-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
על עשבים יבשים
About Dry Grasses
מורה צעיר לאמנות, לקראת סיום השיבוץ שלו בכפר נידח באנטוליה, חולם לעבור לאיסטנבול – למרות קשר שהוא מפתח עם מורה שעברה לאיזור. כשהוא מגלה להפתעתו שאחת התלמידות האהובות עליו מאשימה אותו בהתעללות.
אורך: 3:17
תאריך הפצה בארה"ב: 23/02/2024
תאריך הפצה בישראל: 27/06/2024
מצד אחד, נורי הבמאי הכי טוב שחי ואני גומע כל סרט חדש שלו.
מצד שני, לא בא לי לפרנס את טורקיה. דילמה די קשה
הבמאי החי הכי טוב?? מה??? באיזה עולם????
יותר כמו הבמאי הכי משמים בהיסטוריה של הקולנוע!! לא מבין איך אנשים יכולים לצפות בפיהוקונים שלו ולהגיד שהם מצאו בזה עניין!!! צפיתי בשני סרטים שלו ובשניהם רציתי לירות לעצמי כדור בראש לאורך 180 דקות!!!! במאי מביך שעלה לגדולה כי יותר מדי מבקרי קולנוע חסרי מודעות מספרים לנו ולעצמם שטויות על העשייה שלו כדי להיות חלק מההייפ במקום פשוט להודות שאין להם מושג מה הם מוצאים בו!!!!!
או שפשוט בניגוד אליך יש אנשים שאוהבים את הסרטים שלו
יש את אלו שסובלניים כלפי דעות של אחרים ויש את אלו שממציאים תיאוריות קונספירציה למה אנשים אוהבים דברים. מה כואב לך שיש במאי שאתה לא אוהב ואחרים כן?
אני לא מאמין שאשכרה הגבת ברצינות לתגובה המטומטמת שלי
במקום פשוט להבין מזה איך נראה ומרגיש כשאנשים אחרים מגיבים לך בצורה שיפוטית, דרמטית ובוטה על כל אספקט בתגובה.
מה אתרוצה?
אני מבקש שתראי לי איפה הגבתי משהו כזה? זה לא מצחיק בכלל
תראה
אני ממש שונא להיות בצד הפדגוגי של דיונים כאלה, גם כי זה שם אותי בצד שמסמן מישהו אחר כ״בעיה״ ונודף מזה ריח של בריונות (גם אם המניעים שלי חיובים והכוונות טהורות), וגם כי זה מאלץ אותי לשים את האדם (ואופיו) במרכז הדיון במקום להתעסק בצורה עניינית בדברים. הגבתי כמו שהגבתי כי הרגשתי שהשימוש שלך בסגנון הזה הוא כבר מזמן לא מידתי ואף כבר עבר את גבול הסביר ואולי ע״י כך להמחיש לך את התחושות של אחרים כשלפעמים אתה בוחר להגיב להם כך. התגובה מבוססת על אוסף תגובות שנקלטו לי ממך, והועצמה בצורה מסוימת לצרכים דרמטיים. אין לי עניין לעסוק בך או להיטפל אלייך כי אתה לא העניין, אלא סגנון מסוים, על כן לא אביא דוגמאות ספציפיות על מנת לא להמשיך לדוש בך. זאת קריאה מנומסת לעשות בדק בית ולראות אולי יש משהו במה שאחרים אומרים על הנטייה ללכת לסגנון מסוים של תגובה. (אם בכל זאת תתעקש שאביא דוגמאות, אשמח).
אם ניסית לחנך לא היה חכם להגיב את זה בנוגע לתגובה שלילית שלשיטתך משקפת את הבעיה מאשר להגיב לי בלי קשר לתגובה שבה אני מביע דילמה בין במאי שאני אוהב לשייכותו לטורקיה שהיא מדינת אויב.
כי כן, יצאת בריון, אם התכוונת ואם לא. כי הגבת באופן מלגלג ופוגעני כי רצית לתקוף או לחנך. גם אם אתה צודק בדבריך. יש דרך . הדרך שלך בריונית.
אין לי עניין לחנך אותך
יש מספיק גולשים שמנסים לעשות את זה (לא בהצלחה יתרה יש להגיד) בדפים אחרים במקביל, אין לי עניין להיות עוד אחד. אני מספיק זקן באתר בשביל לזכור יותר מדי גולשים שהסגנון שלהם היה לא נעים ל״קהילה״ באתר ועם הזמן הם התיישרו. אז בדרך כלל לא מתרגש מגולשים שיוצרים סביבם עניין בגלל דברים כאלה, מתישהו הם הופכים קלים לעיכול. או מתאדים מהראדר. הגבתי לך כי, שוב, הרגשתי שיותר מדי גולשים מרגישים מהתגובות שלך וויבים מורידים. התגובה נוסחה באופן ברור (לפחות כך חשבתי) בצורה מוגזמת ובוטה כדי לשקף משהו. זה שלא הבנת שמדובר בבדיחה, זה עניין שלך (עצה: כשבנאדם משתמש כל כך הרבה בסימני פיסוק/קריאה/שאלה אין סיבה לקחת אותו ברצינות רבה כי א. זה לא מעיד על אינטליגנציית יתר ב. שימוש יתר בסימני פיסוק/קריאה/שאלה הוא סגנון כתיבה אירוני על אנשים שמשתמשים הרבה בסימני פיסוק/קריאה/שאלה). זה שחשבת שהתגובה שלי רצינית מעיד שאולי אתה לא לגמרי מבין שזה לא קול להגיב בצורה שאתה מגיב לפעמים לאחרים.
לפני שהגבתי, בתסריט הורוד דמיינתי שתבין את הבדיחה ותזרום עם הומור עצמי (והתפכחות). בתסריט ריאלי קיוויתי שפשוט תבין את הבעיה בסגנון שלך. זה שהבנת אחרת את התגובה שלי לא הופכת אותה לבריונות (אם זאת בריונות, תחשוב איך מרגישים אחרים שמעירים לך אחרי שאתה מגיב להם). הצבעתי בעצמי על האופי הליד בריוני בסוג כזה של דיונים. זה שלא הבנת שתגובה שבבירור נכתבה כבדיחה היא בדיחה (מבטיח בפעם הבאה להשתמש במיליון סימני קריאה כדי לא להשאיר ספק שמדובר בהלצה), לא הופך את התגובה או את האקט לבריונות. לא הייתה שום פנייה לגופו של אדם, פשוט שכפלתי סגנון כתיבה. מקסימום בדיחה לא מוצלחת. כל טוב לך.
אני אעזור לך להחליט
אם אתה אוהב את נורי,אתה ממש לא יכול לוותר על הסרט הזה.סרט מדהים לגמרי,שאולי מהווה את חקר הדמות הכי מרחיק לכת שלו עד עכשיו.יש כאן הרבה יסודות דומים לשני הסרטים הקודמים (שיחד עם הסרט הזה אני אוהב לכנות 'טרילוגיית ההתנשאות'), אבל מכל מיני היבטים של בימוי, צילום,כתיבה ופסקול יש כאן אלמנטים מרתקים שלא היו בסרטים הקודמים.
לדעתי הסרט הזה הוא מעין מגנום אופוס של הבמאי,גם אם אני אישית יותר אוהב את 'עץ האגס'. אני קצת מודאג שההגעה הזו לשיא עלולה לסמן חזרה של נורי לסגנון של הסרטים המוקדמים שלו שהרבה פחות אהבתי.הוא גם קצת רמז על זה באחד הראיונות.
בכל מקרה,לא להחמיץ, סרט עמוק ועוצמתי.
וככה נראית תגובה עניינית
בהחלט עזרת לי להכריע בדילמה (נורי ניצח).
קצת חבל שמורים סימפטיים למראה שמואשמים על ידי התלמידות שלהם זה נושא נצחי לסרטים אמנותיים
ולרוב מנקודת המבט של המורים (או אנשי חינוך אחרים) הסימפטיים למראה.
זאת אכן חוויה שמעוגנת במציאות, ובטוח קרתה לכולנו בהיסטוריה האישית גם אם היינו רק במעגל השלישי או הרביעי כתלמידים, ואין לנו מידע חד משמעי מה קרה אלא רק מה השמועות ומה הייתה התוצאה המעשית, אבל דווקא זאת נקודת המבט שפחות נחקרת- התלמיד מהמעגל הרביעי שחי ומתבגר בענני שמועות שאנשים נעלמים בתוכם.
כמובן לא צפיתי בסרט הספציפי ואולי הוא מדהים, דיברתי על הפרמיס הגנרי וכמה הוא נפוץ.