שר הטבעות: אחוות הטבעת

במקור: :Lord of the Rings
wship of the RingסFell
במוי ותסריט: פיטר ג'קסון
על פי ספרו של ג'.ר.ר. טולקין
שחקנים: אלייז'ה ווד, איאן
מק'קלן, איאן הולם, ויגו מורטנסן,

ליב טיילר, קייט בלאנשט, שון
אסטין, אורלנדו בלום, כריסטופר לי

ביקורת זו אינה מיועדת לקריאה בין השעות 10:00 ל-22:00. למה לכם להשחית את זמנכם על קריאת ביקורות כשיש 'שר הטבעות' בקולנוע?

אני לא טולקינאי גדול. את 'ההוביט' קראתי פעמים לרוב, אבל זה בגלל שאני מכור לספרות ילדים; את 'שר הטבעות' קראתי פעמיים ואהבתי, אבל לא עד כדי התמכרות. מלחמות התרגומים לא מעניינות אותי במיוחד, ולא באתי לקולנוע עם ספר פתוח לחפש התאמה מדוייקת לטקסט. באתי לראות סרט.
ואם נכנסתי לסרט חשדני כשניץ מארץ השניצקליינים, יצאתי ממנו זורח כדיוויד מאנינג. הבו לי את פיטר ג'קסון, ואנשק את כפות רגליו (אם הן אינן שעירות). הוא קוסם, הוא קוסם, הוא קוסם! והוא גם מניאק, הוא והמפיצים – החלק הבא יוצא רק בעוד שנה. ואני, מה אעשה עד אז?

לפני שאנמק את גל ההתלהבות הפרוע הזה, קצת על העלילה.
לבילבו באגינס, בן לגזע ההוביטים (המתאפיינים בקומה נמוכה, כפות רגליים גדולות ושעירות, חיבה גדולה לאוכל ומבטא אנגלו-סקסי כבד) יש טבעת. הטבעת הזו מסוגלת להופכו לבלתי נראה, אבל לא זה העיקר. העניין הוא שלטבעת יש צד אפל: היא יוצרה על ידי שר האופל, סאורון, הרוע בהתגלמותו וישות מאותגרת צורנית (בתחילת הסרט הוא נראה כדמות רבת חודים ביותר, אחרי זה הוא נפוג זמנית והופך לעין גדולה הנראית רק בתנאים מסוימים, ומלווה בקול רעש גדול מהרמקולים. ואני אומר – ישר לאופטיקאי). הטבעת היא בעלת כח גדול, משנה לרעה כל מי שמחזיק בה, והיא אף בעלת רצון משל עצמה ומעדיפה לחזור אל אדונה סאורון, דבר שאם יקרה – יאפשר לו ולחבר משרתיו המגעילים למדי להשתלט על העולם, ובדרך אגב לחסל את כל מי שלא מוצא חן בעיניהם, שזה כמעט כולם. אם תושמד – תשמיד את סאורון. רק מה? אפשר להשמידה רק באש שממנה יוצרה, בהר הדין, מקום רע-מראה ומחריד להפליא.

בילבו כבר זקן. הטבעת היתה ברשותו יותר מדי זמן והשפיעה עליו, והוא לא מסוגל לבצע את השליחות כמו שצריך. אחיינו, פרודו באגינס, מקבל על עצמו את המשימה, בסיועו האדיב-אך-תקיף של הקוסם גנדלף. פרודו דנן, הוביט צעיר ורזה ללא נסיון מיוחד בהרפתקאות, רוכש במהלך הדרך כמה מלווים – גמד, בן-לילית (אלף/עלף) ומספר בני אדם, שאמורים להצילו מכל אותם שדי שאול (ובהם פרשי רפאים שחורים וצווחניים שהחביבות מהם והלאה) הרודפים אחריו.

האם יצליח פרודו במשימה?
לא בסרט הזה. מדובר בטרילוגית סרטים, ואין שום סיכוי שהכל ייפתר בסרט הראשון. הסרט מתאר רק את חלקו הראשון של המסע הארוך. הפי-אנד – או, למעשה, סוף מכל סוג שהוא – לא תמצאו פה.

פרודו (אלייז'ה ווד) לא נראה כמו ההוביט שדמיינתי במהלך קריאת הספר, אבל תוך מספר דקות מתחילת הסרט כבר הצלחתי לשכוח את זה. למרות שמשחקו של ווד קצת עצי – יש לו ארבע הבעות פנים – הוא מגלם את דמותו של פרודו באופן סביר. מרבית השחקנים האחרים משחקים טוב מספיק עד שקל לשכוח שהם בכלל משחקים. לציון מיוחד ראויים איאן הולם בתפקיד בילבו ואיאן מק'קלן בתפקיד גנדלף, שמשחקו מופלא ממש: כל מצמוץ, כל הבעת פנים וכל מחוות גוף שלו אומרים "הוא קוסם". בקצה השני של הסקאלה נמצא אחד אלרונד (הוגו וויוינג, אייג'נט סמית מה'מטריקס'), מנהיג שבט אלפים ולוחם, שנראה כמו קוני למל. ליב טיילר בתפקיד בת לילית נראית הרבה יותר מבסדר, ומשחקת פחות מבסדר – אבל כרגע יש לה תפקיד קטן מכדי שזה יפריע.

אבל לא המשחק הוא מה שמרשים באמת. מה ש'אחוות הטבעת' מתבלט בו הוא לדעתי דבר אחר: אווירה. הסרט לוקח את הצופה ממקום א' (להלן: כסא הקולנוע שלו) ומנחית אותו היישר לתוך מקום ב' (להלן: הארץ התיכונה) על כלליו, דרכי ההתנהגות שבו, אופיו של הטבע, והאנשים – כל זאת, בצורה משכנעת להפליא. הארץ-התיכונה נראית ומצולמת מצוין, והאפקטים מרשימים ומשתלבים נהדר בעולם שהסרט יוצר – אמנם לא בוצעה אף פריצת דרך בתחום, אך מה שאפשר היה לעשות בוצע בצורה מעוררת הערצה: בשום נקודה לא מתקבל הרושם שיוצרי הסרט הכניסו אפקטים לשם האפקטים. הפסקול של הווארד שור מסייע ליצירת האווירה בסרט במקום להכתיב אותה, ואמצעים אלו כולם הם ששולחים אותנו להתמודד ביחד עם הגיבורים, ולחוות את אשר הם חווים, באמת יחד איתם. איכשהו, הבמאי מצליח להוליך את הסרט כך שגם אם קראתם את הספר ואתם יודעים את הסוף (או את רוב הפרטים שבאמצע), עדיין מעניין יהיה לראות איך זה יתרחש. "סוחף" היא המילה, כמדומני. גם "מרתק", גם "מרשים", וגם "מדהים".

האם זה סרט מושלם? לא.
יש כמה פיצ'יפקעס קטנים שהפריעו לי, שלא אפרט מחשד לניטפיקריות יתרה (הקרבות עמוסים מדי, ההוביטים רזים מדי – נדמה לי שהבנתם. לא זה מה שיפריע לכם ליהנות). הסרט גם אינו שיחזור מדוייק של הספר, כך שמי שציפה לספר מוסרט עלול להתאכזב: דמויות שונות נעלמו, עלילות משנה קוצצו, וסצנות שלא היו בספר – נוספו. אבל, כמו שלא ציפיתי מ'נסיך מצריים' להיות הסרטה מדוייקת של ספר שמות, כך גם לא ציפיתי מ'שר הטבעות' להיות זהה במדויק לספר עליו הוא מבוסס. באתי לראות סרט. ובתור סרט, הוא אמנם לא מושלם, אבל אוי, כמה שהוא קרוב.

אוף. מה אני אעשה עד דצמבר הבא?