סרט השנה 2021: הגמר

מימי בית שני ועד לעתיד הרחוק, מחדר אחד ועד לכוכבי לכת שונים - אלו הם סרטי השנה.

אז ברכות לאנתוני הופקינס, שעל עבודתו ב"האב" זכה בתואר הופעת השנה. למי שתוהה: כן, זה אכן הסרט עם השם הכי קצר שזכה אי פעם בהופעת השנה.

ברכות נוספות ניתן לאנדרו גארפילד, שלא רק שהגיע למקום השני על מה שעשה ב"טיק, טיק… בום!", אלא גם בשקלול הקולות שלו (ותודה לגוגול על ההבחנה) ביחד עם ההופעה השנייה שלו בסקר, עקף את הופקינס. ניתן לו כפרס ניחומים את תואר "שחקן השנה". את ההיסטוריה של סקרי השנה ניתן לראות כאן.

ועכשיו, אלה הם עשרת הסרטים שהגיעו למקומות הראשונים בדירוג בסקר המקדים. רק אחד יכול להיות סרט השנה:

Loading ... Loading ...

לרוב כאן אנחנו ממשיכים אל הסרטים שהגיעו למקומות 11-30, אבל השנה קרה משהו שצריך להתייחס אליו רגע לפני, והוא "פאלם ספרינגס".

למי שלא זוכר, שנה שעברה "פאלם ספרינגס" היה אחד מעשרת סרטי השנה, מה שלא מנע מהמפיצים בכל זאת להפיץ אותו פה שוב, ולא מנע מהמצביעים לבחור בו שוב כאחד מעשרת סרטי השנה. עם זאת, ואני לוקח אשמה על כך שמלכתחילה שמתי אותו שם ואולי הובלתי למצב הזה, נראה לי לא הוגן לתת לסרט הזדמנות נוספת להיות בעשירייה  אז לא נעשה זאת. במקום זה, נעניק לסרט את הפרס המיוחד והייחודי והוא "הסרט החוזר הראשון (והאחרון)" בסקרי העין הדג, מה שבסך הכל מתאים מאוד לתימה של הסרט.

אחרי זה, הנה, כאמור, הסרטים שנמצאים בהמשך הדירוג:

11. לוקה
12. האביר הירוק
13. CODA
14. הכרוניקה הצרפתית
15. לשחרר את גאי
16. אתמול בלילה בסוהו
17. ארץ נוודים
18. כוחו של הכלב
19. שאנג-צ'י ואגדת עשר הטבעות
20. טיק, טיק… בום!
21. לא זמן למות
22. עוד סיבוב
23. אל תסתכלו למעלה
24. אנקאנטו
25. טיטאן
26. פיג
27. הדו-קרב האחרון
28. אהבה ומפלצות
29. תשעה ימים
30. מפת הדברים הקטנים והמושלמים

מתוך 230 סרטים ברשימה, 215 דורגו על ידי אדם אחד לפחות. 129 דורגו על ידי 10 אנשים ויותר, ו-10 דורגו על ידי מעל 100 איש. הסרט שדורג הכי הרבה פעמים (לטובה ולרעה) הוא "חולית", ואחריו "פאלם ספרינגס" ו"טנט". 93 סרטים דורגו בחמישייה של לפחות אדם אחד. למי שציפה שמיליון הכרטיסים ש"לשחרר את שולי" מכר תהיה השפעה רצינית בסקר – חבל. הסרט קיבל 50 קולות בסך הכל.

חוץ מ"פאלם ספרינגס" שחזר וקיבל את תואר הכבוד שלו, יש עוד סרט על משחקים בזמן שהיה בסקר גם שנה שעברה – "טנט". אבל אם בשנה שעברה הוא נכשל מלהגיע לעשירייה, הרי שהשנה הוא הצליח לטפס ולהגיע לעשירייה, בהישג יוצא דופן. לא רק כי אחרי שקברנו אותו כריסטופר נולאן מוכיח שהוא עדיין מלך סקרי סרט השנה של עין הדג ("טנט" הוא הסרט התשיעי שהוא מכניס לעשירייה), אלא שהוא עושה את זה למרות שהסרט הגיע למקום הרביעי במספר הצבעות של "לא אהבתי".

חוץ מנולאן, חוזרים לסקר פיטר דוקטר בפעם הרביעית, דני וילנב בפעם השלישית, וג'יימס גאן וג'ון וואטס בפעם השנייה. לאמרלד פנל, קמפ פאוורס, גידי דר, פלוריאן זלר, בו ברנהאם, ג'ף רו ומיקאל ריאנדה זאת הפעם הראשונה בסקר. עוד דבר שבפעם הראשונה בסקר: "ספיישל קומדיה", או איך שלא נגדיר בדיוק את "בפנים".

מבחינת אולפנים, פיקסאר עדיין מובילים עם 11 סרטים, אבל מארוול נושפים בעורפם עם 9. עוד משהו שקורה בפעם התשיעית הוא סרט ישראלי בעשירייה: "אגדת חורבן" מצטרף ל"מוסד", "אפס ביחסי אנוש", "מי מפחד מהזאב הרע", "הערת שוליים", "עג'מי", "ואלס עם באשיר", "בופור" ו"כנפיים שבורות" שהצליחו להגיע לעשירייה. אף אחד מהם לא הגיע למקום הראשון, כאשר "המוסד" ו"אפס ביחסי אנוש" הגיעו למקום השני. גם השנה אין סרט בשפה שאינה אנגלית או עברית – רק שני סרטים "בשפה זרה" נכנסו ל-30 הסרטים: "עוד סיבוב" ו"טיטאן".

"בפנים" ו"משפחת מיטשל" הם הסרטים ה-5 וה-6 שנטפליקס מכניסה לעשירייה, אם כי עם ענקית הסטרימינג המונח קצת חמקמק כי חלק מהסרטים "שלה" היא בעצם קנתה קומפלט מאולפנים אחרים. פרט לצמד של נטפליקס, כל הסרטים הוקרנו פה בארץ. מתוך רשימת 30 הסרטים, כולם הופצו בארץ בסטרימינג או באולמות הקולנוע פרט ל"תשעה ימים".

"צעירה מבטיחה" הוא הסרט השישי שבוים על ידי אישה שהגיע לעשירייה, והראשון שעושה את זה אחרי שגם בשנה שעברה היה סרט של אישה בעשירייה. הסרטים הקודמים היו "נשים קטנות", "וונדר וומן", "אפס ביחסי אנוש", "אבודים בטוקיו" ו"שרק".

שני סרטי גיבורי על נמצאים ברשימה, כל אחד מחברה מתחרה: זה, כאמור, הסרט ה-9 של מארוול (מתוך 27, מה שאומר ששליש מהסרטים שלהם נכנסו לעשיריות של עין הדג), ואילו רק הסרט השני של היקום הקולנועי של די.סי (מתוך 10, מה ששם את הסטטיסטיקה על חמישית מהסרטים שלהם).

זאת היא עשירייה מאוד מאוד לא אוסקרית: יש בה רק שני מועמדים לסרט הטוב ביותר ("האב" ו"צעירה מבטיחה") וסרט אחד נוסף שעלול להיות מועמד ("חולית". טוב, אולי גם "ספיידרמן", נחיה ונראה). מצד שני, זאת עשירייה מאוד מצוירת: יש בה שני סרטי אנימציה ("נשמה" ו"משפחת מיטשל") וסרט אחד שהוא לא בדיוק אנימציה, אבל בטח לא לייב אקשן ("אגדת חורבן").

מכיוון שבתי הקולנוע נפתחו רק בסוף מאי, באופן לא מפתיע, מדובר בעשירייה שחלקה הגדול מבוסס על שני השליש המאוחרים יותר של השנה. זאת למרות שככל הנראה, הרבה מהסרטים האלה נצפו על ידי אנשים לפני התאריך הרשמי שבו הם יצאו – הביקורת על "צעירה מבטיחה", למשל יצאה 4 חודשים לפני שהסרט עלה פה לאקרנים. הסרט הכי "ותיק", הוא "משפחת מיטשל" שיצא בסוף אפריל, ואילו הסרט הכי "טרי" הוא "אין דרך הביתה" שיצא באמצע דצמבר. מספרית, החודש המוביל הוא מאי עם 3 סרטים ("טנט", "נשמה", "בפנים"), אחריו אוקטובר ("האב", "חולית"), ויש סרט אחד באפריל, יוני ("צעירה מבטיחה"), יולי ("אגדת חורבן"), אוגוסט ("יחידת המתאבדים") וכאמור – דצמבר.

לרוב הסטטיטיקה הזאת באה הפוך, אבל מכיוון שהשנה הקדמנו את ההופעות לסרטים אז היא תבוא ככה: 6 הופעות מסקר הופעת השנה מגיעות מ-4 סרטים שבעשירייה. שאר הסרטים בעשירייה כנראה פשוט לא מגנט להופעות: רק "חולית" הצליח להכניס את טימותי שאלאמה למקום ה-14, ב-20 ההופעות של השנה.

לא מעט שחקנים מופיעים בשני סרטים בעשירייה: זנדאיה מופיעה ב"חולית" וב"ספיידרמן", אוליביה קולמן ב"אב" וב"משפחת מיטשל", אלפרד מולינה ב"צעירה מבטיחה" וב"ספיידרמן", דייוויד דסטמלצ'יאן ב"חולית" וב"יחידת המתאבדים", בו ברנהאם ב"צעירה מבטיחה" ו"בפנים", וג'יימי פוקס ב"ספיידרמן" וב"נשמה". זה הישג מרשים במיוחד בהתחשב בכך שאחד מהם הוא ישראלי והשני הוא מופע יחיד.

גיבורתיי ורבותי, מהפך: עם ההופעה השביעית שלו, ספיידרמן עוקף את איירון מן והופך לדמות שהייתה בהכי הרבה סרטים בין סרטי העשיריות של עין הדג לדורותיהם.

הסרט שאף אחד לא שנא הוא "האב". כלומר, כן היו עוד סרטים שלא קיבלו הצבעות "לא אהבתי", אבל "האב" היה הסרט שהכי הרבה אנשים הצביעו לו ועדיין אף אחד לא סימן ב"לא אהבתי". אחריו נמצא, באופן מעט מפתיע, "חדשות העולם הגדול". הסרט עם ההישג ההפוך – שקיבל הכי הרבה הצבעות שאף אחת מהן היא לא בחמישייה" או "אהבתי" הוא "המסור: המעגל נסגר".

הסרט שקיבל הכי הרבה הצבעות לא אהבתי הוא "וונדר וומן 1984", אבל אולי התואר לסרט הכי לא אהוב שייך בכלל ל"ספייס ג'אם: אגדה חדשה", שבניגוד ל"וונדר וומן", שלה יש לא מעט מצביעים שאהבו את הסרט, לו… אין כאלה. בתואר הסרט הכי "ככה ככה" זוכה "האלמנה השחורה". ברכות?

השנה נראה שיש העדפה מסוימת לסרטים קצרים: 4 סרטים הם 100 דקות ומטה, 2 אורכים בדיוק 113 דקות ("צעירה מבטיחה" ו"משפחת מיטשל") וה-4 האחרים, ובכן – קצת יותר ארוכים. הסרט הכי קצר הוא "בפנים" (87 דקות) והכי ארוך הוא "חולית" (155 דקות).

מקרה מוזר ומצחיק השנה קרה עם הסרט "סול". בתחילת הסקר הסרט עלה וטיפס ואף התקרב לעשירייה בצורה חשודה. לקח לי רגע עד שהבנתי שזה בגלל שלפחות חלק מהאנשים התבלבלו בין, ובכן, "סול" ל"נשמה". מי שקרא בתגובות במוקדמות ראה שהערתי על כך, מה שאכן הוביל למצב שהסרט הדרדר מחוץ ל-30 המקומות הראשונים באופן אורגני – ובכל זאת, מקרה משעשע.

נסיים בקצת היסטוריה: לאורך שנות האתר ורבים מסקריו, האופציה ההומוריסטית נקראה כאופצית "זאב רווח" של הסקר. ועכשיו, לראשונה, זאב רווח נמצא באחד מסקרי סיכום השנה שלנו – בזכות תרומתו הקולית ל"אגדת חורבן", מה שהופך אותו באופן רשמי לאופצית "זאב רווח" של הסקר, אבל בקטע אחר.

ההצבעה לסקר תינעל ב-21.01.