ביקורת: מורביוס

ערפד חסר שיניים.
שם רשמי
מורביוס
שם לועזי
Morbius

נניח שהייתם נכנסים לתרדמת בשנת 2004 ומתעוררים היום. הרבה דברים היו אולי נראים לכם חדשים ומוזרים: ריבים על כל דבר במגוון רשתות חברתיות, קורקינטים חשמליים שכמעט דורסים אתכם פעם בכמה דקות וסרטונים עם מיליוני צפיות שכל מה שרואים בהם זה אנשים מגיבים לדברים. אתם רוצים לחגוג את החזרה שלכם לעולם עם איזה סרט טוב, ומחליטים ללכת ל"מורביוס" שבדיוק יצא לאקרנים. אחרי קצת פחות משעתיים, ככל הנראה תצאו מהאולם, תוציאו מהכיס את אחד הטלפונים החכמים האלה שלכולם יש עכשיו ותסתכלו שוב על התאריך כדי לוודא שכל זה לא מתיחה ענקית ולא בכל זאת התעוררתם ב-2004.

"מורביוס" הוא הסרט החדש של אולפני סוני ביקום-הספיידרמן-ללא-ספיידרמן שלהם (או יסל"ס). אחרי שני סרטים של ונום הגיע הזמן לפגוש דמות חדשה, והפעם זהו דוקטור מייקל מורביוס (ג'ארד "בוף" לטו), מדען שמנסה למצוא תרופה למחלת הדם הנדירה שלו. הוא מקווה שהישועה תגיע מהכיוון של ערבוב הדם שלו עם זה של עטלפים. בצד החיובי, דם עטלפים משפר את מצבו וגם נותן לו כמה כוחות-על שימושיים כמו תעופה והיכולת לתת מכות לאנשים בהילוך איטי. בצד הפחות אידיאלי, הוא הופך לערפד צמא דם. לוסיאן (מאט "צריך סוכן חדש" סמית'), חבר ילדות של מייקל שסובל גם הוא מאותה מחלת דם, מקנא במייקל על כך שהצליח "להחלים" ומחליט גם הוא לנסות קצת מהתרופה. לא תאמינו איך זה ייגמר, אלא אם כן ראיתם סרט כלשהו אי פעם בחיים שלכם.

זה באמת מרגיש כמו סרט מזמנים אפלים, שבהם קיבלנו דברים כמו "דרדוויל" ו"קאטוומן". מצד אחד, לא ציפיתי שסרט כזה יהיה חקר דמות מורכב ועמוק במיוחד של הדמות הראשית. מצד שני, זה סרט שמנסה ללכת למחוזות האימה אבל לא באמת מצליח להפחיד בשום שלב (וזה לא קשור לדירוג שלו, לא חסרים סרטי PG-13 מפחידים). הבעיה מתחילה כבר בתסריט, שמעלה לפחות שאלה אחת בכל סצנה שלישית. למשל, בתחילת הסרט יש פלאשבק שבו מייקל ולוסיאן נפגשים בבית חולים ביוון. האחרון מציג את עצמו, אבל מייקל אומר לו "לא, קוראים לך מיילו" כי ככה קראו לילד אחר ששכב במיטה של לוסיאן מתישהו בעבר. אם זה היה כינוי שרק מייקל היה משתמש בו עבור חברו, מעין בדיחה פנימית, אז ניחא. אבל החל מסצנה או שתיים לאחר מכן כל שאר הדמויות מתחילות לקרוא לו מיילו, בלי הסבר, אפילו שזה לא השם שלו! בסצנה אחרת שני שוטרים מגיעים לחקור קולגה של מורביוס על הניסוי הקטלני שעזרה לו לבצע, היא אומרת להם שהיא לא זוכרת שום דבר והתגובה שלהם היא "קול, ביי." אין מה להגיד, עם שוטרים שכאלה אני מרגיש שבטוח להסתובב ברחובות. בנוסף, על כל השאלות שמעלות שתי סצנות האפטר קרדיטס צריך כתבה שלמה. ואולי אחד הפשעים הכי חמורים – מורביוס מסוגל להכנס לכל בניין ובית בלי שהוזמן פנימה. אני מתחיל לחשוב שהתסריטאים מעולם לא פגשו ערפד אמיתי.

