דברים לראות בפסטיבל אוטופיה האחרון

יש אוטופיה השנה, עם המון סרטי אימה, מד"ב ופנטזיה מעניינים שלא תראו בארץ במסגרת אחרת. אבל בשנה הבאה כנראה לא יהיה

אתמול נפתח פסטיבל "אוטופיה". זה לא שגרתי מכמה סיבות. בשנים קודמות הפסטיבל נערך באוקטובר או בספטמבר; זאת הפעם הראשונה שבה הוא – כלומר החלק הקולנועי שבו – הועבר לחנוכה. והדבר הלא שגרתי האחר הוא שזהו, לפחות כפי הנראה כרגע, פסטיבל אוטופיה האחרון. אחרי שלא קיבל תמיכה ממשרד התרבות, מנהל הפסטיבל אורי אביב הודיע שלא יהיו יותר כאלה. "אוטופיה" היה פעם חלק מפסטיבל אייקון, התפצל ושינה שם, כך שבגלגול כזה או אחר הוא בעצם אחד הפסטיבלים הותיקים בארץ, ובדרך כלל היווה את ההזדמנות העיקרית לראות סרטים מהסוג המגניב שלא הגיעו להקרנות סדירות בארץ. האמת שלא הייתי מזדרז מדי לקבור אותו – אני לא מאוד אתפלא אם בשנה הבאה הוא ימצא פורמט כלשהו שבו ימשיך להתקיים – אבל לפחות נכון לכרגע, זהו הפסטיבל האחרון.

דבר אחד שלא השתנה הוא שיש טונות של דברים לראות: כמעט כל סרט מד"ב/פנטזיה/אימה (וכמה שלא באמת שייכים לז'אנרים האלה אבל ווטאבר) שזכה לבאזז בחו"ל במשך השנה אבל נשמע מגניב מכדי להגיע לארץ מיוצג כאן. הפסטיבל התחיל אתמול בהקרנת "אנומליסה" (ואם לא הגעתם, אין צורך להתבאס, יש לנו הקרנה ביום שלישי הקרוב); הוא ייסגר ביום שלישי הבא עם "Final Girls"', קומדית האימה המודעת לעצמה שמתרחש בתוך ומחוץ לסרט סלאשרים אייטיזי. מוקרנים גם "הלובסטר", הסרט הביזארי של יורגוס לנטימוס ("Dogtooth", ואם אתם בקטע של קולנוע זר ומוזר אתם יודעים מה זה); "טורבו קיד" שאמור להיות שילוב מבטיח בין "מקס הזועם" ל"קונג פיורי" עם ילדים (ומהפוסטר שלו לקוחה התמונה למעלה); "לילה טוב אמא", שכל מי שכתב עליו כתב על כמה שהוא מטריד, על שני ילדים שלא בטוחים שהאישה שחזרה מבית החולים עם פנים מכוסים בתחבושת היא באמת אמא שלהם; "Unfriended"', סרט האימה שמתרחש כולו בתוך מסך מחשב; "Raiders!", הסרט התיעודי על הילדים שצילמו במשך שנים את ההשוודה המושקעת ביותר שנעשתה אי פעם ל"שודדי התיבה האבודה"; "המכשפה", דרמת-אימה תקופתית שסיקרנה אותי עוד מפסטיבל סאנדנס האחרון; ועוד רבים.

בתחום הסרטים הישראליים, יוקרנו בטרום-בכורה "ג'רוזלם" – סרט הפאונד-פוטג' הירושלמי – ו"תיקון", הסרט המאוד פסטיבל-ירושלמי, שהנוכחות שלו בפסטיבל מד"ב ופנטזיה מעלה גבות ומעוררת דיונים, וגם "אינרציה", מותחן פסיכולוגי מסקרן שהוקרן בפסטיבל חיפה ומאז נעלם באופן מסתורי. מקבצי סרטים קצרים ישראליים הם תמיד מעניינים – כי סרטים ישראליים קצרים הולכים הרבה יותר רחוק משהסרטים הארוכים הספיקו להגיע – ויש מפגשים והרצאות וסדנאות ובקיצור, תבדקו את התכניה. כדאי לשים לב גם שלמי שפספס את הסיבוב הראשון, ב-20-22 לחודש יוקרנו מבחר מסרטי הפסטיבל שוב, בסינמטק הרצליה.

אם כבר ראיתם במקום אחר, או אם ראיתם בפסטיבל, או אם שמעתם על, או אם אתם מתכננים לראות, משהו מהסרטים האלה, בבקשה תכתבו כאן כי גם אני רוצה לדעת למה ללכת ואין לי זמן להכל.