סוכני ש.י.ל.ד
Agents of S.H.I.E.L.D

משימותיהם של הסכונים בארגון ש.י.ל.ד, הקיים בתוך היקום הקולנועי של מארוול.

תאריך הפצה בארה"ב: 24/09/2013
תאריך הפצה בישראל: 24/09/2013

24 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. יש! מחודשת לעונה שישית!

    יצחק בארי

    אקדים גילוי נאות: אני ביקשתי מיהונתן דף סרט לסדרה הזו (איזה משפט מוזר), ותכננתי לרשום כאן תגובה ארוכה ומפורטת למה גם אנשים שלא מתחברים לקונספט הבסיסי יהנו מאד מהסדרה. כבר חודשיים שאני דוחה את זה, ואני מקווה שעוד חזון למועד.
    בכל אופן, באמת מדובר בסדרה אנדרייטד, וחבל.
    ולענייננו, כבר חודשים רצו שמועות שהעונה הנוכחית – חמישית במספר – היא האחרונה לסדרה, והאמת שגם כמות סגירת הקצוות שנעשתה בעלילה עצמה רמזה לכך. אלא שלשמחתי הודיעה רשת ABC כי היא מחדשת את הסדרה לעונה נוספת בת 13 פרקים, ואף הוסיפה כי עדיין לא בטוח שזאת תהיה העונה האחרונה.
    מכיון שהסוף של אינפיניטי וור שם בהשהיה את כל היקום של מארוול, העונה השישית תשודר רק בקיץ הבא – ולא בסתיו כמו בדרך כלל, מה שכנראה היווה חלק מהשיקול לעשות עונה מקוצרת.
    בכל אופן, יש!

    מקור

    1
    OKDeSign (אור) ?
    • לסדרה יש את היתרונות והחסרונות שלה

      שלמקו GRAS

      והרעיון של עונה שישית אחרי סגירות הקצוות שנעשו בעונה החמישית יהיה מעניין, לכל הפחות.

      אבל האופטימיות שלי מההודעה הזאת היא שכנראה לא שכחו שהטלוויזיה והסרטים מתרחשות באותו עולם. כי מדי פעם זורקים איזו עצם (לדוגמה, "תאנוס מגיע" שנאמר כלאחר יד באחד הפרקים האחרונים של שילד), אבל מבחינה מעשית אין קשר בין ההתרחשויות על המסך הגדול ועל המסך הקטן. אולי הדחייה הזאת כן תגרום לסדרות הטלוויזיה להסתנכרן קצת עם הקולנוע.

      1
      OKDeSign (אור) ?
  2. ומחודשת גם לעונה שביעית.

    יצחק בארי

    אני ממש מאושר.
    ולגבי זה שקלארק גרג לא מופיע בינתיים בעונה 7 – אני מאמין שהוא כן יופיע; הסיבה להסתרה היא שאתה לא יכול לחשוף מראש את העובדה שהסוכן קולסון לא ימות במהלך העונה השישית. בניגוד לקולנוע, בו אנחנו כבר יודעים (ספוילר למלחמת האינסוף) שהפנתר השחור וספיידרמן יחזרו בוודאות כי הסרטים הבאים שלהם הוחזרו, בסדרות יותר קל להסתיר דברים כאלה.

    • *הוכרזו*

      יצחק בארי

      אוף. אני שונא טעויות הקלדה.

  3. תגובה שמכילה ספוילר לעד תחילת עונה שש מאת mip
    • תגובה שמכילה ספוילר לעונה 4 מאת יצחק בארי
    • תגובה שמכילה ספוילר לסוכני שילד עד העונה האחרונה מאת Pug
      • תגובה שמכילה ספוילר מאת mip
        • תגובה שמכילה ספוילר מאת Pug
          • ראית את פרק 5?

            כי כיפרו על זה משהו משהו.

