טילדה סווינטון מדברת על חלומות של חזירים (וטריילרים אחרים)

מלחמות אפיות בהודו העתיקה, מהומות גזע בשנות השישים, מסע בעקבות כוכבת אינסטגרם ומשהו עם חזירים

תראו, אתם כנראה לא צריכים אותי בשביל לראות את הטריילרים החדשים של "קינגסמן: מעגל הזהב", "מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי" או "קפטן תחתונים: הסרט". זה לא שאין מה להגיד עליהם,  אבל לי אין הרבה מה להגיד עליהם שלא תקראו במקום אחר. אז בואו במקום זה נתמקד הפעם בטריילרים לסרטים קצת פחות מדוברים: סרטים שיצאו או יוצאים בזמן הקרוב ושאולי עוד לא ידעתם, אבל אתם רוצים לראות אותם. או לפחות את הטריילרים שלהם.

Okja
הנה טילדה סווינטון מדברת על חלומות של חזירים.

לא, גם לי אין מושג על מה היא מדברת וכן, אני הולך להיות הראשון בתור לראות את הסרט הזה.
הסרט הזה הוא "Okja", סרטו החדש של בונג ג'ון-הו ("רכבת הקרח", "המארח" , "זיכרונות מרצח"), שעל סמך השם שלו בלבד כבר קניתי כרטיס דמיוני לסרט הזה, אבל הטריילר גרם לי להזמין אותו דמיונית מהאינטרנט. הסרט יתחרה בפסטיבל קאן הקרוב, נכתב בשיתוף פעולה עם הסופר ג'ון רונסון (שעל בסיס ספרו יצא הסרט "גברים שבוהים בעזים") והוא מתהדר בקאסט בינלאומי שכולל את טילדה סווינטון כמנכ"ל ארגון שמתמחה בפתרונות אורגניים ולמי עוד אכפת מי עוד בסרט כשיש את טילדה סווינטון בעוד תפקיד קריפי למהדרין, כפי שעשתה ב"רכבת הקרח" . טוב, נו: פול דיינו, ג'ייק ג'ילנהול, לילי קולינס, השחקן של גאס פרינג מ"שובר שורות" ועוד שחקנים דרום קוריאניים שאני לא מכיר נמצאים שם בתפקיד כלשהו. ג'ייק ג'ילנהול כנראה בתפקיד מטופש להפליא, על סמך התמונה הזאת.

האתר שאליו הטריילר שולח לא ברור בהרבה מהטריילר, אבל מבהיר שOkja הוא שמו של סופר-חזיר כלשהו שאמור להאכיל את כל העולם כי הוא עושה פחות צרכים, אוכל פחות וכנראה גם מעלה גירה, אם הם מצפים שיהודים יאכלו אותו. ושהסרט ככל הנראה יסוב סביבו. למרבה הצער, הסרט נקנה על ידי נטפליקס, כך שאומנם נוכל לראות אותו ביחד עם כל העולם, אבל הסיכוי שנראה אותו על מסך נראה קלוש נכון לעכשיו.

Baahubali 2 – The Conclusion

תינוקות מורמים באוויר! לוחמים שמרפדים את עצמם עם פודרה! סצנות קרב בשילוב הנכון בין אפקטים נהדרים למגוחכים! הכינו עצמם לטריילר שהוא ערימה מרהיבה של שטויות.

"באאהובאלי 2: הסיום" הוא המשך של "באאהובאלי: ההתחלה" (רגע, כבר סיימתם? להוליווד לוקח 8 סרטים עד שהם מכריזים על קיפול של סדרה!) , פרויקט שאפתני שצולם יחדיו של הבמאי המוערך של "איגה", הסרט המופלא ההוא עם הזבוב. אין לי מושג במה "באהובאלי" עוסק: ניסיתי להבין מה העלילה, אבל פרט לכך שמישהו נלחם במישהו אחר לא הבנתי כלום. מצד שני, אני לא בטוח שאני צריך יותר מזה: עבר לא מעט זמן מאז שראיתי אקשן כל כך מפואר ומטורף ואני צריך את מנת ה"פשיטה" השנתית שלי בצורה כלשהי.

