-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
50/50
50/50
סיפור קומי על בן 27 המגלה שהוא חולה בסרטן, ומאבקו במחלה.
תאריך הפצה בארה"ב: 30/09/2011
תאריך הפצה בישראל: 20/10/2011
מצחיק, ונותן הרגשה כנה מהרגיל לגבי סרטן בסרטים הוליוודיים - אם כי לא לגמרי נטול ייפוי המציאות.
סרט מצויין
סרט שמצליח להיות מצחיק, עצוב ומעורר תקווה בבת אחת.
משחק מעולה של ג׳וזף גורדון לוויט, ואנה קנדריק. וכנראה שלגלם את עצמו סת׳ רוגן יודע היטב.
סרט חובה!
לא בדיוק קומדיה, יותר כמו דרמה עם חלקים ממש מצחיקים.
הסרט לוקח אותך לרכבת הרים רגשית, כי ברגע אחד צוחקים משטויות, ושתי דקות אחרי פתאום זו הדרמה הכי כבדה שיש. אפשר לחלק את זה פחות או יותר ככה: כשסת' רוגן על המסך, זו קומדיה. בשאר הזמן, זו דרמה. ושני החצאים עושים את העבודה מצוין.
מוזר לי שהסרט הזה כמעט לא זוכה להתייחסות
לפי ימד"ב, הוא מעולה (8.4) ומשחקים בו שחקנים מפורסמים עם הייפ, ומשום מה, לא יודע, לא שמעתי שמישהו מדבר עליו בכלל. הוא באמת טוב?
אתה צודק לגמרי.
לדעתי זה אולי הנושא שלו שמרתיע אנשים שחושבים שזו איזו דרמה כבדה, ואין להם דרך לדעת כמה הסרט הזה מיוחד. אני ראיתי אותו לפני יומיים והוא מעולה ממש. עוף לראות.
סרטן? כבד?
לא, לא, בימינו הטרנד הקולנועי-טלוויזיוני הוא סרטן קליל, שמספק לחולים תירוץ לפרוק כל עול ולהגשים את כל הפנטזיות שלהם במנטליות אכול-ושתה-כי-מחר-נמות, עם רמז לדמעה-מוסיפת-עומק-רגשי בזווית העין. סרטן סוחט-דמעות זה כל כך העשור שעבר…
אני חושבת שההסבר הוא שלאנשים נמאס – הסוס ההוליוודי הזה מת כל כך מזמן שצריכים ארכיאולוגים כדי לזהות שהיה מדובר בסוס אי פעם. אני מתקשה לחשוב על סדרת טלוויזיה בשנים האחרונות שבה אף דמות לא חלתה עדיין בסרטן כדי להוסיף קצת דרמה. ברצינות, התסריטאים שם לא יכולים לחשוב על משהו אחר?
סליחה אבל זה לא 'סוס' הוליוודי
זה דבר שקורה לאנשים. זה כמו שיתרעמו על כך שאנשים משמינים או עושים דיאטה, או אלף ואחד דברים שקורים בחיים של אנשים ומחליטים להתייחס אליהם בסדרות וסרטים. סרטן זו מחלה קשה שכמעט כל אדם, לצערנו, נתקל בה בצורה כזו או אחרת, ובאופן טבעי, כשזו סיטואציה שנוגעת להרבה אנשים, אז גם יתייחסו אליה יותר ביצירות התרבותיות.
תעצרו אותי אם אני מעמיקה מדי לתחומי האוף-טופיק, אבל.
סרטן כפי שהסרטים והטלוויזיה האמריקאים מציגים אותו לא קורה לאנשים. כן, סרטן זו מחלה קשה, כן, די הרבה אנשים נתקלים בה בצורה זו או אחרת, וכן, זו *בדיוק* הסיבה שהפיכתה לאמצעי דרמטי זול מרתיחה לי את הדם. המצב הוא כזה שנראה שברגע שלתסריטאים קצת משעמם והם צריכים משהו שיסבך לדמויות את החיים – סרטן הוא פיתרון סמי-אוטומטי. ואנחנו רואים את הדמות מאבדת את שיערה, או פורקת כל עול, ושומעים הרבה נאומים מלודרמטיים נורא, ומישהו לומד על משמעות החיים, ושום דבר שמזכיר באופן כלשהו את המחלה הנוראית, הממושכת והלא-פוטוגנית הזו, ואז היא נעלמת כאילו מעולם לא היתה. אם לצטט סדרת מד"ב מטופשת בשם קיילXY:
– "יש לי חדשות איומות."
– "אוי לא, הסרטן שלך חזר?!"
– "הרבה יותר גרוע, אנחנו עוברים דירה!"
xkcd did it !
http://xkcd.com/931/
אה, זה.
ראשית כל, תודה על הפירוט.
גידול שפיר נשאר מבודד בקפסולת basal lamina, כך שאם לא קורעים את הקרום במהלך הניתוח, אין סכנה לגרורות. אני לא זוכר בוודאות, אבל אם הרופא אומר לו שהגידול ממאיר (malignant) אז אכן זה לא הגיוני בכלל, כי לא ניתן לקבוע ישר לאחר הניתוח שהוא יהיה בסדר.
אבל דווקא החלק הזה לא הפריע לי יותר מדי, הסרט היה מוצלח יותר לו סיומו היה נאמן יותר לתהליך הרפואי בפועל, אבל עבורי הדגש בסרט היה על מערכת היחסים בין הפסיכולוגית לגיבורנו המטופל, שהפריעה לי יותר מאי-דיוקים רפואיים כאלו או אחרים. כי עם התחושה ה"אמיתית" של הסרט, אני מסכים עם Much שהסרטן מהווה יותר כלי מאשר מטרה.
שוב, תקנו אותי אם אני טועה,
אבל מכיוון שאנחנו מדברים על סרטן, אז בהגדרה הגידול ממאיר, לא? אם הוא שפיר, הוא לא סרטני.
לא למיטב ידיעתי.
סרטן הוא שם כולל למחלות שמאפיינן הראשי הוא שתאים מתחלקים ללא בקרה מצד מנגוני התא האחראיים לשמור על הסדר הטוב. ההבדל היחידי בין גידול שפיר או גידול ממאיר הוא שבגידול ממאיר הקפסולה לעיל נקרעה ואסופת התאים שהתחלקו ללא בקרה יוצאים ממנה ומתחילים לנדוד למקומות אחרים בגוף.
אם החלוקה הבלתי מבוקרת מתחילה בתא שאינו שייך לרקמה המופרדת מהגוף, למשל בתא דם, אז בהכרח יהיה לנו סרטן ממאיר.
בדיקה קטנה בגוגל:
For reasons not yet understood, schwannomas are mostly benign and less than 1% become malignant, degenerating into a form of cancer known as neurofibrosarcoma.
תומכת בסבירות כי הגידול שפיר ואכן הוסר בהצלחה.
רגע, רגע
קודם כל, הטקסט הנ"ל מגיע מעמוד הויקיפדיה על שוונומה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Schwannoma
ולפי אותו משפט עצמו שציטטת, שוונמה כשלעצמה היא לא סרטן, אלא יש סיכוי של 1% שהיא תהפוך לממאירה – כלומר לגידול סרטני. אם זה באמת אותו המצב שבו עוסק הסרט, אז התיאור שלו כ"סרטן" שגוי.
כאמור, אני רק גוזל.
לא קראתי ממש את עמוד הוויקיפדיה, ואכן רשום שזה "מדרדר לסרטן". עם-זאת, ההגדרה לסרטן שאני מכיר היא זו שציינתי.
בכל-אופן, אשמח אם מישהו שמבין יותר יסביר ויבהיר ^_^
בעקרון, רד צודק.
מה שאתה קורא לו סרטן הוא בעצם גידול. כשגידול הופך לממאיר, רק אז הוא נחשב לסרטני.
כנגד הלך הרוח שהולך כאן...
אותי הסרט לא עניין. עם כל הכבוד לסת' רוגן ולכשרון שלו לקומדיה, כשהכתוביות הופיעו היייתי אותה ההיא רק משועממת יותר. האיטיות שבה התקדמה העלילה והגוון האפרפר של הסרט לא עזרו בכלל לרגעי הצחוק הבודדים שהיו שם.
KOODLES לאנה קנדריק שהכניסה קצת אור לכל עניין הסרטן. לרגע כמעט הפסקתי לחשוב שהיא מעצבנת אותי.
לסיכום: לא הייתי מורידה את הכובע בפני הסרט הזה.
טוב, כי זו לא באמת קומדיה...
כמו שנדמה לי שכתבתי פה איפשהו, זו דרמה שהוזרקו לתוכה רגעים קומיים פה ושם, ברובם באמצעות הדמות של סת' רוגן.
וואו
מצאתי את עצמי עם דמעות בעיניים לקראת סיום הסרט. וזה ממש לא אופייני לי. התחברתי מאוד לאדם, דווקא בעקבות המינוריות שבה הציגו את ההתמודדות שלו. לטעמי סת' רוגן נותן הופעה גדולה, במיוחד בסוף, כשרואים את המורכבות של התפקיד שלו כלפי אדם.
איזה יופי של סרט.
מעולה
גאאאד, ג' ג לוויט משחרר עצבים כ"כ חמוד![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
|נמסה לשלולית פאקצית|
מרגש ולא מצחיק בכלל.
חיכיתי לאיזה חיוך שיעלה על פני (כי זכרתי את הביקורות) אבל לא היה כזה. אלא אם הכוונה היתה לקטעים של סת' רוגן. פעם ראשונה שאני רואה אותו, הוא ממש לא הסגנון שלי. אז אם זה הוא, לא הפסדתי כלום.
גג"ל היה אחלה ואת אנג'ליקה יוסטון לא ראיתי מעולם מלבד משפחת אדאמס. היה טוב היה לראות אותה במשהו.