אפתח את הביקורת הזאת דווקא עם השורה התחתונה שלה – "מנאייכ" היא אחת הסדרות הטובות ביותר שהופקו בישראל אי פעם. מבחינתי, היא בטופ 5 בוודאות ואולי אף גבוה מכך. אבל כאן מגיעה הבעיה בלכתוב עליה: ובכן, אין יותר מדי מעבר לזה. אין ל"מנאייכ" איזשהו גימיק, וקשה לומר שהיא מהווה מהפכה כלשהי, לא מבחינה אומנותית ולא מבחינת המסר שלה. היא פשוט סתם סדרה עשויה בצורה מדהימה.
אם בכל זאת צריך לחפש איזשהו "קטע" עם הסדרה שאפשר לרכב עליו, כנראה מדובר בהיותה "הסדרה ההיא עם שלום אסייג בתפקיד דרמטי". אני אישית אכן מהמאמינים שקומדיה היא כנראה הרמה הכי גבוהה של משחק, ומכאן שמי שמעולה כשחקן קומי, יהיה מעולה גם כשחקן דרמטי, רוב הפעמים. ולכן מה ששלום אסייג עושה פה כל כך מדהים – כי הרי בואו, זה שלום אסייג. הוא לא קומיקאי טוב. לפחות לא בעיניי.
"מנאייכ" מוכיחה שייתכן שאסייג פשוט כבר 30 שנה במקצוע הלא נכון, כי המשחק שלו בתפקיד חוקר מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים) איזי בכר פשוט מדהים, ולרגע לא מזכיר שום דמות עבר ושום מניירה של שלום אסייג ה"מצחיק".
קשה לומר שאיזי הוא דמות עמוקה ורבת רבדים – מתחילים לצפות בסדרה בציפייה לראות את הבלוף מאחורי הדמות הזו: הרי לא יכול להיות שמישהו הגיע מהמשטרה למח"ש מתוך אמונה אמיתית בזה שצדק צריך להיעשות עם מי שעובר על החוק, כפי שכל הסובבים את איזי טוענים עליו (בקטע ביקורתי, דווקא). אבל עם הזמן לא רק שהבלוף לא מתגלה, הוא באמת לא קיים. איזי באמת מאמין במה שהוא עושה.
מצד שני, בניגוד לדמויות אידיאליסטיות אחרות, זה לא הופך אותו למטומטם. הוא מקצוען אמיתי שאת העקרונות שלו הוא מקדם דווקא מתוך היכרות עם המערכת, כנראה כי הוא שוטר לשעבר, והדיסוננס הזה של אידיאליזם שאיכשהו חי בשלום לצד הכרה צינית במצב הקיים פשוט עובד, ואסייג מצליח להציג אותו בצורה מושלמת. מצד אחד הוא מבטא היטב את האנרגיה והמקצוענות של הדמות ובכך הופך אותה לכזאת שכיף לעקוב אחריה; ומצד שני עושה את כל זה עם איזה מבט עצוב בעיניים, שלפעמים אומר הרבה יותר מרוב המילים שיוצאות לו מהפה ומבהיר שלדמות הזאת יש עבר לא קל, והופך את הדמות לכזאת שקל להזדהות איתה. המדגם קטן, אז עדיין מוקדם לכנות את אסייג "שחקן ענק" – אבל זאת בהחלט הופעה ענקית.
"הזדהות" ו"אנושיות" הן אולי לא המילים הראשונות שתחשבו שייאמרו על סדרה שעוסקת בשחיתות משטרתית, אבל תכלס זה מה שיש כאן. אני לא יודע בדיוק למה, אבל גם מעבר לעלילות המתח והתפניות הבלשיות שלה, מצאתי את עצמי מתעניין ומאוחר יותר חוזר אל "מנאייכ" גם בשביל הדמויות, שכתובות בצורה כל כך טובה שהיא גורמת להרגשה שיש שם עולם שלם גם מחוץ ומעבר לעלילה המשטרתית.
זה מתחיל בדברים כמו הדיאלוגים שבאופן נדיר לסדרות בנות ימינו (ובמיוחד הפקות ענק ישראליות שלעיתים מדברות בעברית "אמריקאית", כנראה כדי להקל את המכירה לקונים בחו"ל) נשמעים כמו שאנשים ישראלים רגילים מדברים – כשיש פאתוס, זה ברגעים מהחיים שמתאים בהם פאתוס; וכשהדמויות עוקצניות ומצחיקות הן לא עושות את זה כדי לבדר את הצופים, אלא את עצמן ואת הסובבים אותן. זה מתבטא גם בדברים קטנים יותר – סתם, דוגמה שרירותית: חילופי מילים קצרים שבהם מוזכרת העובדה שבנו של איזי נמצא כרגע עם הפלוגה שלו בעזה וטוחן 21. הבן הזה לא מופיע בסדרה בשום שלב ולא מוזכר בשום שלב לפני או אחרי הסצנה הזאת, אבל רגעים כאלה – והסדרה מלאה בהם, גם בהקשר של דמויות הרבה פחות מרכזיות – מבהירים שיש כאן חיים שלמים שמושפעים מהעלילה העיקרית של הסדרה, והיו קיימים הרבה לפני שהעלילה הזו התחילה, וגורמים לכל העסק להרגיש, אם אעז לומר זאת, כמעט אינטימי. לפחות עבורי.
והאנשים שבסדרה הם רבים – הקאסט מאוד נרחב, ולמרבה המזל לא רק אסייג זורח כאן. מספר 2 של הסדרה הוא עמוס תמם בתפקיד ניצב משנה ברק הראל, חברו הטוב ובן טיפוחו של איזי מימיו במשטרה, שחקירתו בחשד לניהול ארגון פשע בתוך המשטרה מהווה את עיקר עלילת הסדרה, שעושה גם הוא עבודה נהדרת בתור הסוג-של-אנטגוניסט של הסדרה ומשחק בצורה חכמה ומורכבת עם הטייפקאסט החתיך והכריזמטי שמזוהה עמו. לירז חממי, בתור השוטרת טל בן הרוש, שותפה לחקירה שנכפית בעל כורחה על איזי, היא עוד מצטיינת. היא מצד אחד מקצועית כמו איזי אם לא יותר, מצד שני הרבה יותר אנרגטית ופרועה ממנו, ומצד שלישי ממש לא איזה אשת ברזל חסרת אנושיות, ויש לה שיט משלה להתמודד איתו. כל אחת מ"הפרסונות" האלה מורכבת לגילום בפני עצמה, אבל חממי עושה את כולן מצוין, לפעמים באותה סצנה.
