סרט השנה של פורום המבקרים הישראלי, וקצת ענייני אוסקרים

בעוד שהאוסקרים מחפשים את הלהיט הכי גדול, בארץ המבקרים מפתיעים ונותנים פרסים דווקא לסרט קטן שנשכח.

ביום שישי  האחרון התכנס פורום המבקרים הישראלי (שחלק מכותבי האתר חברים בו) לבחור את הסרטים הישראלים הטובים של השנה. משימה לא פשוטה, בהתחשב בכך שהשנה לא היה את הסרט שכולם דיברו עליו. "הבלתי רשמיים", "סיפור אחר", "בית בגליל", "שרוכים", "הנשף" ו"מוטלים בספק"  כולם הצליחו לעורר קצת כותרות, אבל לא כולם הסכימו תמיד שמדובר בהברקות. ולכן, דווקא בשנה מאתגרת, יותר מעניין לראות מה הבחירות של המבקרים, והאם הם מסוגלים להגיע לקונצנזוס.

אני מזכיר שהמועמדים לפרסים הם הסרטים שיוצאים בשנה הקלנדרית. כלומר, ש"האופה מברלין" הפסיד בשבוע את האפשרות להשתתף בסקר השנה, ואילו "ליידי טיטי", שיוצא רק בשבוע הבא, כן היה מועמד פוטנציאלי.

והזוכים הם –

סרט השנה: "דרייבר"

מסכן "דרייבר". הסרט לא הצליח עם האקדמיה, לא הצליח כל כך בביקורות, לא הצליח עם הקהל – ונראה שנועד ליפול לאותה אנונימיות שאופפת לא מעט סרטים ישראלים שמנסים להשאיר חותם ולא מצליחים. ואז, לפתע, הרבה אחרי  הדקה התשעים, הגיע פורום המבקרים הישראלי וקבע, בהפתעה גדולה, ש"דרייבר" הוא סרט השנה.  ואני תומך בהחלטה הזאת לחלוטין. "דרייבר" סרט נפלא שבהחלט נמצא ראש מעל הסרטים הישראלים האחרים השנה, וגם אם הוא לא מושלם, הוא הרבה יותר שלם.

המקום השני: "הבלתי רשמיים" המיני-להיט של אלירן מלכה היה מרחק נגיעה מפרס הסרט, אבל נאלץ להסתפק במקום השני. כפי שתגלו בהמשך, הוא יעשה זאת לא מעט.

הבימוי הטוב ביותר: אבי נשר, "סיפור אחר" ואלירן מלכה, "הבלתי רשמיים"

התיקו השני בתולדות פרסי פורום המבקרים הוא בין במאי מתחיל לאחד מהבמאים הותיקים של הקולנוע הישראלי, שבשנה הבאה יחגוג 40 שנות יצירה.  חוץ מהם, עוד חמישה במאים קיבלו אזכורים – אורית רותם פוקס על סרטה הקצר ב"Voice Over" , רוני קידר על "משפחה", אסף סבן על "בית בגליל", יהונתן אינדורסקי על "דרייבר", ויבגני רומן על "האיש שבקיר"

התסריט הטוב ביותר: יהונתן אינדורסקי, "דרייבר"

באחוות יהונתנים, אני נאלץ להסכים עם הפורום שוב.

במקום השני זכה "סיפור אחר" שנכתב על ידי אבי נשר ונועם שפצנר.

השחקן הטוב ביותר: משה פולקנפליק, "דרייבר"

משה פולקנפליק הוא בלי שום ספק שחקן השנה. כי  חוץ מהעובדה שההופעה של משה פולקנפליק ב"דרייבר" נפלאה, המקום השני שהתמודד מולו הוא… משה פולקנפילק, רק על "גאולה" שיצא ממש עכשיו לקולנוע. הפורום החליט לא לאחד את הקולות ולתת למשה לנצח את עצמו ולחשוב איך הוא מרגיש עם זה. במקום השלישי נמצא שולי רנד על הופעתו המרשימה ב"הבלתי רשמיים".

השחקנית הטובה ביותר: ג'וי ריגר, "אין בתולות בקריות"

אם תהיתם למה לא נתקלתם בביקורת על "אין בתולות בקריות" , זה בגלל שלא אהבתי אותו, ולצאת משום מקום ולקטול סרט קטן זה משהו שאני מעדיף להימנע ממנו. בכל זאת, אם יש משהו אחד שלא נורא בסרט זה בהחלט ג'וי ריגר, שכמו משה פולקנפילק התמודדה נגד עצמה ב"סיפור אחר" והופיעה השנה גם ב"בית בגליל". אבל את המקום השני קיבלה דווקא דנה איבגי, שזכתה בקטגוריה אצל פרסי המבקרים כבר פעמיים (עבור "אפס ביחסי אנוש" ו"את לי לילה"), על הופעתה ב"Voice Over".

