מחוברים לחיים ומביאים צופים

"מחוברים לחיים" הוא הסרט הנצפה ביותר בארץ השנה. למה?

בזמן שכאן אנחנו מתעסקים בעיקר בשוברי קופות כמו "משחקי הרעב" ו"הנוקמים", הסתובב בבתי הקולנוע סרט אחר שההישגים הקופתיים שלו היו אולי מרשימים יותר, וכאן כמעט שלא זכה להתייחסות.

יאיר רוה דיווח אתמול שהסרט הצרפתי "מחוברים לחיים" ("Intouchables") עבר בשבוע שעבר את קו ה-300 אלף צופים בישראל. זה לא הגיע כרעם ביום בהיר: הסרט מוצג בארץ כבר עשרה שבועות, ומהרגע הראשון היה ברור שהוא להיט ענק. כבר בשבועיים הראשונים שלו הוא הביא צופים במספרים שמתחרים ב"משחקי הרעב", אבל מקבוצת גיל מבוגרת יותר, ועם "רגליים" ארוכות הרבה יותר. מספר הצופים לא פחת משבוע לשבוע. 300 אלף צופים פלוס יד נטויה הופך את הסרט לנצפה ביותר השנה בארץ, ואחד מהסרטים שאינם דוברים עברית או אנגלית המצליחים ביותר בארץ אי פעם (אם לא המצליח מכולם).

התופעה הזאת לגמרי לא ייחודית לישראל. בצרפת, משם הוא מגיע, הסרט הוא אחד משוברי הקופות הגדולים של כל הזמנים, והכניס שם יותר מ"אווטאר". בגרמניה ההכנסות שלו שוות לאלה של "הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק 2", וגם במדינות אחרות הוא מדורג בליגה הגבוהה ביותר של שוברי הקופות. הסרט הכניס 343 מיליון דולר ברחבי העולם, עוד לפני שהוקרן בארה"ב אפילו פעם אחת. בדרך הוא לא רק הפך לסרט הצרפתי המכניס ביותר בהיסטוריה, אלא גם עקף את "המסע המופלא" וקיבל את תואר הסרט שאינו דובר אנגלית המצליח ביותר אי פעם (כוכבית: לא כולל "הפסיון של ישו").

כל זה, בשביל קומדית-באדיז.

אני כנראה אליטיסט פלצן מנותק מהעם ומתעניין רק בסרטי סינמטק יומרניים, או גיק ילדותי שרק גיבורי על מעניינים אותו. כך או כך, אני מנותק לחלוטין מרחשי ליבו של קהל הצופים, כי אני לא מבין את תופעת "מחוברים לחיים". לא כתבתי ביקורת מלאה על הסרט, לא משום שלא אהבתי אותו, אלא משום שלא היה לי מה להגיד עליו. מלוא טווח המחשבות שלי על הסרט מסתכמות, פחות או יותר, במשפט הבא: "נחמד". וזה אפילו לא משפט. זאת קומדיה נוסחתית, לגמרי לא מפתיעה אבל נחמדה, שמבוצעת טוב, ויש בה שני שחקנים מאוד נחמדים, ו… זהו, מה יש עוד להגיד. אם תשאלו אותי אם זה סרט טוב או רע, הקול שלי יילך בלי היסוס ל"טוב" – אבל לגמרי לא קלטתי את מה שהפך דווקא אותו, ולא אף אחד מסרטים דומים רבים אחרים, לתופעה בקנה מידה היסטורי. בטח הנשמה שלי מתה או משהו.

מכיוון שבעמוד הסרט של "מחוברים לחיים" יש שש תגובות, אני מניח ש-300,000 הצופים הישראלים שלו לא כוללים רבים מגולשי האתר. מישהו שראה אותו יכול לנסות להסביר?

מבחינתי ההיסטוריה התבלבלה. את "מחוברים לחיים" ביימו אוליבייה נקש ואריק טולדנו. זה לא הסרט הראשון שלהם – הם עשו כבר כמה קומדיות שכמעט שלא זכו לתשומת לב. אחת מהן היתה "ימים יפים" ("Nos jours heureux"), שהוקרנה גם בארץ למשך שבועיים בערך ב-2006, אבל אף אחד לא שם לב. הסרט נעלם לחלוטין: למיטב ידיעתי הוא אפילו לא יצא בארץ ב-DVD. הציון שלו בימד"ב הוא הבינוניות בהתגלמותה. מספר הצופים שלו בצרפת היה בערך אחוז אחד ממספר הצופים של "מחוברים לחיים".

וזה היה סרט כל כך טוב, משום מה! "ימים יפים" הוא קומדיה על ילדים ומדריכים בקייטנת קיץ. גם הוא די סטנדרטי. יש בו המון דמויות שעוברות תהליכים צפויים מראש. הוא לא מקורי במיוחד, הוא לא מחדש שום דבר, אבל משום מה אני ישבתי בו עם חיוך מרוח על הפרצוף מההתחלה ועד הסוף. מסיבה כלשהי הקומדיה הסטנדרטית הזאת היא נורא נורא כיפית. אם הסרט הזה היה הופך ללהיט ענק, הייתי מבין את זה לגמרי. אבל לא. הוא נעלם. "מחוברים לחיים" הוא תופעה אדירה. או שכל העולם בחר בסרט הלא נכון של נקש וטולדנו להישבות בו, או שזה אני. כנראה שזה אני.