בקרוב! תוצרת הארץ!

יש מה לראות בטריילרים ישראליים: "ההתחלפות", "אורחים לרגע", "אנחנו לא לבד" ו"רוק בקסבה"

סווגו תחת: רגשות אשם. אני אמור לתמוך בקולנוע ישראלי, לא? אז למה כל טריילר לשטות של טים ברטון או סרט אנימציה של דרימוורקס מקבל כאן פוסט, בעוד שטריילרים לסרטים ישראליים – כמעט לעולם לא?

לא שאני מתנער מאחריות, אבל חלק מהסיבה היא שבארץ עדיין לא ממש למדו לשווק, או לפחות לא לשווק לאינטרנט. כשיוצא טריילר לסרט הוליוודי מעניין, הוא יגיע אלי – ל-RSS, ליוטיוב, לפייסבוק, ווטאבר – בתוך דקות. בארץ, כשכבר טורחים ליצור טריילרים ולהעלות אותם לרשת, לפעמים לא טורחים לספר על זה לאף אחד, וכבר כמה פעמים גיליתי על טריילרים מעניינים למדי באיחור, כשהם כבר לא היו חדשים.

אז למען השלמת הפערים, לפניכם כמה טריילרים לסרטים ישראליים מהשבועות האחרונים (הטריילרים מהשבועות האחרונים, לא הסרטים).

ההתחלפות

"ההתחלפות" של ערן קולירין ("ביקור התזמורת") הוא כנראה סרט קשה לשיווק, כי הוא נחשב ל"פסטיבלי" מאוד – שקט, איטי, לא בהכרח ברור. בתנאים האלה, נראה לי ששני הטיזרים המוזרים/משעשעים האלה עושים עבודה טובה.

1.

2.

הערה אחת: אני יודע שאני רגיש מדי לנושא הזה, אבל: Arial?! נפלתם על השכל?!

אנחנו לא לבד

הסרט הנחמד הזה כבר מוקרן מזה שבועיים, כפי שבוודאי יודע כל מי שביקר בדיזנגוף סנטר. הסרט צולם ברובו בדיזנגוף סנטר, ובאופן הולם, עכשיו הסנטר מלא בפרסומות לסרט. זה היה יכול להיות מסע שיווק מנצח אם הסרט רק היה גם מוקרן בדיזנגוף סנטר. הוא לא. הסרט מופץ על ידי יונייטד קינג, לא קולנוע לב, לכן אתם צריכים לנסוע לסינמה סיטי כדי להתרשם מיופיו של הדיזנגוף סנטר. איזה פספוס.

אורחים לרגע

לא מתחכם, מבהיר על מה הסרט ונראה חמוד (וגם הטיפוגרפיה סבבה). ככה צריך.

רוק בקסבה

בעיה: ברגע שאתה מראה בסרט, או בטריילר, חיילים ישראליים ופלסטינים, לא חשוב מה יקרה מאותו רגע. הקהל כבר יינעל על התגובות האוטומטיות. או שיגידו "הנה עוד סרט חשוב על הכיבוש המשחית", או שיגידו "הנה עוד סרט שמאלני שמשמיץ אותנו", וחלק יעשו "אה. פוליטיקה", יתעלמו ויעברו הלאה, וגם עם טרקטור וכלורופורם לא תצליח לשכנע אותם ללכת לסרט.

אבל בתוך שניוות בודדות, הטריילר ל"רוק בקסבה" בכל זאת מצליח להיראות שונה: הוא מצולם כמו סרט אקשן הוליוודי. לרגע כמעט שהשתכנעתי שזה יכול להיות ה"מטען הכאב" הישראלי, כזה שיגרום לסכסוך להיות קולנועי.

ואז התחיל השיר.

נו. פאקינג. באמת.

יודעים מה, אני מסיר את התנגדותי מקודם: תשתמשו ב"אריאל" כמה שאתם רוצים, רק אל תגעו ב"עולם מטורף". אלוהים אדירים, לא יאומן כמה שאני יכול לשנוא שיר שאני כל כך אוהב. זה היה נפלא ב"דוני דארקו". זה הסריח מפלגיאריזם ב"איים אבודים". זה היה די מגוחך, אבל לפחות זכיר, בטריילר ל"Gears of War". כל שימוש מעבר לזה הוא כבר בגדר קלישאה בלתי נסבלת. רוצה שיר שקט על רקע זוועות מלחמה? סבבה. בחרו שיר אחר. כל שיר אחר שבעולם. עזבו כבר את "עולם מטורף", באמא שלכם.

חבל, כי הסרט באמת עשוי להיות מעניין. מישהו רוצה לפתוח קיקסטארטר למען מימון עריכת טריילר חדש ל"רוק בקסבה"? אני שם 20 שקל.