ביקורת: מלך האריות

או: מה שקורה כשסרט הוא ניסיון להוציא את המיטב מרעיון שעבד טוב בסקר שוק במקום להגשים חזון אומנותי אמיתי.

השמועות היו נכונות – לסימבה החדש אין הבעות פנים. כל האינטרנט חוגג על הבדיחה הזאת כבר שבוע והוא צודק. זאת לא בעיה בעיצוב הכללי של הסרט, שמנסה להיות "פוטוריאליסטי", אלא בעיה ספציפית של האריות, שלא ידועים בתור חיה עם הרבה מימיקה. חיות אחרות בסרט הפגינו רגשות בהצלחה גדולה יותר: טימון ופומבה, למשל, או הקרנף הקטן ברקע של "משתגע כבר מלך להיות" שאומנם מופיע לשנייה וחצי בשביל לעשות קולות רקע אבל רואים איך הוא שר מכל הלב. רק בשביל הקרנף היה שווה לראות את הסרט. 

הבעיה היא ברעיון. "מלך האריות" נראה בסדר בהתחשב בנסיבות, והנסיבות הן שדיסני החליטו ש"מלך האריות" גרסת 2019 צריך להיראות כמו סרט טבע. אבל הם השתפנו ולא הלכו עם זה עד הסוף, אז קיבלנו סרט עם חיות ריאליסטיות ביותר ששרות ומספרות בדיחות. בגלל זה כל מה שנראה יותר מדי קריקטורי נעלם – מצבא הצבועים הנאציים של סקאר דרך ההולה של טימון ועד המבט הסקסי ההוא שנאלה דופקת לסימבה. כל אלה היו נראים זוועה בגרסה החדשה, שלא שואפת להיראות כמו גרסת תלת מימד של המקור אלא כמו צילומים של חיות אמיתיות. יש בה רגעים קסומים של טבע צבעוני ובוהק (גם אם לא מאה אחוז ריאליסטי) ויש בה רגעים שבהם האריות נראים כמו בובות כפפה עם פה שזז מדי פעם, וכל קשר למילים שנאמרות הוא מקרי בהחלט. באחת הסצנות הייתה כל כך מעט תנועה בפנים של החיות שכבר התחלתי לחשוד שהן מתקשרות בטלפתיה.

בכמה סצינות ראו שמישהו העז לקחת את הקונספט קצת יותר רחוק, עם רגעים נטולי אקשן שמציגים את חיי היומיום של חיה כלשהי, וברגעים כאלה אופי של סרט טבע כמעט נשמע הגיוני: גלגל החיים הופך ליחסי גומלין ואפשר לראות איך כולם קשורים ומשפיעים זה על זה. ואז יש בדיחת פלוצים.

התחושה העיקרית היא של היעדר פוקוס, ניסיון להוציא את המיטב מרעיון שעבד טוב בסקר שוק במקום להגשים חזון אמיתי. מרוב שהתאמצו להפוך את סימבה לחמוד שכחו להפוך את סקאר למפחיד או את רפיקי לחכם, ואחת הסצנות הכי חשובות בסרט פשוט נשארה בחוץ. למה? כי כנראה ששחזור של כל השירים היה יקר ומתיש מדי.

אחד מגורמי המשיכה של הסרט הוא השחקנים המפורסמים, והביצועים שלהם נעים בין "סבבה" ל"שכחתי שאתה פה". השחקנים-ילדים טובים מאוד, ג'יימס ארל ג'ונס עושה שוב את מה שהוא עשה בסרט המצויר, ודונלד גלובר וביונסה לא רעים בחלק הקטן שבו הם זכו להופיע. אבל רוב המשחק עדיין תלוי באנימציה, ושם העיקר הוא העיצוב ולא התנועה. אולי בגלל זה החיות הכי סימפטיות בסרט הן דווקא הדמויות השוליות, שאין להן דיאלוגים שנונים או דרמה שייקספירית שדורשת טווח הבעה רחב – גור הקרנפים, נניח, או החיות שמסתובבות בג'ונגל ליד טימון ופומבה. הכוכב האמיתי של הסרט הוא סת' רוגן, שהוא פומבה מושלם – אם מתעלמים מהעובדה שהוא לא יודע לשיר אפילו טיפה. דיסני כל כך התמכרו לשמות הגדולים שהם שכחו שאפשר ללהק שחקן אחר בשביל קטעי השירה. 

למרות התלונה הנפוצה שכל הרימייקים האלה הם סתם שחזור אחד לאחד של המקור, זה לא באמת נכון. כל אחד מהם עשה שינויים גדולים בחומר המקור, לטובה או (בדרך כלל) לרעה. אבל הנבואה הגשימה את עצמה בסרט הזה, שמשחזר דיאלוגים שלמים ומעתיק יותר מדי פריימים מהניינטיז, רק בפלטת צבעים דהויה יותר. יש בסרט גם כמה שינויים לטובה או לפחות שינויים מעניינים, אבל ככלל, זה סרט די כושל שעובד רק כהקרנה פעילה ומחווה אוהבת למקור. כמו כן, באיזה עולם ליהקתם את ביונסה לסרט והיא לא שרה את "גלגל החיים"?! מה לא בסדר איתכם?