שאר הדמויות, חייבים לומר, הרבה יותר חד ממדיות, אבל במקרה של חלקן זה בדיוק הקטע – ובסופו של דבר כולם בלי יוצא מן הכלל ניצלים על ידי, ניחשתם נכון, ביצוע מוצלח. ראויים לציון קצר מיה דגן, שפשוט תענוג לראות בתור הבוסית המעצבנת והעוקצנית של איזי, ודורון בן דוד בתפקיד קצין בילוש מושחת בצורה קיצונית, שנותן את הופעת ה"אני כל כך שונא את הדמות הזאת ועדיין מחכה שהיא תופיע על המסך" הכי חזקה שאני זוכר מאז ג'ופרי ב"משחקי הכס".
ריבוי הדמויות היה עשוי לעורר בעיות ב"בשר" של הסדרה, אבל גם כאן אני שמח להודיע שאין בעיות, אלא להפך. התסריטאי רועי עידן טווה כאן סיפור באמת נהדר, שמצד אחד הוא מסועף ומורכב, מלא בתפניות וסודות שמתגלים, ומצד שני לרגע לא הופך למסובך ומבולגן מדי רק לשם הסיבוך. הסדרה לא מאבדת פוקוס, תמיד ברור מי הנפשות הפועלות ומה תפקידן בכוח, אין טוויסטים שמגיעים משום מקום מבלי שנבנו היטב קודם לכן, ואין הפתעות שהן לא תוצאה של מלאכת מחשבת של כתיבה שעושה את הדברים בדיוק כפי שצריך לעשות אותם. מעבר אולי לבוטות שבה הסדרה צורחת על עד כמה המערכת – המשטרה, הפרקליטות ומוסדות מדינה אחרים – מושחתת, אין לה כ"כ גימיקים. אפילו העשייה הטכנית שלה – צילום, פסקול, עריכה, הבימוי של אלון זינגמן – מאוד מינימליסטית, אפורה כמעט, בלי טריקים או יצירתיות יתרה. אני יכול להבין אנשים שבעיניהם זה יהיה חיסרון בפני עצמו, אבל לי זה לא הפריע – כנראה כי זה מאוד הולם סדרה על אנשים מקצועיים באווירה מאוד מערכתית: אם זה טוב ועושה את העבודה, למה להתעקש בכוח על יותר?
אם אתעקש על למצוא פגמים, זה כנראה יהיה משהו שקשור לדמויות הנשיות בסדרה. קשה להסביר את זה בלי להיכנס לטריטוריה מספיילרת, אבל ככלל אומר שהדמויות הנשיות לא ממש יוצאות טוב מהסדרה הזאת – לא מבחינת ההתנהגות שלהן (כלומר, כמה הן דמויות מעוררות אמפטיה כבנות אדם) ולא מבחינת תפקידן בעלילה, אולי חוץ מטל בן הרוש שכבר צוינה קודם, והיא יוצאת דופן בקטע הזה. זאת ביקורת שכבר הופנתה כלפי הסדרה בעבר, ואני די מסכים איתה, אם כי בניגוד לאחרים אני לא חושב שזה נובע מאיזושהי אג'נדה מכוונת אלא נטו מזה שרועי עידן – שכמו שכבר ציינתי, אחראי לכתיבה המדהימה של הסדרה – כנראה פשוט אינו מקומץ הכותבים הגברים שיודעים לכתוב דמויות נשיות בצורה טובה. בהקשר של היחס לנשים ישנו גם קו עלילה מאוד בעייתי שנוכח באחד הפרקים, שכבר עורר סערה קטנה בשידורו המקורי. לדעתי האישית הסדרה דווקא יוצאת סבבה מהעניין הזה משום שהפרובלמטיות הזאת בדיוק זוכה להתייחסות אמיתית בגוף הסדרה – אבל אני לחלוטין מבין אנשים שיגידו שזה לא מספיק, ושהפרובלמטיות הזאת פשוט לא הייתה צריכה להיות שם מלכתחילה.
כמו שפתחתי, השורה התחתונה היא שבעונתה הראשונה, "מנאייכ" הגיעה לשיאים שעבורי היו משמעותיים הרבה יותר מסדרות ישראליות אחרות, ואפילו מהרנסנס של כאן. נותר רק לקוות שהעונה השנייה לא תשנה את המצב. זאת בעיקר, כאמור, סדרה מאוד מאוד סולידית. בארצות הברית זאת כנראה הייתה סתם עוד סדרת משטרה בלי יותר מדי משהו שיבדל אותה מהקהל, אבל וואלה, אצלנו גם להיות פשוט ממש מהוקצע וסולידי, גם בלי יותר מדי רוח וצלצולים, שם אותך ברמה אחרת, וטוב שגם סדרות כאלה יש לנו.
יפה
הוצאת לי את המילים מהפה. כבר תקופה שאני מנסה להמליץ לאנשים לראות אותה וכל מה שיוצא לי מהפה זה: "היא ממש ממש סבבה!". אני מרגיש שזה לא בדיוק עושה חסד עם הסדרה, חווית הצפייה בה (כמובן דרך פילטר הישראליות וכל זה, מה לעשות) היא הרבה יותר מהנה ומעניינת מ"סדרה סבבה", אבל אני לא יכול להצביע על דבר אחד שהסדרה עושה מעבר לזה.
הצלחת לתפוס את הסדרה בצורה נכונה לדעתי.
תפסת את הרוב נכון. שיהיה לנו בהצלחה היום בערב
(ל"ת)
איזה קו עלילה עשה סערה קטנה? אני לא זוכר משהו בסגנון. באופן כללי אני גם לא חושב שהגברים בסדרה יוצאים טוב כל כך.
בכל מקרה, באמת סדרה מעולה. לא ממש צפיתי בסדרות משטרה לפניה, ודי נרתעתי מהז'אנר באופן כללי. אז זה שהיא תפסה אותי ככה בעיה היה הפתעה נעימה. ממש מצפה לעונה השנייה.
קו עלילה בפרק הפלאשבק "הודים".
על עלילת השווא לניצול מיני נגד שאול כץ.
הסערה כללה כתבות נגד קו העלילה באינטרנט ותגובות של רועי עידן (שאמר בערך מה שאמרת, שאף אחד לא יוצא טוב) אבל לא משהו גדול מזה.
