האיימקס הראשון לציון

אז איך האיימקס ביס פלאנט החדש?

אז יש שוב אולם איימקס בארץ, אם כי זה לא בדיוק האיימקס שאליו פיללנו. ועכשיו אחרי שראיתי בו סרט (אחד) במלואו, אפשר לענות באופן החלטי יותר על כמה מהשאלות שחזרו ונשאלו פה לגביו.

הגודל

כמו שכבר כתבתי, אם המילה "איימקס" גורמת לכם לחשוב על מסך בגודל של כמה מגרשי כדורגל אנכיים, שאי אפשר להקיף במבט אחד – תשכחו מזה. האולם הזה הוא איימקס דיגיטלי, שהוא דבר שונה לחלוטין מהאיימקס המקורי: העיקר כאן הוא לא הגודל, אלא הקפדה על סטנדרטים מסוימים שעליהם מפקחת חברת איימקס. המסך גדול למדי, אבל הגודל שלו לא חריג ולא שונה בהרבה ממסכים באולמות גדולים אחרים בארץ.

המושבים

המושבים באולם נוחים ומרווחים והשיפוע תלול מאוד. היושבים בשורות האחרונות למעשה נמצאים קצת מעל למסך ומסתכלים אליו מלמעלה (או לפחות, זו ההרגשה). השורות הראשונות, להרגשתי, קרובות הרבה יותר מדי ויהיה מאוד לא נח לצפות בסרט מהן. שום דבר מזה אינו יוצא דופן לגבי קומפלקסים מודרניים.

הפורמט

שימו לב, זה קצת בלגן: המסך באולמות איימקס המקרינים פילם הוא בפורמט 1:1.43, קרוב הרבה יותר לריבוע ממסך קולנוע סטנדרטי. המסך באולם האיימקס בפלאנט הוא לא כזה: הוא בעל צורה קרובה לזו של מסכים סטנדרטיים בפורמט 1:1.85 (דומה לצורה של טלויזיות HD). לעומת זאת, אם תצפו ב"עלייתו של האביר האפל" בקולנוע סטנדרטי, תראו אותו בפורמט סינמסקופי – 1:2.35, רחב מאוד. עד כאן אתם איתי?

עכשיו, חלקים מ"עלייתו של האביר האפל" – אבל לא הסרט כולו – צולמו במצלמות איימקס. החלקים האלה מוקרנים באופן שבו הם מכסים את כל גובה המסך (אם כי זו לא התמונה המלאה לגמרי, שאותה אפשר לראות רק בקולנועי איימקס "אמיתי"). כלומר, הסרט "מזגזג" – חלקו מוקרן באופן סינמסקופי, וחלקו לא. לפעמים אפשר להבחין ב"פסים השחורים" בחלקו התחתון והעליון של המסך, ולפעמים לא. קל מאוד להיסחף בסרט ולא להבחין בשינויים האלה באופן מודע, אבל את ההבדל אפשר בהחלט לראות: הסצינות שמצולמות עבור איימקס מרשימות הרבה יותר וגדולות יותר – במובן המילולי. דוגמה טובה היא סצינת הפתיחה שמתרחשת במטוס, ומעוררת ורטיגו אמיתי.

זה לא יהיה נכון לגבי כל סרט. רוב הסרטים ההוליוודיים שמוקרנים באיימקס לא צולמו באופן שמתאים לפורמט, וייתכן שהתמונה בהם לעולם לא תכסה את כל המסך.

הסאונד

אדיר.

אם יש דבר אחד שבו המיני-איימקס לא נופל בדבר מהאחים הגדולים שלו זה הסאונד. הוא חזק, הוא מגיע מכל כיוון אפשרי, ואת הבסים מרגישים בכל הגוף. יש קולות בסרט שההשפעה הפיזית שלהם היא לא פחות מכל כסא מתנדנד-משפריץ מים-יורק אש.

ההקרנה

אני מתחיל לחשוד בעצמי שאני פרנואיד, אבל אני נשבע שהסרט היה אפל מדי. אין שום סיבה שזה יקרה: זה לא סרט תלת-מימד, וההקרנה נעשית משתי מקרנות במקביל. ובכל זאת, בכמה מהסצינות המוקדמות עם אשת החתול, בעיקר, היה קשה להבחין בפרטים מרוב אפלה. יכול להיות שהאשמה היא באורות האחרים באולם: האורות הצדדים, שלטי היציאה, ומשהו שמטיל אור כחול על הפינה השמאלית התחתונה של המסך, כולם בוהקים ומפריעים לצפיה. צריך לציין שזאת היתה ההקרנה הרשמית הראשונה שנעשתה באולם הזה; ייתכן שבפלאנט יתקנו את הבעיות בהמשך.

שווה את הכסף?

כרטיסים לאולם האיימקס עולים 45 ש"ח (לסרטי דו-מימד) ובאופן מפתיע, נראה לי שזה שווה את הכסף – לפחות במקרה של "עלייתו של האביר האפל". לא בטוח שזה יהיה נכון לגבי כל סרט. זה לא איימקס ענק כמו פעם (איזה משפט נוסטלגי מוזר), ואף אחד לא יוכל לטעון שאם לא ראיתם את הסרט באיימקס – לא ראיתם אותו בכלל, ובכל זאת זו אחלה חוויה, ואם יעשו כמה שיפורים באולם – זה יהיה מרשים עוד יותר.