טריילר: ג'וג'ו ארנבון

טאיקה ואטיטי הוא מילולית היטלר.

אני יכול להאריך ולספר איך פקפקתי בפרויקט הזה בתחילת דרכו, ואיזה פאדיחות, אבל השורה התחתונה היא זאת: תראו את הטריילר הנהדר הזה.

כן, אני עדיין חושב שהסרט עלול להתפרש בצורה בלתי צפויה אצל אנטישמים, אבל יודעים מה? חרא על אנטישמים. זה נראה כמו סרט נהדר, והדעות הטיפשיות שלהם לא ישנו את זה.

ובעוד שאני מניח שרוב תשומת לב תהיה סביב היטלר, אני דווקא רוצה לקחת רגע ולשבח את הויזואליה המהממת של הטריילר, שנראית כאילו יצאה מאזורי ווס אנדרסון. אבל בעוד שאצל אנדרסון האנדרסון-יות הזאת היא תורה וכל חריגה ממנה דינה סקילה, ואטיטי מוכיח שכוחו הויזואלי הוא בלזהות איך כל סרט נפרד צריך להיראות. "תור: ראגנארוק" לא נראה בכלל כמו "מה שאנחנו עושים בצללים" שלא נראה בתורו בכלל כמו "המצוד אחר אנשי הבר" וכו', ובמקרה של "ג'וג'ו ארנבון", פשוט צריך מראה קצת אנדרסון-י. ואטיטי מצליח להוכיח שכשרון ויזואלי לא חייב להיות שטיקים קבועים שחוזרים על עצמם, אלא גם שימוש נכון ברעיונות סביב תסריטים שונים – וכל הכבוד לו על זה.

ואם זה לא היה מספיק טוב, חשבון הטוויטר של הסרט הקים לתחייה את "היטלר כועס" מקבר הממים הגדול, והוציא את הסרטון הנפלא הבא, מה שגורם לי לקוות שמסע הפרסום של הסרט יתחרה בזה של "דדפול" כמצחיק ומגניב ומקורי ביותר.

כל זה, אגב, לא אומר שיש צורך שהוא יביים את "אקירה".