לא ראיתי את בסדרה. אבל בביקורת היה כתוב ששלום אסייג, שלום אסייג(!) נותן הופעה טובה. אז הלכתי לראות פרק. וואלה. צודקים
שכחת לציין שזו אחת הסדרות הישראליות שהכי השקיעו בפסקול שלה. פסקול מהטובים שהיו פה בארץ וכמובן מסכים עם כל שאר הדברים שכתבת אחת הסדרות הטובות שעשו בישראל ואני חושב שאפילו ביחס לסדרות בינלאומיות היא לא נופלת בהרבה
ביקורת מדויקת מאוד לתחושותיי מהסדרה…
הבן של איזי מופיע בסצנת הפלאשבק עם הרצח של המאהבת של ברק, הוא ואיזי צופים יחד בראיון של ברק והוא בדיוק בגיל הנכון… זה רק כדי לחזק את הטענה שלך, כמובן, שיש ממש דמות של הבן של איזי ואשתו, שהוא בקרבי ובן כך וכך, בדיוק כמו שהבת של איזי ואשתו קיימת והיא כבר בת 20 ומשהו ונשאלת השאלה מתי היא תתחתן וכו… וזה שהם בקושי מופיעים לא מפחית מהעובדה שברור לנו שיש שם ממש דמויות. וזה חשוב, כי בסאבטקסט, ברור לנו שאולי ברק עשה קפיצה נחשונית מנער יתום ועבריין, בוגר מוסדות הרווחה, לקצין משטרה מצטיין- אבל גם איזי התקדם חברתית באמצעות המשטרה, והוא מצפה שהעתיד של הילדים שלו יהיה אפילו מוצלח יותר- למשל, אשתו והוא מצפים מהבת שלהם להתחתן מאוחר יותר מהם ("מה פתאום, היא עוד קטנה," לעומת "היא כבר צריכה להתחתן, נכון?" שאשתו של דודו אומרת).
אה, כן, יש לסדרה קטעים שוביניסטיים, או מיזוגניים, איך שתרצו לסווג. אולי אני מחליקה לסדרה כי אהבתי אותה נורא, אבל זה השתלב מעולה בעולם המיזוגני והמחוספס בו הסדרה מתקיימת. כי היא אותנטית להחריד. גם העלילה שמבוססת כמעט אחד לאחד על מקרה אמיתי (במקומות מסוימים הסדרה עידנה את המופרכות האמיתית), גם הטיפוסים שמופיעים בה- פגשתי כאלה.
ספציפית קו העלילה של תלונות הניצול המיני הבדויות- הוא בעייתי נורא ואהבתי אותו נורא. גם את העקרונות שלי אפשר לשבור, מסתבר. יש לציין שהשוטרת- חיילת מוצגת כקורבן מוחלט לכל אורכו.
אם תהיה ביקורת מתגלגלת על העונה השניה יהיה כיף :)
(ל"ת)
ככל הנראה לא תהיה
אבל הביקורת הזאת נוצרה גם כדי שיהיה מקום נחמד לדיונים על העונה השנייה.
סורי, ליחיד בצוות הכותבים של האתר שצופה בסדרה באופן קבוע יש תקופת מבחנים + מילואים. אחרת בדוק הייתי עושה את זה.
(ל"ת)
התגלית של הסדרה הזו עבורי
היתה לירז חממי שהיא פשוט מדהימה. אין לי מושג אם אני לא ראיתי אותה בעוד דברים כי פספסתי או כי לא מלהקים אותה מספיק, ואני נותנת גם לא מעט קרדיט לכתיבה (היא דמות מאוד מאוד עגולה שלא שוםכת את כל המידע האישי ועדיין אפשר ללמוד עליה הרבה)
זו לא רק הסדרה הזו/הכתיבה, מאוחר יותר ראיתי אותב גם בסרט של הישראלים בארוחת שישי בלוס אנג׳לס וגם שם היא הבריקה מעל כולם (וגם שם כולם היו טובים)
היא פשוט מעולה
לצערי מנאייכ לא פתוחה לצפיה בחו״ל בשום קונסטלציה.
גם לא דרך האפליקציה של כאן?
(ל"ת)
לא, הם חסמו צפיה מחול בכל האופציות
לא הצלחתי להבין למה, כי הם לא מכרו את התכנים שלהם לאף אחד (כלומר הוא לא זמין בשומקום, אולי הם מכרו וזה יושב במחסן של מישהו אי שם)
תנסה HBO Max
אני רואה את זה משם
גם לא יוטיוב?
(ל"ת)
מה הבעייה בקו העלילה המדובר?
מישהו מוכן להסביר מדוע הוא בעייתי?
זה בגלל שהמתלוננת מתגלה כשקרנית בשירותו של מישהו שמנסה לפגוע בשאול כץ?
כלומר תחת הסטנדרטים של מי טו אסור היום להגיד, אפילו לא באמנות או בדמיון, שמתלוננת יכולה לשקר? שקיימות שתלונות שווא? על אף שדברים כאלה אכן קרו וקורים לפעמים?
קורים.
יש שיגידו שלא בשיעור מספיק ברמה שמספיק לשים על זה זרקור, בטח כשהנזק מהזרקור הזה גדול מהתועלת.
עדיין קורה, וגם אם זה לא היה קורה אז מותר ליוצר להכניס את זה לסדרה שלו כחלק מהעלילה
כמה מורים לכימיה הופכים לסוחרי סמים רצחניים? וינס גיליגן בחר לעשות על זה סדרה וזאת זכותו.
כן אני מבין את ההבדל, אבל זה שזה לא קורה הרבה לא אומר שאסור ליוצר להוסיף דברים שלדעתו תורמים לסדרה שלו, גם אם זה יכול ליצור תחושות שליליות בצופים.
לדעתי "שקרנית" זה פחות התיאור. בסך הכול היא עצמה לא מרושעת בשום צורה. יותר קורבן חסר דעה עצמאית שנסחטת ומתומרנת על ידי גבר אחר. איזי כועס על דודו גם על עצם הניצול של חיילת חובה בת 19. הטענה המרכזית היא שקו העלילה פוגע במאבק נגד פגיעות מיניות. טענה משנית גורסת שהייצוג הנשי שם הוא חלק מרצף של ייצוגים מבזים כלפי נשים בסדרה.
שוב, אני שבויה של הסדרה, אין לי יכולת להתמודד עם הטענות האלה מלבד "אבל אני אוהבת את הסדרה ולא תגידו שום מילה רעה עליה". הושחתתי סופית.
עוד פרט חשוב על הסדרה שעוד לא עליתי עליו- הבמאי הוא אלון זינגמן, הבמאי של שטיסל.
נכון, הוא לא הבריק בכל דבר שעשה, שמעתי ביקורות די שליליות על כיפת ברזל למשל, אבל מנאייכ לגמרי מרגישה כמו "שטיסל בשוטרים מושחתים".
