סדרה של צרות

מאת
טווידלדי
– פורסם ב 21 במאי 2005Posted in: ביקורות
שם רשמי
סדרה של צרות
שם לועזי
Lemony Snicket's A Series of Unfortunate Events
בימוי
בראד סילברלינג
תסריט
דניאל הנדלר
רוברט גורדון
שחקנים
אמילי בראונינג
ג'וד לאו
ג'ים קארי
ליאם אייקן
קארה הופמן
שלבי הופמן
לדף הסרט

במקור: Lemony Snicket's A Series of Unfortunate Events
במאי: בראד סילברלינג
תסריט: רוברט גורדון
על פי ספריו של דניאל הנדלר
שחקנים: ג'ים קארי, ליאם אייקן, אמילי בראונינג, מריל סטריפ, טימותי ספאל, ג'וד לאו

אויה. סיפור עצוב הוא זה שאתם הולכים לשמוע. סיפור תמוה, זר ומוזר, ואין איש אשר יודע להסבירו בדעה צלולה. הלוואי ויכול הייתי לספר לכם כי הסיפור לא התרחש כלל, אולם הכל אמת לאמיתה, אויה לי. כה לא נעים הסיפור, עד כי אסלח לכם אם תפסיקו לקראו ברגע זה, ובכך תחסכו מעצמכם עגמת נפש ומועקה.

היה היתה סדרת ספרים מצליחה. והנה יום אחד, קם הבמאי בראד סילברלינג ('מייל לאור הירח', ואם תרצו גם 'קספר'. ואפילו 'דוגי האוזר – רופא') והפך אותה לסרט. וסיפר בראד, בליווי קריינות מדוכאת מפי ג'וד לאו, אודות המאורעות האומללים, חסרי המזל והבלתי נעימים אשר עברו על שלושת ילדי משפחת בודלר, למן הרגע אשר בו (זה הולך להיות עצוב, אתם עדיין יכולים להפסיק) מתים הוריהם ונהרס ביתם בשריפה מסתורית ביותר.

הילדים הם ויולט (אמילי בראונינג), נערה בת ארבע-עשרה בעלת חיבה להמצאות, קלאוס (ליאם אייקן), ילד בן תריסר שנים בעל אינטליגנציה גבוהה ונטייה לפאניקה, ואחותם התינוקת סוני (קארה ושלבי הופמן, בתורנות), המדברת רק בכתוביות ובעלת שיניים חזקות במיוחד. לאחר מות הוריהם, השלושה מוצאים עצמם אבודים בעולם, אך לא אלמן ישראל (אלא יתום): ידיד הוריהם, מר פו (טים ספאל) ימצא להם אפוטרופוס ראוי.

אך אויה! כשרונו של מר פו במציאת אפוטרופוסים קטן הוא, והם נופלים לידיו של דודם העלום, זה שלא שמעו עליו עד היום והיו מעדיפים להמשיך ולא לשמוע עליו מעתה ועד עולם, הרוזן אול?ף הנוראי! אולף זה (ג'ים קארי) הוא איש מוזר בעל בית מפחיד, הופעה המזכירה את הרוזן דרקולה וטמפרמנט המזכיר היפראקטיבי על כדורי מרץ, והוא רודה בילדים בפרך. הוא נועל אותם בחדר קטן (אם כי לא מתחת למדרגות, יש לציין. המדרגות המפותלות שלו הרבה יותר מדי מרשימות מכדי שהוא יבזבז את האפקט על חדר מתחתן), מאלץ אותם להכין ארוחות מלכים בלי מצרכים מתאימים, ובכלל נוהג כפרעה במצריים, לו היה פרעה חושב עצמו לשחקן תיאטרון דגול ("מצוף! מצוף! מלכותי תמורת מצוף!"). אם תשאלו את אולף, הוא "קשוח אך הוגן", אך לפי הגדרתו המפורשת, משמעות הביטוי היא "אתם תעשו כל דבר קטן שעולה בדעתי, בזמן שאני אהנה משפע הממון שהוריכם הותירו אחריהם".

