏המקובל הן דבר שבשגרה עבור מערביים שחיים בסין, מכיוון שבמקרים רבים הסינים בסך הכול רוצים פנים ‏מערביות לחלטורה של כמה ימים. את המודעה פרסמה סוכנות כשרונות מקומית, שחיפשה מערביים שיתאימו ‏לגלם טרוריסטים בפרויקט שימשך כמה ימים. מושלם לחלטורה בין סמסטרים, ביחוד ל-3/4 מזרח תיכוני ‏שכמוני. עד מועד האודישנים נותרו כמה ימים, אז החלטתי לתת לסכין הגילוח חופשה קצרה. גייסתי את יאיר, ‏חבר ישראלי שלומד כאן צילום קולנוע, ויחד הלכנו לאודישנים.‏

במיטב המסורת של ישראלים בהוליווד צלחנו את האודישן הראשון בלי בעיות מיוחדות, וזומנו למבדקי המשך, ‏שכללו נשק והפגנה כללית של אלימות. גם אותם עברנו, והתקבלנו להיות טרוריסטים מן המניין. נלקחו ‏מידותינו וגם נתבקשנו לגדל זקן. הפרויקט, כך התברר, היה יותר מסתם חלטורה: זו היתה הפקה של חברת ‏DMG‏, שותפה בהפקת "איירון מן 3" שהופקדה על הפקת סצינות שצולמו במיוחד עבור הקהל הסיני, בהשתתפות ‏של כוכבים מקומיים, ואשר שולבו בגרסה הסינית של הסרט בלבד. בנוסף לסצינות האלה החליטה החברה ‏לצלם סרט קצר, כ-15 דקות של סיפור רקע המתרחש בסין גם הוא, עם אותם כוכבים מקומיים. ‏הסיפור מגולל אירועים שהתרחשו לפני שטוני סטארק הפך לאיירון מן, אבל קשורים אליו בעקיפין (כפי שאפרט בהמשך), ויוקרן, כך נאמר לנו, לפני הסרט עצמו.‏

הפרויקט נדחה מעט. בינתיים יאיר חזר לארץ ונותרתי לבד. אחרי שבועיים קרה משהו קצת מוזר: בחור ‏מחברת ‏DMG‏ פנה אלי דרך פייסבוק,‏ ואמר שהם ויתרו על שירותיה של הסוכנת שמצאה אותי, ושהם ‏מעוניינים להעסיק אותי ישירות. לי לא ‏היה לי ממש אכפת. ניהלנו משא ומתן קצר על השכר ושאר התנאים ‏וסגרנו את כל הפרטים. יומיים לאחר מכן קיבלתי שיחה מהסוכנת הסינית ש-‏DMG‏ עקפה כדי להגיע אלי, ובה היא ‏הזהירה אותי לא לעבוד עם החברה ישירות‏. אמרתי לה שהיא צודקת, אבל מכיוון שאני לא שחקן, ‏אלא בסך הכול סטודנט שצריך עבודה בין הסמסטרים, אין לי ברירה אלא לקחת מה שאני יכול, ולה אין משהו ‏אחר להציע כרגע. תככים הוליוודיים שלא נוגעים אלי, חשבתי לעצמי. מאוחר יותר עוד יתברר לי שטעיתי.‏

ביום הראשון לצילומים, בהסעה למפעל מתכת בפרברי בייג'ינג, ניסיתי לברר מה הסיפור שאנחנו הולכים לצלם. זוכרים את ד"ר ינסן? הבחור הממושקף שהציל את חייו של טוני סטארק בסרט הראשון, כש‏תקע לו אלקטרומגנט בחזה ומנע מהרסיסים להגיע לליבו? אז על פי הפרקוולון, מקורו של הטריק הזה ‏בסין. הוא פותח שם על ידי רופא בשם דוקטור וו שחקר את אפשרויות היישום של מגנטים בתהליכים רפואיים. ‏הסיפור הוא שד"ר ינסן טס לסין כדי להיפגש עם דוקטור וו כדי ללמוד יותר אודות הטכנולוגיה הזו, ‏מכיוון שהיא יכולה להציל את החיים של המון אפגנים חפים מפשע. חוליה של שבעה אנשים השייכים לארגון ‏הטרור 'עשר הטבעות' עוקבת אחריו עד לסין כדי למנוע ממנו להשיג את הטכנולוגיה. החוליה ‏מכתרת את ד"ר ינסן, ד"ר וו ועוזרתו היפיפיה – שאינם חמושים – במפעל מתכות, אבל השלושה מתגברים ‏עליהם באמצעות מגנט שמעיף להם את כלי הנשק מהידיים, ושיאו של הסיפור הוא קרב אומנויות לחימה ‏שמנהלים סוכן סמוי סיני והעוזרת היפה, שבמקרה גם היא יודעת להילחם. בסוף החבר'ה מהימ"מ הסיני מגיעים ‏ועוצרים את כולם.

אחרי שעתיים הגענו לסט וזרקו אותנו ישר לקרון האיפור. אז גם פגשתי את כל שותפי לחוליה: פהים, המנהיג ‏שלנו, הוא שחקן שהיגר לארה"ב מאפגניסטן והשתתף ב"איירון מן" הראשון. הוא עזב את הוליווד לתקופה לא ‏מבוטלת כדי להיות מתרגם של הכוחות האמריקאים באפגניסטן. כששמע שאני יהודי מישראל מיד הכריז ‏שאנחנו אחים, כי הוא פשטוני וישנה תיאוריה הגורסת שהם צאצאים של אחד משבטי ישראל האבודים. האחרים הם אבלקים, ‏סיני צעיר ממוצא אויגורי (עם טורקי-מוסלמי שחי במערב סין) שלומד מוזיקה ומשחק בבייג'ינג; עלי, בריטי ‏ממוצא הודי שלקח חופשה של שנה כדי ללמד אנגלית בסין; קרלוס (לא התן), ספרדי נאה שגר בבייג'ינג ‏ומתפרנס בעיקר ממשחק ודוגמנות; וגם תומר מישראל וז'אן מישל מצרפת, שניהם שחקנים עם רקע באומנויות ‏לחימה שהובאו במיוחד עבור הקרב הסופי. כך יצא שגם לא הייתי הישראלי ‏היחיד על הסט. אף אחד מחברי החוליה לא היה ערבי אסלי.‏

מאלבום הטרור המשפחתי: שישה מחברי החוליה יחד עם "בת ערובה" מצוות ההפקה (משמאל ‏לימין: ז'אן מישל, עלי, קרלוס, אבלקים, ליסה, פהים ואני)‏

מה אגיד לכם, בששת ימי הצילומים הייתי יותר קרבי מאשר במרבית שירותי הצבאי. קיבלתי קלצ'ניקוב דמה, ‏קפצתי מתוך ג'יפים, בעטתי בדלתות, דפקתי פזצטות ואפילו הלכתי קצת מכות. אני יכול לספר לכם בגאווה שאפילו השתתפתי בסצינות עם הכוכבים הגדולים ד"ר ינסן (שון טאוב), ד"ר וו (וואנג שיואה צ'י), ‏עוזרתו היפה (פאן בינג בינג) והסוכן הסמוי (וו ג'ינג). אמנם התפקיד שלי היה לשכב מעולף על הרצפה בזמן ‏שהם מדברים, אבל נדמה לי שרואים את הרגל שלי כי ד"ר ינסן היה צריך לדלג מעליה. בסצינה אחרת אפילו ‏נתבקשתי לצעוק בפרסית בעודי דוחף רופא ועוקר למטופל שלו גרסה מוקדמת של האלקטרומגנט מהחזה. ‏בקיצור, אם ספילברג מתקשר, תמסרו לו שאני בדיוק מחפש פרויקט לקיץ, ואם יש לו משהו מעניין ביד אני מוכן ‏להעיף מבט.

אגב, למדתי גם שכל הסטריאוטיפים ההוליוודים שרואים בסדרות כמו "קליפורניקיישן" ואחיותיה אכן קיימים גם ‏במציאות, אפילו כשהוליווד היא בכלל בסין. המעצב הגיי שטס עם שמונה מזוודות רק כדי שתהיה לו חליפה מטורפת לכל יום. המאפרות ‏החברותיות שמריצות צחוקים על כולם. הבמאי הלחוץ שנוזף בעוזריו עד שכולם הולכים על ביצים. שחקנים ‏שמתחילים עם כל מה שזז, סוכנים שמשקרים לכולם. הכול אמיתי.‏

פהים וג'ונתן מעצב התלבושות

בדיוק כפי שהסוכנת הזהירה ‏אותי, חברת ‏DMG‏ התגלתה כמעסיק נצלן וביריוני, וזה בא לידי ביטוי בעיקר ימי עבודה שחרגו הרבה מעבר ‏למותר ללא תוספת תשלום, ובהרחבה של התפקיד אשר עבורו שכרו את שירותינו. לקראת סוף הצילומים ‏ניסיתי לארגן מרד של כל חברי החוליה המקומיים – כולם מלבד פהים, שהיה בדרגת שכר שונה משל כולנו – אבל בסוף ‏נשארתי לבד במערכה, שכן הייתי היחיד בחבורה שלא מנסה לפתח קריירת משחק. כל שאר האנשים העדיפו שלא לשרוף את ‏הגשר מול חברת הפקה גדולה כמו ‏DMG‏, ורצו שורה חדשה לקורות חיים ותוספת לפורטפוליו.‏

אחרי שבועות ארוכים של ציפיה הלכתי בסוף השבוע האחרון לקולנוע כדי לראות את הקריירה הקולנועית שלי על המסך סוף סוף… ואז התברר שכדי ‏לראות את עצמי אני אצטרך לחכות עד שיצא ה-‏DVD‏, אם בכלל. מכיוון שאני כבר לא בקשר עם חברת ‏DMG‏ אני ‏לא יודע בוודאות מה הסיבה לכך, אבל שום סיפור רקע לא הוקרן לפני הסרט. ההנחה שלי היא שהסיבה היא אי-‏עמידה בלוח הזמנים. הסצנות האחרות שצולמו במיוחד עבור הקהל הסיני כן שולבו בסרט: בגרסה הסינית אפשר ‏לראות את טוני סטארק מחליף כמה מילים עם ד"ר וו במהלך הוועידה בשוויץ, וכן סצנות נוספות שקשורות למעורבותו ‏של הד"ר בניתוח שמתבצע לקראת סוף הסרט. זה נראה מאולץ ולא קשור, ולא רק מבעד לעיניים מערביות.‏

מאולץ או לא, הוליווד כנראה תמשיך לפזול מזרחה. אם זה אומר שיהיו עוד חלטורות כאלו, אני אשמח. מי יודע, ‏אולי ב"אווטאר 2" יצטרכו רבע תימני? ‏

תגיות: