זה יהיה פסטיבל ירושלים 2017

כמה דברים מעניינים לראות בפסטיבל שייפתח השבוע

השבוע נפתח אחד משני הפסטיבלים הגדולים לקולנוע בארץ: פסטיבל ירושלים. הוא יתחיל ביום חמישי, ה-13 ליולי ויימשך עד ה23. אתם עלולים לחשוב אולי שהמילים "פסטיבל קולנוע" זה משהו שמיועד רק לעכברי סינמטק שמחפשים סרטים אוזבקים על ילדים ששכחו את התפוח שלהם בבית וכל הסרט מצולם כשיש גרגר אורז על עדשת המצלמה, ואתם תטעו. לא בהרבה – הפסטיבל בהחלט כולל הרבה סרטים בסגנון הזה – אבל בכל זאת: פסטיבל ירושלים (וגם חיפה, אבל זה לזמן אחר) הוא הפסטיבל שהציג בשנים האחרונות בארץ את סרטי "הפשיטה", "הבאבאדוק", "מתחת לעור", "המשרתת" ועוד שלל סרטי ז'אנר, קומדיות וסרטים מסקרנים אחרים ממקומות רחוקים בעולם, שלא הגיעו להקרנות סדירות בארץ.

בפסטיבל כמדי שנה יש גם מסגרות תחרותיות לקולנוע ישראלי – 7 סרטים בכל תחרות. בגזרת הקולנוע העלילתי ניתן למצוא את הסרטים החדש של שבי גביזון ("האסונות של נינה") ושל רוני קידר ("סופעולם") בנוסף לחמישה סרטים על נושאים רחבים כמו עבודות שירות, מורים לספרות, קונדיטורים גרמנים ואנשים שמוכרים בקבוקים של אוויר קדוש (ועוד סרט אחד שלא הבנתי על מה הוא). בגזרת הקולנוע התיעודי ניתן למצוא סרטים שלא מעניינים אף אחד חוץ מבני המשפחה של היוצרים, אבל אני בן משפחה של היוצרים אז זה בעצם מאוד מעניין בשבילי. היי אימא!  בתחרות, הסרט בעל הפרופיל הגבוה ביותר הוא כנראה סרטו של עמוס גיתאי, סרט תיעודי אמיץ שעוסק בנושא רענן ומפתיע שלא נחקר בכלל בקולנוע בארץ עד כה – הכיבוש והשלכותיו.

בתחרות הבינלאומית נמצאים הרבה סרטים שמגיעים אלינו מקאן, כמו "הפיתוי" של סופיה קופולה ו"גוד טיים" בכיכובו של רוברט פטינסון, בנוסף לעוד הרבה סרטים של במאים מאוד מוצלחים, אני בטוח, רק איזה קטע, לא שמעתי עליהם או על אף סרט שהם עשו אז אין לי דרך לדעת את זה.

סרט הפתיחה של הפסטיבל יהיה הפעם "יוצא מן הכלל" הקומדיה החדשה מאת הבמאי של "הארטיסט" על ז'אן לוק גודאר שעוררה גלים מסוימים בפסטיבל קאן ויצאה עם ביקורות די טובות. אבל על פי השנים האחרונות, העיקר באירוע הפתיחה לא יהיה הסרט, אלא התנגחויות כאלה ואחרות בין מירי רגב, שכנראה תגיע, ושאר הקהל, כך שמי שמעוניין להשיג כרטיסים לשורה הראשונה של הכותרת הבאה של "מירי רגב נגד עולם התרבות" מוזמן לקנות כבר עכשיו.

בין הסרטים היותר המעניינים ניתן למצוא את השלישייה הבאה:

מניפסטו

אוהבים את קייט בלנשט? קחו 13 ממנה.

הסרט, שהיה בעבר מיצב אומנות, מציג 13 קייט בלנשטיות שונות שמציגות מניפסטים של זרמי אומנות שונים: דאדא, דוגמה 95 ועוד. זה אומנם לא קולנוע קונבציונלי, אבל זה בהחלט נשמע כמו שיעור האומנות הכי טוב שיכול להיות.

אש חופשית

סרטו החדש של בן ויטלי ("חופשה נעימה", סרטים אחרים שלא הופצו בארץ) מציג קאסט נהדר (כולל ברי לארסון, ארמי האמר וקיליאן מרפי) שמתכנס באיזור אחד בזמן מוקצב לבצע משהו פשוט ואז, כמובן, העניינים משתבשים. שילוב של משהו בין "כלבי אשמורת", קומדיית טעויות ומשחקי מחשב שבהם אף אחד לא מת אפילו אם יורים בו שמונים פעמים. סרט שכבר יצא לי לראות וחיבבתי ממש, עד כדי כך  שאני שוקל אף לצפות בשנית על מסך גדול.

בריגסבי הדב

בחור שנחטף חוזר למשפחתו אחרי 25 שנה, ומגלה שהקשר העיקרי שלו לעולם החיצון – סדרת טלוויזיה לילדים בשם "הרפתקאות הדב בריגסבי", שהשפיעה ועיצבה את עולמו – הייתה המצאה של החוטף שלו. לאחר שהוא יוצא לחופשי, הוא רוצה לסיים את הסדרה על ידי הפקת סרט שיסיים את עלילותיה. מעבר לקונספט המטורף הזה, הסרט כבר קצר שבחים בפסטיבלים שהוקרן בהם, מתהדר בפוסטר נהדר שמתכתב עם ממים באינטרנט וכולל את מארק האמיל בקאסט בתפקיד קולנוע שעלול לגרום לאנשים לזכור שהוא לא רק לוק סקייווקר (ושחקן קול מדהים).

ועוד סרטים, בקצרה: במסגרת "סרטים שהולכים לצאת בארץ אבל אפשר לראות לפני כולם" נמצאים "הצד האחר של התקווה","חולי אהבה" ו"רוחות קרות" . הפסטיבל עורך רטרוספקטיבה לז'אן פייר מלוויל, שיצר סדרת סרטי פשע צרפתיים בשנות ה60 וה70 שמומלץ להשלים על מסך גדול ובכלל. בנוסף, יש גם מחזמר על ז'אן דארק, שני סרטים של פרנסואה(זהירות עירום בלינק) אוזון ,קלוד לנצמן (אחד חדש על צפון קוריאה ואחד ישן עם השם הנפלא "ישראל, למה") , פיליפ גארל והונג-סאנג סו, הסרט האחרון של עבאס קיאורסטמי, סרטים שיודעים על מה הם לא ("אני לא מכשפה" ו"אני לא מאדאם בובארי") והקרנה של כל סרטי האנימציה הקצרים שהיו מועמדים לאוסקר השנה.

כמו הרבה פסטיבלים, התכניה של פסטיבל ירושלים נוטה להתעדכן מדי פעם, ולכן ייתכן שסרטים שהוזכרו כאן יפלו לפתע (כמו שקרה עם "קובו" בשנה שעברה) או שסרטים חדשים יתווספו. את הרשימה המלאה אפשר למצוא באתר (המעט מסורבל) של הפסטיבל כאן.