ההישג האמנותי של השנה: טל רבינר ואלכסד חוסיד, העורכים של "יונתן אגסי הציל את חיי"

אם אני לא טועה, זה הפעם הראשונה שסרט תיעודי זוכה בפרס כלשהו של פורום המבקרים ונראה שאין שנה מתאימה מזאת – הקולנוע התיעודי נמצא בפריחה מתמדת, ועריכת סרט תיעודי זאת עבודה קשה ומסובכת. זאת גם הפעם הראשונה שהפורום מעניק את פרס ההישג האמנותי (שנוצר במקום פרסי צילום, עריכה ומוזיקה נפרדים) לעורך.

מקום שני: אופיר לייבוביץ', עבור המוזיקה של "הבלתי רשמיים"

תגלית השנה: אלירן אליה, "מוטלים בספק"

במקום השני בתגלית השנה זכה אלירן מלכה על "הבלתי רשמיים", במה שהוכתר כ"קרב האלירנים הגדול" (או דרבי האלירנים, אם אתם רוצים). מעניין לראות שיהונתן אינדורסקי לא קיבל אפילו מועמדות לתגלית השנה, למרות הזכייה שלו בפרס התסריט ובפרס הסרט. אולי דווקא בגלל.

הסרט הבינלאומי הטוב ביותר: "רומא"

לראשונה, בפרס הסרט הבינלאומי זוכה סרט שאינו דובר אנגלית. לא לראשונה, שוב זוכה בפרס הסרט הבינלאומי סרט של אלפונסו קוארון, שגם סרטו הקודם "כח משיכה" זכה בשנה הראשונה.

במקום השני: "חוטים נסתרים".

בפורום המבקרים יש 36 מבקרי קולנוע משלל מדיומים שונים, אבל הפעם בהודעה לעיתונות לא יצאה רשימה מפורטת של מי הם אז תאלצו לנחש לבד.


בגזרה הבינלאומית, בינתיים, אין ממש דיווחים חמים. רוב פרסי המבקרים הבינלאומיים גם הם הולכים ל"רומא", רוב הגילדות עוד לא חולקו, והאוסקר שיחררו ביום אחד הרבה "רשימות קצרות" שמצמצמות קטגוריות, מה שיכול לעזור לחלק מהמהמרים, אבל לא ממש מגלה הרבה – חוץ מזה שלאקדמיה חסר זוג עיניים, אחרת אין דרך להסביר איך "הכחדה" לא נמצא לפחות ברשימה הקצרה של האפקטים.  אבל גילדה אחת כן חילקה, וכנראה תתן לנו לפחות טעימה כללית ממה יהיה באוסקר: גילדת השחקנים.

חמשת הסרטים שמועמדים לפרס האנסמבל (שהוא סוג-של המקבילה של גילדת השחקנים לסרט הטוב ביותר) הם: הפנתר השחוררפסודיה בוהמית, עשיר בהפתעה, כוכב נולד ושחור על לבן. כלומר, העונה הקרובה תישלט על ידי שני קולות: הקול של הסרטים הפופולריים והסרטים על מיעוטים (פרט לכוכב נולד, כל הדמויות הראשיות בין צוות השחקנים הם מיעוט). בנוסף – איזה כיף, אשכרה ראינו את כל הסרטים האלה, ואנחנו יכולים להחוות עליהם דעה. כמובן, סביר להניח שלא כולם יגיעו לקו הסיום. ההימור הסביר הוא ש"עשיר בהפתעה" יהיה בחוץ, כאשר "רפסודיה בוהמית"  גם הוא כנראה מתנדנד.

מבחינת קטגוריות המשחק עצמן, גם הן מתחילות להינעל להן, עם כמה מקומות להפתעה. כך למשל, אפשר כבר לבנות על כך שליידי גאגא, אוליביה קולמן וגלן קלוז יהיו מועמדות לאוסקר בקטגוריית השחקנית הראשית – אבל עדיין לא ברור מי תתלווה אליהן. אותו הדבר נכון לגבי שחקן ראשי (בפנים: ויגו מורטנסן, כריסטיאן בייל,ראמי מאלק, ברדלי קופר), שחקן משנה (אדם דרייבר, ריצ'רד אי. גרנט, סם אליוט), ושחקנית משנה (רג'ינה קינג, ולידה רייצ'ל וייז ואמה סטון שנמצאות בקטגוריית שחקנית המשנה למרות שהן דמויות ראשיות ב"המועדפת").

בעוד שבוע וחצי בערך יתחילו הגילדות לפרסם מועמדויות ונדע יותר לאן פנינו בעונה הקרובה.