1917
1917

מלחמת העולם הראשונה. סם מנדז מביים, סטיבן ספילברג מפיק, ורוג'ר דיקנס מצלם.

תאריך הפצה בארה"ב: 25/12/2019
תאריך הפצה בישראל: 02/01/2020

9 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. הסרט יהיה כולו בשוט אחד ארוך

    Zeev123

    שמורכב מכמה שוטים ארוכים שהודבקו ביחד, אבל הצילום שלו נראה מטורף:
    https://www.youtube.com/watch?v=3hSjs2hBa94
    זה מקפיץ אותו מבחינתי לראש רשימת הסרטים שאני מצפה להם בעונת האוסקרים הזאת. רוג'ר דיקינס תמיד היה הצלם האהוב עליי וסם מנדס במאי טוב, ולראות אותם משתפים פעולה בסרט וואן-שוט שהוא גם אפוס מלחמה (ועוד אחרי הצילום המדהים של "ג'ארהד") נשמע הרבה יותר מעניין מהטריילר מלחמה הגנרי ששיחררו לפני חודש.

    2
    יהונתן צוריה, קיו ?
  2. Filmed and directed by: God

    יובל המפוקס

    בימינו אתה כבר לא שואל את עצמך "איך לעזאזל עשו את זה?", כשאתה רואה סרט, אתה פשוט מקבל את זה שאפשר באמצעות הרבה תקציב ו CGI לעשות הכול. בסרט הזה שאלתי את עצמי את השאלה הזאת בערך כל 5 דקות. מדובר בסרט שהוא נס טכני, ובאופן מפתיע גם הדיאלוגים די טובים ולא קלישאתיים. מומלץ, ורצוי באיימקס.

    • תפאורה

      הרבה ידברו על הצילום, ואני מקבל את זה, אבל השם ישמור דיקנס הצליח לצלם את זה רק כי מישהו אשכרה בנה את זה.

      היו כבר סרטים בשוט אחד, כן, אבל הם התרחשו בסקאלה קטנה, כמעט מזערית. "1917" מהוא הסרט וואן שוט הראשון שמתרחש בענק, וזה רק בגלל עבודת ההכנה והתפאורה המדהימה של הצוות של הסרט (ימד"ב מציין שישה אנשים: סיימון אלסלי, אליין קוסמישקו, רוד מקלין, ניאל מורוניי, סטפן סווין ורוברט וויסיי. אף אחד מהם עוד לא זוכה אוסקר, ואני מקווה שזה ישתנה בקרוב), ומנדז שאומנם לא ממש הקפיד ליצור כאן סיפור מרתק, אבל מראה שבכל הנוגע ל"קולנוע", לדבר הויזואלי הזה, ובטח ל"לגרום למאה אנשים לעשות דברים במקביל וליצור עולם אמין" – הוא בשורה הראשונה עם כל מי שזה לא יהיה שנמצא בשורה הראשונה.

      וכן, העובדה שהתסריט לא מעליב את האיטנליגנציה זה רק בונוס.

      1
      יובל המפוקס ?
  3. סילפן

    הקונספט של לחוות את זה בזמן אמת עובד. אנו חווים את האלמנטים המינימליסטיים והאלמנטרים ביותר של המלחמה. הצילום החף מקאטים, אשר תמיד נמצא מאחורי הכתף של הדמויות, נותן לצופה חוויה ייחודית בקולנוע.

    אבל אני כהרגלי תמיד מעדיף להתרכז בבעיות, מכיוון שמהן קל יותר ללמוד. מה שטוב זה מה שאתה מרגיש. מה שרע זה תמיד מה שגורם לך יותר מדי לחשוב: בעיה רצינית אחת החא אכן האלמנט הרגשי, הסיפורי, אשר מתחיל להציק בעיקר בסוף, הפותר את הקונפליקט המרכזי הרבה יותר מדי בקלות, ומשתמש באלמנטים יותר מדי מוכרים, ומצפה שנסלח לו. הוא צודק. אי אפשר שלא לסלוח לדבר כזה, כי ברמת החוויה – זה נותן לך משהו שאף סרט מעולם לא נתן.

    הרבה משווים את הסרט הזה, ובצדק, לדנקרק. אבל הקונספט הוא הפוך – מסגרות הזמן הסובייקטיביות נוצרות על מנת שיהיה אפשר לדלג בין הרגעים המתים של הסובייקטים.

    פה, לעומת זאת, מסגרת הזמן מחייבת רגעים מתים, שלקראת הסוף אף הופכים למעט מעיקים. הסרט מניח שבשל ההיטמעות המוחלטת שלנו בסביבה של הדמויות, אנו נטמעים גם בעולמם הרגשי, אך זה לא מצליח.

    היה טוב יותר לסרט לקחת גישה פחות סנטימנטלית, כמו שעשה דנקרק. אחד הדברים היותר יחודיים בסרט המלחמה של נולאן, היא שאין סצינה אחת של דמות מתה אשר מדברת על הוריה, או מבקשת מחייל חבר לכתוב להם מכתב, או מביט בתמונות של משפחה מהבית – מכיוון שהדברים הללו כל כך מוכרים לנו, המוח שלנו כל כך רגיל לזה, וכל כך מצפה לזה, שבמקום ליצור את ההשפעה הרצויה זה יוצר את ההשפעה ההפוכה. זה יוצר רגש כנגד הרגש.

    חובה לצפות באיימקס.
    9/10

    1
    the_wolf ?
    • ההשוואה לדנקירק

      the_wolf

      אכן מתבקשת, אבל בניגוד אליך אני חושב שדווקא הניסיון של הקשר הרגשי יביא לו יותר הצלחה עם קהל גדול יותר.
      מאוד אהבתי את דנקירק והחוויה היתה מדהימה, אבל 1917 עשה את זה טוב יותר וגם דמעתי בסיום.
      מה לעשות, השטיקים המוכרים כל כך מוכרים כי הם עובדים.

      ולראות רק איימקס.

      1
      יובל המפוקס ?
    • תגובה שמכילה ספוילר ל1917 מאת תמי
  4. תהייה

    אייל

    מה התפקיד של העורך בסרט כזה? הם גם לא לקחו סתם אחד – לי סמית' הוא העורך הקבוע של סרטי נולאן, בן היתר.
    מה דעתכם?

    כמו כן, סרט מצוין.

    • יש כמה קאטים מאוד ברורים בסרט

      Zeev123

      ומתחתיהם עוד עשרות (אולי מאות) של קאטים נסתרים שקשה לעלות עליהם, לדוגמא: https://youtu.be/3B2LcltRAt4?t=434
      להדביק את כל הדברים האלו כמו שצריך זאת בהחלט עבודת עריכה.

      2
      lazarobbie, Iter Impius ?
  5. סרט בינוני.

    Odwin

    בלי שמץ של ספק, העבודה החזותית מהממת. הטוויסט באמצע הסרט תפס אותי בהפתעה גמורה. (ההפתעה הייתה נחסכת ממני אם הייתי מסתכל בכרוזים לסרט זה.) אבל הסיפור לא היה מספיק טוב כדי שאהיה מרותק. כמעט נרדמתי בכמה נקודות בחצי הראשון של הסרט. הוויזואליה של הסרט גם הזכירה לי בכמה נקודות משחק מחשב. הדמויות קצת יותר עמוקות מבדנקירק, ועם זאת, לא נתנו מספיק מקום לקונפליקט האישי של הדמויות.

תגובות מקבילות

28
  תגובות נוספות בדף הביקורת של 1917
 

כתיבת תגובה

(חובה)