ואני אסביר. הקסם של העשייה של שטיסל, בעיניי וככל שחשבתי על זה, היה בניית העולם המפורט באמצעות ניואנסים קטנים, ללא אקספוזיציות מאולצות, קצב טוב רוב הזמן והמון אהבת אדם כלפי כל הדמויות ואיזו התלהבות מהעוצמות השונות של הדמויות, גם בעולם אפור ויומיומי כמו שכונת גאולה או משטרת ישראל, שאני נתקלתי בו רק בספרי פנטזיה.
נכון, בסוף העולם עצמו תלוי בכותבים שהוא עובד איתם. אורי אלון ויהונתן אינדורסקי כותבים אחרת מאוד מרועי עידן ומדגישים דברים אחרים, אבל התשוקה לבניית העולם ואהבת האדם חזקות מאוד בשתי היצירות.
אגב, זה ניטפוק שישר הציק לי
הוא אשכרה מעשן סיגריה כשהוא מחובר למיכל חמצן (=דלק)?
סביר שבמציאות הוא היה עולה באש ומת…
נראה לי שזה אפשרי, פשוט מסוכן נורא. כן, היו כמה אנשים שעשו את זה ועלו באש, אבל יכול להיות שהרבה אחרים עשו את זה בלי לעלות באש. כמו לזרוק סיגריות לא מכובות מהחלון- למרבה הצער הרבה אנשים עושים את זה הרבה פעמים עד שיש שריפה בבניין כולו. אז כן, אבא של איזי מטורף לגמרי אבל יכול להיות שאפשר לעשות את זה.
כי כשהתנדבתי במד"א שמעתי על אנשים שכבר חוברו לבלונים ולא הפסיקו לעשן.
קורה כל יום במציאות. רובם מתים מסרטן או אי ספיקת ריאות
ולא במוות תיאטרלי בשריפה.
בתור סדרה שלא מפסיקים לעשן בה (חוץ מאיזי וטל) היא מרגישה לפעמים כמו תשדיר ארוך ארוך נגד עישון.
כמובן, השאלה מה בוחרים לראות.
כמו שאפשר לבחור לראות אותה בעד המשטרה, על עבודתה הכמעט בלתי אפשרית, ואיך הרבה יותר קל להיות עבריין שמצליח מאשר שוטר שמצליח, ואפשר לראות אותה כסדרה נגד המשטרה שטוענת שכולם מושחתים. אני באפשרות הראשונה, אבל זה ממש עניין של בחירה, מסתבר.
בקיצור, נורא נחמד לנתח את הסצנות לפי מי עישן ואיך.
למשל, החוקר ממח"ש והשוטרת בזבולון שמדווחת על הכלאי המושחת מעשנים לאורך כל השיחות שלהם, למרות שהם כאילו מהטובים. בהמשך מתברר שזה לא טהור כל כך, מח"ש משקיעים בסיפור משאבים על פני החקירה של ברק, ללא מידתיות מתאימה, ובכוונה. כשאיתן מנסה להוציא מאיזי מי האבא של התינוקת, איזי מנסה לעשן כל השיחה ולא מוצא מצית, כי הוא משקר לאיתן כל הזמן ומרגיש רע מאוד עם השקר הזה. הוא לא מצליח לעשן כי הוא לא מצליח לשקר. אבל זה היה הרגע הכי כן אי פעם של איתן, שפשוט מתעלם ממצוקתו של איזי בנושא המצית
מעניין!
(ל"ת)
אה, ועניין העישון גורם לדמות של יעל, אחותה המסורה של טל, להיראות חשודה אוטומטית, בינתיים על לא עוול בכפה….
ספוילר לעונה 2 פרק 4
לאאא הרגו את הילד! משום מה זה ערער אותי הכי. אולי כי עד עכשיו מרתנתי את הסדרה. אבל אהבתי את הילד הזה דווקא ורציתי שימשיך
ייאמר לזכות הסדרה שכל מוות כמעט מדכא בה. אם כי אותי פרק 2 דיכא יותר וחוץ מזה לא נגלה לעולם למה שאדי איים על אחותו ומי הגיש עליו תלונה במשטרה
הנקודה המרכזית שעושה את הסמויה ומנאייכ לברות השוואה בעיני, זה התחושה של הבלגן הסיפורי. כלומר, אירועים מתגלגלים להם וזה לא כאילו אתה מסתכל על סיפור. זה מה שנתן את הוויב הריאליסטי לסמויה. קוי העלילה היו מתגלגים להם. לא היה התחלה אמצע וסוף. דברים היו קורים. לפעמים היה להם foreshadowing ולפעמים לא. זה התחושה שעולה גם במנאייכ.
עונה נהדרת
אחרי 8 פרקים אני חושב שאפשר להגיד שהעונה השנייה של הסדרה היא גדולה יותר, אישית יותר, מבולגנת יותר, וכן, אפילו טובה יותר.
סיפור החברות-יריבות של איזי וברק לקח צעד אחורה, וטוב שכך כי העונה הראשונה הייתה מלאה בסיפור הזה, ובמקום זה יש כאן עונה שהיא יותר סיפור מתח רגשי על שחיתות ומערכות רקובות. אחלה של סדרה, באמת. יש לסדרות אקשן/מתח ישראליות נטייה להיות ממש לא מאופקות, והעונה הזו היא האנטיתזה המופתית לזה.
וואלה, טוב לשמוע
עוד לא צפיתי בעונה הזו, אבל העונה הקודמת, למרות שהייתה מאופקת וטובה בהרבה ממרבית סדרות המתח הישראליות, עדיין בעיני צעקה לפעמים את מה שיכל להאמר בעדינות ועם סאבטקסט. אם היא השתפרה במובן הזה (וגם בהקשר של המשחק של חלק מהשחקנים, שלא כולם עמדו בסטנדרט של אסייג) , אולי אני אסכים עם הקביעה שבתחילת הביקורת.
עונה 2 (אם פרקים 9 ו-10 יישארו בקו)
יש למנאייכ המון רבדים כסדרה, אחד הדברים שמדהימים בה בעיניי הוא היכולת של אנשים שונים להפיק חוויות צפייה שונות לגמרי מאותה סדרה. יש לי תיאוריה איך זה נוצר, למרות שרועי עידן הוא הכותב היחיד, כמובן לא מוכחת. לצורך ההנגדה, כולנו צופים בפאודה באופן דומה מאוד. לא במנאייכ.
יש את מי שמתרכזים מאוד בחלק הבלשי, בפוליטיקה הפנימית בין היחידות השונות במשטרה ובין המשטרה וגופים אחרים (רשות המיסים, שב"כ, כולי תקווה שגם צה"ל יצטרף בפרק הבא) ובין ארגוני הפשע השונים וזוכרים את כל הדמויות ותפקידיהם ובעיקר את מפת האינטרסים הרציונלית.
יש את מי שמוותרים על העניין הזה ומתרכזים בחלק "הרגשי" של הסדרה, במערכות היחסים האנושיות והסבוכות ובחלקים שהם מותחן פסיכולוגי לכל דבר ועניין- כשהשאלה כאן היא בעיקר מי ילך עם "הרעים" ומי ילך עם "הטובים", לפי מכלול הלחצים הרגשיים שיש על כל דמות והאישיות שלה. הדמויות כתובות מדהים, כמו בני אדם אמיתיים, עם הקשר חברתי, משפחתי, פסיכולוגי, מקצועי.
מאמינה שיש המון שוטרים ופרקליטים ואנשי רשויות שחלק ניכר מהצפייה שלהם זאת ההנאה של "היי, זה בדיוק ככה במציאות!" ו"לא מדויק, פרקליטים בדרך כלל…" ונוסטלגיה בכללי. כולל הצלבה עם הפרשות המציאותיות שעליהן הסדרה מבוססת.
יש אנשים שרואים בסדרה הזאת דיון מעניין מאוד במדעי המדינה ובמשפט חוקתי על מערכות אכיפת החוק ועל שחיתות שלטונית (דווקא בדרג המקצועי, לא של הפוליטיקאים, זה משני שם), על דרכי היווצרות ודרכי מניעה ועל תרבות ארגונית, גם על המטרות של רשויות שלטוניות והאפקטיביות שלהן.
אני חושבת שלא ראיתי באופן אישי סדרה שנעה כל כך יפה בין הדיון ב"מערכות", הגדולות והמפלצתיות, שדורסות את האדם הפרטי כאילו היו יצור חי ותבוני, ובין הברגים האנושיים שמרכיבים את המערכות האלה, בכל הגדלים, שבסוף הם אלה שמשפיעים על התנועה שלה (או שלא?). בכל מקרה, כל רובד של הסדרה מרתק ומספק כשלעצמו. הם גם משתלבים ביחד ומשפיעים זה על זה. וזה חתיכת קסם. קסם שנראה לי קשה להפיק בישראל, באנגליה, בגרמניה ובארה"ב באופן שווה. זה לא רק העניין של התקציב ויכולות המשחק וערכי ההפקה. זה הקסם של החזון והכתיבה.
עונה 2 ספציפית היא עונה נהדרת, אבל צריך להיכנס אליה בידיעה שהיא עונה 2 מתוך 3 עונות, כלומר מתנהגת כמו ספר שני בטרילוגיית פנטזיה: אנחנו עדיין בהכנות לקרב הסופי. הכול הרבה יותר איטי ברובד של האקשן והתעלומה. בעונה 1 הכרנו את הדמויות והעולם ואת הנבלים. בעונה 2 אנחנו מעמיקים בעולם הזה ואוספים כוחות, נשק ואנשים כדי להביס את הנבלים בקרב הסופי בעונה 3 שסופו מי ישורנו. קורים דברים סופר קריטיים בעונה הזאת לעלילה, אבל הם קורים לאט ובעדינות, חצי עונה אנחנו נהנים ומרגישים שעומדים במקום (תהיה תזוזה, כמובן, אבל יהיו גם רגעים מתסכלים שתרגיש שאתה בתוך חקירה משטרתית סיזיפית באמת ולא רק צופה בתקציר שלה)
זו סדרה של 3 עונות?
חדש לי הפרט הזה, זו הכרזה רשמית שיהיו לסדרה 3 עונות ושם היא תסתיים?
הוכרזה עונה 3
עקרונית רועי עידן סיים לכתוב, הצילומים יתחילו בחורף הקרוב, נקווה שזה אומר שהעונה תגיע בעוד שנה ולא בעוד שנתיים.
הגיוני שלא עלית על זה, כאן 11 והיוצרים ממש לא הבליטו את זה, אולי בשביל המתח (אז הרסתי אותו?).
לא הובטח שהיא האחרונה אבל באמת, בסיפור של ברק הראל כדאי מאוד שהיא תהיה האחרונה. אחר כך הם יכולים להמשיך לאיזה קו עלילה חדש שהם רוצים, מצדי שיתסרטו את כל 7 פרשות הניצבים, אני אצפה בטל בן הרוש בכל עלילה.
כמובן, עכשיו הם יצטרכו להיפטר מדודו עיני בטרם עת- לא, אי אפשר לעשות ספוילר למציאות, ההאשמות נגד ששי סמוכה שהתפרסמו אתמול כנראה קשות מדי בשביל שימשיך. לדעתי הם יכולים פשוט לכתוב את האמת, זה ישתלב נהדר בעלילה ובעולם.
אפשר גם שבעונה 3 אחרי שדודו יתפטר עקב פרשת הטרדות מיניות גם ימנו ממלא מקום למפכ"ל לזמן בלתי מוגבל ויפתחו בתחרות פרועה על המפכ"לות בין כל הניצבים, בעיקר מפקדי המחוזות, סטייל משחקי הכס (בלי הסטייל), תסריט דמיוני ומהנה כזה….
אחרי פרק 10: צדקת. וטוב שהזהרת אותי מראש.
(ל"ת)
מסכים להכל, וספציפית לגבי איתן -
הדהים אותי אין מי שהיה בעונה הראשונה דוש עבר גאולה כל כך מוצלחת עד לרמת הצדיק של העונה.
למה לדעתך הסיום שוכתב? כי הוא לא היה טוב?
(ל"ת)
טוב, האמת שקופים במנאייכ, לפחות רוב הזמן, לא מוצגים כאנשים תמימים שבאמת לא יודעים מה קורה סביבם. טל ואיתן שואלים גם בעונה 1 וגם בעונה 2 עוד פעם ועוד פעם איך נטלי משתפת פעולה ואיך היא לא מבינה מה קורה סביבה. ההרגשה היא שהיא כן יודעת ובוחרת להכחיש כי נוח לה. אבא של חנן מוגדר כקוף של השמעיות אבל נשמע שהוא פעיל מאוד בעסקים ויודע בדיוק מה הוא עושה ועם מי הוא עובד, ושהוא זה שהכניס את הבן שלו "לעסקים", לתחנת ראשון לציון, ספציפית לבילוש. לפחות ניסה להכניס אותו לבילוש, הבלשים האחרים מתייחסים אליו כנסיך מפונק שקיבל הכול בפרוטקציות. לייבו וברק מתים מפחד מאבא של חנן וממה שהוא יעשה אם הם יחסלו את חנן, אפילו אם הם יזייפו התאבדות- בינינו, גם ההריגה של חנן באמצעות "התאונה" לא תפטור אותם מאבא של חנן, שלא נשמע אידיוט בכלל, לכן ברק לא היה מאשר את זה. הוא לא בדיוק "קוף" במובן של אדם חסר משמעות שמוצב כבעלים ואין לו מושג מימינו ומשמאלו. לפחות רוב הסדרה הקוף הוא פשוט סוג של עבריין בהיררכיה הארגונית. בניגוד לחייל שתפקידו ממש לבצע עבירות, תפקידו של הקוף להיות פנים לגיטימיות, אבל הוא עבריין בדיוק באותה מידה. אפשר להגיד שברק עשה את אותו הדבר בדיוק כשתיווך בעסקת הנשק מול חברת הביטוח בעונה 1- השיפוט המוסרי של הסדרה כלפיו הוא שהתעמעם, לא רק המעשים שלו. הוא עושה בעונה 2 מעשים שבעונה 1 ציירו אותו כנבל, ועכשיו מציירים אותו כדג רקק, כפושע קטן ונשלט, כפי שכתב שלמקו. זה שינוי ערכי גדול.
בטח שדיברו על אבא של חנן:
פרק 3 עונה 2 "שיבוש", סצנת הצלילה באגמון, מורידים את חנן על הברכיים ומכוונים לו אקדח לראש. ברק שואל את לייבו אם להרוג את חנן, לייבו אומר "אולי לא כדאי, אבא שלו יתחיל לשאול שאלות ונסתבך."
גם בפרק 8 או 9, לייבו מתלונן על חנן וברק אומר לו שאבא של חנן עלול לא להיות מרוצה.
כשהוא במעצר ברק מדבר על זה שצריך לשחרר אותו מהר ככל האפשר לאבא שלו.
נראה לי שניתן להסיק בקלות שאבא של חנן הוא לא נטלי חסון, שאף אחד לא חושש לרגע שהיא תשאל שאלות גם אם בעלה יירצח או משהו כזה, אלא מישהו חזק בהרבה.
לעניין הסוכרתיות- זכור לי משהו מעומעם, באיזה פרק זה קורה? בכל מקרה, חנן תמיד מתבכיין.
למה שחנן יצעק את הייחוס שלו מול מורדי? מורדי סתם שוטר אקראי, למה לנופף מולו שהוא בן של עבריין? ההקשר בשיחה עם מורדי הוא בגידה בשורות המשטרה, לא בגידה בארגון של השמעיות.
העובדה שהוא בן של עבריין היא הסיבה שהוא תובעני כל כך לגבי הבילוש שהובטח לו ומתחצף כל כך הרבה ללייבו ושם טוב, לא רק כי הוא מטומטם. הוא לא חושב בשום צורה שהם מעליו.
אבא של איזי הוא דמות אחרת לגמרי, הבעיה שם היא **שלא** מפחדים מאבא של איזי.
נסכים שלא להסכים, אני השוויתי לנטלי חסון אבל אין כאן הכרעה בין הפרשנות שלי לזאת שלך.
בכל מקרה, לדעתי המשפחה של טל שקטה כי לא כתבו להם יותר מארבעה פרקים וגם התפקיד של אחותה בוודאות גדל למימדים עצומים רק בגלל שאתי הוצאה מהתסריט. איזי לא יכול לתפקד בלי דמות נשית שתרפה את ידיו מהחקירה.
תפיסת העולם המצערת שבבסיס פרק 10 היא שהפרקליטות לא צריכה הייתה לפתוח בחקירות פליליות נגד ראש ממשלה מושחת, משום שבכך היא מדרדרת את המדינה למטה. יש תפיסה אמיתית כזאת, למרבה הצער היא במקרה גם של רועי עידן, שצריך לספוג שחיתות של פוליטיקאים חזקים כל עוד הם "טובים למדינה" (כלכלית, ביטחונית וכולי), כי עכשיו בגלל שעצבנו אותם, או אחד ספציפי, המדינה על סף תהום. למה לא סלחו הפרקליטים… הם האשמים…
אבל זאת לא הייתה התלונה שלי. לו היה רוצה רועי עידן לכתוב סדרה מוצלחת על מיליארדרים וראשי ממשלה וראשי מדינות ושאר אנשים גדולים ורבי עוצמה ששולטים בחיינו כבני אלים- מעולה.
זאת פשוט לא הייתה הסדרה הספציפית שלו שקוראים לה "מנאייכ". הסדרה שלו עסקה בעולם מוגדר, בפשע בדרג הביניים עם גיבורים ממעמד הביניים, הפושעים שלו חיו במושב ראשונים ובכפר קאסם ולא במגדלי יוקרה, הם איימו בעצמם על בעלי עסקים בראשון לציון, הגיבורים שלו גרו בחולון וביפו ובראשון לציון ויכולנו לפגוש אותם ברחוב, הם בסך הכול אנשים רגילים שעבדו במשטרה ובפרקליטות וברשות המיסים. זה לא שהעולם שלו לא התרחב- הוא התרחב לצדדים, לרשויות אכיפה נוספות, לארגוני פשע נוספים (עלילה מרתקת עם חמולת אבו כמאל בכפר קאסם שפשוט התאיידה באמצע).
לעלות למיליארדרים וראשי ממשלה זה להתרחב למעלה, וזה הורס את העולם הזה ואת היומיומיות שלו.
אמנות יכולה להיות פוליטית אם מתחשק לה, אבל היא צריכה להיות טובה. השינוי החד בעולם של הסדרה לא היה מוצלח. המשחק, הדיאלוגים והסבירות ירדו לרמת טלנובלה בערך- הרגשתי שגם אסייג ותמם בהלם כללי מהשורות שלהם ואין להם מושג מה הדמויות אמורות להרגיש כי מה לעזאזל. או שפשוט צילמו טייק אחד וזה מה ששידרו, לכן הצניחה הזאת ביכולות המשחק והתנופה.
נשארו חורים בעלילה שהם לא הצצות להמשך, אלא פשוט כיוונים שננטשו.
כשטל אומרת לאיתן "זה כבר לא יקרה בינינו. בבקשה תגיד לי שאתה מבין." מאוד הבנתי למה הוא לא אמר לה את זה כי מה??? מאיפה זה בא???? למה??? מישהו הבין איך היא התהפכה ככה שלא לצרכים תסריטאיים של דיכאון פרק אחרון?