אתם עלולים לטעות ולחשוב, מצפייה בטריילר ומהעובדה שהוא סרט מאוד הודי, שמדובר במשהו שהוא אולי להיט בהודו, אבל אף אחד לא שמע עליו חוץ מזה. ולמרבה ההפתעה, אתם תטעו: הסרט יצא לאקרנים ברחבי העולם, כולל ארצות הברית, בסוף השבוע האחרון, ונהיה הסרט השלישי הרווחי ביותר בקופות ארצות הברית בסופ"ש האחרון. ואם זה נשמע לכם מרשים, עדיין לא דיברנו על כך שהוא הגיע למקום השלישי הזה עם פחות מ-500 מסכים, עם ממוצע של כ-25 אלף דולר בכל מסך שהוא מופיע בו – הממוצע הטוב ביותר באותו השבוע בהרבה מהמתחרים האחרים.  בקיצור – הסרט להיט. גם אצל המבקרים.

אנחנו, ככל הנראה, נוכל לראות אותו על מסך גדול אף פעם כי סרטים הודיים מטורפים זה לא משהו שנמצא על מסכי ישראל. אוף.

שלושה שלטי חוצות מחוץ לאבינג, מיזורי

"שלושה שלטי חוצות מחוץ לאבינג, מיזורי" הוא השם הארוך מאוד של הסרט החדש של מרטין מקדונה – היוצר הזכור לטובה מ"ברוז'" וקצת פחות לטובה מ"שבעה פסיכופטים" (למרות שאני נורא אהבתי). עלילת הסרט נוגעת לאימא שכאשר חקירת הרצח של ביתה לא מתקדמת מקימה שלושה שלטי חוצות נגד המשטרה המקומית ומעוררת מהומה, אבל על פי הטריילר זה פשוט סיפור כיסוי ל"פרנסס מקדורמנד מגיעה למקומות, מעליבה ומרביצה לאנשים" ותכלס? זה נראה כיפי להחריד ואני לא צריך יותר מזה. תוסיפו את סאם רוקוול ווודי הארלסון, ומדובר בעוד סרט שלא הייתי צריך לראות את הטריילר כדי לדעת שאני רוצה לראות אותו, אבל הטריילר רק שכנע אותי שאני רוצה לראות אותו עוד יותר.

דטרויט

זהו סרט בפרופיל קצת יותר גבוה, ביחס למיינסטרים האמריקאי: "דטרויט" הוא סרטה החדש של קתרין ביגלו, הבמאית היחידה שזכתה באוסקר עד כה ("מטען הכאב", "כוננות עם שחר") ובכיכובו של ג'ון בויגה (פין מ"הכוח מתעורר"). הסרט עוסק באחת מהמהומות הגדולות ביותר שפרצו בארצות הברית בעקבות מתח בין קהילת השחורים בעיר והמשטרה. המהומה נהייתה אלימה מהר מאוד, נמשכה למשך חמישה ימים, גררה התערבות של המשמר האזרחי ויחידות הצנחנים האמריקאיות שהוזנקו על ידי הנשיא ונגמרה במספר הרוגים דו ספרתי ומספר פצועים באלפים. עם סיפור פוליטי טעון שכזה, בתקופה פוליטית טעונה שכזאת – זה צפוי להיות אחד הסרטים הבולטים של הקיץ, וככל הנראה של עונת האוסקרים.  מהטריילר, נראה  שכמו בשני הסרטים האחרונים שלה,  ביגלו משלבת בחוכמה בין הפוליטיקה,המתח והאקשן – וזה נראה נהדר.

Ingrid Goes West

אוברי פלאזה היא חידה שאני עדיין לא לחלוטין הצלחתי לפצח מה בדיוק היא רוצה. היא שחקנית טובה בלי עוררין אבל על כל סרט מעניין שהיא עושה, היא עושה 2 קומדיות גסויות חסרת כל פאנץ' שבהן היא משחקת את התפקיד של הנערה הפרועה וחולת המין. דוגמה טובה לכך הם שני הטריילרים ששוחררו לסרטים שייצאו השנה בכיכובה. אחד, "The Little Hours", מספר על נזירות במנזר שעל פי הטריילר בעיקר מקללות כל מי שבא לידם ושוכבות עם דייב פרנקו וזה מצחיק כי נזירות לא אמורות להתנהג ככה! הסרט הזה נראה טוב יחסית למי שזה סוג הסרטים שהוא נהנה מהם, אבל הוא עדיין דומה מאוד לתפקידים האחרים שלה שהיא עשתה בסרטים כמו "סבא בהפרעה". הסרט השני, לעומת זאת, נראה מגניב ממש: "Ingrid Goes West" נראה כמו טיפול מעניין ברשתות החברתיות של היום  וההשפעה שלהן על אנשים במצבי קיצון, בשילוב הומור שחור ובימוי נהדר. העריכה הנהדרת של הטריילר, שגורמת לפוסטים של אינסטגרם להיראות מאיימים בצורה פסיכוטית, ביחד עם ההומור השחור שבא לאחריו גורם לסרט להיראות כמו סרט מסקרן ומרענן, וגם אלזיבת' אולסן שנמצאת בסרט זה לא רע.

 It Comes At Night

במעגלי האינדי, אחד הסרטים הבולטים של השנה שעברה היה "Krisha" . לכאורה עוד סרט שמספר על איחוד משפחתי שנהרס כמו אלפי סרטי אינדי אחרים, אבל ל"קרישה" היה אס בשרוול בזכות הבימוי שלו: במקום להתייחס לארוחה המשפחתית במגבלות הז'אנר של סרטי אינדי על ארוחות משפחתיות, "קרישה" היה מצולם וערוך כמו סרט אימה מלחיץ מהמדרגה הראשונה.
הסרט לא מושלם והטוויסט הזה לא לחלוטין מחזיק סרט שלם, אבל אני בספק שהיה איזשהו סרט שנה שעברה שהיה בו סצנה מלחיצה כמו סצנת הכנת העוף לקראת חג ההודיה. ובכך הבמאי, טריי אדוארד שולץ, הזניק את עצמו קדימה וגרם לאנשים לשים לב אליו. עכשיו מגיע הסרט השני שלו, והוא עוד פעם על משפחה, אבל הפעם זה כבר לחלוטין סרט אימה מא' ועד ת'. ג'ואל אדגרטון מכבב כאדם שסוגר את המשפחה שלוו בתוך בקתה בגלל איום מבחוץ, וזה נראה קריפי בצורה הנכונה:

אפילו יותר טוב מהטריילר של הסרט הוא הפוסטר שלו, שעושה את כל מה שהטריילר עשה אבל כמעט בלי מילים בכלל.
MV5BNTc2NjgwODkxNl5BMl5BanBnXkFtZTgwNzkyNDgzMTI@._V1_SY1000_CR0,0,674,1000_AL_
A Ghost Story

פסטיבל סאנדנס בא והלך לו אי אז בינואר, וכל מיני סרטים קיבלו שם תשבחות. אחד מהסרטים האלה היה "סיפור רוחות" מאת דיוויד לאורי, הבמאי של הרימייק הנפלא ל"חברי הדרקון אליוט" והחיקוי טרנס מאליק החביב בעל השם הגנרי "נאהבים מחוץ לחוק".  הסרט מספר על קייסי אפלק, שמת אבל חוזר כתור רוח לצפות בחייה של רוני מארה בת זוגתו, ולשם כך קייסי אפלק מסתובב עם סדין לבן ענקי ובו שני חורים גדולים לעיניים. לא , ברצינות:

להבהרה: הסרט אינו קומדיה. הביקורות שהסרט מקבל הם בסגנון " מדיטציה פואטית על זמן, זכרון והקשר הרוחני" ולא "חחח ווטפ למה קייסי אפלק מסתובב עם סדין על הגוף כל זמן" . והטריילר בהחלט מנסה להשרות אווירה פואטית – אבל כל פעם שקייסי אפלק מופיע אני מתחיל לצחקק לעצמי כי מה נסגר יש שם מישהו שמסתובב עם סדין ענקי על עצמו. זה כמו המערכונים האלה שמראים סצנה רצינית מאוד ואז מאחורה יש מישהו מגוחך שרוקד, רק עם קייסי אפלק שמסתובב כמו  נבל סקובי דו לכל מקום ועוקב אחרי רוני מארה, וזה אמור להיות פואטי. טוב,  אין ספק שהקולנוע מוצא דרכים חדשות להפתיע אותנו כל פעם מחדש.