במקור: Lord of the Rings: The Two Towers
במאי: פיטר ג'קסון
תסריט: פיטר ג'קסון, פראן וולש, פיליפה בוינס
על פי ספרו של ג'.ר.ר. טולקין
שחקנים: אלייז'ה ווד, ויגו מורטנסן, אורלנדו בלום, ג'ון רייס-דייויס, איאן מק'קלן, שון אוסטין, אנדי סרקיס, מירנדה אוטו, כריסטופר לי, ברנארד היל, בראד דוריף
יש בעיה מסוימת עם סרטי המשך: פרט לסדרת סרטי ג'יימס בונד, הם נוטים שלא לעמוד בפני עצמם. אז מילא ללכת לסרט שמההתרחשויות בו ניתן להבין מה קרה בסרט הקודם ('בלייד 2', או במידה מסוימת, אף 'הארי פוטר וחדר הסודות'), או שההתרחשויות בו אינן קשורות ישירות לסרט הקודם (למשל, סרטי 'מת לחיות'), אבל כאשר הסרט השני בטרילוגיה נפתח בדיוק באותה נקודה בה הסתיים הסרט הראשון, כאילו מדובר בסרט אחד ארוך, ואפילו לא טורח לתת לצופה איזה תקציר "Last Time on Dynasty" לרפואה – אז העניין הופך לבעיה של ממש.
או בקיצור, אם לא ראיתם את 'שר הטבעות: אחוות הטבעת' – חבל לכם על הזמן. הצפייה בו היא תנאי הכרחי למי שרוצה להבין משהו ממהלך העניינים ב'שני הצריחים'. קריאת הספר, אגב, היא לא יותר מיתרון.
אם כן, האמור בפסקה הבאה עשוי להיחשב כספוילר לסרט הראשון על ידי אנשים מסוימים.
'אחוות הטבעת' הסתיים בפיצולה של האחווה – מרי ופיפין ההוביטים נחטפו בידי אורקים, שלקחו אותם אל משכנו של יד ימינו של סאורון; אראגורן הערס, גימלי הגמד ולגולאס ההומו חשו בעקבותיהם להצילם; ואילו סם ופרודו חמקו בינות לסלעים, הלאה בדרכם למורדור, משכנו של סאורון, כשפניו של אלייז'ה ווד, שעד כה הכילו שתי הבעות אטומות בלבד, מתעוותות לכדי פרצוף דרמטי ונוראי – כאילו הוא סובל מעצירות קשה.
ובכן, 'שני הצריחים' נפתח בפירות מאמציו של ווד המסכן: הבעה אחת נוספת, חדשה לגמרי! כן, כן. פרודו יודע עתה לגלגל את עיניו, באופן שאומר "כמה שאני מסכן! אני רק הוביט קטן וחלוש". כיוון שהוא מתקרב והולך למורדור, נטל הטבעת אכן הופך אותו להוביט קטן וחלוש, אבל בל נקדים את המאוחר.
אראגורן, הגמד וההומו, אם כן, מנסים להציל את ההוביטים ידידיהם, ובמקביל מגלים כי צבאות אורקים עצומים מוקמים ומטרתם אחת: מלחמה וכיבוש הארץ התיכונה. שלושת הריינג'רים נפגשים עם המלך תיאודן – מלכה של רוהאן, ארץ הסוסים – שמוחו טושטש על ידי יד ימינו, גרימא "לשון נחש" (למקרה שמצמצתם, שני אלה – כמו רבים אחרים – הינן דמויות חדשות, שלא הופיעו בסרט הקודם). רק לאחר שבוצעה במלך פעולת "צא, דיבוק, תסא בחוץ!", יכול אראגורן הסמכותי לדבר עימו בהגיון. המלך, רענן וסמכותי מתמיד, אומר בקול בוטח כי הוא מעדיף לסגת לנקרת-הלם, מתוך הנחה שהביצורים שם יהדפו כל ניסיון תקיפה.
בינתיים, כך נראה, שני ההוביטים הקטנים הצליחו להסתדר בכוחות עצמם – הם נלקחים תחת חסותו של אנט זקן, שזה בדיוק כמו עץ, רק עתיק מאוד, יודע לדבר ואף ללכת. האנט אכן מנצל יכולת זו, יוצא לדרך והולך, והולך, והולך והול-אא-ך.
במקום אחר לגמרי, פרודו וסאם ממשיכים לנדוד בינות סלעים, בדרכם הארוכה והקשה למורדור, שם פרודו אמור לזרוק את הטבעת להר האבדון, ושלום על ישראל (ועל העולם כולו). לא רק מכשולי הדרך מטרידים את מנוחתם, כי אם גם גולום. גולום הוא יצור ביצות נכלולי שהטבעת היתה פעם ברשותו, ועתה הוא עוקב אחרי ההוביטים, במטרה להשיב לעצמו את הטבעת הנחמדת. כדרכם של רעים, גם גולום היה פעם בעל לב זהב, ובשל נסיבות כאלו או אחרות, עבר לצד האפל.
אז מה יש לנו כאן? שלושה סיפורים שונים, שעל הסרט לדלג ביניהם מדי פעם, ורק אחד מהם – המערכה ברוהאן ובנקרת הלם – מעניין. סיפורם של פרודו וסאם אפילו מעיק:
גולום, שממלא את תפקיד הקומיק-רליף של חלק זה של הסיפור, כמו גם את נישת הסיפור הטראגי, היו כל הנתונים להיות גדול, ענק, מדהים (בעיקר משום שהוא ממוחשב, מה שנתן לו יתרון על פני המשחק של דמויות אחרות בסרט). למרות שניתן היה להתפרע בעיצוב דמותו הממוחשבת, בחרו היוצרים לגרום לו להיראות כמו מנחם בגין, וזה שיבש לי את המערכות כליל, כיוון שציפיתי שבכל רגע יפצח בנאומי בחירות עבשים. אבל לא, את אלה סיפק פרודו, במונולוגים מסטיקיים, קלישאתיים ועמוסי פאתוס להקיא, ואם להוסיף חטא על פשע, He was doing “The Face”. נכון, נטל הטבעת הופך קשה מנשוא, ובשלב זה של המסע היא מעיקה על ההוביט הקטן והמסכן, אבל גם תירוץ כזה אינו מצדיק לדעתי את השימוש המוגזם שעשה ווד בהבעה החדשה, החלושה, התשושה, הכחושה, הנדושה.
לחבורתו של אראגורן דווקא היה פוטנציאל גדול, שאף התממש במרבית הזמן: הסיפור היה מעניין ומותח, למרות מספר נפילות, כשהגדולה שבהן היא בעצם לא גדולה כלל – היא גמד. כן, גם לחלק זה של הסיפור, הבמאי, פיטר ג'קסון חש שצריך להיות מי שיספק הפוגה קומית, וגימלי הגמד נבחר לתפקיד. בהתחלה זה משעשע, אבל בהמשך – מעיק. מה לעשות, מדובר פה באפוס רחב יריעה, סיפור רציני על תככים פוליטיים, מלחמת מעטים-מול-רבים, מלחמה לחיים או למוות, מלחמה שתקבע את גורל העולם החופשי, ולהביא גמד שיספר בדיחות מדי מספר דקות נראה לגמרי מנותק ולא שייך לסיפור הזה. אותה מלחמת-מעטים-מול-רבים מפורסמת, הזכירה לי במידה מסוימת את חיילי האימפריה של 'מתקפת המשובטים'. כלומר, מאסה של אנשים צווחים וצועקים, כמה מכות בשביל הדרמה, אבל להרגשתי האישית – לא שונה מהותית מכל קרב אחר שכבר ראיתי. אבל אני לא מתלוננת. אפילו נהניתי קצת.
הבעיה הכי גדולה של 'שני הצריחים' נובעת מטבעם של סרטים בכלליות, ומטבעו של 'שר הטבעות' בפרט: סרטים נוטים להיות בנויים משלושה חלקים – התחלה, אמצע וסוף. ההתחלה מספקת לנו מבט לרקע של הסרט, וכשהיא עשויה טוב, היא מגרה אותנו להמשיך לשבת בכיסאות ולהחזיק את עפעפינו פתוחים; אמצע הסרט הוא בדרך כלל החלק החלש יותר, זה ש"נופל בין הכסאות". סופים של סרטים הם גרנדיוזיים ומרשימים, ומביאים את הסרט לשיאו – כמו גם אל המנוחה ואל הנחלה.
'שר הטבעות', אני מניחה, אינו שונה במבנהו מכל סרט ממוצע כזה. אלא ש'שר הטבעות' הוא סרט אחד ארוך מאוד, שחולק (באופן שרירותי למדי) לשלושה חלקים, כך שנוצר מצב בו אמצעו של האפוס, החלק החלש יותר בסרט, הוא סרט שלם – 'שני הצריחים'.
לולא הייתי יודעת שג'קסון צילם את כל הסרטים בבת אחת, כמקשה אחת, עוד הייתי עלולה לחשוב שהפומפוזיות עלתה לו לראש, עד כי הוא אינו יכול להשתלט על הרגשת הגאווה הזו: "אני הבאתי לעולם את ההפקה המרשימה ביותר של 'שר הטבעות'! אני, ולא אחר!". הפומפוזיות הזו מתבטאת בעיקר באותן קלישאות לעוסות, ובאורכו הבלתי נתפס של הסרט, עד כי לרגע היה נדמה לי כי מרגע שנכנסתי לצפות בו, ועד שיצאתי ממנו, חלפו שנתיים מחיי. וכל זה למה? כי בשורה התחתונה, לא קורה שום דבר בחלק זה של האפוס, שלא ניתן היה לדלג עליו היישר אל הסרט השלישי, למעט קרב אחד או שניים. אבל היי, זה לא אמור להיות סתם עוד סרט קרבות. זה טולקין!
אז כן, ציפיתי ליותר, וכן, יהיו אנשים שירצו לצלוב אותי על מה שאני עומדת להגיד: למרות ההפקה המרשימה (והיא מרשימה), למרות הצילומים המדהימים (והם מדהימים), למרות הקרבות המרהיבים (והם מרהיבים), למרות שזה 'שר הטבעות' ושאין שום דבר אחר לראות בקולנוע – אולי בכל זאת אפשר לוותר על 'שני הצריחים' ולהמשיך לחכות לחלק הבא בטרילוגיה. אבל מה אני מדברת. מחרתיים אני עומדת לצפות בסרט הזה בפעם השניה…
- שר הטבעות: אחוות הטבעת
- האתר הרשמי
- אתר ישראלי
- אתר המעריצים הטוב ביותר (עדיין)
- נומינור – אתר טולקין ישראלי
- הספר – ב'מיתוס'
- הספר – ב'אמאזון'
- אורלנדו בלום
- ויגו מורטנסן
- אלייז'ה ווד
- כריסטופר לי
- מירנדה אוטו
- אנדי סרקיס בתפקיד גולום
- גולום
- היומנים הסודיים
- תקציר Book-a-Minute
אהרו''ף!
כמה שרציתי לכתוב אני ביקורת. במיוחד בגלל שאני לא מסכים בכלל.
בעוד רגע – הגרסה שלי.
הביקורת שלי
(ואודה, בהסתייגות, ששל לונג עולה עליה בכמה מובנים, בפרט בהצגת חלק מן הדמויות. אבל אני עדיין מסכים יותר עם שלי).
"שני הצריחים" הוא סרט שמתחיל ונגמר במסע, ובאותו מסע (לפחות הוא לא מתחיל בלוויה של נחש) – מסעו של ההוביט פרודו באגינס (אלייז'ה ווד) נושא טבעת פלאים, לעבר ממלכת מורדור, שבשליטת סאורון הרשע (שר האופל והאלטר-אגו של צליל החיוג לאינטרנט: לא רואים ממנו שום דבר ברור, אבל הוא מחריש אוזניים), השואף להשמיד את בני האדם. את הטבעת אפשר להשמיד רק היכן שיוצרה, באשו של הר האבדון; על כן פרודו ורעו סאמוויז ג'אמג'י (שיאן אסטין) הולכים להם אל מורדור, כדי להפיל את הטבעת באש. בסרט שעבר היתה איתם חבורה; הפעם כבר לא. שני הוביטים נשבו בידי אורקים (יצורים מכוערים ומגעילים שכמעט ואפשר להריח מהמסך), ושלושה מבני החבורה האחרים – בן האנוש אראגורן (ויגו מורטנסן), האלף לגולאס (אורלנדו סלום, הידוע בקרב הצופות בסרט כ'הו, לגולאס… *מבט מצועף*), וגימלי הגמד (ג'ון רייס-דייויס, על תקן האתנחתא הקומית), יוצאים למרדף אחריהם.
במקביל למסע שלהם, מהומה פרטית וכללית מתרגשת על הארץ התיכונה, מקום התרחשות הסיפור. ברמת הפרט, שניים מן ההוביטים שליוו את פרודו בתחילת השייח יאסין, הידוע בתור סארומן (כריסטופר לי), קוסם שסרח וחבר לסאורון, מתכנן התקפה רבתי על ממלכת רואהן, בעזרת כמות גדולה של אורקים יצירי-מעבדה (השייח' פרנקנשטיין?). כוחותיו של סאורון מתכננים לתקוף את ממלכת גונדור, הסמוכה לרוהאן. בקיצור, בני האדם הולכים לחטוף מכת מספריים אורקית בסגנון חופשי (אליך זוהיר! בהתקפה הזו עוד יושר, ידובר ויזומר…), שאמורה להשליט את סאורון על העולם. תוך הכחדת דייריו הקודמים. האלפים, או בני הלילית, צריכים להחליט מה הם עושים בנידון, ועוד מיני יצורים צצים להם חדשים לבקרים.
בשנה שעברה השתחוויתי אפיים לרגליו של פיטר ג'קסון, במאי הסרט. השנה, אני לא משתחווה – כרדע יש לי כאב פרקים. אבל זו הסיבה היחידה. הסרט, בעיני, לא רק שלא אכזב לעומת הסרט הראשון, שהיה מהמוצדקים, מהמוצדקים בסרטים שנעשו אי פעם, הוא אפילו עולה עליו בהרבה מובנים.
החלק הראשון הוקדש בחלקו הגדול להצגת הארץ התיכונה; הפעם ג'קסון, שמניח שכל מי שבא לסרט ראה כבר את 'אחוות הטבעת', מתעסק בעיקר: סיפור, עלילה, קסמים ומכות.
הארץ התיכונה (ניו זילנד עם ניתוחים קוסמטיים קלים), עדיין נראית מצויין, עיצוב העולם עדיין נפלא, המוזיקה לא ירדה מגדולתה, וליב טיילר, ישתבח שמו של היושב במרומים, עדיין לא מקבלת תפקיד משמעותי. הפעם נוספו כמה דברים חשובים: ראשית, רוב הדמויות מקבלות הרבה יותר מקום להתפתח (אפילו פרודו, הדמות העצית של הסרט שעבר, מקבל כאן הזדמנות להתפתח. ומחמיץ אותה בלי הינד-עפעף: חוץ משתי סצנות, הוא לא נתן לי הזדמנות לחשוד שהוא יודע לשחק. ובהזדמנות זו, בקשתי שלוחה ליוצרי הסרט: כיוון שחלק ניכר מהסרט הוא במילא יצירת, מחשב, אולי תוכלו להחליף אותו בגרסת הדויד במשהו קצת יותר אקטיבי? עציץ, למשל).
גימלי הגמד, למשל, הופך מדמות משנית למדי לדמות חשובה מאוד, ולאתנחתא הקומית של כל הסרט – כמעט כל פעם שהוא פותח את הפה, הקהל שופך את הפופקורן על הרצפה. ובניגוד לכמה מקרים אחרים, לא בכוונה. לגולאס (הו…), אלף יפהפה שמזכיר באופן חשוד קרוב משפחה של דראקוי מאלפוי, מקבל גם הוא הרבה זמן מסך, ועוד כמה דמויות חדשות מופיעות, ואם הייתי מונה את חציין לא היה מספיק כאן המקום.
הדמות הטובה מכל הדמויות החדשות היא דווקא ממוחשבת כולה, לא שהייתם מאמינים: גולום. גולום הנ"ל, דמות מחשבית שיש שיראו בה דמיון פיזי למנחם בגין (כן! את זה גנבתי מלונג, לפני כמה ימים), או לחילופין לסטיב בושמי, יצור שכוונותיו לא-לגמרי ברורות המשמש כמדריך-טיולים-לארץ השחורה עבור פרודו וסאם. הוא גם הדמות הכי מעניינת בכל הסרט: היוצרים לא הסתפקו בעבודת מחשב מדהימה, הם גם נתנו לו אופי, עומק, חיים והתלבטויות. אחת הסצנות, בה מתווכח האלטר-אגו של גולום עם עצמו, היא אולי הסצנה הטובה בסרט, למרות שלא קורה בה כלום – רק הבעות הפנים של גולום ודיבוריו עם עצמו עושים את הסצנה.
מעבר לפיתוח הדמויות, גם האקשן השתפר; הקרבות, שבסרט הראשון היו בעיקר דחוסים מדי, הופכים עכשיו הרבה יותר גדולים, אבל הרבה יותר מעניינים; בכל קרב, חוץ ממכות ודקירות, מתרחשות המוני התרחשויות קטנות, חשובות ופחות חשובות, שהופכים את הקרבות תאווה לעיניים ממש, וגם גימלי הגמד מתרוצץ ומספר בדיחות בחצי מהזמן. למרות שכמעט כל הדמויות בקרבות הן תוצרי מחשב, לא רואים את זה: לכל דמות כמעט יש התנהגות משלה, והמוני הדמויות המשוטטות ונלחמות לא נראות כאילו הן שכפול של דמות אחת (שלא כמו ראסל קרואו, למשל). אם לא הייתי יודע שכמעט הכל מחשב, לא הייתי מאמין.
האפקטים האחרים השתפרו גם הם. יצורים רבים ושונים מאכלסים את המסך החל מזאבי-קרב, מגה-פילים (נדמה לי שראיתי גם את בייגה שוחט), ועד אנשי עץ גדולים ורמים; כולם נראים מציאותיים להפליא, ןגם זזים בטבעיות (חוץ מאנשי העץ שנראים כמו עמודי חשמל מהלכים עם עלים, וכמובן פרודו).
והסיפור עדיין מרתק. הסרט הזה הוא חלק מאפוס, והוא אכן רחב יריעה עד מאוד (אם אתם לא אוהבים הרבה עלילות מקבילות, רחב יריעה יותר מדי), ודרמטי מאוד. חוץ ממימדיו – 176 דקות של סרט, וזה רק שליש הסאגה – יש לו גם עומק סיפורי, תוכן ועלילה ארוכה, ובעיני מרתקת וסוחפת. כמה סוחפת – מספיק כדי שלמרות שקראתי את הספרים, ולמרות שאני יודע את הסוף, עדיין, כמו בחלק הראשון, הסרט הצליח להפתיע אותי, לסחוף, ולרתק.
עדיין יש כמה פיצ'יפקעס קטנים, כגון המשחק של ראש האלפים אלרונד, הלוא הוא אייג'נט קונילמל (הוגו וייבינג), שדומה שכל פעם שהוא מופיע על המסך הסצנה הולכת ונהיית מגוחכת, או כמו חוסר משחקו של אלייז'ה קרש. אבל הפיצ'יפקעס האלו הפריעו לי עוד פחות מאשר בסרט הראשון, כלומר כמעט ולא.
חובבי טולקין קנאים עלולים לחשוב, כמו בסרט הראשון, שיש פה בגידה במורשת טולקין, כי הבמאי משנה דברים, מקצץ ומוסיף להנאתו, ואפילו (גאנדאלף לצלן), מסתמך על חיבורים אחרים של הסופר. אבל לי זה לא הפריע, בכלל.
בסך הכל, זה המשך ראוי, והרבה יותר מראוי, לאחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי מימי. "שני הצריחים" הוא סרט נהדר, נפלא ומפעים, ואם אהבתם את החלק הראשון (ובטח אם הגבתם באקסטזה כמוני), תאהבו לא פחות את החלק הראשון. אם, לעומת זאת, השתעממתם בראשון (כופרים!), לא כדאי לכם לראות את השני (ואם אתם שונאים סצנות קרב ממושכות, תוסיפו להסתייגות). כשיצאתי מ"אחוות הטבעת", התחלתי לשיר ולהלל את ג'קסון; הפעם, הייתי רק מסוגל לומר "וואו".
עכשיו, יש רק עוד שלוש-מאות שישים וארבעה יום וחצי עד לסרט השלישי בסדרה… אני מחכה.
אבל לא בסבלנות.
ואימרו אמן.
אמן. (לדעתי צריך להוסיף אמוטיקון "אמן"
).
לונג, כל הכבוד על הביקורת ממש נהנתי (ועכשיו שאמרת את זה, גולום באמת דומה לבגין).
אבל אני לחלוטין מסכים עם טווידלדי.
אולי תשקלו לפרסם ביקורת "בעד" וביקורת "נגד" לסרט הזה? כי פשוט יש לי רושם שיש הרבה חילוקי דעות בקשר אליו.
או! המילים מהפה!
בגלל שאני כזה פוץ אני אוסיף עוד כמה מילים משלי, אבל בעיקרון, כל מילה של טווידלדי בסלע.
כמה הערות קטנות.
א. אם אחרי הסרט הראשון השאלה החמה היתה "האם הצליחו לעבד באופן נאמן את הסיפור לקולנוע?" או "מה יותר טוב, הסרט או הספר?", אזי שהיום השאלה שעל הפרק היא "האם הצליחו להדביק את ההישג של החלק הראשון?" או "מה יותר טוב, הקודם או החדש?". תשובתי המתחמקת: פשוט לא שאלה שפיטה. כי באמת, מרגע שצעדת לאולם הקולנוע, אתה מרגיש כאילו המשכת בדיוק מהנקודה בה הפסקת לפני שנה. אלה לא שני סרטים שצריך להשוות. זה אותו הסרט. ככה זה הוצג, ככה זה מרגיש. ובניגוד ללונג, אני בכלל לא שיש נפילת מתח באמצע הסרט הזה.
ב. עוד קצת באותו עניין. הרעיון לפסוח על החלק הזה בסיפור מעורר בי פלצות ומביא לי את הג'ננה. מצטער, פשוט לא קולט את הקטע. למה החלק הזה לא חשוב לעלילה? כי גם ככה נדע איך התחיל ואיך נגמר? הדבר דומה לאדם שיבצע זינוק על פני שישים שנות חיים, מגיל ינקות ועד זיקנה, כיוון שבכל אופן הוא ידע באיזה בית חולים הוא נולד ובאיזה אחוזת ראשונים הוא מת. שר הטבעות, בעיני, הוא לא רק הסיפור על הטבעת ומה נסגר איתה, אלא גם על כל המסע, כל התובנות שבדרך וכל הסיפורים הקטנים ששזורים בכל פינה בארץ התיכונה. וכשאני כותב את המשפט הזה אני מתחיל להרגיש כמו מדריך טיולים.
ג. למעשה, עצם הקונספט מוזר. האמצע של סרט הוא בדרך כלל החלק החלש? למה? מה חלש באמצע? מה הבעיה עם האמצע? האם לא נתקלת בסרטים רבים מספור שקורסים בסוף? ומה עם סרטים שמתחילים לאט? אני דוקא חובב לא קטן של האמצע.
ד. אח, גולום, גולום… גם אני נשביתי. לוקח את שאר השחקנים בסרט בענק. נזכרתי, כבדרך אגב, ברעיון שרץ אי אז בשנות השישים – סטנלי קובריק היה אמור לביים גירסה של שר הטבעות בכיכובם של כל ארבעת הביטלס, וג'ון היה אמור להיות גולום. היה יכול להיות מגניב. אבל לא מגניב כמו הגולום שיצא.
ה. אני מכור. אני רוצה עוד. עוד לפני שאני ממתין לסרט הבא, אני פשוט יודע שאני הולך לראות את הסרט הזה שוב, והפעם ברב חן ת"א, ולא בלב חדרה.
חוץ מזה, מה שטווידלדי אמר.
רגע, אבל היתה שם מפה, לא? אפילו אצבע ממש גדולה הופיעה על המסך.
תגובה
(ספוילר ל"החטא ועונשו". איך, אתם שואלים? תאמינו שגם אני כבר לא יודע)
תהיה בטוח שהדבר האחרון שמעניין אותי זה הנאמנות לספרים. מבחינתי שיעביר את הסיפור למלחמת העולם השניה, יעשה שסאורון זה היטלר, פרודו זה צ'רצ'יל, גולום זה סטאלין וסאם זה אלי ויזל.
א-ב-ל, הטענה של לונג שאפשר היה לפסוח על הסרט מוצדקת רק אם שופטים את הכל מנקודת מבט של *הכרחיות*. נכון שטכנית, מבחינה עלילתית, קרוב לוודאי שהשלישי יהיה נהיר גם בלי חובת צפייה ש"שני המגדלים". נהיר, אבל פחות טעון. הבנייה לקראת הקליימקס הרגשי תהיה בעייתית משהו, כי גם אם ברמת העלילה הסרט הזה לא הוביל אותנו לשום מקום, ברמת ההיכרות האישית הסרט הזה העמיק את הקרבה שלנו לעולם הזה. ב"החטא ועונשו", להבדיל אלף אלפי ומליוני הבדלות, יש סיפור על בחור שמחליט לרצוח זקנה, אחר כך פוגש בחורה שמעוררת בו ייסורי מצפון, מתחרט, מסגיר את עצמו למשטרה וחוזר בתשובה. הנה, ספיילרתי לכם. זה אומר שאפשר לפסוח עכשיו על הספר? ברמה העלילתית, כנראה שכן. ברמה של בגרות בספרות, אולי תצטרכו לקרוא איזה תקציר קצת יותר מדויק ומקצועי. ברמה של יצירת אומנות, לא חשפתי בפניכם כלום. כי יצירה היא לא רק הסיפור שלה, היא גם המרקם שלה, הקצב שלה, הבחירות שהיוצרים שלה בחרו לאורך הדרך. אחרת זאת לא אומנות, זה בוק ריפורט.
יותר מזה: היה ובאמת לא עד כדי כך חשובה הצפייה ב"שני המגדלים" כתנאי להנאה מהסרט השלישי. אוקיי, אז לא חייבים לראות את השני כדי להנות מהשלישי. והרי לא חייבים גם לראות את השלישי כדי להנות מהסרט הבא של האחים כהן. ולא חייבים להנות מהסרט הבא של האחים כהן כדי להנות מגלידה. מצד שני, אני ממליץ בחום על כל אחד ואחד מהם (על הגלידה קצת פחות, בטח במזג אויר כזה), לא בתור ההקדמה להנאה הבאה בחיים, אלא בתור ההנאה הנוכחית. "שני המגדלים" הוא סרט מלהיב, מגניב, שמח ומבדח, אז למי איכפת מהעובדה שלא *חייבים* לראות אותו? את הקודם היינו חייבים לראות? מישהו הולך לקולנוע כי חייבים?
בקשר לנקודה האחרונה,
אני מסכים איתך, כמו שכבר כתבתי למעלה. סרט מגניב בפני עצמו, אין שום סיבה לוותר עליו.
בעניין הכרחיות החלק השני בתסריט – לא ממש. חלק מהחכמה בכתיבת תסריט טוב היא ליצור הזדהות, היכרות ועומק רגשי תוך זמן קצר יחסית (בכל זאת, רוב הסרטים נגמרים תוך שעתיים). תסריטאי שיכול לפתח יופי של עומק רגשי, אבל זה לוקח לו שלוש שעות נוספות של סרט – לא צריך לעבוד בקולנוע.
האימפקט של הסרט השלישי יהיה חזק יותר ככל שנכיר את הדמויות טוב יותר ולמשך זמן רב יותר, זה נכון. אבל ההרפתקאות הנוספות האלה צריכות להיות קשורות לסיפור הראשי – לא שלושה סיפורים לא קשורים זה לזה, שהראשי שבהם לגמרי לא מחובר לסרט הראשון.
(דיסקליימר, למניעת אי הבנות ולינצ'ים: כל האמור לעיל הוא עדיין מתוך התייחסות תאורטית ל'שר הטבעות' כתסריט בלבד, כאילו הוא לא היה מבוסס על ספר).
אפילו אם לא היה מבוסס
על אפוס הפנטזיה המודרני הגדול מכולם, היה מהווה שר הטבעות חלק ממסורת של תבנית סיפור מסע בפנטזיה. התבנית הזאת, בניגוד למה שכמה אנשים חושבים, היא אפילו לא משהו שטולקין התחיל. היא קיימת בהרבה מהמקורות שלו ובעוד כל מיני מיתולוגיות (המיתוס של גלגמש, למשל). בתבנית הזאת אנחנו עוברים עם הגיבורים הרבה הרפתקאות משנה לאורך הדרך לפני שאנחנו מגיעים לפואנטה, הרפתקאות שלא צריכות להיות קשורות לנושא המסע המרכזי אלא באופן אחד: שהן מציגות תמונה רחבה יותר של העולם הדמיוני שבו העלילה מתרחשת והגיבורים פועלים. על פי הסכימה הזאת, "שני המגדלים" בנוי לתפארת והוא מאוד הכרחי. הקרב שמתרחש בחלק השני משרת את הצורך להראות את גודל הקונפליקט שעל הפרק. נכון שזה לא לגמרי תואם את החוקיות של יצירה הוליוודית, אבל גם תשע שעות לא תואם את החוקיות של יצירה הוליוודית (אלא אם אתה קלוד לנצמן), ולכן אולי ככה צריך להתייחס לשר הטבעות.
קלוד לנצמן
לא הפיק יצירה הוליוודית אחת בחיים שלו.
אתה רואה?
מקוממת אותי העובדה
שלמעשה ג'קסון *מכריח* את הצופים ללכת לסרט: "אהבתם את 'שרה"ט' (הספר)? יפה. עכשיו תעשו כל מה שאני אגיד לכם, ותראו את כל הסרטים בלי להפעיל שיקול דעת".
אני מצטערת. אני לא אוהבת שאומרים לי איזה סרטים אני חייבת לראות, ואיזה לא. ולהגיד שחייבים לראות סרט כלשהו כי הוא חלק בלתי נפרד מטרילוגיה, זה אמנם טיעון טוב מבחינת נקודת המבט של הטרילוגיה, אבל לא פיירי כלפי הצופה. מין הרגשה של "היית פראייר וראית את הסרט הראשון? עכשיו אתה חייב לראות גם את הבאים בסדרה. את כולם".
בוא ניקח לשם ההשוואה את מצבן של חברות ההפצה בארץ: ברור לכולם שחלק מהסרטים שמגיעים לארץ הם כשלונות כלכליים שאין הצדקה להבאתם. אבל הם מגיעים בכל זאת. למה? כי חברות ההפצה בארה"ב "דוחפות" אותם למפיצים בארץ – עסקת חבילה שבה אם קונים סרט אחד מבוקש, מקבלים (בסכום מוזל משמעותית, או כי אי אפשר לקנות אחד בלעדי השני) סרט או שניים אחרים, טובים פחות. עכשיו, תאר לעצמך שהמפיצים היו מעבירים אליך את האחריות על עסקת החבילה הזו, וברגע שהיית קונה כרטיס לאותו סרט מבוקש, המפיצים היו *מכריחים* אותך לקנות כרטיסים גם לאותם שני סרטים גרועים ולצפות בהם בקולנוע – לא היית מתקומם?
כן אבל יש נסיבות מקלות
בערך שנה לפני צאת הסרט הראשון כבר ידעו שהסרט מחולק לשלושה חלקים ושהם צולמו יחד וגם שהם יצאו כל שנה עד 2003.
עם כל האינפורמציה הזאת כל צופה יכול להחליט אם ללכת לסרט הראשון תוך ידיעה ברורה שהוא יצטרך לראות את שני החלקים הבאים, או לא ללכת לאף סרט ולהשכיר אותם אח"כ מספריית הוידאו.
גיבוב שטויות. לונג ג'ון, אין לי מושג מה נפל לך על הראש.
ג'קסון לא מכריח אף אחד לראות שום דבר. הוא לא מכריח את קוראי הספר לראות את הסרטים, ולא מכריח אותך לראות את הסרט השני אם ראית את הסרט ראשון.
ג'קסון יצר טרילוגיה, ו*המליץ* לרואי הסרט השני לראות את הסרט הראשון לפני. זה הכל.
לא על זה דיברתי,
אלא על הזעזוע של גונקל מהאפשרות, ולו התיאורטית, לדלג על החלק השני של הטרילוגיה ולצפות בראשון ובשלישי בלבד.
נו,
ואותי מקוממת העובדה שדן סימונס ממש מכריח אותנו, הקוראים התמימים, לקרוא את נפילת היפריון ואנדימיון.
נו,
סימונס מילא. מה עם ג'יי קיי רולינג, או רחמנא ליצלן, רוברט ג'ורדן?
אז קבלי את התנצלותי
מי שיבחר שלא לפקוד את אולם הקולנוע לטובת החלק השני בטרילוגיה, רשאי לעשות זאת מבחינתי. אין בי כל רגשות טינה כלפיו. אני מקבל את בחירתו, ומכיר בזכותו לבצע בחירה שכזו במדינה דמוקרטית.
(אבל הוא פראייר)
ההשוואה הזאת נראית לך אותו דבר???
תחשבי שאת הולכת לסופר, וקונה תפוח, והתפוח טעים לך, אז הירקן אומר: "היית פראיירית וקנית תפוח ירוק? זהו, אכלת אותה. עכשיו את חייבת לקנות גם את הצהוב ואחריו את האדום". או יותר גרוע, שבשביל לקנות את התפוח הירוק, תהיי כבר חייבת לקנות מראש את שלושתם…
מה?! מה הנקודה פה בדיוק? מתי פיטר ג'קסון אמר את זה? מי מכריח אותך לראות את כל הסרטים בסדרה אם קראת את הספרים? מי הכריח אותך לקרוא את הספרים? ואיך כל זה מתקשר לסוגיות הפצה היפותטיות? מי בדיוק מכריח אותך לקנות כרטיס ל"שיבה להודו" אם את רוצה לראות את שר"ה?
אם הייתה כאן איזושהי פואנטה ממשית, היא הצליחה לחמוק ממני. וניסיתי, באמת.
אבל לג'קסון יש נסיבות מקלות
האיש, אחרי הכל, קנה את הזכויות על ספר ידוע, הכריז שהוא נצמד לאותו ספר (במידת האפשר) וזה אומר – לסיים כל סרט בנקודה שבה הוא מסתיים. הוא היה יכול, כמובן, לצלם את כל "שר הטבעות" מתחילתו ועד סופו, סרט של 9 שעות, אך מבלי לדבר בשם אף אחד אחר אני מצהיר ש-*אני* לא הייתי הולך לראות את הסרט הזה, טוב ככל שיהיה.
והצופים שבאים לראות את הסרטים האלה מודעים לחלוטין לעניין. בניגוד לסדרות אחרות כמו "מלחמת הכוכבים" שלא נוצרו מראש כטרילוגיה*, כאן הצופים מודעים לחלוטין לתוכנית של הבמאי לגבי איך הוא מתכוון להפיק את הסרטים. הם לא אוהבים את זה? הם לא חייבים לבוא. ואם הם לא אהבו את הסרט הראשון, הם גם לא חייבים לבוא לשני (ניסיתי את זה עם סרטי הארי פוטר, וזה עובד יופי).
בקיצור – אין כאן שום אלמנט של הכרחה, אילוץ, או סחיטה באיומים. קצת פרופורציות?
* ולכל הנודניקים: לא, "מלחמת הכוכבים" לא נוצר במקור כטרילוגיה, לא ראשונה, לא שניה ובטח לא אמצעית. לפרטים נוספים:
כתבה מספר 728
לונג ג'ון יקרה
אף אחד לא מכריח אותך שום דבר. תעשי לכולנו טובה ותישארי בבית. אני בטוחה שפיטר ג'קסון לא יבכה על זה.
שר הטבעות זה: או שאת מכורה וכל דבר שמזכיר קצת את הצמות של לגולאס עושה לך צמרמורת בכל הגוף… או שאת לא מתחברת להתלהבות הזו בכלל ואז מה את עושה פה, לכי לסרט של שוורצנגר, או להבדיל אלף אלפי הבדלות, אלמודובר. שר הטבעות זה ז'אנר שבא להעביר אוירה, מקום,תקופה, פנטזיה. אם הדברים האלה לא עושים לך כלום, אל תלכי לסרט פנטזיה.
ליז יקרה (ודומיה, ודומותיה)
בתגובתך המתלהמת הבהרת שאין לך יכולת הבנת הנקרא, שאת מסונוורת מאהבתך לסרטי שר-הטבעות או מצמותיו של לגולאס כל-כך, שאת לא מסוגלת להתמקד בנקודה שלונג ג'ון ניסתה להעביר, והגרוע מכל – שאין לך כבוד לדעות של אחרים ומבחינתך מה שאת אוהבת שולת!!1 ומי שלא אוהב את מה שאת אוהבת הוא כנראה לא מבין מהחיים שלו.
לא הבנת שום דבר שלונג ג'ון אמרה, אבל מיהרת לקפוץ למסקנה שהיא לא אהבה, לא התחברה, לא הבינה את שר"ה ומכאן כמובן עשית זינוק נוסף למסקנה ההגיונית שהיא לא אוהבת, בהכרח, פנטסיה.
יקירתי, זה בולשיט.
ניוז פלאש: שר הטבעות זה *לא* או שאת מכורה או שלא. שר"ה הוא בדיוק כמו כל פאנדום אחר בעולם. יש כאלה שהם בתוכו, ויש כאלה שלא, ויש כאלה ש*באמצע*.
אפשר לאהוב את הסרט ולא את הספר, אפשר את הספר אך לסלוד מהסרט, אפשר אפילו (תכיני את עצמך, ליז) לא להתלהב כלל ממראהו של לגולאס. אפשר גם וגם. אפשר בכלל לא. ואפשר לאהוב פנטסיה על שלל סוגיה וז'אנריה ויצירותיה, ובכל זאת ולמרות הכל, לא להתחבר ל"שר"ה".
או ל"באפי", או ל"הארי פוטר", או ל"רומח הדרקון", או ל"נסיכה מונונוקי", או לווטאבר. אפשר.
טעות!
תראי, אם רוצים לדעת מה ההמשך מבלי לקרוא את הספרים, אז שילכו לסרט! ג'קסון לא מחייב שום דבר. את רוצה לראות? תראי. את לא רוצה לראות? אל תראי. אין שום דבר מחייב שם.
למה לפסוח
מי שקרא גם את הספר השלישי יודע בדיוק איזו חשיבות יש לרוהאן ולאנשיה… חוץ מזה איך היו מראים לנו את הניצחון על סארומן בלי הסרט הזה? הוא היה פשוט נעלם???
מי צריך את סארומאן?
אפשר היה לוותר עליו לגמרי. Big Bad אחד זה מספיק, וזה גם היה חוסך את הצחקוקים למראה השיח' יאסין.
כנ"ל לגבי רוהאן ואנשיה. כן, אני יודע ש*בספר* הם חשובים, אבל לא על זה אנחנו מדברים.
אתם מזכירים לי קטע מרחוב סומסום
שאריק הולך לשלוח מברק לסבתא שלו והבחור בדואר מתחיל לקצץ אותו – למה צריך לרשום שם? היא לא יודעת מי שולך לה מברקים? למה לשאול מה שלומה? מה היא לא יודעת שאתה מתעניין בשלומה?? וכ"ו עד שבסוף הוא שולח נקודה בלבד..
מוסר השכל – תהנו מהדרך – ומבחינתי חבל שהסרט לא יותר ארוך (מחכה לגרסא המורחבת)
זה לא היה רח' סומסום
זה היה קטע מהסדרה (המשעשעת עד מאוד לטעמי) "שניים אוחזין".
למי שלא זוכר (או לא יודע) מדובר בסדרה ישנה של הטלוויזיה החינוכית ששימשה ללימודי יהדות.
בכל תוכנית היו מציגים סוגיות ודנים עליהן באמצעות משחק תפקידים מאוד משעשע. אחת התוכניות הטובות של החינוכית.
זה כן היה רח' סומסום!
2 אוחזין? אני זוכר ספציפית את אריק
אולי היה קרוס-אובר?
לאן הגענו לאן...
בטח שזה היה 2 אוחזין.
זה היה בפרק שהאחיינים שלא אחד מהם הגיעו ועשו לו ממש המון בלאגן אז הוא רצה לשלוח מכתב לאבא שלהם.
אחרי קיצורים וקיצוצים של מילים לא חיוניות הם נשארו עם "שלום".
זה היה גם וגם.
וגם ב"בלי סודות", כמדומני,
וגם במערכון של קישון הזכור לטוב,
ונראה שזה איזשהו מוטיב חוזר בתרבות הישראלית.
למישהו יש כוח לחשוב למה?
אי אפשר לפסוח
קודם כל (ואני ממש לא רוצה להתקטנן כאן) אבל רוהאן כן מוזכרת בסרט הראשון אם כי רק בשם. זה נכון שאף אחד לא היה סולח לפיטר ג'קסון על הורדת ספר שלם בסדרה ובצדק, אבל מעבר לכך שהרווחנו סרט מגניב ביותר, אני חושבת שאם הוא היה מוסר לחלוטין בהחלט היינו מרגישים שמשהו חסר כהגדרתך. קודם כל, אני רוצה להבהיר שקראתי את הספרים ואני מאוד אוהבת אותם אבל לא הפריע לי שפיטר ג'קסון ייקח חופש אומנותי כל עוד ישמור על אירועים מרכזיים ורוח הסיפור. אבל להוריד חלק שלם לגמרי?! החלק הזה של הסיפור לוקח את הדמויות הלאה, נותן להן עומק, גורם לנו להבין על שום מה ולמה כל הבלגן. נכון שמרי ופיפין יושבים על עץ כל הסרט, אבל זה גורם לנו להתוודע אליהם קצת יותר ואל טריבירד שהוא דמות מגניבה לחלוטין…כמו כן, הכרת ממלכת רוהאן בסרט הזה חיונית להבנת החלק השלישי, והרי לא כולם קראו את הספר. מה היה עושה אדם שהיה מגיע ל"שובו של המלך" ונתקל שם לראשונה בממלכת רוהאן? אני מניחה שהביקורת כאן יום למחרת לא הייתה אוהדת במיוחד.
שלוש העלילות שמתרחשות כאן במקביל חיוניות, לדעתי להבנת הסיפור, אחרת בסרט הבא (אם לא היה החלק הזה) היינו מקבלים משהו תלוש ובלתי מובן, וחבל.
גם אם עוזבים את הנאמנות לספרים בצד, עדיין אי אפשר להתעלם מהיותם קיימים.
אני חושבת שכמו שטולקין לא כתב את "שני המגדלים" סתם בשביל הקטע, כך גם לא צולם הסרט סתם בשביל שנוכל לקרוא לו סרט טוב אבל מיותר.
ההתרשמות שלי מהסרט:
• גולום (לי הוא ממש הזכיר את סטיב בושמי) והאנטים היו עשויים טוב גם מבחינה גראפית וגם מבחינת הדמות. הם סיפקו כמה מהרגעים הקומיים המוצלחים יותר של הסרט. ההתלבטות של גולום היא אכן קטע המשחק הטוב ביותר בסרט. חבל רק שכמו במתקפת המשובטים, השחקן הטוב ביותר הוכנס ב-CGI.
• סצנות הקרב, בעיקר האחרונה והארוכה, היו מרשימות ומציאותיות באופן בלתי נתפס. לא פעם הצליחו הצבאות האדירים לסחוט "וואו" ממני ומחבר מלווי. למרות שהם נעשו בעיקר במחשב, הם נראו כל-כך אמיתיים. המסר: מלחמה היא גהנום, אבל לפחות היא מצטלמת טוב.
• הדמויות החדשות בהחלט הוסיפו נופח לסיפור. הן אפשרו הבנה יותר טובה של הפוליטיקה המסובכת עד פרדוקסלית של האיזור, מה שלא נעשה בסרט הראשון.
• העיגול המשמעותי שנעשה לדמות של גימלי הוסיף חן לסרט. מי שבאחוות הטבעת לא הבנתי מה הוא עושה מלבד יצוג המיעוט המוגבל עמודית, הפך לסייד-שואו קומי מוצלח. לקראת הסוף מגיעים למצב שברגע שרואים את גימלי, יודעים שעומדת לבוא בדיחה. זה יכול להציק כי זה פוגע ברצינות של הסיפור, אבל לי זה לא הפריע.
• למרות שזה נראה קצת מוזר בהתחלה, השימוש בכתוביות תרגום שמתאימות לתרגום המקורי של הספר מאוד תרם לאווירה. מתי בפעם האחרונה ראיתי ביטויים כמו ת"ק פרסות ויען כי בסרט? לא זוכר.
• בכל זאת, כמה חסרונות. המשחק של אלייז'ה ווד היה מביך ולא מוצלח. חלק מהאפקטים, כמו האוליפאנטים, היו אמנם מרשימים, אבל התבלטו מדי על הרקע המצולם. הנאומים של סאם ופרודו היו די מיותרים ונראו כאילו הוכנסו רק כדי למרוח את הסרט עד גבול השלוש שעות.
והכי חשוב, מי שלא ראה את אחוות הטבעת, ילך לאיבוד בשני הצריחים בתוך ארבע דקות אם יש לו מזל. עודף הדמויות וחוסר התקציר בתחילת הסרט זורקים את הצופה חסר הידע המוקדם לבור חסר תחתית.
בסך-הכל, אני נהנתי.
זה *לא* פוגע ברצינות של הסיפור
מכיוון שאף אחד אחר לא מתבדח. יש בדיוק דמות אחת בסרט שמתבדחת. זה איפיון דמות (איפיון די הכרחי, מכיוון שגימלי היה חסר משמעות בסרט הראשון ודי מיותר אפילו בספרים, וג'ון ריס-דיוויס הוא באמת שחקן טוב מכדי לבזבז אותו על זה).
טוב, אמרתי ש*לי* זה לא הפריע
מה שכן, אני לא יכול לראות את ג'ון ריס-דיוויס בלי שיקפוץ לי לראש הציטוט:
להמליך את טווידלדי
הביקורת אומנם נכתבה יפה (כרגיל ללונג), אך הגישה הייתה כה צורמת בשבילי עד שלא יכולתי לקרוא אותה ודילגתי לסיכום המוזר. למה לראות שוב אם את ממליצה לא לראות? גולום, גולום…
טווידלדי לאומת זאת ביטאה בדיוק את תחושותיי. הסרט היה הנאה צרופה. ללא ספק יצדיק את המקום הראשון שהוא צועד לקראתו בימד"ב (יש לו כבר 9.5). מומלץ ביותר לכל מי שראה את הראשון, אלא אם ממש סבל בו.
-האשף הדגול
למה לראות שוב? לחץ חברתי.
כלומר, לא בדיוק. בפעם הראשונה ראיתי את הסרט בקולנוע רב חן בת"א. זה קולנוע שהורס לי סרטים (בונד האחרון ו'המשובטים' הם הדוגמאות הראשונות שאני יכולה לחשוב עליהן), וממילא, עוד הרבה לפני כן כבר תכננתי ללכת לצפות בסרט עם עוד הרבה חברים, בסינמה סיטי. אז נכון שכבר ראיתי את הסרט, אבל לא רציתי להבריז לכל שאר החבר'ה (מה גם שאחותי היתה אמורה לבוא גם היא, בגללי, ולא רציתי לאכזב אותה), ובכל מקרה 'סינמה סיטי' הוא קולנוע טוב הרבה יותר. לא מתחרטת שהלכתי פעם שניה. אפילו אהבתי קצת יותר (בעיקר בזכות הסאונד מרעיד הרצפה של הס"ס), ואף הצלחתי להתמקד ברגע המדויק שבו כל הסרט נהרס לי.
הקטע שהכל נהרס לך
הוא?
מתי סאם נואם?
ראיתי את שני הצריחים לפחות 10 פעמים. לא זכור לי שום נאום שלו…
אני מניחה שהכוונה
לנאום שרעיונותיו המרכזיים הם שיש טוב בעולם וחייבים להילחם עבורו, ולכן אנחנו חייבים להמשיך הלאה למרות שקשה לנו וכו' וכו'; זה כשהם נמצאים עם פאראמיר באוסגיליאת' ופרודו עובר עוד אחד ממשברי ה"אני לא יכול יותר" שלו.
אני מניחה שהכוונה
הנאום לא היה כזה גרוע…
אוי נכון!
הנאום אכן היה נוטף שמאלצ מכל כיוון (נו ,הסרט הרי יצא בכריסמס-תקופת השמאלצ העולמית..)אבל עדיין , סאם הוא הדמות הכי חשובה בסרטים, לדעתי. ולכן על המעידה הטנטנה הזאת אפשר לסלוח.
סרט מ-ו-פ-ל-א
מסכימה כמעט עם כל מילה! אני חושבת שזה הסרט היחיד שחלקו השני התעלה על הראשון, שגם כדי לתאר אותו אין לי מספיק מלים… שלוש השעות של הסרט עברו בלי שהרגשתי, ואני על קוצים עד הסרט הבא! רק קשה לי קצת עם הביקורת על הוגו- לא משנה מה, אי אפשר לומר דברים רעים על שחקן שמשחק במקביל בשתי הטרילוגיות החשובות ביותר כרגע… חוץ מזה, גם בשר הטבעות התייחסתי אליו כאל אייג'נט סמית' (דמות שהוא משחק באופן נהדר), וזה הוסיף פן משעשע לסרט- שווה לנסות. בכל מקרה, תראו את הסרט! אי אפשר להחמיץ…
אבל לא משנה במה עוד הוא ישחק בשבילי הוא תמיד יהיה
איג'נט פרסילה אלרונד סמית' .
בקיצור קצרצר
הסרט פחות טוב מהראשון, אבל טוב בפני עצמו, ומתחלק (כמו כל דבר) לשלוש: התחלה מעניינת (בעיקר בכל מה שקשור לגולום), סוף מרשים (And we're banned from Helm's deep, everyone…), ואמצע ששזור כולו בקטעים מתים ובליב טיילר (בקורלציה לא רעה). מומלץ להגיע להתחלה, ללכת לשתות משהו באמצע, ולחזור כשמופיע האנט הראשון.
אפרופו ליב טיילר,
בסרט היא מופיעה ממש לכמה שניות – מספיק כדי שניתן יהיה להדביק את הפנים שלה על כל פוסטר רענן. אבל תפקידה שואף לאפס, ומסתכם (כמו גם זה של קייט בלאנשט) בעיקר ב"אני אולי אופיע בסרט הבא, אז תקעו כמה סצינות שלי עכשיו, כדי שלא תשכחו מי אני". בהה.
כי היא נראית טוב?
כי היא אמינה בתור א/עלפית?
כי היא, בסופו של דבר, יודעת לשחק? (צריך קצת ללחוץ עליה, אבל בסוף היא משחקת טוב)
אבל היא לא נראית טוב.
למעשה – אותי אישית היא פשוט דוחה. היא לא אמינה בגרוש, ובאשר למשחק שלה… אין מלים בפי.
טעם וריח.
והטעם רע.
אני אמנם אתאיסט
אבל אני מודה מדי יום על כך שליב טיילר לא נבראה בצלם אביה.
מה? היא מקסימה!
יפהפיה אמיתית! כן ירבו.
הופתעתי לראות שהאלף הוא שסוחט אנחות מהבנות, לדעתי ארגורן הרבה יותר שווה.
אוי כמה שהביקורת שלי נשמעת שטחית. אך חשובה.
אבל היא לא נראית טוב.
האמינות שלה לא לחלוטין סגורה, אבל על היופי שלה אני לא מבינה איך אפשר לערער.
אני חושבת שאם יש פירמידה של יופי אנושי, היא נמצאת בקודקוד העליון. היא פשוט מלאך שנפל מהשמיים או משהו (אני מתכחשת לאבא שלה).
כי זה גורם לי
להתבלבל בינה לבין ליז פרייזר( ואחרי הכנסתה לפסקול הסרט, אוי ווי זמיר) ולהיראות מגוחכת, כמובן.
אבל, אבל, אבל...
אאל"ט האנט הראשון מופיע לפני ליב טיילר.
כמובן, התבלבלתי.
לחזור כשמופיע האנט ה*שני*.
שרה בארץ הדגים
אל שני הצריחים הלכתי בראש כנופיה מאורגנת וגדולה, אשר כבשה את שלושת השורות האחרונות של האולם.
ידעתי שצפויה לי חוויה, כאשר כבר בכניסה לקומפלקס, חלפו על פני רד ולונג בדרכם החוצה, עם חיוך רחב על פניהם, אשר בדיעבד גיליתי את אופיו הזדוני.
לאחר שנכנסתי לאולם גיליתי להפתעתי הרבה שאני יושב בדיוק, אבל בדיוק, מאחורי שלמקו. טוב, לא בדיוק, אחותי ישבה מאחוריו ואני כיסא אחד ימינה. חשבתי שהנה אצא מבוטח, מכיוון שאם הסרט לא יהיה טוב, אזכה לקריאות ביניים משעשעות. מיותר לציין שלא שמעתי ולו מילה אחת מכיוונו, כך שעדיין אני לא יודע האם קריאות הביניים ששיעשעו בשלוש לפנות בוקר משעשעות גם בשעה שפויה יותר.
באשר לסרט, היה מצויין. אפילו חוסר משחקו של מר עץ, והסצינה המיותרת לחלוטין של אייג'נט סמית ובתו לא הרסו את החוויה. דמותו של גולום היתה מלאכת מחשבת, ושיחות מיסטר פיקס שלו יחרטו בדכרוני לעד. גם האנטים צוירו בצורה משכנעת ביותר. סצינות הקרב היו מרשימות ביותר, כמו גם שיחזור מהלכי ההוביטים בקרב האורקים.
בקיצור, יש לי עוד אחות, וגם היא לא יכולה לראות את הסרט לבד. תירוץ מצויין לראות אותו שוב מחרתיים (לא שאני באמת צריך תירוץ).
נ.ב.
בשנה שעברה ישבתי בהקרנת הבכורה מאחורי מישהו מחופש לאלף. האם לשבת מאחורי שלמקו זה שיפור או הדרדרות?
שיחות מר פיקס !!
עכשיו אני יודעת מה זה הזכיר לי.
תודה זה שיגע אותי מאז יום שישי בערב
ואה כן הסרט היה מדהים.
אתה יכול להאשים אותי -
מרכזן של שתי השורות לפניך נתפסו על ידי האנשים שניצלו אותי כדי לקנות להם כרטיסים. והם עוד קוראים לעצמם החברים שלי :)
שלמקו קיבל כרטיס רק אחרי שנשבע חגיגית שהוא לא יוציא מילה במשך כל הסרט, והבהרה חד משמעית שאם הוא יוציא מילה בכל זאת, הוא לא יוכל להוציא מילים אחר כך. בכלל. אף פעם.
ואם תפסתם את שלושת השורות שמאחורינו, למה לא הצטרפתם למחיאות הכפיים שלנו בסוף?
אנשים רעים.
יש מישהו שלא יודע את זה?
אני מוריד את הכובע בפני יכולת ההתעלמות שלו מהעובדה שבערך בכל פעם שמוזכר שרה 2, הצריחים, הוא גם מופיע.
ובאופן יותר פרטני: האמת, גם כשהוא כבר מופיע, הוא לא עושה הרבה.
יש מישהו שלא יודע את זה?
תתפלא.
אחותי למשל הצליחה להתעלם (כך נראה לי לפחות), מבחירה כמובן.
חוץ מזה, חוסר ההתחשבות של המפיצים והמפרסמים באלה שלא קראו את הספרים ולא ידעו ש
גאנדאלף לא מת סוף 
לא אומר שצריך להוסיף על זה.
יש מישהו שלא יודע את זה?
אכן סנל"ל.
לא הבנתי מאיפה העויינות הכללית שבביקורת. לפעמים זה נראה כאילו מבקרים מתגודדים בקבוצות ומחכים לראות לאיזה כיוון הרוח תנטה רק כדי לתקוף באופן אחיד… אראגורן ערס? לגולאס הומו? הכצעקתה? זה נשמע כמו התחלה של בדיחה. ערס, גמד והומו נכנסים לבאר. הגישה הזאת עושה את הביקורת לקצת פחות נעימה לקריאה, לי לפחות.
משהו לא ברור בניסוח הפסקה השנייה: הצפייה ב"אחוות הטבעת" מספיילרת את הסרט הראשון? באמת? חשבתי ש"אחוות הטבעת" *הוא* הסרט הראשון… זה לא ברור מאליו?
בקשר לגולום, עוד לא ראיתי את הסרט, אבל את קצת עושה לו עוול. הדמות שלו הרבה יותר מורכבת מסתם נבל שהיה פעם בעל לב זהב ועבר מסיבות אלו או אחרות לצד האפל (שזה תיאור די שטוח של המון נבלים קולנועיים). גולום הוא ג'אנקי אמיתי, נבל וקורבן בגוף אחד, הדמות שלו עגולה ומוסברת היטב (אני לא ממעריציו האינסופיים של סבא ג'יי.אר. אבל אני מאוד מעריך את הדמות הזאת), ולפי השמועות הוא גם אחד מההיילייטס של הסרט. מנחם בגין? היית חייבת? scary visual place.
אני חושב שהאכזבה שלך (ושל יותר מדי אנשים שכותבים ביקורות באתרי אינטרנט שאני נוהג לבקר בהם) נבעה מן הסתם מהעובדה שלא הכנת את עצמך לזה ש"שני" לא מבוסס על משהו שיכול להחזיק סרט באורך מלא (שלא לדבר על אורך מלא פלוס). הסרט הראשון התעסק באקספוזיציה, מה שלא מנע ממנו מלהיות מעולה בניגוד לפוטר הראשון (שלא היה רע, אבל לקראת סופו הרגשתי שהופ הופ טרללה, גדלתי בשנה) אבל ב"שני המגדלים" אני מניח שאין צורך בזה כבר, כמו בהארי פוטר 2, וקופצים ישר לסיפור. זה יכול ליצור תחושה דחוסה, אבל זה לא רק הסרט. גם הספר הוא לטעמי החלש בין השלושה, כי רובו ככולו מסעות וקרבות.
בכל מקרה, אני מנמיך ציפיות בצורה דרסטית (כאילו שיש לי ברירה לאור העליהום הנוכחי על הסרט) ומקווה בכל זאת להינות. תגובה יותר קונקרטית תינתן אחרי שאני אראה את הסרט, אולי הערב. אגב, כולם בוחרים להשתמש בשם התואר "עצי" בנוגע לאיכות המשחק של אלייז'ה. למה ציפיתם ממישהו עם כזה שם משפחה, טגידו? ;-)
והשאלה הנשאלת
האם ווד יותר עצי מזקן-עץ?
אגב, אני מסכים עם כל מילה.
לונג, מאיפה באה הגישה השלילית הזאת? שכחת שבאנו כדי להנות?
יקרה מתישהו שתהיה ביקורת
שאינה חיובית, ואף אחד לא יקפוץ ויגיד "עליהום"? או שזה חזון אחרית הימים לצפות שאנשים ישלימו עם זה שיש גם ביקורות שליליות?
לדעתי הביקורת של לונג מאוד צודקת ומאוזנת. אני הייתי אומרת כמה דברים קשים יותר. למרות המגניבות הרבה בסצינות מסוימות, ולמרות שיושבים בסרט שלוש שעות בלי לפהק (וזה כבר אומר משהו טוב) – זה סרט מאוד בעייתי. יש לו המון בעיות קצב (לפעמים מהיר מדי, לפעמים איטי מדי), והוא מאוד מבלבל: קורים המון דברים שכאילו תלויים באוויר וקשה לזכור מהם ומה המשמעות שלהם.
וזה מלבד חוסר ההתחלה וחוסר הסוף. ומי אומר שאסור לדרוש את זה מהסרט? ג'קסון שינה כל מיני דברים אחרים בעלילה – הוא היה יכול גם להוסיף סצינות מבססות בהתחלה וסצינות סוגרות בסוף, לא?
בנוסף, יש מעט מאוד עבודה על הרקע, על האווירה הכוללת של עולם בסכנה, ובכלל – על יצירת התחושה שקיים שם עולם שלם. הרי ה"בריאה" הזאת של עולם שהופך לאמיתי בדמיון של הקורא, זה מה שתמיד מוזכר כשוס הגדול ביותר של הספר. אז נראה שהבמאי החליט שזה כבר יבוא בילט-אין מהספר, ואין צורך לעבוד כדי לעשות את זה גם בסרט. אז הוא שם סצינות שמתרחשות במקומות שונים לחלוטין והרבה קאטים ביניהן וסומך על זה שקראנו את הספר ונדע לחבר את הכל ביחד בעצמנו.
בקיצור, לא סרט טוב. שווה צפיה למי שאהב את הספר, ומהנה מאוד בחלקים מסוימים. אבל לא סרט טוב. יש בו יותר מדי דברים שקורים, ופחות מדי סרט.
יקרה מתישהו שתהיה ביקורת
עוד לא ראיתי את הסרט, אז אני יכול רק להגיב על הנקודות הכלליות יותר שהעלית.
אני חושב שלא הבנת את פירוש המונח "עליהום", שמשמעותו התקפה קבוצתית. אם תבדקי את הביקורות באתר האגודה למד"בפ, בלי פאניקה, ביקורתה של נועה מנהיים בוואי-נט, וכמובן עין הדג, ואולי תביני למה הביטוי "עליהום". אין לי בעיה עם ביקורות שליליות, כל עוד הן מנומקות היטב. בעיניי הטיעונים לא היו עד כדי כך מספקים, שלא לדבר על הנימה האיכסית שממש ביאסה אותי אישית, אבל זה רק אני. נראה מה אני אגיד אחרי שאני אראה את הסרט.
ולא, את ממש לא יכולה לצפות מפיטר ג'קסון להמציא פתיחה וסיום למה שאמור להוות גשר בין פתיחה וסיום של אותו סיפור. עניין בסיסי של הגיון. המצב האידיאלי היה כזה בו שר הטבעות היה משוחרר כסרט אחד, לא חשוב מה אורכו. המציאות לא מאפשרת, אז צריך לדעת איך לאכול את מה ששמים לנו על הצלחת.
לגבי הבריאה של העולם, אני מקווה שאת לא צודקת. בנתיים, הבנתי שהבנייה של העולם הפנטסטי מאוד מוצלחת, ולא על זה היו רוב הטענות נגד הסרט. אני גם לא בטוח עד כמה זה נכון שהוא מצפה שנכיר את הספר כדי למלא את החללים הריקים. זה שהוא בחר לא להשתמש בכל קטע מהספר לא אומר שהוא הרגיש שהוא חיוני לעלילה, אבל אפשר להוריד אותו כי ממילא קראו את הספר. אני חושב שרוב מי שיבוא לראות את הסרט לא קרא את הספר, ואני חושב שפיטר ג'קסון מאוד מודע לזה שהחזון השאפתני שלו חייב לעמוד בזכות עצמו.
חוצמזה, גם "חבורת הטבעת" לא היה סרט מושלם. ועדיין מאוד נהניתי ממנו.
כשאתה קורא ביקורות,
אתה לא יכול לצפות שאנשים יגידו דברים חיוביים על הסרט רק כדי לא לבאס אותך אישית. מה לעשות. חוץ מזה, כשאתה מדבר על עליהום או התקפה קבוצתית, אתה רומז שהכותבים תיאמו עמדות או כתבו מתוך איזושהי עדריות, וזו נראית לי טענה לא הוגנת. הגיוני שיש בעיות לסרט שיותר מכותב אחד שם לב אליהן.
כשאתה קורא ביקורות,
לא הבנת.
לא ביאסה אותי אישית הביקורת השלילית, אלא הנימה הכללית. מה זה לעזאזל לגולאס ההומו? למה לחזור על זה שוב ושוב? איזו מטרה ביקורתית זה משרת? זה אפילו לא מעלה גיחוך דל.
שנית, אני חושב שהרבה פעמים מבקרים כותבים מתוך עדריות (לשבח בצורה קולקטיבית חתיכת שעמומון כמו "הפצוע האנגלי", או כל סרט "איכות" מזוויע אחר למשל), כמו שהמון אנשים טוענים ששר"ה הוא ספר נפלא ומושלם מתוך עדריות וכמו שאנשים עושים המון דברים אחרים מתוך עדריות. אני לא מבין איך זו בדיוק טענה לא הוגנת, כי יש הבדל בין כמה מבקרים שמציינים את אותן מגרעות ובין נימה כוללת שחוזרת על עצמה. וביקורת שלמה תחת אווירת "זה הומו, ההוא ערס, והשלישי גמד" היא לא מה שהייתי קורא ביקורת הוגנת, או שקולה, או ראויה לסרט שהמון אנשים מחכים לשמוע עליו. לי זה השאיר טעם רע בפה, ובשורה התחתונה, לא הבהיר לי ממש מה לא בסדר, איפה הטעות באמת.
לא שאיכפת לי. אני הולך לראות את הסרט בכל מקרה.
על איזה עדריות אתה מדבר?
רוב הביקורות בחו"ל שיבחו את "שני הצריחים" ושרו לו שירי הלל, אז גם הם לוקים בעדריות? הפוכה, אולי?
ואם תבדוק את העובדות לפני שאתה מקליד תגלה שלפחות אחד מהכותבים בכל האתרים שציינת (כן, כן, אני) שיבח את "אחוות הטבעת", ודעה זו לא השתנתה גם היום.
יותר מזה: למרות כל מה שאני חושב על "שני הצריחים" אני עדיין חושב שחשוב לראות אותו, ולו רק בגלל גולום.
אם אכן נכונה הידיעה שקראתי באחד ממגזיני סוף השבוע וניו-ליין אכן דחפים את מועמדותו לאוסקר המשחק השנה, הרי שזה נפלא ונהדר כי אכן מגיע לו אוסקר. מה לעשות שה CGI שיחק הכי טוב בסרט הזה. (וזה בהחלט אומר משהו על שאר הסרט).
על איזה עדריות אתה מדבר?
לא יודע אם שמת לב, אבל ציינתי במפורשות "אנשים הכותבים ביקורות באתרי אינטרנט שאני נוהג לבקר בהם". איכשהו יצא שעוד לא קראתי ביקורת אחת שלא נכתבה בארץ משום מה. ואלו שקראתי נטו להיות אחידות מאוד. באופן כללי, אם תבדוק את הביקורת, העולמית או המקומית, היא נוטה באחוזים להחזיק דיעות דומות לגבי סרטים מקנה מידה מסויים והלאה. תמיד יש יוצאים מהכלל, אבל אני מדבר על הרוב. על סרטים "קטנים" יותר, כאלה שעוד לא הודבקה עליהם התגית הקטנה שאומרת "טוב" או "רע", עוד בדרך כלל אפשר למצוא אבחנות פחות לעוסות.
אני זוכר את הביקורת שלך משנה שעברה, רני. אבל מי דיבר על "אחוות הטבעת"? למה אתה מתגונן סתם? אם כבר, רוב הביקורות על "אחוות הטבעת" לקו בעדריות לכיוון ההפוך, כשהיו עיוורות לחסרונות הקיימים של הסרט.
ובקשר לגולום ב"שני", אז כן, רוב הביקורות טרחו גם לשבח אותו. ואני נורא סקרן לראות את התוצאה הסופית כבר.
כל מה שיש לי להגיד
זה שלונג היא האדם האחרון שהייתי מאשים בעדריות.
כל מה שיש לי להגיד
לא האשמתי אותה אישית בעדריות, רק הערתי על הנימה הדומה של המון מבקרים. ציפיתי לקצת יותר אבחנות מעניינות / קולעות / מקוריות ממה שיצא לה שם. אם כבר, הביקורת של לונג לא מספיק ביקורתית, אלא נתפסת לקטנות ומה שנראה לי מובן מאליו.
למיטב זכרוני מהשנה שעברה,
לונג גם לא כל-כך אהבה את הסרט הראשון.
היא עקבית, לא עדרית.
אפילו לא עקבית.
יומיים לפני הצפייה הראשונה ב'שני המגדלים', צפיתי בגרסה המורחבת של 'אחוות הטבעת', ואהבתי הרבה יותר מאשר את הסרט ללא התוספות. נכון, זה היה ארוך (שלא לומר מייגע לפרקים), אבל באותה צפייה, אולי בגלל שהזוהר סביב הסרט הועם, יצאתי בתחושה טובה יותר. מצד שני, יכול להיות שזה היה בגלל שתוך כדי צפייה שיחקתי עם עזרא.
עזרא?
החתול של קיפוד.
אבל באמת,
אראגורן הוא ערס, בילט-אין עם זיפים, לגולאס הוא הומו, בילט-אין עם הבלונד ועור הפנים המטופח, וגימלי הוא גמד, בילט-אין עם בדיחות הגובה. אתם חושבים שחוש ההומור של גימלי הוא פיצוי על העובדה שהוא מגיע למתניים של לגולאס?
כשאתה קורא ביקורות,
כשאני קוראת ביקורות, אני מצפה לנימה בקרותית מהמילה – ב-י-ק-ו-ר-ת…
אבל למען השם? אתם לא יכולים להגיד כמה דברים טובים?!
אני מסכימה לגמרי עם בן לגבי הירידה הזו על לגולאס, וכן על אראגורן וגימלי.. ששיחקו פשוט בצורה מדהימה והבנתי את הדמויות שלהם לגמרי.
חוץ מיזה, אני אישית חושבת שאולי הביקורת הייתה קצת יותר מידי עוינת.. אבל עדיין טובה ומובנת.
ביקורת היא לאו דווקא משהו שלילי בהכרח.
ביקורת יכולה להיות גם חיובית, והביקורת הזו לא שלילית לגמרי. כן יש בה דברים חיוביים על הסרט. אבל מה לעשות, הוא לא עשה לי את זה. אני חושבת שנימקתי היטב מה לא מצא חן בעיני בסרט ולמה, וכל אחד יכול להסיק מזה את המסקנות שלו, ולהחליט אם הסרט הזה מתאים לו או לא. אין בעיה להביע דעה מנוגדת, כי אחרי הכל, אנחנו פה כדי לשתף בדעות ורעיונות. אבל לבקר את הביקורת רק משום שהיא לא תואמת את דעתך – או דעתו של מישהו אחר – ובכן, זה נשמע לי עיסוק שמתרכז בתפל, במקום בעיקר, שהוא הסרט.
אוקיי..
קראתי, הפנמתי…. ואני חייבת לציין שעכשיו שראיתי את התגובה של עצמי, זה באמת נראה לי קצת טפל.. אפילו שאני לא משנה את הדעות שלי, ולא לגמרי מסכימה איתך, אני עדיין חושבת שהביקורת שלך הייתה מעולה (פרט ששכחתי לציין מקודם, קבלי התנצלות..)
הצורה שבה את מנמקת את הטיעונים שלך ומבהירה אותם באמת הייתה יוצאת מן הכלל…
אבל (תמיד חייב להיות אבל.. חח).. הביקורת של טווידלדי לעומת זאת, ביטאה לחלוטין את רגשותיי ומחשבותיי ולכן אני נאלצת לתמוך בה… עדיין- קבלי ח"ח..
יקרה מתישהו שתהיה ביקורת
תראי, חוסר ההתחלה והסוף היו צפויים. ג'קסון הרי לא עבד על שלושה סרטים אלא עבד על סרט אחד ארוך. לכן לשים קטעים מבססים פשוט לא היה אפשרי. למרות זאת, ג'קסון כן "שיחזר" את הקרב במוריה למעננו כך שלא נתחיל לגמרי באוויר.
איך את רוצה שג'קסון יעבוד על הרקע? מדובר בסרט לא בתוכנית דוקומנטרית על עולמו של טולקין ובסרט רק מה שמקדם את העללילה נכנס.
משהו מאוד מוזר קורה עם עיבודים לספרים. כשמכניסים יותר מידי מהספר לסרט קמה צעקה על כך שהסרט לא היה עיבוד אלא העתקה (ע"ע הארי פוטר) וכשמכניסים מעט קמה צעקה שהסרט לא תואם לספר. כמו שאמרו בתגובות לשר"ה 1: זהו עיבוד, לא העתקה ולכן דברים ינשרו בתהליך.
מה זאת אומרת "יותר מידי דברים שקורים ופחות מידי סרט"? אז למה את מצפה מסרט? הדברים שקורים *הם* הסרט.
לגולס ההומו זה ביקורת
מוצדקת ומאוזנת? דברים כאלו אני מצפה לשמוע מהערסים בבית הספר, ולא בביקורת קולנוע. הביקורת הזאת, לדעתי, מבטאת את כל מה שסרח באתר הזה בשנה האחרונה.
מה שמפריע לי היא לא העובדה שהמבקרת לא אהבה את הסרט, אלא היחס המזלזל והנסיונות המשפילים להצחיק (שנעשו כל כך שכיחים באתר…), שלא לדבר על חוסר טענות מבוססות, כפי שאמרו למעלה.
אם אתם אנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע, ורוצים לקרוא ביקורות כנות, בלי שטויות, על הסרט המדובר, קראו את של הארי ומוריארטי מ-AITC. יש גם כמה ביקורות מעריצים מצויינות ב-TORN (ולא, לא כולן חיוביות).
ומה על הסרט?
אחד מהמגיבים לביקורת של הארי (שמבטאת את דעתי באופן מושלם) אמר שיש שני סוגים של צופים לסרט הזה: אלו שאוהבים אותו, ואלו שלא מבינים אותו.
אתה מתכוון ל-AICN, כמובן.
אבל למה הביקורות שלהם נראות לך "כנות, בלי שטויות" יותר מכל ביקורת אחרת, חוץ מזה שאתה מסכים איתן? להגיד שכל מי שלא אהב את הסרט לא הבין אותו זה בדיוק כמו להגיד "אחלה סרט. אני יודע. אידיוט מי שחושב אחרת".
הארי, במיוחד, הוא לא האדם שהייתי שואל את דעתו על הסרט הזה. הוא היה מכור מראש. הוא הוזמן לצילומי הסרט, להזכירך, הוא מכיר רבים מיוצרי הסרט באופן אישי והכריז עליו בתור הסרט הטוב ביותר בכל הזמנים שנה מראש. (מוריארטי, אגב, הוא גם אדם שעל דעותיו אני יותר סומך, וגם כותב בערך פי 16 יותר טוב מהארי).
כן, כמובן, סליחה.
אני מסכים לגבי ההערה האחרונה שלי – היא לא היתה רצינית לגמרי.
כטולקינאי כבר מכיתה ז' אני פשוט לא יכול להבין טענות כמו חוסר הנאמנות למקור, או עד כמה השינויים נוראיים והורסים את הסרט. נכון, יש בסרטים בעיות, וברור שהם לא ברמה של הספר, אבל ההנאה שאני חווה מצפיה ביצירה של ג'קסון היא עצומה, וכל בעיה קטנה שהיתה לי בצפיה ראשונה נעלמת לה בצפיה שניה (ושלישית, ורביעית…) ובהקשבה לפיטר ולכל הצוות מסבירים בפירוט למה הם עשו כל דבר קטן.
אתה יכול לראות למה כל כך אהבתי את הביקורת של הארי, שהוא מן הסתם באמת ובתמים אוהב את הסרטים האלו (וסרטים בכלל), ולהגיד שאין לסמוך על דעותיו זה קצת מופרך.
הארי הוא מתלהב סדרתי
הארי התלהב מ"כוכב הקופים", סרט זוועתי לכל הדעות. הארי הוא *לא* אדם שכותב ביקורות שקולות, וזו למען האמת אחת מה- selling points של האתר שלו. הוא מודה שיש הרבה דברים מחוץ לסרט שמשפיעים על דעתו. כמובן שאני אקרא כל ביקורת שלו.. כי הוא כותב מעניין.
הבעייה, בשבילי, לא היתה בשינויים הגדולים -
ההפך, מאוד נהניתי לראות כמה מהם. כמו… פאן פיק מאוד, מאוד, מאוד מוצלח.
הסיבות להטחת הראש שלי בכסא היו דווקא פרטים קטנים, שלג'קסון לא היתה בעיה בכלל לבדוק שהם יהיו נכונים – הי, סביר להניח שאמרו לו "זה צריך להיות ככה", והוא התעלם כי זה פרט קטן. אלו מאוד הפריעו לי.
התכשיט של אראגורן, למשל, שג'קסון הדגיש כל כך – האבן צריכה להיות כחולה-ירוקה. ניטפוק קטנוני משהו, אבל חשוב – השם שהוא בוחר, "טלקונטאר", קשור לצבע של האבן.
לא היתה לג'קסון בעיה להשיג אבן כחולה-ירוקה במקום שקופה, ואני תוהה מה הסיבה שהוא לא השיג…
לי זה הציק.
אני, מאידך, הייתי מודאג מענייני
עקביות בתסריט ובד שחור. בן לילית, שבסרט הקודם ראינו אותו בשירותה של גלאדריאל, מגיע ואומר "אלרונד שלח אותי"? לא עובד לי.
זה לא היה אותו אחד,
אלא עלף אחר (ושחקן אחר) שדומה לו כמו שתי טיפות זיעה.
קיפ, עשית לי חיים קשים.
לעלף של גלדריאל קוראים סלבורן (Celeborn), לזה של אלרונד סמית' – האלדיר (Haldir).
קשה היה למצוא עמוד עם תמונות ראויות להשוואה – דוד גוגל מוביל בעיקר לסלאשים המבוססים על שני הנ"ל (ולפעמים גם לגולאס צורף אליהם). אניווי, לינקים (צריך לגלול, כי רוב הלינקים לא מובילים ישירות לתמונות הרצויות):
א. http://www.quintessentialwebsites.com/lordoftherings/moviecast/
או http://www.wokkie.com/englanders/castlist.html
ב. תמונות קטנות, אבל ממחישות עד כמה לשניהם יש את אותן פנים מוארכות: http://www.ninecompanions.net/moviecast.html
ג. סלבורן:
והאלדיר:
ד. סלבורן:
והאלדיר:
מ.ש.ל
ולשוגים לא תהא ישועה.
סלבורן (צלבורן\קלבורן) הוא בעלה של גלאדריאל. הוא השליט לצידה.
http://www.numenore.com/arda/base/h331.htm
האלדיר הוא בן הלילית שלכד את הרעים בלוריין, והוביל אותם לגלאדריאל, ואחר כך הגיע לנקרת הלם, וטען שאלרונד שלח אותו –
http://www.numenore.com/arda/base/h1320.htm
(כן, אני יכול לטעון שהוא משקר, וכך ליישב את הסתירה, אבל למה לו לשקר?)
וכמובן, בהלם אראגורן והאלדיר פתאום נהיו אחוקים.
הכיצד?
קלבורן.
אם אני לא טועה, צלבורן גם נכון, אבל נהוג יותר להשתמש בק' (קיקרו/ציצרו לדוגמא).
ידעתי שזה יבוא,
והדוגמה הנגדית שלי היא ססיליה (שזה גם שיר שתמיד כיף לי לשמוע).
הבעייה, בשבילי, לא היתה בשינויים הגדולים -
דווקא זה?
אז אולי היו כמה נפילות, אבל רוב הסרט מאוד מושקע, במיוחד בפרטים הקטנים.
זכור לי משהו שאמר שון אוסטין (סם) על סצינה בריבנדל ב-DVD המורחב של "אחוות הטבעת". הוא אמר שלפני הצילום, איאן (גנדלף) קרא בשר הטבעות ואמר לו משהו בסגנון "אל תשכח להחזיק את היד של פרודו – המעריצים יצפו לכך".
ממה שאני הבנתי, הצד הטולקינאי בכתיבת התסריט הוא פיליפה בוינס ופראן וולש, ולא פיטר. למרות זאת, העובדה שהוא אוהב מאוד את הספר בולטת, ולדעתי זה לא מוצדק בכלל להאשים אותו באי-תשומת לב לפרטים או חוסר נאמנות למקור.
יש לי רק דבר אחד להוסיף.
אראגורן.
הו, אראגורן.
את מה זה שטחית.
בהחלט!
מישהי טענה בזמנו, אחרי שהסרט הראשון,
שאין לה בסרט דמויות נשיות להזדהות איתן.
לנו יש את אותה בעיה, בערך. אבל רק בערך. אין בסרט הראשון דמויות נשיות לפנטז עליהן. נכון, גלאדריאל מהממת, אבל היא מכשפה! אותי לפחות היא מאוד הפחידה.
נראה איך תהיה איוואן. אולי המצב הסרט הזה ישתפר.
(ולא, ליב טיילר אינה אופציה, אלא אם כן התפקיד אליו היא מועמדת הוא של אחת מנשות האנטים.)
לקח לי זמן להבין על איזה Ivan
אתה מדבר… טוב, אני רואה למה אתה מתכוון לגבי המחסור בנשים. יופי גברי, לעומת זאת, לא חסר בסרט השני: מלבד הו-אראגורן יש את לגולאס, וגם לפאראמיר לא חסר.
אחד עארס, שני הומו, ואיזו סטריאוטיפ מודבק לשלישי?
צפוני.
צפוני והומו
זה לא אותו דבר בימים טרופים אלה?
גמד.
או קומיקאי. מה שיותר מעליב מהשניים.
איאוון? היא בסדר, ממש בסדר.
ונראה כאילו היא יודעת להשתמש בחרב, אבל מה לעשות, מתוך נאמנות לספר, לא ראינו ממנה הרבה, ובטח לא כשהיא נלחמת או עושה משהו חשוב ממש. היא נראית קצת כמו זוית פמיניסטית ("אז מה אם אני אישה! גם אני יודעת להילחם!") שנדחפה לסרט בכח.
והערה ששמעתי באמצע הסרט
(מאחותי, אגב): "מה הוא מתחיל איתה? יש לו חברה".
היא יותר מבסדר
אני חושב שאני מאוהב!
מעניין. מה אתה חושב על "הנסיכה הקסומה"?
תודה no one, זה היה מעניין מאוד!
מישהי טענה בזמנו, אחרי שהסרט הראשון,
מה עם לגולאס?
מישהי טענה בזמנו, אחרי שהסרט הראשון,
בספר "מתחת לקו העונג" של חגי דגן (כן, הולך להיות פה ספויילר לספר הזה) יש שני אזכורים לשר הטבעות:
באחד מהם, הוא מתלונן על כך שאין הוביטים ממין נקבה בספרי טולקין:
"יש כמה אזכורים בודדים של הוביטיות, אבל הן לא דמויות של ממש. רק הוביטים ממין זכר: בילבו ופרודו, סאם גמגי… לא שיש להם מי יודע מה תודעת ג'נדר או מודעות מינית, אבל כולם זכרים".
ואז הוא אומר על הבחורה היחידה שהוא מצליח להתאהב בה: "אבל היא הייתה הוביט ממין נקבה, הוביטית. שמאי הביט בה בלכתה במורד השביל, נזהרת לא לדרוך על גללי הפרות שהיו פזורים בדרכם, רגליה הקטנות צועדות צעדים קטנים, מהירים, גווה כפוף מעט תחת התרמיל השחור, הכבד, הגדול מכפי מידותיה. לו היו נלוות כמה הוביטיות למסעה של חבורת הטבעת, הרהר, כך הן סדיוק היו נראות כשהיו מהדסות אחרי סוסי הפוני הקטנים."
אז בסרט השלישי יהיו הוביטיות? מישהו יודע?
מי צריך את כל הא/עלפיות והלוחמות – הן אמורות להיות משהו מושלם, ושום שחקנית בת אנוש או יציר מחשב דגם שנת 2002 לא יכולו לעמוד בסטנדרטים של הפנטזיות של נערים בני 16.
הוביטית, זה הפתרון
_______________________
האזכור השני לשר הטבעות בספר הזה, שאני מצטטת רק בגלל שכבר ציטטתי את הראשון, הולך ככה:
חזזית נצמדה אל גרשון …מתקדמת עליו לאורך ולרוחב, נאחזת בו בנחישות נואשת כדי לא להישמט. וגרשון, שהיה מוטל שם ללא זיע, מתנשם בכבדות ושופך מפלי זיעה, הרהר בסיפור שקרא פעם בילדותו העגומה, בסמיאגול המכונה גולום שהיה מטפס באפלוליות, כהה, דביק, רזה ונחוש\ על המצוקים הגבוהים בואכה ממלכת סאורון שר האופל, נצמד כלטאה לסלעים החלקלקים, נפשו שחורה משחור, כל החרדות מוטלות מתות הרחק מאחוריו, מודרך על ידי שנאה ותאוות בצע בלבד"
(בקיצור, אם אין דמויות נשים להזדהות איתם בסרט, תמיד אפשר לפנטז על איזה קשר סאדו מזוכיסטי מספק עם גולום "Yes Master" הגימפ.)
הורד את מסכת המכשפה ונשארת עם קייט בלאנשט, חומר פינטוזים משובח
ביותר. (מישהו פה ראה את "בנדיטס"?)
חומר פינטוזים משובח
עזוב את באנדיטס בשקט רגע.
ראית את אליזבת'?
היא גם נראית נפלא, גם מלכה אמיתית, גם נותנת לך את ההרגשה שאתה רואה סרט איכות ולא סתם משהו הוליוודי, והכי מהכל – יש שם את הסבא הנודניק מ"פארק היורה" על תקן יועץ חצר או משהו – מה שמכניס המון מתח לסרט: מתי בדיוק ייכנס הטי-רקס לפריים, את מי הוא יאכל וכל זה. לא נרדמתי שבוע אחרי הסרט הזה.
הלו, הלו
"הסבא הנודניק" מפארק היורה הוא לא אחר מסר ריצ'רד אטנבורו, שחקן ענק ובימאי דגול.
קצת כבוד…
גימלי, הו גימלי
אות ומופת לכל אלו לחייבים לתקוע בדיחה ברגעים הכי רצינייים.
סיפרו לי שהקרב helms deep הוא סצינה אדירה שקורעת את נורמנדי ב"להציל…,"…וסיפרו לי גם סצינת הפתיחה מגניבה(מה הסצינה בכלל?)איזו סצינה יותר טובה??.
אין שום דמיון.
קרב מודרני זה דבר אחד, קרב של העת העתיקה זה דבר אחר.
זה לא דומה, זה לא מוצג בצורה דומה, זה לא מיועד לאותה מטרה – אין מה להשוות.
תגובה
ובכל זאת…
שים לב להבדלים:
ב"להציל את טוראי ראיין" כל משתתפי בפלישה היו אמיתיים לגמרי בעוד שבשר"ה רוב רובם היו יצירי מחשב.
) הייתה הרבה יותר מרשימה.
הפרשים פשוט רכבו לתוכם והם עפו מהגשר סוף 
. לי זה היה נראה כמו דומינו ראלי ענק…אבל מאוד מרשים.
חוץ מזה, בקרב בשר"ה השתתפו עשרת אלפים לוחמים רק מצד אחד בעוד שבפלישה (גם האמיתית) לא השתתפו כל כך הרבה אנשים על חוף אחד (בסרט, אגב, מספרם היה 3,000. כולם חיילים סקוטיים). כך שאם אתה שואל אותי, כשחזור וכקרב הפלישה בלהציל את טוראי ראיין (שהרבה יותר חתיך מבראיין
ברגעים האחרונים, החיילים בנקרת הלם פיתחו אופי של לבנת דומינו.
לא הבנתם אותי....
אני שאלתי איזה סצינה משר הטבעות יותר מרשימה?-הפתיחה או הסיום?(בלי קשר לראיין…)
לא הבנתם אותי....
במקרה הזה הסיום, בהחלט הסיום.
מה היה בפתיחה שאמור היה להרשים (חוץ משחזור הקרב במוריה?)
אבל זה אותו סרט!
קודם כל, אני לא ממש מבין את הטענות ש'שני הצריחים' הוא סרט טוב יותר או פחות מ'אחוות הטבעת'. חברים, זה אותו סרט. שניהם צולמו סימולטנית ונעשו עם אותו הצוות בדיוק. הם שני חלקים של אותו השלם. אם יש הבדלים בינהם הם פחות משמעותיים מההבדלים בין פרק אחד של סדרת טלויזיה לפרק אחר, כיוון שפרקים של סדרות נעשים בדרך כלל על ידי במאים וכותבים אחרים. במקרה הזה, להגיד ש'שני הצריחים' פחות טוב מ'אחוות הטבעת' זה כמו להגיד שהחצי השני של סרט כלשהו פחות טוב מהראשון. אולי היו יותר או פחות סצינות שאהבת, אבל אין שום טעם לנסות להתייחס אליהן כשתי ישויות נפרדות, כי הם לא כאלה.
עכשיו: 'אחוות הטבעת' לא היה מושלם, וגם 'שני הצריחים' לא. אבל גם עם הנאומים עמוסי הפאתוס עולים לכם על העצבים, בחלק השני יש יותר אקשן, יותר מה לראות, וגולום.
בשתי נקודות עיקריות אני לגמרי לא מסכים עם לונג: קודם כל, גולום היה מדהים. להגיד עליו שהוא השחקן הטוב ביותר בסרט זה להפחית מערכו. הוא מן הסתם היצור הממוחשב המשכנע ביותר שנוצר עד היום, והמשחק שלו ראוי לאוסקר. אני לא צוחק. אם האקדמיה לא היתה גזענית נגד יצורים ממוחשבים, הוא היה זוכה במועמדות על בליינד.
שנית, הקרבות, ובעיקר ניקרת-הלם, כמובן, הם בעבוע-בוע משהו שלא ראינו קודם באף סרט. המאסה של המשתתפים (40,000 דמויות מונפשות בנפרד, ככה אומרים. לא ספרתי, אבל אני מאמין) היא משכנעת הרבה יותר מבכל סרט אחר (כולל המשובטים, אגב), ומה שיותר חשוב: את מהלך הקרב הבנתי לא רק ברמת הלוחם הבודד, אלא גם ברמת האסטרטגיה הכללית. יותר מדי קרבות בסרטים הם הרבה אנשים מרביצים זה לזה (בדרך כלל על מישור, שיהיה נוח) ובסוף צד אחד מנצח. כאן היה משחק מסובך של אסטרטגיה, תנועת כוחות לא כל כך פשוטה, ובכל זאת היה אפשר להבין בכל שלב מי עושה מה ולמה. ובלי קשר, הקרב היה פשוט אדיר.
וחוץ מזה, אלרונד כמעט ולא השתתף, וגם זאת נקודה חשובה מאוד לטובת הסרט.
אבל זה אותו סרט!
למה שלא תפרסמו ביקורת חיובית לצד השלילית של לונג? (כמו שעשיתם ב- Story Telling) הרי זה סרט מאוד אהוב ויש כל כך הרבה ביקורות טובות בתגובות לכתבה, אז למה לא לעשות קצת נחת לחובבי שר"ה הרבים? אני אשמח לכתוב ביקורת כזאת אם יחסרו כותבים וותיקים יותר.
-האשף הדגול
בשנה שעברה,
כשפרסמנו ביקורת חיובית (מאוד) על 'אחוות הטבעת', לא עלתה זעקה לפרסם לצידה גם ביקורת שלילית, נכון? יש לסרט הרבה אוהדים, והם מביעים את דעתם מצוין כאן בתגובות. אני לא רואה סיבה מיוחדת לפרסם ביקורת נגדית, אבל אם אחת כזאת תגיע במשהו כמו השעה הקרובה, אני גם לא אתנגד לפרסם אותה.
אהמף.
בניגוד לביקורת שאחד טווידלדי כתב?
אתה מרושע.
למה לייגע את המתמשכים?
בינתיים משהו כמו חצי מההודעות שהתפרסמו בביקורת הזו נוגדות את הביקורת של לונג. חלקן מספיק ארוך כדי להיחשב לביקורת כמעט מלאה. אחת (של טווידלדי) היא למעשה ביקורת שפשוט לא פורסמה.
אבל זה אותו סרט!
אייג'נט אלרונד הוא באמת מכה. ליהוק קטסטרופלי לטעמי. כל פעם שאני רואה את הגבות האלה שלו אני לא יכול שלא להיזכר בו בפרסילה מלכת המדבר, שאלו, אם תהיתם, לא האסוציאציות שאמור אלרונד להעלות.
ספר לי על זה.
יש סצינה קטע שאלרוד נכנס לחדר עם ליב טיילור ואחת החברות שלי העירה "אז הוא באמת גונב לה את השמלות" כמעט שפכתי את הקולה שלי על הבן אדם המסכן שישב מולי (בסוף הצלחתי לא לשפוך אבל נחנקתי).
הבעייה בשחקן היא שיש לו אותו סגנון בכול הסרטים שהוא משחק וזה יוצר יותר מידי אסוציאציות.
האמת ש...
גולום הוא לא לחלוטין ממוחשב- כלומר, ההבעות פנים המדהימות כן, אבל כל שאר שפת הגוף, והדיבור שלו- שהוא בהחלט דבר שאין להמעיט בערכו- נעשו ע"י שחקן אמיתי (בבגדים כחולים צמודים עם נקודות כאלה כדי להעביר למחשב. הוא נורא הזכיר לי את ספיידי).
בתור יצור,
גולום הוא אנושי מדי.
ולגבי הקרבות – נו, באמת. אז אמרו לך שעשו תוכנה מיוחדת שמנפישה כל לוחם בנפרד. אבל מה רובם עשו? הכו ימינה ושמאלה בזהירות, ועפו מייד הצידה כשמישהו רק התקרב אליהם. במיוחד בצפייה השניה יכולתי לשים לב לדברים כאלו. מאסה של לוחמים לא מחליפה קרב יפה ויזואלית (מבחינת הטקטיקה ותנועות הלחימה). לפחות לא עבורי.
פרט לזה, הקרב היה לא אמין בנקודות מסוימות. למשל, האורקים מחזיקים חניתות, מופנות כלפי מעלה או כלפי פרשים שמגיעים אליהם. למרות זאת, אנשים שצונחים עליהם מלמעלה (או הפרשים שמסתערים עליהם) לא משתפדים על החניתות אלא נכנסים אל תוך השורות שלהם כמו כלום, וטובחים בהם. לא קונה את זה.
דווקא את הטקטיקה, אני קונה.
בלחימת לגיונות, חיילים מתנהגים בערך אותו דבר, עפ שינויים קלים.
באשר להסתערויות הפרשים: כאן זה עניין של מי ימצמץ ראשון. אפשר (ולפחות מהסרט ככה נראה) לדחוף את הרמחים הארוכים הצידה. אבל לא הרבה.
בהסתערויות פרשים של העת העתיקה, הרמחים אכן נועדו ליצור מחסום בלתי-עביר. הפרשים היו מנסים ליצור לחץ, נקודת תורפה או דחיפה חזקה – מרגע שהשורה הראשונה נפרצה, המערך כולו נחלש; מאוד קשה לתמרן עם רומח ארוך. ככה שפרשים שמסתערים במורד, מכח התנופה חלקם באמת עלולים להשתפד על החניתות; אבל אם הם מצליחים לפרוץ פנימה, כולל בהקרבת חלק מהמשתתפים, מערך החיילים בצרות. מה גם שחלק מן השריונות נוכדו בדיוק להדיפת רמחים; היו גם נשקים אחרים שיכלו לרמחים, ובדיוק עולה לי בראש הדוגמה של השוויצרים וגרזן-הקרב שלהם מול כוחות עם רמחים – הראשונים טבחו באחרונים, למרות שהנשק היה קצר יותר.
זה גם מה שהטריד מעט אותי
לראות את כל הטקטיקה של הפלנאקס נהרסת…
דווקא לא...
גולום בבסיסו הוא הוביט, ולכן אמור להראות "אנושי" בעקרון, אבל מעוות – כמו שהוא באמת.
בקשר לשיפודים – עד כמה שזכור לי ראיתי שישליקים רבים שהשתפדו על רמחי האורקים… אשים לב יותר בצפיה השניה…
ראיתי את הסרט עוד פעם, והפעם הקפדתי לשים לב
יש כאלה שמשתפדים, יש כאלה שמסיטים את הרמחים ויוצרים פער.
נו מה אתה רוצה?
הוא בזבז את כל שאר הלחשים בדרך ולא ישן חמישה ימים
יש סיפור עממי,
על איש בעיירה מוצפת מים. והמים בעירה עולים. והוא לא מתפנה.
ועובר שכן שלו, מציע לו טרמפ משם. והוא לא מתפנה. אלוהים יעזור, הוא אומר.
והמים עולים.
ועובר מישהו עם סירת משוטים, ומציע לו לחלץ אותו. והוא לא מתפנה. אלוהים יעזור, הוא אומר.
והמים עולים.
ומגיע מסוק של כוחות החילוץ, ומציע לחלץ אותו. והוא לא מתפנה. אלוהים יעזור, הוא אומר.
הוא מת בסוף, האידיוט. בסיפורים עממיים לא צריך להיות פוליטיקלי קורקט. אבל אז הוא עולה לשמים, ופוגש את אלוהים, ומתחיל לבכות לו. איך יתכן שהוא היה כזה מאמין אדוק, ואלוהים לא הציל אותו מהשיטפון?
אלוהים מתעצבן, וזורק עליו פיסטוק. מה לא עשיתי בשבילך? שלחתי לך טרמפ, שלחתי סירה, שלחתי מסוק, ואת כולם סרבת לקבל. אני, אומר אלוהים, ניסיתי.
והנמשל הוא ?
והנמשל הוא ?
לא לחכות שאלוהים יעשה הכל בשבילך ולחשוב שאתה תוכל להסתלבט והכל יהיה בסדר רק כי אתה מאמין בו. לפעמים צריך גם לדעת לעזור לעצמך.
והנמשל הוא:
אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו.
לשאר עוזרת המדינה.
גנדאלף הביא את האור.
מה בדיוק הוא עשה, איך הוא ארגן את זה? לא משנה. העיקר שהאור היה שם בזמן הנכון.
לא יכלו להביא זרקור ולגמור עם זה?
ולוותר על ההצגה של גאנדאלף כקוסם גדול? באמת.
נו, מה הבעיה?
קסם יצירת זרקאור. זה חייב להיות מעוצמה שישית לפחות…
קודמקול, אני מסכימה עם לונג ברוב הדברים. הערות ספורות:
איך זה שבכל הפתיל הזה יש משהו כמו שתי הודעות שמזכירות את איאוון? היא הייתה כה נפלאה! יפהפיה, חזקה, טראגית, מעוררת רחמים והזדהות (מבחינתי לפחות), בדיוק כמו שהיא צריכה להיות.
ובנוגע ללגולאס; אם כל סצינה של פרודו וסאם נגמרת בהרגשת "תתנשקו כבר וזהו", הקטעים של אראגורן (ותסלחו לי מאוד, אני אוותר על ה"הו") ולגולאס לא רחוקים מזה. הוא דופק שם כמה וכמה מבטים מצועפים להחריד, ויש לו משפטים שתואמים סטיגמות על הומוסקסואלים, של התנהגות "נשית" שאני לא סובלת גם אצל נשים.
באופן כללי הסרט יפה (מן הסתם) וכדאי (שלא לומר "צריך") לראות אותו, אבל לדעתי הוא נפילה לעומת החלק הראשון, ואף על פי שהוא קצר יותר מהחלק הראשון, מבחינתי הוא נמשך הרבה יותר :-P
דמוסתנס.
אהממ...הוא ארוך מהראשון בדקה שלמה.
אבל זה אכן הורגש כיותר.
אל דאגה - בוידאו הסרט יתקצר
עקב הפרש הפריימים בין הפילם (24 פריימים לשניה) ל-PAL (30 פריימים בשניה) הסרט יהיה קצר בכמה דקות לכשייצא בוידאו. לא יחתכו שום דבר, פשוט יידחסו עוד 6 פריימים לשניה.
הגזמת.
ב-PAL יש 25 תמונות בשניה, לא 30. סרטים בוידאו הם קצרים יותר ב-4% מאשר בפילם. האצה של 25% היתה כבר מורגשת.
בגירסה המיוחדת הוא יהיה ארוך יותר גם בוידאו. סתם ניטפוק.
ואני תמה אם לאחר שיצאו שלושת הסרטים נזכה גם לגירסת על מורחבת של סרט אחד בן עשר ומשהו שעות עם עוד המון סצינות שלא נכנסו עד היום. יתכן שאז, כש"שני הצריחים" יהיה לא יותר ממה שהוא באמת: מערכה אמצעית בלבד, ישתפר הסרט הענק כולו.
מצד שני, יכול מאד להיות שהוא יהפוך לסתם סרט ארוך מאד, ו"שני הצריחים" יותר ממרמז על כך.
אני אתחיל לחסוך לדויד.
הגזמתי? גג התבלבלתי קלות
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/archive/Viewmsg.asp?id=497&msgid=6359117&place=900
למה לתת לעובדות להרוס סיפור טוב?
סתם, טודה על התיקון :-)
העיקר שאנחנו מסכימים בעקרון…
דמוסתנס.
ניטפיקים למיניהם
ראשית, נהניתי מהסרט מאוד, אפילו התפעמתי. אחד הקטעים שהכי נהניתי מהם היה בהפסקה באמצע, כשפתאום חלפה במוחי המחשבה המלהיבה, שלמרות שכבר ראיתי שעה וחצי של שכרון חושים עדיין מצפות לי עוד שעה וחצי, וכמה נהדר שזה כ"כ ארוך! תשע שעות סרט, וזה אפילו לא סרט שואה… יופי!
and now, to business: בואו נתחיל בכך שפיטר ג'קסון בעצמו אמר שאם לא ראיתם את החלק הראשון אל תטרחו בכלל לבוא לחלק השני. הדבר נובע גם מעצם העובדה, שהסיפור המקורי נכתב ע"י טולקין בצורת *טרילוגיית* ספרים. האם אתם באמת חושבים שמישהו אי-שם קרא רק את הספר השני בסדרה?!? אם היו מנסים לדחוס את הסיפור הזה לסרט אחד בעל אורך קונבנציונלי של 2-3 שעות היה מקום להתלונן על בחירת הסצנות, על הפיצול לשלושה סיפורים שונים שאינם נוגעים אחד לשני ואינם בעלי אותה רמת אקשן, וכד'. מאותה סיבה בדיוק לא הגיוני לפסול את מסעם של פרודו וסאם רק בגלל שהם מנווטים דרך שטחי אש שונים ולא מייצרים מספיק עניין. בשורה התחתונה מדובר בבחירה *ספרותית* של טולקין. כשסמאח כלשהו נמצא במצב בו הוא צריך להעביר את המילה הכתובה למדיום ויזואלי, הבחירה להיות נאמן לספר מכתיבה את עלילת הסרט ומשאירה הרבה פחות חופש אומנותי בידי הסמאח האמור. לכן טענות בנוגע להמשכיות, "אמצע סרט חלש", העדר אקשן ודומיהן הן לא רלוונטיות, לדעתי. אם אתם חייבים להתלונן, אפשר לארגן סיאנס ולצעוק על רוחו של טולקין תנצב"ה, אבל נראה לי משום מה שזה לא באמת יעזור.
ועכשיו, קצת ניטפיקינג, כי אני באמת טוב מאוד בלנטפק.
-גולום הוא לא דמות ממוחשבת לגמרי, מדובר בשחקן (אנדי סירקיס, גם הוא אופה עוגות) ששיחק את הסצנות לבוש בחליפת חיישנים, כולל חיישנים להבעות פנים. העבודה שעשו האנימטורים מרשימה מאוד אבל הקרדיט מגיע גם לו.
-בגיא penis הראו אתמול את הקטע בו פאראמיר מתעמת עם פרודו, ויש לו שורה שבה הוא אומר שיש לו חבורת אנשים חמושים שיבצעו כל פקודה שלו, כך שלמעשה ההוביטים נתונים לרחמיו (מצטער, אני לא זוכר את המילים המדוייקות). המתרגמים המוכשרים, שכה רבות דובר בהם בעבר, בחרו לתרגם את "halflings" כ"חצאי-אדם"!!! אגב אין לי תרוץ משכנע לשאלה למה בכלל צפיתי בתכנית הזאת, כנראה השעמום גבר עליי.
-באותו נושא בערך, פניו של פאראמיר (דיוויד וונהאם) מופיעות גם במוסף "7 ימים", בפינת העשיריה, המספקת 10 עובדות על "אחד השחקנים הבולטים בסרט…ויגו מורטנסן"! מה זה? מה?!? הם לא באמת כ"כ דומים, זה לא שאף אחד לא ישים לב.
-לבסוף, נקודה אחרונה בנוגע לתרגום ולאמריקניזציה של החברה הישראלית. למה להשתמש במילה לועזית כמו ניטפיקינג כשיש מילה עברית למהדרין כגון קטנוניות? מילה נהדרת, שימושית ואהובה עליי מאוד, בעיקר כי אני אדם קטנוני.
כי זה לא אותו דבר. לחלוטין לא.
אתה לא חייב להיות קטנוני כדי לטעון שאוטובוס לא יכול לעוף באוויר, או שלא היה נשיא אמריקאי שחור בתחילת המאה העשרים. כאשר החריגות בוטות מדי, לא מדובר בקטנוניות.
לחילופין, לא כל קטנוני הוא ניטפיקר. אני יכול להתעקש שמגיעים לי לפחות 2500 פתותי פופקורן במנת פופקורן בינונית, וזה לא יהפוך אותי לניטפיקר. גם לא אם אספור כל פתות ופתות.
לסיכום, מילים דומות. אך לא זהות.
ניטפיקים למיניהם
אפשר לנטפק ניטפוקים, נכון?
"שר הטבעות" לא נכתב כטרילוגיה במקור אלא כספר אחד ויחיד. החלוקה לכרכים הנהוגה עד היום התבצעה לאחר שמר ג'יי לא הצליח להשיג מו"ל שייקח על עצמו את פרסום האפוס, אלא בתנאי שהספר יחולק, כדי למזער הפסדים במידה ולא יצליח. הכרך הראשון הצליח, השניים האחרים פורסמו גם הם, והשאר היסטוריה.
ניטפיקים למיניהם
המממ, השכלתי. תודה
ניטפוק משולש
מה שנאמר נכון, אך אין לשכוח שטולקין חילק את שר"ה לשישה ספרים, כך שהחלוקה לטרילוגיה היא לא סתמית. כל כרך בטרילוגיה הוא שתי ספרים של טולקין.
-האשף הדגול
הבחירה היא של ג'קסון,
בדיוק כמו שכשטולקין כתב את הספר היתה זו הבחירה שלו. עובדה שג'קסון בחר לחתוך החוצה את סיפור טום בומבדיל. עובדה שג'קסון שינה מספר אירועים עלילתיים כדי שיתאימו לסרט. כך שאי אפשר לטעון שהבחירה הספרותית של טולקין לא השאירה לו יותר מדי חופש אומנותי.
יופי גותי, בהחלט יופי גותי
אני מסכים איתך בנושא הזה.
מה שעשה לי את הסרט
זה הקטע בו לאגולס עולה על הסוס והקטע שהוא גולש על המדרגות.
וממש ריגש אותי המלך תאודן על הקבר של בנו.
אתה מתכוון לקרב בנקרת הלם? מצטער, לא ממש עשה לי את זה.
עם כל הכבוד לאפקטים מרהיבים, דמויות אנושיות תמיד לוקחות, ובגדול. (ואוי למי שיזכיר לי שגולום הוא יציר CGI).
כדבריך שלך:
הוא לא לגמרי יציר מחשב. (אהבתי את הביקורת באתר האגודה אגב)
אני בספק אם אמני האפקטים היו מצליחים להגיע לתוצאה דומה לולא היה להם את אותו השחקן שחובר למחשב.
גולום, כמו כל קו העלילה
של פרודו, שעמם אותי. אם כי אני מסכימה שהוא היה עשוי בצורה נהדרת.
באמת, איך הוא עלה על הסוס?
היה מגניב ביותר…
מישהו יודע איך עשו את האפקט הזה?
באמת, איך הוא עלה על הסוס?
האמת היא, שראיתי מישהו עושה משהו דומה פעם -
קשה לראות אם אתה לא מצפה לזה, אבל הוא נותן שני חצי-צעדים לפני שהוא קופץ.
אי אז, בעברי האפל כרוכבת, היתה אצלנו בחורה בחווה עם אובססיה לעליות מגניבות על סוסים. מכיוון שהיה לה סוס משלה והיא לא היתה תלויה כמונו בסוסים של החווה, היא היתה מתמאמנת עליהם. משהו דומה היה חביב עליה במיוחד – היא היתה רצה לצד הימני הסוס שלה, תופסת את המושכה השמאלית והאוכף וכשהוא היה מהיר מספיק בשביל לגרור אותה היא היתה קופצת פעמיים – מכיוון שהיא החזיקה את המושכה השמאלית מימין הוא היה חצי-עוקף אותה – ואז משתשמת בתנופה המטורפת של שני הצעדים כדי לעלות לאוכף.
מרהיב, אני אומרת לכם.
האמת היא, שראיתי מישהו עושה משהו דומה פעם -
באמת, איך הוא עלה על הסוס?
ובכן, בעקבות הצעתו של רד, קבלו מדריך עשה זאת בעצמך: איך לגולאס עלה על הסוס?
http://img238.imageshack.us/my.php?image=legolaslh6.swf
וווייי!!!
חכי, חכי, עכשיו בכוונה נמצא לך קושיות סרטים כדי שתכיני עוד מדריכים מועילים (וממכרים).
נהדר.
נ-ה-ד-ר
ואפילו טוב יותר מהקודם.
משובח.
והשאלה הבאה: מאיפה מגיע הנגרר של אופטימוס פריים?
סתם, סתם, בינתיים קיבלנו תשובות רק לשאלות מסגנון 'איך', ולא מסוג 'מאיפה'.
(איך מגיע הנגרר של אופטימוס פריים?)
שאלה: מאיפה מגיע הנגרר של אופטימוס פריים?
תשובה: מחוץ לפריים, כמובן!
כבשה – זה נפלא, חזקי ואמצי!
אגב, אני דווקא אהבתי יותר את ההסבר הקודם (דווקא בגלל שהוא היה פשוט ובסטריפ ולא בפלש).
הממ
אולי הוא משאיר את הנגרר בתא טלפון כשהוא משתנה לרובוט, ואז לוקח אותו בחזרה כשהוא משתנה למשאית?
וברצינות, בתור בת מעולם לא ראיתי רובוטריקים, אז אני מודה שאני לא מבינה מה כתוב שם, ואם אני טועה אז אני מתנצלת מראש, אבל יכול להיות שזאת התשובה לשאלה הנצחית(?):
יש תשובה חצי רשמית לשאלה הזו.
אני לא יודע עד כמה היא קנונית, אבל זה ההסבר המקובל בפאנדום (מוזר לי לדבר על המושג הזה שלא בקשר לג'וסוורס, עמכם הסליחה).
מסתבר שיש מקום שנקרא subspace, שממש כמו סניף בנק, או לחילופין תחנת רכבת, לכל Transformer יש שם תא בו הוא יכול לשים מה שבא לו.
אופטימוס (אנחנו על בסיס שמות פרטיים) מחביא שם את הטריילר שלו כשהוא לא משתמש בו. מגטרון, גל-קול ושאר הרובוטים שפתאום הופכים למאוד קטנים במצב הלא-רובוט שלהם, משאירים שם את שאר המסה שלהם.
כן, זה מפגר. אבל אנחנו מדברים פה על מכוניות שהופכות לרובוטים, אתם יודעים.
הסבר נחמד,
הכל טוב ויפה, אבל אתה יודע מה אומרים – סטריפ אחד של כבשה שווה אלף פתילים…
אין לי בעיה עם זה.
רק נתתי לה חומר רקע לסטריפ הבא.
נטפוק
רובוטים שהופכים למכוניות!
נטפוק
הביצה הייתה קודם!
עכשיו אם אפשר בבקשה הסבר איך כאשר טריניטי נמלטת מהסוכנים ומזנקת אל תוך החלון הקטן בפתיחה של המטריקס, היא מתחילה את הגלגול במדרגות כשהיא עם הפנים קדימה ומסיימת אותו כשהיא עם הפנים אחורה.
יש מצב שתמצא לי את הקטע המדובר?
זה כבר לא התחום שלי, אני חושש.
אני מקווה שאת כל הזמן יוצרת דברים כאלה, ושאנשים יכולים לראות
אותם, כי אם לא – זה פשוט בזבוז נפשע של כישרון.
תודה
זה השני שנוצר עד כה, כשהראשון היה בביקורת של שודדי הקאריביים.
כתבה מספר 1690
...ובמבט על הפתיל ההוא
אני רואה שכבר הגבת שם
.
אז, אלו השניים היחידים עד כה. אני עושה גם דברים אחרים, אבל הם לא כאלה.
גלישת המדרגות היתה א-לה 'xXx',
יצירתם של האורוק-האי היוצאים מן השיליה הרגישה כמו 'מטריקס', ואני יכולה למנות עוד הרבה סצינות שהיו דומות להפליא לסצינות מסרטים אחרים. אבל אני לא אעשה את זה. עדיין לא.
גלישת המדרגות
לדעתי זה היה יותר כמו jackass… קטע מבחיל ומיותר. הראשון לרדת בעריכה לו לי היו המספריים.
לי זה דווקא הזכיר נורא את
בחזרה לעתיד.
אבל אולי זה בגלל שלא ראיתי xXx.
בחזרה לעתיד, ללא ספק
למעשה, חבר שצפה איתי שם לב שהמוסיקה באותו רגע קרצה ל"בחזרה לעתיד".
ובנוגע ל-XXX – נו באמת. XXX הופק אחרי שהצילומים של שרה הסתיימו.
בחזרה לעתיד, ללא ספק
אוף! הדברים שאנשים אחרים שמים לב אליהם ואני לא. אני כל-כך מקנאת. :)
אבל תודה, טוב לדעת שלא רק אני חושבת ככה.
גלישת המדרגות היתה א-לה 'xXx',
בסרט I married a strange person יש סצינת גלישה דומה, אבל בתוך גופה מרוטשת.
סתם, שתדעו.
סתם תהייה, קצת
עכשיו, אחרי שההוביטים, הפוטרים ואבירי הג'דיי באו והלכו, יש איזשהו פרויקט קולנועי גרנדיוזי אחר באופק? ואני לא מדבר כאן על המשכים. עזבו אתכם מ"אפיזודה III", "שיבת המלך", "מטריקס 2", עוד סרטים על ההוא-שמטפס-על-קירות ומיליון ואחד ההמשכים של "הארי פוטר". אני מדבר על משהו חדש לחלוטין. יש סרט גדול באמת שעובדים עליו כרגע?
"המעיין" של ארונופסקי עשה רושם כזה, אבל כולנו יודעים מה קרה אתו. "סופרמן" של ברט ראטנר עושה קולות של סרט עם פוטנציאל, אבל הצילומים שלו אפילו לא התחילו עדיין (ותיאורטית, הוא יכול להתבטל לפני שהם יתחילו – מה שקרה לארבעה-חמישה סרטי סופרמן האחרים שניסו להרים מאז הרביעי). יש משהו אחר?
שאלת תם
לגולאס הוא ע\אלף, א\עלפים הם בני אלמוות, אבל בקרב חלקם מתים.
אולי הכוונה בביטוי "בני אלמוות" שתחת נסיבות רגילות (זמן, מחלות וכו') הם אינם מתים?
נ.ב
גם אני לא אהבתי את הקשקוש הזה של אראגון ערס, לגולאס ההומו. וואט דה פאק?
אני מבין
שזו היתה תשובה מאוד ממצה לרז המהרהר.
ובקשר לשאלה אז כן כשהם מתים מוות לא טבעי הם מתים כמו כל אחד אחר ואין להם איזשהו מגן על טבעי נגד דקירות ותאונות.
אבל זאת לונג ג'ון!
ולונג ג'ון בסדר! אז מותר לה.
מישהו מוכן סוף כל סוף להסביר לי מה כל כך נשי/סיסי/וואטאבר בלגולאס? אולי משהו מהסרט הראשון (שלא ראיתי)? ראו אותו מסתרק הרבה, או שמא מנקה את הדירה שלו יותר מדי?
Not that there's anything wrong וגו'.
למה אתם לוקחים
בדיחה קטנה והופכים אותה למשהו רציני ותהומי כל כך?
אני משער שהכוונה לתנועות העדינות שלו וקטע של אחוות גברים מ"שני הצריחים". אבל שוב, אני חושב שמדובר בבדיחה קטנה מאוד (די מוצלחת אבל רק בדיחה).
לא לא לא...
לא התכוונתי למה שכתבו פה באופן ספציפי. ראיתי תהיות על נטיותיו המיניות של לגולאס בכ-156,293 אתרים מאז שיצא הסרט הראשון.
כן, נו, כל מה שאתה אומר מובן מאליו.
ברור, למשל, למה אנשים בטוחים שסאם מאוהב בפרודו, למרות שאני ממש לא חושדת בטולקין שלזה הוא התכוון. אבל *איפה* לגולאס עשה מחוות יותר חשודות משעשו האחרים בסרט? בחיי שלא ראיתי.
טוב, אני מרימה ידיים. לכל העולם יש גיידאר אלפי ולי אין. בסדר.
גיידאר?
כלומר אתה רוצה לומר ש
אתה דבר נשגב לעלפים?
לא רק לעלפים
מה אתם רוצים מלגולס?
מה אתם רוצים מלגולס? מה הוא עשה לכם שאתם ככה מקללים אותו? הוא לא הומו ואין לו שום נטיות מיניות כלפי אף אחד.
אז מה אם הוא החזיר לאראגורן את העדי, זה לא אומר שהוא הומו! מה אסור כבר להחזיר דברים של מישהו אחר?
וחוץ מזה עלפים הם יצורים עדינים וחמודים ואמיצים!
כך שאף אחד לא יטריד את לגולס! מובן?
ושוב-
להיות הומו זה לא להיות מקולל.
שנחזור על זה? אין בעיה.
"טיפש" זה מעליב.
"אידיוט" יכול בכיף להתפרש כעלבון.
"יא חת'כת פוסטמה מגעילה" ברוב המקומות יהיה קללה.
"הומו" זה קללה בערך כמו לומר "יא נמוך" למישהו. או לחילופין "ילד עם עיניים חומות שכמוך!"
קאפיש?
_____
העלמה עפרונית, חוזרת על עצמה.
ושוב-
להסכים איתך או שזה ברור מאליו?
לא זה מה שהרגיז. כשאת מחברת את הכינוי "הומו" עם "ערס", זה קצת מקבל נימה שונה. ולא, "ערס" זה לא כמו להגיד למישהו "ילד עם עיניים חומות שכמוך", ו"הומו" נאמר במקרה הזה באותה נימה כמו "ערס".
אותי זה ממש לא הצחיק, לא יודע. ובדיחה שחוזרים עליה פעמיים, שלא מצחיקה בפעם הראשונה, הרבה הרבה יותר לא מצחיקה בפעם השנייה.
לא כל דבר צריך להיות פוליטיקלי-קורקט עד אימה. מותר לצחוק על הסטראוטיפיות של הדמויות, גם אם היא לא שם… ומבחינתי… אני רק רציתי לענות לבחורה ששאלה "למה" :)
ושוב-
גם טיפש ואידיוט יכולים להיות תיאורי מצב אובייקטיביים…
רק לכי תשכנעי בכך את נשוא התיאור.
ושוב-
אני יודעת, זו בדיוק הייתה הבעיה שלי כשניסיתי למצוא איזושהו עלבון-לא-תיאורי…
בכל'ופן, הומו יודע שהוא נמשך לבנים, בדיוק כמו שאני יודעת שהשיער שלי חום, ואין לי מה להלחם בזה. (כמובן,אני יכולה לנסות לצבוע את השיער,אבל אני תמיד אדע את האמת).
אידיוט, לרוב לא יודע שהוא כזה, ויסרב לקבל את התיאור הזה.
__________
העלמה עפרונית, ושיער חום.
שניה אחת
שיער חום זה דבר רע?
ואם כן, האם גם שטני נחשב?
שניה אחת
בדיוק כמו להמשך לבני מינך.
תחליט לבד אם זה רע או טוב.
_____
העלמה עפרונית, מזמן כבר לא צובעת שיער.
ושוב-
אולי אתה איזה מבוגר בן35, אבל אני ילד בן 12, וכיום "הומו" נחשב בישראל קרללה לפחות אצל הילדים והטינאייג'רס.
ומצד שני, אצל ילדים בני 12
הביטוי "יא בן זונה" משמש הקדמה לבבית לברכה "מה העניינים?", כך שכשאני כותבת ביקורת, אני לא רואה טעם להשתדל להיות פוליטיקלי קורקט עבור כל מגזרי האוכלוסיה.
ושוב-
אלא שקצת אחרי גיל 12, חלק מהילדים האלה יגלו שהם בעצמם הומואים, ויתחילו להרגיש שלא בנוח עם השימוש במילה הזו כקללה. וכשהם יספרו לחברים שלהם שהם הומואים, גם החברים שלהם יוותרו על ה"קללה" הזו. וכך, כשתפסיק להיות ילד בן 12 ותתחיל להידמות יותר למבוגר בן 35, תגלה ש"הומו" נחשבת בישראל למילה שמתארת את נטייתו המינית של מישהו, ולא יותר מזה.
אתה מוזמן להיות הראשון בקרב חבריך שיבין שלמילה הזו יש משמעות שאינה שלילית. קוראים לזה "בגרות". שמעתי שבנות מתות על זה.
גם אל תשכח למי משייכים את ה''קללה'' הזאת.
לא לאנשים שמצהירים בפומבי שהם אוהבים את בני אותו המין אלא לכל אחד שלא רץ טוב, אוכל טוב, מדבר טעם כמו שלך, מתנהג אחרת, אוהב תוכניות שונות, בעל ציונים אחרים ועוד ועוד ועוד…
בל נשכח את המקרה של חבר שלי שסיפר עד כמה רחוק הגיע עם בחורה ואז גילה שאמצעי מניעה אין לו (לילד בן ה-12, תיקח מחברי דוגמא!) והחליט לוותר על הסקס,וכמובן הוא קיבל את ההערה המאוד צודקת משאר האנשים 'יא הומו!'.
השימוש בקללה היה ונותר גרוע
אומנם הומואים משתמשים בה כלאחר-יד, מה שמסייע בהוקעת המשמעות השלילית של המילה, אבל קבוצות אחרות שמשתמשות במילה "הומו" לא השילו ממנה את הקונוטציות השליליות, ולמעשה מחזקות אותן כדי להבהיר שהקבוצה שלהם טובה, איכותית יותר.
כשמשתמשים במילה באימונים של חיילים קרביים (כמו גם במילה "כוסיות", שעושה את אותו הדבר לנשים) הקונוטציה היא גרועה.
המממ.... כולם בסדר?!
בדיחה, צחוק… חיחי… ?
ברור שזה בצחוק. לדעתי לגולס הוא דמות מוצלחת המשוחקת היטב ודווקא אהבתי את הרגש הרב בסצינה הנידונה. לתומי חשבתי שברור לכולם שמדובר בהלצה תמימה – ובוודאי שלא בקללות!
גם הומואים הם לעתים קרובות יצורים עדינים וחמודים ואמיצים.
"אין לו שום נטיות מיניות כלפי אף אחד".
זה בהחלט מסביר למה האלפים נכחדים… :)
מה פתאום? בשביל זה הם מנצים.
הנה, תראו את אלרונד- הוא
מנסה הוציא אחות לארוון!
מה אתם רוצים מלגולס?
מתי זה השתנה מאלף ל-עלף?
רוחו של עמנואל לוטם
חלפה על פני האתר…
ת'אמת?
זה לא ממש משנה, כול אחד יכול לרשום את זה איך שהוא רוצה, לי יותר נוח לרשום עם ע' ולא עם א'
*בולעת רוק*
את בטוחה שראית את הסרט? כלומר – ארוגראן, ולגואלס. הם פשוט זוג.
אפילו בלי לפרש יותר מדי, פשוט אי אפשר להתעלם מהמחוות. ואפילו הייתי נותנת דוגמאות על גבי הסרט, אבל נמאס לי להישמע טיפשה (לא שזה עוזר, ובכל זאת).
לא סתם קראו לסרט
שני צריחים.
מחוות
אני זוכר אחת.
כשלגולאס, גימלי וארגורן משוטטים ביער ומתכוננים להופעת המכשף הלבן, לגולאס הדרוך אוחז בחץ, נוגע-לא-נוגע בו באירוטיות רבה, מעלה את ידו המסוקסת מעלה-מטה לאורך החץ, ואז, ברגע השיא, יורה!
אגב, בהקשר לסקר הנוכחי, שאין לי סבלנות להיכנס אליו, אני חושב שחסרה אופציה. אני הייתי מצביע ל"לא הומו, אבל הלוואי".
סאם דווקא אוהב את פרודו
כפי שטולקין טרח לספר. אך לא בצורה ארוטית אלא בצורה של אהבת משרת לאדוניו
תיקון
מליאן לא נשלחה ע"י אחד מהאלים, אלא היא ירדה אל הארץ לבדה [וד"א, זה בכלל לא היה בתקופה של שרה].
יאבאנה היא אשתו של אל אחר, אוולה, ולמנדוס אין בת זוג .
אדון המערב, אשר עליו מדובר בקטע שציטטת הוא מנווה.
שאלת תם
דווקא אני וחברםשלי התפוצצנו מצחוק ב"לגולאס ההומו"
שמעתי כל מיני דיבורים על ''היפריון''
ואפילו ליאונרדו הסתובב שם (בתפקיד רול, נדמה לי), אבל זה כל כך מרוחק שאפילו לא הייתי קורא לזה פרוייקט שבאופק אלא סתם דיבורים חסרי משמעות.
אז אני עוד לא יכול
להחליף את ההתלהבות בת ארבע השנים לקראת שר"ה הסרט בהיפריון?
אופס
טעיתי בבחירה, אין לי תשובה לרז המהרהר. למה הסלש לא עובד, זה היה אמור להיות א(סלש)עלפים ויצא מחובר.
לכל מי שאמר מה שאמר
במיוחד לונג ג'ון
תגידי מי את חושבת שאת
אני לא הומו. יש לי עיניים כחולות ושיער בלונדיני גולש (תראי בסרט)וזה לא אומר כלום.
נ.ב
בשביל להוכיח את דבריי את מוזמנת אליי לדייט בארץ התיכונה
(אי שמה בניוזלנד)
ביי ואי עליך אם תגידי עליי עוד פעם דברים רעים.
מתחזה!
ללגולאס יש עיניים חומות.
ב'אחוות' הן היו כחולות,
וב'TTT' משום מה הן חזרו להיות חומות.
ובשיבת המלך ירוקות?
מתחזה!
נכון ללגולס יש עיניים חומות
תסתכלי על התמונה שבעמוד הראשי של הכתבה
לי זה הוכחה מספקת…
לתקן אותך?
כשאתמול היה מאחורי הקלעים של שר הטבעות- שני הצריחים, רוב הזמן ריאיינו את אורלנדו בלום (הוא כמובן לגולס!!!) ושם (שזה לא בסרט או משהו כזה) היו לו עיניים חומות.
מה שמסביר שבסרט זה נראה שיש לו פעם כחול פעם חום בגלל האור והצל, כשחשוך אז יש לו עיניים חומות אבל כשהוא ברקע בהיר אז יש לו עיניים כחולות. או שהחליטו לשחק לו עם צבע העיניים.
עכשו הבנתם?
עכשיו אני מבולבל יותר מקודם
הנה תראה
חומות
כחולות
הנה ההבדלים.
אבל מה שאני אומרת שלשחקן ארלנדו בלום יש עיניים חומות, בסרט החליטו לשחק לו עם העיניים ועשו לו פעם כחול ופעם חום. הנה ההוכחה……
אבל מה?
אנחנו מדברים על לגולאס, לא על השחקן שמשחק אותו.
אין לי כותרת
מה שאני אומרת זה שלשחקן אורלנדו בלום יש עיניים חומות, אבל בסרט הם כול הזמן מתחלפות כך שזה לא ברור איז צבע עיניים יש לו בסרט.פעם זה פעם זה.
בתשובה הקודמת שלי יש את ההבדלים בעיניים, כנס ותראה.
נכנסתי. ראיתי.
ואכן יש הבדל בצבע עיניים. לעומת זאת יש גם הבדל במקום בו צולמה התמונה וראים שבמקום אחד יש סכך עצים מסתיר ובצד שני הרבה שמש. אני ידע שזה לא מצדיק את ההבדלים העצומים אבל אולי הם השתמשו בעדשות דומות אך כשמאירים אותן אחרת הן שונות? או שזה כמו השעונים האלה שמחליפים כל שעה צבעים? או שאולי אלפים מחליפים כל הזמן צבע עיניים?
אוי ואבוי, תעלומה.
ראיתי שוב את הסרט, ואנוכי ושותפתי לצפיה ניהלנו מעקב ער על הנושא.
רוב הזמן העיניים שלו הם בגוון לא מוגדר, מן כחול-חום. כשהוא בצל זה נראה חום ממש.
חלק מהזמן, בעיקר כשהוא באור בהיר, העיניים כחולות-אפורות.
ובסצנה אחת אני בטוח מאוד שהעיניים היו חומות לגמרי.
מה קורה פה?
אוי ואבוי, תעלומה.
תמונה נערת עדשות מגע, לאלתר !
פתרון אפשרי
אולי האלפים קונים את העדשות שלהם באותו מקום שהם קונים את הגלימות? :)
מה שקורה הוא שעדשות כחולות על עיניים חומות
לא נראות כמו עיניים כחולות אורגינל אלא כהות יותר בדרך כלל. לכן אם התאורה מתאימה הן נראות כחולות, ובזוויות אחרות הן נראות כהות יותר, חומות. זו המסקנה שלי מהסרט לגבי לגולס וסאם לכל הפחות. אגב, גם אנשים עם עיניים כחולות לא תמיד נראים כחולי עיניים, זה תלוי מאוד בתאורה, בזווית ובכמות. אני מניחה שאם יש צל על הפנים אז לא רק שלא רואים צבעים כמו שצריך ושאין החזר טוב של הכחול, גם האישון יכול להיות גדול יותר וזה יכול להשפיע.
אומו,
סקר פיקטביים היה כבר.
( אני בהחלט הייתי מעדיפה את זה בתור 'אומו' זה הולך מצויין עם המיבטא של אמירת'ערס' נסו ותיהנו. רצוי עם ו' נישפכת ממנה והלאה, הווי אומר סמפינג כמו – אומווווו.שוב, ההנאה מובטחת)
תגיד לי שלא באמת התכוונת למה שאני חושב שהתכוונת...
ושלא באמת מקרינים את הסרט באולם הסינמקס. כי אם כן, אני עלול לאבד את השפיות כאן ועכשיו.
התכוונתי, התכוונתי
אני לא יודע את זה כעובדה, אבל מכיוון שכרגע מוקרן ג'יימס בונד באולם הסינמקס (שבת ב-20:00), אני מניח שגם שר הטבעות יגיע לשם.
למיטב ידיעתי - לא אמור.
כרגע מוקרן שם בונד, אחריו יבוא 'האויב שבפנים' ('רזידנט איוול', נו). אולי אם 'שרה"ט' יצליח אצלהם מאוד, הם יקרינו אותו גם בסינמקס (האם זה הזמן לספר שהייתי ב'אוורסט'?), אבל כרגע אף אחד עוד לא חושב בכיוון.
למען האמת, גם אני ראיתי את הסרט, אבל זה היה ב98' , בפריז, בצרפתית ובלי כתוביות. כל מה שאני זוכר מהאולם ההוא זה טריילר של סרט על רכבות הרים אשר גרם למוח הצעיר שלי לחשוב שאני באמת נמצא על רכבת הרים ולקיבה הצעירה שלי לצנוח.
מעניין שבסרט של 40 דקות
יש אולי שלושה שוטים שבאמת משתמשים בפורמט כמו שצריך.
ג'ון ריס דייויס שולת.
לא, באמת. פשוט שחקן מוכשר להפליא – צריך כשרון לא קטן כדי לדבב שתי דמויות באותו סרט ושכמעט אף אחד לא ישים לב. וגם איש נחמד, אבל זה העניין אחר.
ואתה, יש לך טעם טוב. הסכמתי כמעט לכל נקודה ונקודה. אפשר להשתמש בפוסט שלך כדי להבהיר את דעתי לאנשים?
שחקן מופלא ביותר
ואני חושד שהפיכת גימלי לאתנחתא הקומית נבעה מהעובדה שדווקא ריס-דייויס שיחק אותו. בכל הטרילוגיה, גימלי הוא דמות אנמית יחסית- הוא "הגמד", הוא הניגוד ללגולאס, הוא זה שהצטרף בשביל שחבורת הטבעת תהיה מורכבת מנציגי כל הגזעים הנאורים בארץ התיכונה. שיא ההתפתחות שלו קיים במוריה, ולאחר מכן הוא פשוט הופך לגרזן שמחוברת אליו יד. מכיוון שדמות שכזו תהיה בזבוז של השחקן, מישהו החליט שהוא יהפוך לאתנחתא קומית- מכיוון שמדובר רק בדמות אחת, זה לא משפיע על הסרט יותר מדי- וגם יכניס כמה בדיחות על זריקת גמדים בדרך.
ומכיוון שאני כבר כאן, וידוי קל: בנסיעה הביתה אחרי הסרט דרסתי אנט.
אנמית? לחלוטין לא.
חסרת יחוד? כן. אם תנסה לאפיין אותו בצורה שטחית, תקבל דמות של "מישהו נמוך שמגמז אורקים להנאתו". לא אפיון מלהיב.
ברמות עמוקות יותר מחמש מילים, יש הרבה בדמות שלו. מחבורת הטבעת, אני חושב שזאת הדמות האהובה עלי.
2.
לא כל כך. דמותו של גולום רודדה במקצת. עניין ריבוי האישיויות רק נרמז בספר, לא יותר. הצגת הענין כחד משמעי היא סוג של פרשנות. פרשנות לגיטימית, אך ככל פרשנות היא גורם לקריסת פונקציית הגל למצב מסויים, ולרידוד ברמה כזאת או אחרת.
(אבל כן, הדמות אכן צוירה נהדר.)
אבל גולום הוא שחקן אמיתי: אנדי סרקיס.
הוא שיחק את גולום לכל אורך הסרט לבוש בחליפת חיישנים לוכדת תנועה, ועליו הלבישו את דמות ה CGI שראית בסרט.
ואני חשבתי שהוא היה אחת מנקודות האור היחידות שבסרט.
ביקורת נהדרת
נראה לי שזאת הפעם הראשונה שקראתי ביקורת וממש הסכמתי איתה. אפילו בקטע של לראות את הסרט עוד יומיים
היה דבר אחד שנורא הרגיז אותי בסרט- ההיצמדות שלו לספר הייתה קצת מוגזמת ומיותרת.
אני לא מדברת על שמירה על קווי העלילה ופירוט המקומות אלא לטקסטים קטנים שהיו מעצבנים בספר והם נשארו מעצבנים גם בסרט.
יכול להיות שזה ספוילר-
לדוגמא, לגולס הולך לו בשעת זריחה רבת הוד ומוציא מפיו את המשפט הבא- הזריחה היא אדומה, בלילה נשפך דם.
נניח שלא הייתי קוראת את הספר, ולא הייתי יודעת ששורה זו חיה וקיימת במציאות, הייתי חושבת שמישהו צוחק עלי בלי בושה.
בכלל, הדמויות בסרט ולגולס בפרט שימשו בתור אנציקלופדיה ניידת לדברים נורא מובנים מאליהם (הם ביער. העצים מדברים זה לזה. לגולס- העצים מדברים זה )
וגולום ממש הפחיד אותי. באמת.
לא אהבתי אותו בכלל.
כולכם מבלבלים את המוח
קודם כל, כולנו כחובבי קולנוע שכבר שנים מואסים בתחליפים הוליוודים ודביקים להרפתקאות אמיתיות צריכים להיות אסירי תודה על טרילוגייה כל כך אמיצה ועשויה בעליונות. כבר הרבה זמן, כולכם אני מניח תסכימו איתי, לא ראינו משהו יותר מרתק ויותר סוחף דמיון והזדהות מאז שר הטבעות.
שנית כל, הגדולה של שר הטבעות הוא לא בכך אם משמידים את הטבעת או לא, אלא (וגם\במיודח בספר) איך זה משפיע על הארץ התיכונה וכמה שכל עמיה ותושביה נסחפים למלחמה כוללת, ולכן החלק השני לא רק הכרחי אלא גם מרתק ואפילו רלוונטי יותר מהכל לאופן שבו אנחנו מרגישים על שליחותו של פרודו המסכן.
ושלישית כל, כולכם כופרים עם שגעון גדלות חשוך מרפא אם אתם מרשים לעצמכם להאמין שיש בכוחכם ובזכותכם לחלוק על סופר גדול כמו טולקין, או כמו קולנוען גדול כמו פיטר ג'קסון.
עזבו אותכם מהכוס החצי ריקה.
הרבה זמן לא ראיתם ולא תראו כזה דבר על שום מסך קולנוע, וזה כולכם יודעים.
ומה אנו אמורים לענות לזה? להשתחוות אפיים ארצה בפני המרגליות
שמקלדתך מפיקה ולהודות שסוף סוף אנו רואים את האור?
"כולכם תסכימו איתי"? לא, דווקא לא. אני ממש לא מסכים אתך, מקווה שהוד גדולתך ימצא קצת חסד בליבו לסלוח לדברי הכפירה שלי.
ושנית, אולי אני (ועוד כמה) כופר עם שיגעון גדלות (מה לעשות, כזה אני) אבל אני ממש מרשה לעצמי לכפור ב"חזון" הגדול של ג'קסון. כיון שלא שמעתי שהכריזו עליו כאל לאחרונה, נראה לי שהברק לא יכה בי כל כך מהר, ולכן גם אוסיף ואומר שיש לי השגות קשות על הדרך בה בחר לעבד את "שני הצריחים" לקולנוע. (וואו, אמרתי את זה ואני עדיין בחיים).
ודבר אחרון:
תרד, תרד מהפאנאטיות המטופשת הזו. זכותך לחשוב מה שאתה רוצה, אבל גם לאחרים מותר לחשוב אחרת ממך בלי שיחשבו לכופרים וכל השטויות האלה.
כשתגדל תבין. (או שלא, למי אכפת בעצם).
ומה אנו אמורים לענות לזה? להשתחוות אפיים ארצה בפני המרגליות
אתה צודק, אני מצטער, לכל אחד יש דעה משלו, אבל זה רק מראה כמה שהסרט תפס אותי שאני מתבטא ככה.
מקווה שתיהנה יותר מהסרט השלישי
גם אנחנו. רני לא כיפי ככה...
ומה עם קייט בלאנשט???
אמנם רק לכמה דקות אבל היא עדיין מהווה את אחד משיאיא הסרט – הלא היא האחת והיחידה: קייט בלנשט.
מיותרת, במלוא חומרת המילה.
ליתר דיוק כמה שניות
הסרט היה מסתדר לדעתי גם בלי ההופעה הקצרצרה שלה, אבל היא לא הפריעה לי.
בתור הקדמה:
א. הציון של אורקים כ"אלפים שהושחתו", למיטב זכרוני לא מופיע בסרט. רק בספר.
ב. היטלר נשם, אתה נשמת, לפיכך אתה היטלר.
(בקיצור, התנועה הרומנטית לא המציאה את החזרה לטבע, והתנועה הרומנטית לא מחזיקה בבלעדיות על חלק מהרעיונות שאתה מביא. על השוביניזם של טולקין כבר העירו, וגם על האריות המוגזמת של האלפים. אבל בכל-זאת, אתה עושה מכל הוביט אוליפנט).
אה, תוספת.
אל תעיז לקרוא את האודיסיאה.
הערה:
הציון של אורקים כ"אלפים שנשחתו" מופיע גם מופיע, ב"חבורת הטבעת". בסצנה בה אנו רואים את תהליך היווצרות היצורים, סארומן מציין בדיוק את זה.
למה להתווכח? אתה צודק.
אתה כמובן מדבר על סרט בסגנון הוליוודי, שנעשה על פי ספר בן חצי מאה, ולכן הטענות שלך הן חסרות טעם, אבל הן נכונות.
עברו לי בדיוק אותן מחשבות
בזמן הצפייה בסרט. חשבתי שהוא שוביניסטי, פשיסטי ולועג לנמוכים. אלא שבניגוד אליך, לי זה לא הפריע להנות מהסרט. אולי זה מפני שהסרט הוא בכל זאת סרט הוליוודי (חצי ניו-זילנדי בעצם, אבל במימדים הוליוודיים) ואני רגיל לקלישאות בנות אלף שנה. אולי זה מפני שהספר נכתב לפני שמישהו בכלל חשב להתלונן על הפגמים המוסריים ופיטר ג'קסון חשש מלינץ' מצד מעריצי טולקין. לדעתי, זה לא הפריע לי כי לא ציפיתי למשהו אחר.
הרעיון שאורקים הם א/עלפים שהושחטו מוזכר בסרט הראשון ונהוג להציג אורקים כיצורים מכוערים ומסריחים בעוד שבני הלילית הם גרסה מושלמת של בני האדם. נהוג גם להציג טרולים כמכוערים כי, מה לעשות, אחרת לא מזהים אותם כטרולים. לגבי גולום, לא ידוע איך הוא נראה לפני כן, אבל גם אם הטבעת השחיטה אותו חיצונית, עדיין יש בו צד חיובי. רק לראות אותו מחייך והלב נמס.
גולום ודעתנות
לפי הספרים, גולום היה הוביט.
גם בסרט רמזו שהוא היה "משהו דומה מאוד להוביט" לפני ההשחתה.
ולגבי ההוא שחייב "לפקוח את עינינו" – כל אחד יכול ליפול או לעבור בלי קשר למוצאו. הטבעת היא המבחן ובספר העניין מודגש הרבה יותר טוב לדעתי. אנשים, אלפים, גמדים, קוסמים (שאינם בני אדם!) או הוביטים (שיחד עם הגמדים מהווים את הצד המכוער של כוחות הטוב), כולם יכולים ליפול לקסמה של הטבעת – לקסמו של הכוח המשחית. מכיוון שזו פנטסיה, ועוד פנטסיה אפית – הפנים משפיע על החוץ. אלרוד טרוד הדאגות מזדקן מהר על אף מוצאו האלפי וגולום, לאחר יובלות בבטן ההר, מותאם לציד דגים בחשיכה כפי שנפשו מותאמת לאפלה ששוררת בתוכו.
מה מחלחל בתפיסה רומנטית?
זה שהנאצים עשו בה שימוש? כמו שטווידלדי אמר – גם הנאצים נשמו.
כן, שר הטבעות הוא יצירה רומנטית. כן, כתוצאה מזה הוא סובל מרדידות מסויימת. למרבה המזל, על אותה רדידות מכסים הרבה רבדים אחרים.
אז תזכיר לי, מה בעצם רע ברומנטיקה?
אלא אם כן אתה מאמין
שיהיו אנשים שיצאו לטבוח באורקים לאחר צפייה בסרט.
אללי!
אתה מאשים את הסרט
על התכונות שבספר, ואתה מאשים את הסרט על תכונות שהיו הגיוניות לגמרי בספר. כי הספר באמת לא רק לוקח מהמיתולוגיה הגרמנית העתיקה את הפיות והקסמים והשטויות, אלא גם מבסס על המיתולוגיה הזו את כל ראיית העולם שלו. טוב נגד רע, גזעים שנולדו טובים או רעים, דגש על הרואיות ועל אחוות לוחמים (שהם גברים, ולכן יש כל כך מעט מקום בעלילה הזו לנשים)… אם כי הניתוח שלך לא ממש עשה צדק עם העלילה של שר הטבעות, שיש בה יותר מורכבות ממה שהצגת, ובטח שיותר מורכבות מב"מלחמת הכוכבים".
לפני שאתה מנתח את הספר או הסרט, תצטרך קודם כל להשקיע מאמץ ולהראות שאתה מסוגל להתמודד עם תפיסת העולם הזו, שלא שייכת ל-2002 ולא שמה לעצמה את הגבולות של 2002. במקום להגיד עליה "איכסה" כי היא שונה ממה שאתה מכיר, תצטרך לקבל את הנחות הבסיס שלה ולהגיד "אנשים ראו ככה את העולם פעם". ואולי אפילו "אנשים ראו ככה את העולם פעם, וזה קסם לטולקין ולקוראים שלו כי…"
ואז אולי תוכל להגיד משהו קצת יותר לעניין מאשר "זה פשיסטי ושוביניסטי ונאצי וקקה".
תיקון
מקור האלפים והגמדים במיתולוגיה הסקנדינבית (אם כי אני מניח שהיו לה השפעות גם על סיפורי העם הגרמנים).
כמה נקודות למחשבה...
סליחה על האיחור בתגובה… עובדים עד מאוחר: אז ככה.
נראה לי מעט לא רלוונטי להגיד שזה לא בסדר שאני תוקף סרט על תכונות שהיו בו כבר בספר. במאי שעושה סרט ומתיימר להציג בו אידאולוגיה חייב לעשות בחירה מוסרית. זה שפיטר ג'קסון בחר לעשות סרט שיעביר אל המסך ספר בעל תפיסת עולם ריאקציונרית על טוב ורע היא בחירה מוסרית בפני עצמה. זה שהוא בחר להיות נאמן בצורה אדוקה למדי לסופר שהחזיק בתפיסת העולם הזו, זו עוד בחירה מוסרית. זו שהוא בחר להעביר אותה אל המסך ברצינות תהומית, ללא שום שמץ של אירוניה או מודעות עצמית או רמז שמשהו בתפיסה הזו נראה לו ארכאי ומנוון הוא בחירה מוסרית שלישית. אקיצר, הבנאדם אחראי למעשיו וידע איזה סרט הוא יצר.
הרבה אנשים התעצבנו כאן שייחסתי את הסרט לתפיסות של מדינה מסויימת ותנועה מסויימת הזכורות לטוב כאן במחוזותינו. אז אפשר להירגע, אני לא יהודי גאה שעל כל דבר שלא מוצא חן בעיניו צועק "אנטישמים!!!".מצד שני, אני לא חושב שהקשר בין הסרט לתפיסות עולם רומנטיות הוא רק באסוציאציה שלי.
למה דוקא הזכרתי את הרומנטים? נכון- רוב האגדות עליהן מבוסס שר"ה הן בנות ימי הביניים. אבל החזרה לאופנה של האגדות הללו בעולם המערבי הגיע במסגרת התנועה הרומנטית וכריאקציה למהפכה התעשייתית מחד ולדמוקרטיזציה מאידך. זו תנועה שהיתה פופולרית בעיקר בגרמניה (שהיתה אחת מהמדינות המתועשות בתקופה הזו) שחרטה על דגלה את טוב הערכים של עולם ישן יותר, עם טוב ורע ברורים יותר, של חזרה לטבע, חזרה למשפחה ולתפקידים המסורתיים של גבר ואישה. אני מצטער שאני פוגע בכל בעלי הלבבות השבורים ואוהבי הטבע מבינכם, אך מהתפיסות הרומנטיות האלה אני סולד.
מאיפה החיבור לטולקין? טולקין כתב את הספרים הללו בתקופה שתפיסה זו עמדה במוקד המלחמות והדילמות הלאומיות של אותה תקופה. אז נכון שטולקין לא היה גרמני ואני בספק רב אם דגל באופן ישיר בתפיסות עולם פשיסטיות, אך בספרים שלו תפיסתו היא ארכאית וסולדת מקידמה ומהומניזם, גם יחסית לתקופתו. ולגבי התנועה הפמיניסטית- התנועה נולדה בסוף המאה ה-19 בד בד עם המהפכה התעשייתית והייתה אחד התוצאות שלה. הרומנטים יצאו גם נגד מהפכה זו והאגדות שלהם סיפרו על עולמות של גיבורים מצילים וגיבורות שמקוות להינצל לא סתם, אלא כריאקציה לשיוויון בין גברים לנשים. לסיכום טולקין הכיר והבין תפיסות עולם הומניסטיות ומתקדמות בהרבה כשכתב את שר"ה, אך בחר להתקומם נגדם.
ולגבי פיטר ג'קסון? גם ג'קסון לדעתי לא תם. הוא מוציא את הסרטים בתקופה בהיסטוריה ששוב אופנתי לדבר על "מלחמת בני האור בבני החושך". שוב המלחמה נראית כמשהו נשגב ומעורר השראה, שיש בו גם יופי רב. שוב מדברים בעולם על כך שיש עמים שהם נאורים וצודקים ויש עמים מכוערים ונחותים. נכון שג'קסון כתב את התסריט לפני 9/11 ולפני כל הבלאגן הבנלאדני. אבל העובדה שהסרטים כ"כ פופולריים גם בגלל התכונות הללו והעובדה ש'גקסון לא רואה לנכון לבקר בתוך הסרט ולו מעט מתפיסות העולם הללו, כבר מראות לדעתי שהוא מאמין בהם בצורה עמוקה.
טוב, אני אפסיק עכשיו אני מרגיש שככל שאני מדפיס יותר אני הופך לשניצקליין ומקריח במהירות.
יש לי רק בעיה אחת עם הטיעון שלך
גם ככה פיטר ג'קסון חוטף אש מכל כיוון על השינויים שהוא עשה לספר. ואלו היו שינויים עלילתיים. ג'קסון הוא לא קולומבוס, אבל אפילו הוא לא היה מעז לשנות את העקרונות הבסיסיים שהספר של טולקין מבוסס עליו.
כמה נקודות למחשבה...
נקודה אחת שהחמצת, מעבר לכך שכשמתארים עולם אבירים מתארים עולם אבירים (ושדמותה של איאוון היא פמיניסטית מתוך הכרה, וטולקין לא היה חייב להכניס אותה):
ראית את הסצנה באייזנגארד? זו עם הנאום של סארומן, ולשון נחש לידו?
את מה זה הזכיר לך, מבחינת שפה קולנועית?
נורא פשוט. סרט של לני ריפנשטאל. תיעוד העצרות הנאציות. אחד לאחד – מבנה, זוויות צילום, הכל.
אייזגארד, מבחינת עיצוב הסצנה, היא עצרת המונים של הס.ס. סארומן משתמש במחוות נוסח היטלר – לא, אני לא מדמיין את זה – וגרימא לשון-כחש מזכיר בצורה חשודה את ההתנהגות של גבלס.
זה מקרה, ואני צנצנת.
וזה הופך לך קצת את התיאוריה.
בגידה בחזונו של טולקין!
אם זה מכוון, אז יש כאן – בלי צחוק – בגידה בחזונו של טולקין, שסלד מאלגוריות וטען בתוקף ש'שר הטבעות' הוא לא משל לכלום, במיוחד לא למלחמת העולם השניה, וכל דימיון בין האורקים לנאצים הוא מקרי בלבד.
ואגב, מעניין שטענות דומות, לשני הצדדים, נשמעו בעניין 'מלך האריות': מתנגדיו טוענים שהוא פאשיסטי בתכלית, מגניו מביאים כראיה את הסצינה שבה סקאר מצעיד את הצבואים במצעד נאצי נוסח ריפנשטאל לכל דבר.
בגידה בחזונו של טולקין!
יכוליות. לא אכפת לי.
מותר לי לומר, אגב, שמימי לא האמנתי לטולקין בעניין הזה?
אתה חושב
ש'שר הטבעות' הוא כן אלגוריה למלחמת העולם השניה, למרות שהמחבר טוען בתוקף שלא? למה לו להסתיר את זה?