נפסיק רגע לחידה – מה משותף ל"יחידת המתאבדים" גרסת 2016 ו"מורביוס", חוץ מג'ארד לטו? התשובה היא, כמובן, עריכה איומה ולא קוהרנטית. אחרי שהסרט "איש השלג" יצא לאקרנים, הבמאי שלו, תומס אלפרדסון, אמר בראיון שבעיות חוסר הקוהרנטיות בסרט נובעות מכך שלו"ז ההפקה היה מאוד צפוף ונוצר מצב שכ-15% מהתסריט לא צולם בכלל עקב מחסור בזמן. סצנות מסויימות ב"מורביוס" גרמו לי לחשוב שבהפקה הזאת היה מצב דומה. זאת לא רק העריכה המוזרה במאקרו, שכוללת כמה מעברי סצנה שנראו כאילו נעשו עם אפקטים של תוכנת העריכה של ווינדוס. גם בתוך הסצנות עצמן דמויות נמצאות רגע אחד במקום אחד וברגע הבא הן במקום אחר ובפוזה אחרת, כאילו היה משהו בין לבין שנחתך, או שפשוט לא צולם והם קיוו שאף אחד לא ישים לב. אבל לא צריך שום כוח על ערפדי כדי להבחין בלא מעט חיתוכים גסים כמעט כמו ההתנהגות של לטו על סטים של סרטים.

מזל שלפחות האקשן מבוים באופן מופתי, עם כוריאוגרפיה שנותנת פייט רציני לזאת של סרטי "הפשיטה". סתם, נראה לכם? זה הבמאי שעשה את "טעון הגנה", סרט שאני זוכר עד היום את השייקי-קאם המזעזע והחשוך שלו. הפעם המצלמה פחות רועדת, אבל סצנות האקשן שדניאל אספינוזה מביים עדיין מבולגנות מאוד, ולא פעם קשה להבין מי עשה עכשיו מה למי ולמה. ואם אתם חושבים שלנסות להבין סצנות רגילות כאלו זה גרוע, הוסיפו כאן גם מלא אפקטים גרועים של תעופה או ראיית סונאר, שרק עושים את הכול עוד יותר מבולגן. כמו כן, אתמול דיממתי קצת מהאף אבל אני די בטוח שיצא ממני יותר דם ממה שרואים בכל הסרט הזה, שהגיבור שלו הוא ערפד. יותר מזה, לפעמים מרגיש כאילו אמרו לשחקנים אפילו לא להגיד "דם", והם מכנים אותו "האדום" או "הכחול" (דם סינתטי שמורביוס המציא).

אבל אתם יודעים מה? מילא. גם בסרטי "ונום" לא היו חסרות בעיות, אבל ל"ונום" הייתה את ההופעה המשעשעת והקאמפית של טום הארדי, שעזרה לדחוף את הסרט גם ברגעים הקשים. למרבה הצער, ג'ארד לטו – שגילם בעברו כמה דמויות אקצנטריות – נראה פה כמעט משועמם. גם שאר השחקנים לא נראים מאוד נלהבים להיות פה, אולי פרט למאט סמית' שבמערכה האחרונה מתחיל להשתטות וליהנות.

מצחיק איך כמה חודשים בלבד אחרי שסוני היו שותפים לסרט שגרם לאנשים להריע בקולנוע מספר דו ספרתי של פעמים מגיעה נקודת שפל כמו זו. אולי זה בגלל שלעומת כמות ההתרגשות שהייתה במפגש המחזור ההוא, כאן לא נראה שמישהו יותר מדי מושקע במה שקורה במסך. וכן, תראו, אין בסרט שום דבר רע או מעליב באופן קיצוני – הוא פשוט קלישאתי ומכוער במקרה הרע ומשעמם וצפוי במקרה הטוב. בהיעדר הופעה נהדרת, אקשן סביר, עריכה קוהרנטית ותסריט הגיוני, "מורביוס" פשוט לא מציע שום דבר חדש או מעניין לצופים שראו סרט קומיקס בחייהם.

תגיות: