מליפיסנט: באושר ועושר

למה הסוף של "מליפיסנט" הוא הסוף הלא נכון, והאם בכלל אפשר היה לעשות את זה אחרת. זהירות, ספוילרים

מכירים את הסיפור "שלג, זכוכית, תפוחים" של ניל גיימן? זה אחד הטובים שלו. אם עוד לא קראתם (ואם אתם קוראים אנגלית ואין לכם בעיה עם תיאורים קינקיים למדי של מין ואלימות), אז תלכו לקרוא אותו עכשיו, אני אחכה. הייתי מספר לכם על מה זה, אבל כל הכיף הוא לא לדעת.

קראתם? אחלה, כי מרגע זה אני הולך לספיילר אותו. יהיו פה גם ספוילרים ל"מליפיסנט", אז תיזהרו.

אני לא יודע אם גיימן הוא זה שהמציא את הרעיון הזה, אבל הוא בהחלט היה שם לפני שהוא הפך לטרנד. "שלג, זכוכית, תפוחים" התפרסם ב-1994. "מרשעת" – הספר, שהפך למחזמר, שמספר את סיפורה של המכשפה הרעה מהמערב של ארץ עוץ, מנמק אותה ומגלה שהיא לא כל כך רעה – התפרסם שנה מאוחר יותר. כמעט 20 שנה עברו עד שדיסני נזכרו לעשות את אותו הדבר למלפיסנט, המכשפה הרעה מ"היפהפיה הנרדמת". אני די בטוח שהתסריטאים של "מליפיסנט" קראו את "שלג, זכוכית, תפוחים", כי מלבד הרעיון הבסיסי יש עוד נקודת דמיון בולטת בינהן – המילים האחרונות בכל אחת מהיצירות הן שם הסיפור המקורי שהיווה לו את ההשראה ("Snow White", "Sleeping Beauty"). ב"שלג, זכוכית" היתה לזה משמעות: אם הצלחתם לקרוא את כל הסיפור עד אותה נקודה בלי להבין מה בעצם אתם קוראים, המילים האחרונות יבהירו את זה. קשה להאמין שאותו הדבר יכול לקרות אפילו תיאורטית ב"מליפיסנט" – אף אחד לא יראה את הסרט בלי לדעת שזה על המכשפה מ"היפהפיה הנרדמת".

הייתי רוצה מאוד ש"מליפיסנט" יהיה "שלג, זכוכית, תפוחים". אבל הוא לא. וכנראה שהוא לא היה יכול להיות. בגלל בעיה אחת – בעיית האושר והעושר. הסוף הטוב.

בסיפורי ילדים, לפחות כאלה של דיסני, יש סוף טוב, תמיד. כשהופכים את הנבל לגיבור, הסוף הופך לרע – כי אתם הרי יודעים מה קורה לנבלים בסוף אגדות. המכשפה הרעה של שלגיה נפלה אל מותה, המכשפה הרעה מהמערב נרצחה על ידי דורותי, מליפיסנט הפכה לדרקון ושופדה על ידי נסיך על סוס. לכן כשמספרים את הסיפור מזוית הראיה של המכשפה הסיפור חייב להיות טרגדיה. אם הגיבורה לא מתה בסוף, צריך לפחות לספק סיבה טובה לכך שעד היום חשבנו שהיא מתה, ולכך שהסיפור המוכר ששמענו עד היום קיים. "שלג, זכוכית, תפוחים" עושה בכך עבודה מצוינת: הוא מזכיר את קיומה של הגירסה האחרת, גירסת הפרופגנדה, של הסיפור, ומבהיר למה עד היום לא שמענו את האמת.

אז מליפיסנט, מהרגע הראשון, אבודה. ראינו כבר את הסוף, ואנחנו יודעים שהיא הולכת למות. מצד שני: זה סרט של דיסני. יכול להיות שדיסני יעשו סרט שבו הגיבורה הראשית מתה בסוף? לאורך כל הצפיה תהיתי איך הם הולכים לפתור את הבעיה הזאת. בסוף מתברר שהם לא.

סוף הסרט פשוט שוכח את הסיפור שהוא מספר. הטובים מנצחים, גם אם הטובים הם אלה שחשבנו פעם שהם הרעים וגם אם זה סותר לחלוטין את הסיפור ששמענו. הסיפור לא נגמר במותה של מלפיסנט, אלא בנצחונה, ועוד יותר מזה – באיחוד שתי הממלכות, חיים בהרמוניה עם הטבע, וכל כך הרבה אושר ועושר שאפשר להקיא. הכל סבבה, חוץ מבעיה אחת: זה לא נכון! לא ככה הסיפור של "היפהפיה הנרדמת" נגמר. הסיפור הזה הוא סיפור אחר.

אם מליפיסנט ניצחה, מאיפה בעצם הגיעה הגירסה של "היפהפיה הנרדמת" שאנחנו מכירים? מי נשאר בחיים כדי להשמיץ אותה בסיפורי זוועה? מלפיסנט לא היתה חייבת למות בסוף הסרט – אחרי הכל, זה שהסיפור המקורי לא לגמרי מדויק זה בדיוק הקטע – אבל היא חייבת לא להיות בסביבה. עובדה "היסטורית" ידועה היא שבסוף, מליפסנט כבר לא היתה שם. היא יכלה להיחלש, לעזוב, להקריב – אם לא את עצמה – אז את המעמד שלה כגיבורת הסיפור. אפשר היה לכתוב את זה כך שמלפיסנט מכירה בכך שהסיפור צריך נבל, ושהיא קיבלה את התפקיד הזה, ופורשת אל ממלכת הפיות שלה, בעוד בני האדם ממשיכים לספר עליה שקרים מכוערים, שהם הסיפור המוכר לנו. אבל לא. היו חייבים לדחוף לנו לגרון את כל האושר וכל העושר, בלי שמץ של סיכוי שמישהו יהיה עצוב עוד אי פעם. זה הסוף הלא נכון.

"מליפיסנט" לא מסתפק בהפיכת הרעה לטובה, אלא הופך את הטובים לרעים. המלך היה במקור אחד מה"טובים" – אם כי לא דמות פעילה במיוחד. כאן, הוא מתחיל בתור דמות שיש בה צדדים חיוביים ושליליים. כלומר, המון עומק אין בו, אין שום ספק שהוא מניאק – ובכל זאת, במקום להרוג את מלפיסנט הוא בחר "רק" להטיל בה מום. אילו הוא היה הרוע המוחלט, הוא היה פשוט משסף את גרונה בלי לחשוב פעמיים. אבל עד סוף הסרט כל האמביוולנטיות הזאת עוברת לו: הוא הופך לרע מוחלט, עד כדי כך שהוא מקבל את הסוף המסורתי בסרטי דיסני לדמויות רעות: למות אחרי תקיפה חוזרת של הגיבור אחרי שהוא כבר הביס אותן, ובחר להשאיר אותן בחיים.

מלפיסנט גם לא הופכת לדרקון, וזאת ההחלטה התמוהה ביותר בסרט. ההפיכה לדרקון היא אחד מסימני ההיכר של המכשפה ב"היפהפיה הנרדמת", הרגע שבו היא הכי חזקה והכי מפחידה, אבל כאן, במקום זה היא הופכת לדרקון את המיניון שלה. למה? בשביל מה השינוי הזה טוב? בדיסני הרגישו שגיבורה ראשית שהופכת לדרקון נראית חייתית או מרושעת מדי? גם כאן, זאת נראית כמו בחירה פחדנית. דיסני בחרו לעשות סרט על דמות רעה, אבל לא רוצים שאף אחד יחשוב שהיא, חלילה, רעה.

אני דווקא נהניתי מ"מלפיסנט", אבל הוא היה יכול להיות סרט הרבה יותר טוב אילו רק יוצריו לא הרגישו כל כך מחויבים לעשות מצב רוח טוב היי. סרט שמספר סיפור מוכר מנקודת המבט של הנבל יכול להיות הזדמנות טובה להראות שיש שני צדדים לכל דבר, שהתמונה תמיד מורכבת יותר ממה שנדמה, ושאפילו בסיפורי אגדה, הרע לא תמיד לגמרי רע והטוב לא טוב מוחלט. במקום זה, "מלפיסנט" נשאר פשטני בדיוק כמו פעם, ורק הופך את התפקידים. הרעים הם טובים והטובים הם רעים והטובים תמיד, אבל תמיד מנצחים. וחבל.

לקריאה נוספת:
סקאר – עדות ההגנה. יום אחד עוד יעשו מזה סרט.
הביקורת על "מלפיסנט"