ג'ניפר לורנס, נערה בוערת

האינטרנט מאוהב היום בג'ניפר לורנס. בצדק

נכון אמנם ש"ארגו" קיבל פרס אחד ואנג לי קיבל פרס אחר, אבל אין ספק שמי שבאמת זכתה באוסקר אתמול היא ג'ניפר לורנס. אנשים אהבו אותה ב"משחקי הרעב" ומאוד אהבו אותה ב"אופטימיות היא שם המשחק", אבל זה היה באוסקרים שכל העולם התאהב בה (אני רק רוצה להזכיר שאני ראיתי אותה קודם). האינטרנט נראה אתמול כמו מועדון המעריצים של ג'ניפר לורנס. פייסבוק ורדיט היו מלאים בתמונות, גיפים, קטעי וידאו והצעות נישואין.

אפשר להבין את זה, עם תמונות נעות שבהן היא סתם משתטה:

או מדגימה כשרונות חבויים:

והתשובות הישירות שלה לשאלות טפשיות:

והיה אפשר להמשיך ככה כל היום. יש כבר עכשיו בלוגים שלמים המוקדשים לפרצופים שג'ניפר לורנס עושה.

אחד הדברים שגורמים לה להיות כזאת מקסימה הוא שהיא חדשה בעסק הזה. היא לא רגילה להיות סלבריטי, וכשהיא פוגשת אלילים אמיתיים, כמו ג'ק ניקולסון, היא מגיבה בשוק אמיתי – כמו שאנשים אמיתיים היו עושים.

בלי שום קשר לאוסקרים, עלו בסוף השבוע האחרון לרשת שני טיזר-פוסטרים ל"משחקי הרעב: התלקחות". ואני אוהב אותם. רוב הפוסטרים של "משחקי הרעב" הראשון היו משעממים. הפוסטרים האלה הם מתוחכמים יותר: הם גם עתידניים, וגם מחקים את הסגנון של פוסטרים סובייטיים ופאשיסטיים שמזכירים את המשטר בסרט. אם זה מעיד על הכיוון שאליו הולכת הסדרה עם כניסתו של פרנסיס לורנס לכסא הבמאי, אני בעד.

אגב, הפוסטרים האלה מספיילרים את "משחקי הרעב" הראשון – עניין די מובן מאליו כשמדובר בסרטי המשך, ועושה רושם שאם לא ראיתם אותו עדיין, אף אחד לא הולך לנסות להגן עליכם מפני ספוילרים, בטח שלא המפרסמים של הסרטים הבאים. אז אם אתם רוצים עדיין להיות מופתעים מהסוף, תסתכלו הצידה או משהו.