            • חזרתי כדי להגיד

              mip

              שראיתי את פרק 5 בעונה שש, והוא היה בסדר, קצת פרווה וצפוי אבל בסדר.עדיין הרגיש לי כמו בזבוז מוחלט של הזמן שלי. אבל אז הגיע פרק 6…

              פרק 6 לעומת זאת היה מושלם, ואני כל כך שמחה שהמשכתי לראות את העונה רק כדי לראות אותו. עכשיו שלא תבין לא נכון. הוא היה מוגזם, וקלישאתי, וצפוי ומבחינה טכנית הוא אמור להיות גרוע. אבל הוא היה פשוט מושלם. אליזבת' הנסטרידג' ואיאן דה קייסטק צריכים לקבל אמי על תצוגות המשחק שלהם בפרק הזה.

              1
              יצחק בארי ?
          • נו, אבל זה הכל כיוון של אותה האמירה

            mip

            מתוך חמש דמוית (שש אם סופרים את פיץ) – ארבע נשיות – הדמות היחידה שנכתבת ונתפסת כשקולה וסמכותי היא הגבר? אחרי שכל הסדרה בונים לנו על זה שדייזי היא ההמשך הישיר לקולסון ואז פשוט מבטלים את זה בהנף יד?
            זו הבחירה ההגיונית כי מי שכתב את הסדרה דאג שזו תהיה הבחירה ההגיונית. אתה יכול לקחת את כל קו העלילה של עונה חמש, להשאיר את אותם קוים ולהחליף בין הדמויות (נניח בין הקו הכללי שמק עבר לקו הכללי שמיי עברה – אני אפילו מוכנה להשאיר את קו העלילה המוזר של מיי היא אימא אבל לא באמת) – ובאותו כסף – מיי היא הדירקטורית המושלמת. כי היא סוף סוף מרגישה שהיא כיפרה על ה cavlary, ומבינה את החשיבות של להשפיע לטובת דור העתיד.

            הבחירה ההגיונית היא מק כי כתבו את זה ככה שהבחירה ההגיונית תהיה מק, כי לכותבים (ולחברה) יש נטייה לסלוח לרגשנות רגשעית של גבר – כי זה היה רגעי, כי הוא שקול והגיוני, לא משנה שלפני חצי עונה הוא החליט לדפוק מכות רצח למישהו שהוא חף מפשע באופן מובהק סתם כי הוא אמר לו שהוא אבא גרוע, ואנחנו היינו אמורים לסלוח לו תוך שנייה.
            אבל מיי ודייזי, שלא ויתרו על האנושיות שלהן לשנייה גם בתקופות היותר קשות, וכל הפשע שלהן הוא שהן רוצות לנצל כל הזדמנות להציל את קולסון, שהיווה דמות אב ובן זוג במשך שנים רבות – הן אלו שרגשניות מדי. ברור.

            ואגב, תשאיר את כל העונה זהה לחלוטין, ותשנה סצינה אחת – כל מה שאתה צריך בסוף זה סצינה קורעת לב שבו מיי אומרת לדייזי שגם היא אוהבת את קולסון ולא רוצה להפרד ממנו, אבל היא מבינה שאין להן ברירה וזו הדרך להציל את העולם, ומיי הופכת תוך שנייה להיות הבחירה ההגיונית לדירקטור.

            3
            קיו, Tom, Morin ?
            • ושוב שכחתי לסמן ספויילר.

              mip

              אני לא יודעת מה קרה לי לאחרונה.
              סליחה!

            • תגובה שמכילה ספוילר מאת יצחק בארי
              • תגובה שמכילה ספוילר מאת mip
                • כעת הבנתי יותר טוב את מה שכתבת

                  אך עדיין לא מסכים. דמות שעושה את הדבר הלא נכון בגלל אהבה, יותר מדברת אליי מדמות שעושה את הדבר הנכון.

                  • תגובה שמכילה ספוילר מאת mip
                    • תגובה שמכילה ספוילר מאת יצחק בארי
                      • תודה!

                        mip

                        (ל"ת)

                        1
                        יצחק בארי ?
                    • מסכים ולא מסכים

                      Pug

                      מסכים עם המבט שלך, נכון יכלו לעשות את זה בצורה אחרת ולקחת את מיי להיות המנהלת.. אבל לא עשו את זה ולא עשו עוד 101 דברים אחרים כמו להשאיר את קולסון חי למשל, זו דוגמא קיצונית אומנם אבל מבחינתי על אותו תימה. כי נכון מבחינה הגיונית(שכנעת אותי) מיי הייתה אמורה להיות המנהלת אבל זה לא היה הסיפור וזה לא התאים לסיפור שבנו סביב הדמות שלה של מי שלא רוצה מנהיגות ורק רוצה את השקט שלה.

                      מבחינה פמיניסיטית כן היה צריך לתת למיי (ומבחינתי זה רק מיי חס וחלילה לא יויו או ג'מה…) ויכול להיות שהיו בונים לזה סיפור מעולה – אבל כמו בספר ילדים מוכר … הם לא .

                      נ.ב. השלמתי לפרק החמישי ובהחלט כיפרו רק שימשיכו ככה. נראה עונה מעולה.

                      • זה לא מבחינה פמיניסטית

                        mip

                        לתת למיי להיות הדירקטורית זה לא עוגיות פמיניסטיות. זה הדבר הנכון לעשות מבחינה תסריטאית. הסיבה שזה לא קרה היא פשוט אנשים שלא מצליחים להתגבר על הדעות הקדומות שלהם. וזה מאכזב במיוחד בסדרה כמו שילד שכן נותנת מקום למגוון דמויות נשיות חזקות וחכמות. מהם באמת שציפיתי ליותר

                        1
                        Morin ?
                        • אולי בסוף יכתבו את זה ככה

                          Pug

                          אבל קשה לי להסכים שזה בגלל דעות קדומות ולא בגלל הסיפור שהתווה ככה. כמו שאת אומרת זו סדרה ששמה נשים חזקות בפרונט ולא עושה מזה סיפור.
                          עכשיו באמת ניסיתי לחשוב על מקרים שהמגדר היה עניין בסדרה הזו ולא מצאתי. יש המון דמויות נשיות חזקות גם בטובים וגם ברעים (הדמות שהכי חבל שלא פיתחו the hand).
                          זה מה שגורם לי לחשוב שאין פה עניין של דעות קדומות אלא פשוט איך שהדמות נבנתה לאורך השנים. אך שוב זה סיפור של ביצה ותרנגולת.
                          נכון יכלו לבנות את זה בצורה שונה אבל בגדול הם בכלל לא חשבו על זה בהתחלה. הסדרה גם הייתה אמורה להגמר לפני איזה עונה או שניים שקולסון עדיין חי.

                        • זה הדבר הנכון לעשות גם מבחינה מקצועית.

                          שלמקו GRAS

                          למיי יש, בפער גדול מהאחרים, את הוותק והניסיון הכי גדולים בשילד. יש לה את הקשר הכי ארוך עם הדירקטור הקודם. היא הייתה צריכה להיות המועמדת הראשונה לתפקיד, והיא הייתה צריכה לסרב אקטיבית בשביל להעביר את זה למישהו אחר.

                          4
                          esh, יצחק בארי, קיו, Morin ?
  4. אחת מסדרות גיבורי העל הכי טובות על המסך

    (סקירה שפרסמתי בבלוג שלי בפייסבוק, וכיוון שכשהתחלתי לכתוב אותה היא היתה מיועדת לכאן – ראו בתגובה הראשונה כאן בעמוד – אז אני שם כאן את כולה, ולא רק טיזר עם קישור למקור).

    עם צאת הסרט 'הנוקמים' לפני שש שנים, כשנדמה היה שההייפ לא יכול להיות גבוה יותר (כמה תמימים היינו אז…), הוכרזה סדרת הטלויזיה הראשונה ביקום של מארוול – סוכני שיל"ד. הסדרה, כך נאמר לנו, תעסוק בצוות של סוכנות הביון ועלילותיהם ברחבי תבל.

    לא כל כך ידענו למה לצפות. ג'וס ווידון, שהיה אז בדרגת נביא לכל הפחות, אמנם כתב וביים את הפיילוט, אבל את המושכות העיקריות החזיקו אחיו הצעיר ואשתו (של האח), הבהחלט פחות מפורסמים.

    ותשמעו, אמנם לקח לסדרה זמן להתניע, אבל אחרי שהיא צברה תאוצה – היא נעשתה לאחת מסדרות גיבורי העל הכי טובות שאפשר למצוא. ואפשר גם להרחיב את ההגדרה לסדרות גיקיות באופן כללי.

    העונה הראשונה בהחלט לקחה את הזמן. כל פרק לא היה ממש קשור לקודמו, אלא הציג עוד אתגר שהצוות היה צריך להתמודד איתו. היה איזשהו חוט מקשר שהתברר אט אט, אבל אין ספק שהיתה תחושה מפוזרת קצת. רק בפרק שבע עשרה, אחד הטובים בתולדות הסדרה, המריאה הסדרה בבת אחת.

    ואיזו המראה זו היתה. הסדרה זרקה את הצופים באחת לרכבת הרים רגשית, חזקה ומטלטלת, רצופה גילויים, הפתעות וסצינות פעולה לא רעות בכלל. מאותו השלב עד רגע זה ממש, חמש עונות לאחר מכן, קשה לי להזכר בתקופה שבה לא החזיקה הסדרה את צופיה בהתעניינות ובסקרנות.

    בדיעבד, רבים מהקשרים שנטוו בפרקיה הראשונים של הסדרה קיבלו פייאוף לאחר מכן. חלק מרכזי בעלילת עונה 5, למשל, בנוי כולו על פרק אחד מהעונה הראשונה.

    אבל העיקר הוא שגם הפרקים הפחות חשובים תרמו המון לביסוס החוזקה העיקרית של הסדרה – הדמויות והדינמיקה ביניהן. הדינמיקה הקבוצתית היא אחד מהמאפיינים שהפכו את סדרת סרטי 'הנוקמים' למה שהיא, והסדרה לקחה את הנקודה הזאת והשקיעה בה את כל הנשמה.

    התוצאה היא סדרת דמויות עגולות ומעניינות אחת-אחת, כל אחת עם סיפור עמוק ורגשי שקל להתחבר אליו. כל חברי הצוות מרגישים לצופה כמו חברים טובים וותיקים, והדרמות הרגשיות שעוברות על כל אחת מהן, תופסות היטב ולא מרפות.

    נכון שסדרת טלויזיה מעצם מהותה יכולה יותר להשקיע בפיתוח דמויות מאשר סרט רגיל שאורכו מוגבל, אבל לא חסרות דוגמאות לסדרות שממש לא עשו את זה נכון. חוץ מזה, 'סוכני שיל"ד' לא שוכחת לרגע שהיא סדרת גיבורי על, והיא מלאה וגדושה בסצינות אקשן ופעלולים מן השורה הראשונה. כן, כמו 'הנוקמים', שהשיאים הכי טובים שלהם היו כשהשילוב בין האפקטים והקרבות לרגש של הדמויות נעשה בצורה מספקת.

    עוזר, כמובן, שרבים מהשחקנים עושים עבודה מעולה ממש. קלארק גרג, מינג-נה וון וקלואי בנט פשוט מעולים. צמד הדמויות פיץ-סימונס הוא ללא ספק העוגן הרגשי החזק ביותר של הסדרה, הרבה מאד בזכות הגילום הפנטסטי של איאן דה-קסטייקר ואליזבת' הנסטריידג'. אגב, דה-קסטייקר הוא לדעתי השחקן הטוב בסדרה, ואחרי שתראו מה שעשו עם הדמות שלו בעונה הרביעית ואת הפייאוף המטורף שנתנו לכך בפרק נוסף בעונה החמישית – תסכימו איתי.

    הסדרה היטיבה גם בדרך כלל לספק נבלים משכנעים ואמינים. הקונפליקט הראשי בעונה השניה, למשל, הוא עמוק, מורכב וכואב לכל הצדדים. שווה להזכיר בהקשר הזה את השחקן קייל מקלכלן, שהביא בעונה זו תצוגת משחק שלא מהעולם הזה. גם בעונות האחרות היו הרשעים דמויות כתובות היטב ומאיימות במידה הראויה.

    משהו נוסף שהסדרה עושה מצוין זה חקירת של תמות מורכבות בנפש האנושית: אהבה, נקמה, מנהיגות, סיפוק אישי, אמון בין חברים, ואפילו משמעות של חינוך הורי. היא מפרקת אותן בחוכמה וברגישות שוב ושוב, כל פעם מזווית חדשה ומעניינת יותר. העונה הרביעית, לדוגמה, עושה בית ספר לכל נושא "היום שבו רובוטים יקבלו מודעות עצמית". היה ניתן לחשוב שנושא כה שחוק לא יצליח לעבור מסך בצורה טובה, אבל אני מעולם לא הרגשתי טיפול כל כך טוב בענין הזה. הפרמיס הזה הוביל אגב למה שהוא הפרק הטוב ביותר בסדרה לדעתי ולדעת גולשי imdb, "שליטה עצמית" (עונה 4 פרק 15), שוידון האח כתב וביים בעצמו. יצירת מופת של דרמה שוברת לב משולבת בכוחות על ואקשן מעולה. המשך העונה הציג לנו לראשונה את הרעיון של "מה היה אילו", וכמות הפילוסופיה שניתן לכתוב על מה שנעשה שם סביב הנושא של 'מה קובע את מסלול חיינו' היא אינסופית.

    דוגמה נוספת: חיזוי עתידות. החצי השני של העונה השלישית משחק עם הצופים כל כך, אבל כל כך טוב בהקשר הזה של מה ניתן לעשות אם ראיתי כבר מה עומד לקרות. פרק סיום העונה היה מצג מרהיב של כתיבה מתוחכמת ושנונה, תוך כדי פינג-פונג רגשי שמעביר את הצופים דרך סקאלה שלמה של תחושות.

    מן הראוי לפרט בקצרה על הקשר של הסדרה לסרטי היקום הקולנועי. ניתן לסכם ולומר כך: שתי העונות הראשונות הציגו קשרים מובהקים של ממש ואף כללו הופעות אורח משמעותיות. ארועי 'חייל החורף' התניעו כמה מקווי העלילה המרכזיים של הסדרה. מהעונה השלשית הקשר ירד לאזכורים בלבד, כשרק מדי פעם צץ משהו חשוב יותר (יש להסכמי סוקוביה מ'מלחמת האזרחים' איזושהי השפעה מינורית על הארועים, אבל היא די שולית).

    החל מסיום העונה החמישית, ששודר במקביל ל'מלחמת האינסוף', נזנח הקשר לחלוטין והיוצרים אף הודיעו כי קו העלילה של הסדרה לא יתעסק יותר עם מה שקורה בסרטים (הם אמרו כי אולי זה אחד העתידים האפשריים שראה דוקטור סטריינג'). מצד אחד, קצת חבל, אבל מצד שני, זה אפשר לסדרה להתפרע בעונתה השישית וללכת למקומות בלתי צפויים לחלוטין. כן, זה גם פרט ששווה אזכור: הכמעט מהפך שנעשה בעונה השישית שהסתיימה ממש עכשיו, בהחלט הצליח להפיח חיים מחודשים בסדרה שרבים הספידו (לא בצדק, אבל אחרי חמש עונות אני בהחלט רוצה שיפתיעו אותי).

    אושר כבר רשמית שהעונה השביעית תהיה האחרונה, ופרק הסיום של עונה 6 בהחלט השאיר אותי עם פה פעור וציפיה קצרת-רוח להמשך. עד כה היוצרים סיפקו היטב את הסחורה, ושווה לכל גיק שחשש מאינפלציית סדרות גיבורי העל לשים את זמנו על הזהב הזה.

    חמשת הפרקים האהובים עליי בסדרה:

    "שליטה עצמית" (4:15)
    "עלייה" (3:22)
    "4,772 שעות" (3:5)
    "אס.או.אס" (2:21,22)
    "הדיל האמיתי" (5:12)

    1
    מאיה ?
 

כתיבת תגובה

(חובה)