אז כן. זה לא עניין של פוליטיקה, זה סתם סדרה שהתדרדרה בפתאומיות. עם כל הכבוד לתחושותיו הקשות של רועי עידן עם הקמת הממשלה ביוני 2021, אין שום סיבה להוציא עלינו ועל טל בן הרוש ואיזי בכר את הדיכאון שלו עם כתיבה גרועה.
בנוגע לתחושה הקשה לגבי דילים אפלים- אולי, זאת הייתה מטרת הפרק, לעורר את התחושה הזאת, אבל באתי לסדרה על שחיתות משטרתית וארגונית, עדי מדינה הם לא שחיתות. הם פרקטיקה חוקית. זה נושא אחר לסדרה אחרת, לא הוגן להציג אותן כשחיתות.
אני אחסוך את צירוף המקרים של שידור פרק 10 עם הריאיון של עמית סגל שצולם בפברואר 2022 ואת העובדה שגם לרועי עידן, גם למשה סעדה וגם לעמית סגל יש אינטרסים באותה מפלגה בכנסת. קונספירציות הייתה אמורה להיות העבודה של רועי עידן.
אוקיי, נכנסו ספוילרים בטעות ולא סימנתי
תראי, בנוגע להתמכרות- יש בעיה קיימת שאין רישום אחיד בכל בית המרקחת של כל מי שמשתמשים בכדורים האלה בכל רגע נתון, רישום ומעקב שלא קשה לעשות, התרשמתי שזה מציאותי.
בנוגע למהירות- אני מאמינה שהיא רק בהתחלה, שזאת פעם ראשונה שהיא לקחה כמות מוגזמת, פשוט בגלל שמרחו את הפרקים זה נראה לנו שהיא באותו מצב הרבה יותר זמן ממה שהיא באמת- היא לוקחת לראשונה כמות מוגזמת רק כשהיא במשבר אחרי שהתאבלה פעם ראשונה על התינוקת. מאחר ואני חושבת שיש לנו בעונה הזאת שאריות של עלילה שנמחקה, אני חושבת שאיתן תופס אותה ברגע שהיא מתחילה להתנהג באופן מדאיג- הסצנה בסופר פארם, שאני מאמינה שהייתה אמורה לקרות בסוף פרק 7 או 6- ואמור להשגיח עליה משם ולעזור לה להשתלט על זה. הוא בסוף העונה ששודרה היחיד שיודע שיש לה בעיה בכלל.
בנוגע לעקשנות שאת מתארת של טל להוציא אותו מחייה, זה כמובן הגיוני ביותר, זה היה מצבה בסוף עונה 1 ולאורך חצי עונה 2, למרות שאיתן מחזר אחריה כל עונה 2 ולפי עדותו שלו בסוף פרק 4, הוא מחכה **לה** שתספר לו האם התינוקת שלו, לפי מה שאני הבנתי מבחינתו כשהיא מספרת לו היא מוכנה לחזור אליו. ברור שהוא ידע שהוא מסיים את הנישואים שלו כשהוא מספר לאשתו על ההיריון של טל= על שהמשיך את מערכת היחסים עם טל גם אחרי שחזר לגלית, הרעיון של איתן זה שעם כל כמה שהוא נדמה לנו דוש בעונה 1, דווקא טל וגלית יודעות שכשהוא שוכב עם מישהי זה עניין של רגש. אם גלית תדע שאיתן שכב עם טל עוד פעם אחת הנישואים מתים מבחינתה וגם מבחינתו. ידענו את זה עוד בסוף עונה 1, לכן טל מסרבת לספר לאיתן על ההיריון, יחד עם תחושת בגידה וחוסר אמון כלפיו. היא מסרבת "להרוס לו את הנישואים" ולדחוק בו לעזוב את אשתו- היא גם מבהירה את זה בפרק 3 עונה 2 בשיחה עם איזי. הרי אם אין שום תינוקת יותר ומדובר היה בלילה חד פעמי לפני 8 חודשים, למה שגלית תזרוק את איתן אם לא בגלל שהיא חושבת שהוא עדיין אוהב את טל… אה, אנחנו יודעים שזה מה שהיא חושבת כי איתן גם אומר לנו שהיא חושבת את זה כל עונה 2. הוא עזב את הבית מאוד מבחירתו וידע שלספר לאשתו זה לעזוב את הבית. אני חושבת שבעלילה המקורית מערכת היחסים הרומנטית ביניהם ממשיכה להתפתח לאורך העונה, אבל זאת השערה בלבד, בכל מקרה בעונה ששודרה איתן מחזר אחרי טל ומקריב בשבילה דברים ומחכה שתסמן לו שהיא רוצה לחזור, היא נפתחת אליו ונותנת בו אמון ומספרת לו שהוא האבא (הוא ידע, רק היה צריך שתספר לו בעצמה ותכניס אותו)- ואז היא חוזרת בבת אחת למצב של סוף עונה 1. זה מאוד סיזיפי בעיניי כצופה. בעונה 1 טל הייתה דמות שמתפתחת ומתחילה לאהוב את עצמה ולתת לעצמה להיות מאושרת למרות כל החלקים המדכאים והמייאשים בחיים שלה ובעלילה כולה. בעונה הזאת כל התפתחות חזרה אחורה- כשהיא מספרת לאיזי ואיתן נראה שהיא תתחיל להחלים- אך לא, היא חוזרת לאותו מצב. כשהיא נפתחה בפני איתן והוא מציע לה עזרה לטפל בבעיית הכדורים ועזב את אשתו- היא שוב חוזרת למצב של סוף עונה 1, אפילו לא למצב של פרק 2 עונה 2, כשלפחות מסכימה להיעזר בו. והרי אין שום סיבה אמיתית שטל לא תזכה בהתקדמות בחיים האישיים גם אם העלילה המשטרתית החליטה לעשות סלטות הצדה, בעונה הקודמת היא סיימה בהיריון. זאת התפתחות גרועה של דמות בעיניי, ולדעתי גם לא הכרחית ומלאכותית.
בנוסף, סצנת הפרידה הייתה הזויה בעיניי גם כי הוא בכה על התינוקת די בפעם הראשונה, הוא בכה קודם רק כשהיא סיפרה לו, הוא חשד שהתינוקת שלו כל העונה אבל לא התאבל עליה בכלל, וטל, באופן מאוד לא אופייני לטל, שהיא הדמות הכי אמפתית בסדרה, אולי שנייה לאיזי, פשוט עוזבת אותו באמצע כל זה והולכת. באותו רגע הוא תופס את עצמו כאב שכול בדיוק כמוה, הוא גם ליווה את ההיריון הזה בערך מהרגע הראשון, זה לא טל בן הרוש לנטוש אדם בוכה ככה. בטח לא אחרי שעונה שלמה התעלמו מהאבל **שלה**. היא עושה לו את אותו דבר.
מקבלת, באמת שלשמחתי העצומה יש לי אפס ניסיון עם משככי כאבים, ממכרים או לא. כן שמעתי שההתמכרות מופיעה אחרת ובמהירות אחרת אצל אנשים שונים, ושיש אנשים שמתמכרים גם משימוש רגיל לפי ההוראות, אבל כנראה שזה היה מקור לא אמין. אז שתינו מסכימות שהמצב הנורא ואיום ומזעזע של טל היה מוגזם להפליא ללא הצדקות עלילתיות, חוץ מסחיטת רגש, גם אם נקבנו בסיבות שונות… :)
כל כך חבל לסדרה, כי מלכתחילה הכוח שלה היה בדמויות אמינות ועמוקות ולאו דווקא בפיתולים והמופרכות של העלילה (רובה בעונה 1 עקבה בדייקנות אחרי המציאות שהייתה מספיק מופרכת). הרגשתי שהעמקנו בדמות של טל כשהכרנו את המשפחה שלה ואחותה, אבל זה הגיע עד פרק 6 לכל היותר. משם יש סבל של הדמות לשם הסבל ואחרי כל שריד של התפתחות המצב חוזר מייד לאחור. מאחר ובאתי בשביל טל ואיזי ולא בשביל ברק, עונה 3 לא מבטיחה לי כלום.
יבורך האופטלגין.
(ל"ת)
אני היחידה שמתגעגעת לעלילות כפר קאסם וכל הדמויות שהשארנו שם? אימוג'י בוכה מאוד.
הדבר הכי מעצבן עם הפרקים האחרונים הוא שהסדרה גם איבדה המון לב רגשי ומחויבות לדמויות, נשארנו רק עם עלילה אסטרטגית ועם דמויות שאין לנו מושג מה המניעים שלהן, בניגוד לעד אמצע העונה כשידענו כל הזמן לפחות לגבי הגיבורים מי הם ומה הם רוצים.
אולי לא מדויק לגמרי, הרגשתי גם שהסדרה שאהבתי הפכה לתעמולת בחירות לפריימריז של מפלגת הציונות הדתית, שוב, בעיקר עם התזמון ההו כל כך מושלם של הראיון של סעדה וסגל בערוץ 12 יום אחר כך, שבחיים לא היה זוכה לכזה רייטינג ותהודה בלי פרק של מנאייכ ברייטינג שיא יום קודם לכן- אני יודעת, כי זה היה ראיון ממוחזר לגמרי וכל הטענות בו כבר נטענו בקיץ 2021, אני זוכרת, ולא הזיזו יותר מדי לציבור. אבל כשאנחנו מזהים את הדמויות בראיון עם דמויות שאהבנו או שנאנו, זה אחרת לגמרי. כאילו, גם סדרה שהתדרדרה וגם ההתדרדרות הייתה לצרכים פוליטיים? זאת כבר בגידה אמיתית.
חוץ מזה שאם כבר שי ניצן הוא דמות בסדרת טלוויזיה, אפילו נבל, יש פה כל כך הרבה פוטנציאל מגניבות שבוזבז. אפשר להתווכח על הבחירות שלו ואולי על המניעים שלו- אם כבר הוא דמות, חבל שהמניעים שלו הוסברו בכזאת שטחיות- אבל הוא היה אחד הליטיגטורים האגדיים ביותר במדינת ישראל, אחד שיכול לשכנע את השופטים בכל דבר, אלה היו כישורים משפטיים נטו, לא רק פוליטיקה ארגונית. הוא גם נחשב מנהיג כריזמטי ומלא פאתוס בפרקליטות. נקווה שיזכה פעם לייצוג מעניין יותר בטלוויזיה, בינתיים הפוטנציאל לא מוצה בשום צורה. כן הבהירו שיש לדמות של קובי הוניג עוצמה, לא הסבירו מאיפה וממה היא נובעת ובפרק 10 הוא היה הכי לא משכנע בעולם. גם לטעון שכל העסקה עם ברק מבוססת על "החושים שלו" זה קריקטורי ומזלזל בצופים. מילא לטעון שהכול במדינה זה פוליטיקה ארגונית, באמת הרבה זה פוליטיקה ואילוצים, אבל שפרקליט מדינה מנהל את החקירות לפי "החושים" שלו?
זה קונספירטיבי לגמרי, כמו שאמרתי, תחקיר עיתונאי צריך לטפל בזה… ;) אם כי שני הדברים, גם הראיון של סעדה וגם עונה 2, סיימו להצטלם בפברואר 2022 – באוגוסט 2021 התחילו הפיטורים של סעדה וגם הטענות שלו, וכן רועי עידן שכתב את הסדרה וליהק את קו העלילה של הכלאי והאוליגרך- וחיכו במקביל לשידור. לעמית סגל לא הייתה תשובה למה הוא חיכה לעיתוי הזה, משהו כמו "ואז התחילה אוקראינה ודברים".
אבל העצם העובדה שזה מה שהרגשתי בסוף עונה 2, מרומה לגמרי, זה מה שרציתי להבהיר… ואני עוד המלצתי באובססיביות לכל כך הרבה אנשים לצפות במהלך עונה 2!
מסקנה אמיתית- לא להמליץ על אף סדרה לפני שהיא נגמרת.
כן, היו הטרמות לעסקה הזאת במהלך הסדרה, גם בכך שהפשעים של ברק מתמתנים אם לא מלבינים, הוא אפילו לא רוצח את אוקסנה אלא רק מתצפת באובסיסיביות וקצת צעק עליה. אבל לא כי ברק השתנה, אלא כי התסריט רצה.
אני מקווה שביקום מקביל כלשהו עלילת כפר קאסם המשיכה, סמי סולימן ניצל מההרשעה בזכות טל בן הרוש, שזכתה גם באיתן, פגשנו סוף סוף את מוחמד אבו כמאל ואת יורשיו, כפר קאסם התחילו מלחמה כלשהי מול האחים שמעיה שרצחו את שאדי, איזי וטל וחבריהם המשיכו במאבקם להבאתם לדין של כולם, בין אם בוועדת חקירה ובין אם במשפט פלילי. אולי אפילו נכנס הנושא המרתק של האכיפה המשולבת ולא רק האכיפה הכלכלית
אה, ונראה לי ההלבנה נועדה לכך שברק יהפוך לגיבור בעונה הבאה, אבל אין לדעת