ביקורת: דייט בהפתעה

כלומר, כולם מכבים את האור ומתחבאים, וכשהבחורה נכנסת לחדר פתאום קופצים וצועקים "הפתעה! דייט!"?
שם רשמי
דייט בהפתעה
שם לועזי
Man Up

ננסי לא היתה בדרך לשום פגישה עיוורת, למעשה נמאס לה לגמרי מפגישות עיוורות, אחרי ‏שהאחרונה הסתיימה באופן כמעט טראגי. אבל יצא, לגמרי במקרה, שהיא עמדה בתחנת רכבת ‏מסוימת, מתחת לשעון מסוים, כשהיא מחזיקה ספר מסוים – ולכן גבר מסוים חשב שהיא הבליינד-‏דייט שלו. וזו לא היתה היא, זאת היתה אמורה להיות מישהי אחרת, ‏וננסי היתה אומרת משהו על זה, רק שהוא נראה כמו בחור ממש טוב לשם שינוי, וחביב ומצחיק ‏ויודע לצטט את הסרטים הנכונים, אז איזו מין פראיירית תוותר עליו? אז היא יצאה איתו לדייט ‏הלא נכון.‏

זאת פתיחה קלאסית לקומדיה רומנטית. נחמדה, מבטיחה ומאוד בלתי סבירה. וזה ממשיך בדיוק ‏באותה הצורה. "דייט בהפתעה" (בעעע עם השמות העבריים האלה) הוא סרט שדוחס את כל ‏נוסחת הקומדיה הרומנטית הקבועה – בחור פוגש בחורה, הם אוהבים, הם רבים, הם נפרדים ‏והאם הם ישלימו, הו – לתוך ערב אחד, מה ששומר על קצב ומתח ומינימום של מונטאז'ים. ונכון אמנם ‏שההגבלה הזאת מאלצת את כל הדמויות, בעיקר לקראת סוף הסרט, לעשות דברים בלתי סבירים ‏לחלוטין, שאנשים שפויים בדעתם לא היו עושים לעולם – אבל היי, זאת קומדיה רומנטית, תנוחו.‏

קומדיה רומנטית לא יכולה להיות טובה יותר מזוג השחקנים הראשיים, וכאן יש זוג מעולה. לייק ‏בל, בתפקיד ננסי, היא דמות נסבלת במידה מפתיעה בשביל גיבורת קומדיה רומנטית. היא ריאליסטית, צינית ומיואשת, אבל עושה את זה בשיא החן, ‏ומינוס הנוירוטיות האופיינית לגיבורות מדורה של בריג'ט ג'ונס. אם יש משהו לא אמין בבל זה רק ‏שהיא יפה מדי, מקסימה מדי ושנונה מכדי למלא באופן אמין את ‏תפקיד ‏הבודדה האומללה והא-‏סוציאלית.‏ האיש שמולה הוא סיימון פג. וסיימון פג זה טוב. בעקבות טרילוגית הקורנטו שיצר עם אדגר רייט, סיימון פג קיבל את הילת מלך הגיקים, וכל דבר שהוא עושה נראה פתאום חכם יותר. הבעיה היא שזה גורם לציפיות לא רציונליות מכל סרט: העובדה שסיימון פג משתתף בקומדיה רומנטית תגרום לרבים לצפות מהסרט להפוך לאמירה מחוכמת על המוסכמות של הקומדיות הרומנטיות. אז צריך להבהיר: סיימון פג כאן הוא רק שחקן, אם כי שחקן מאוד נחמד, והסרט הוא רק קומדיה. מאוד נחמדה.

לסרט יש חצ'קון אחד באמצע הפרצוף הנחמד שלו שמפריע להנאה ממנו: הדמות של שון (רורי קיניר), שמפציע ‏באמצע הסרט כגבר שהיה מאוהב בננסי בתיכון, וזה בעצם מעולם לא עבר לו. זה שהוא מעצבן, זה ‏בסדר: הוא אמור להיות מעצבן, פתטי ומגוחך. אבל בשם האובססיה, הדמות שלו כוללת גם ‏סטוקריות, הטרדה מינית ומשהו שנמצא צעד וחצי מלחטוף את ננסי, לבתר את גופתה ולקבור ‏אותה ביער. הוא נכנס לסרט כמו האניבל למסיבת יום הולדת של ילדים. בקומדיה מסוג אחר – ‏אפלה ומופרעת הרבה יותר – זה היה יכול להשתלב מצוין, אבל בסרט הזה, שמתרחש בעולם ‏דומה לזה שלנו, לא הצלחתי להבין למה הוא עדיין נמצא שם ואף אחד לא קרא למשטרה. ‏

אם רק שמים את שון בצד, כמו שכל יתר הדמויות בסרט שמחות לעשות, "דייט בהפתעה" הוא ‏סרט שמבצע את השטאנץ הרגיל באופן כיפי ואינטליגנטי בכמה אחוזים מהממוצע. מי היה מאמין, סרט על בחור ‏שפוגש בחורה שבו שווה להקשיב לפעמים למה שיש להם להגיד.‏


פורסם במקור בוואלה