אם, קוראים יקרים, דומה היה לכם כי לא יכולות להיות צרות גדולות מאלו עבור ילדים, הריני להבטיחכם, לצערי, כי טעות בידכם. שכן הרוזן הרשע איננו מעוניין רק להתעמר בילדים, אלא להיפטר מהם לחלוטין, על מנת לרשת את כספם. על כן, הוא וחבר מרעיו משתדלים ככל יכולתם לחולל תאונות מצערות עבור הילדים. ולא בוחלים הם בשום פשע ורשע, הולכת שולל ורמאות, קשירת אנשים ושחרור נחשים בדרך אל מטמונם של האחים. גם בביטוי "דאגה אבהית" יוצק הרוזן הנפלץ משמעות משלו.

אולם, ככל שהמקרים הרודפים את הילדים מצערים, הסרט אינו מצער. העיצוב תאווה לעיניים, ומזכיר מאוד את טים ברטון לו היה גר בבריטניה של שנות החמישים: קודר וצבעוני באותו זמן.

ג'ים קארי משובב נפש בתפקיד הרשע. הסרט נותן לו הזדמנות להפעיל המון עיוותי פנים מהזן החביב עליו, אבל הפעם הוא מנצל אותן ביעילות כדי להפחיד: ובאמת דומני שמאז קרואלה-דה-ויל ב'101 כלבים וגנבים' לא ראיתי רשע מוצלח כל כך בסרט לילדים.

מספר נכבד של קרובים ומכרים אקסצנטריים ממלאים את הסרט, ולא מעט שחקנים מפורסמים מופיעים בהופעות אורח. לילדים, מסתבר, יש משפחה מוזרה מאוד. בייחוד בולטת בה מריל סטריפ בתפקיד דודה בעלת פחד מבעלי מקצוע חופשי מסוים ופאניקה ממאורעות שלא סביר שיתרחשו. כמה מדמויות המשנה נופלות קורבן למאורעות לא נחמדים ולא נעימים משל עצמם, אבל, יש לציין, די משעשעים. בנוסף, הסרט גדוש יצורים מיצורים שונים, כולל ההופעה המרשימה ביותר של מפלצות ים קטלניות מאז 'הנסיכה הקסומה'.

ואולי הכי חשוב: זה סרט ילדים שמכבד את צופיו. הסרט לא מתיילד בכוח, נמנע מהומור קליפת בננה, וסרקסטי במידה מתאימה כדי להתאים גם למבוגרים ציניקנים. ילדים קטנים כנראה ייבהלו מדי מהמתרחש על המסך, אולם גדולים יותר ייהנו מאוד. גם הקרדיטים בסוף נאים ומשובחים ביותר.

אולם, גם לסרט יש פגמים, ככל שהדבר אינו נעים. החל מקולו של לאו, הקריין, שעולה על העצבים מדי פעם, וכלה בסצינת הסיום, שקצת, קצת מופרכת ביחס לשאר הסרט. קיים חוסר איזון מסוים גם בין הרשעות המשועשעת של רוב הסרט למספר סצינות מפחידות ובלתי משעשעות, שעשויות להבריח מן הסרט ילד ממוצע. כמו כן, הדמויות אינן סוחפות רגשית: במהלך הסרט היה בהחלט מסקרן לראות מה יקרה להן, אבל לא כל כך מדאיג.

ובכל זאת, ככלות הכל, מדובר בסרט אינטליגנטי, מותח ומשעשע, מצולם היטב ונאה ביותר.
ועל כן, קוראי היקרים, צר לי במיוחד על כך שגם אם ילדי משפחת בודלר הצליחו להתגבר על מכשולים ונסיונות התנקשות כה רבים, הנה, אויה, על מכשול אחד לא הצליחו לגבור. בדרכם לישראל התאנו להם מפיצים נוראים וחסרי הגיון, לא אדע מדוע, ומנעו הגעתם לבתי הקולנוע, אללי. אפילו טענות הבודלרים כי גייסו סכום הגון ביותר בארצות הברית לא הועילו, מול קושי ליבם של אותם מפיצים משונים.

אולם, כיוון שמדובר בסרט ילדים, אזי סוף כה נורא אינו יכול להתקבל על דעת הצופה, ועל כן הוא הומתק מעט. הסרט מצוי בספריות ה-DVD הקרובות למקום מגוריכם, וראוי בהחלט שתקחוהו. וכך יבוא סוף טוב והולם לסדרת צרות זו.

תגיות: