אליס

אליס עובדת בשעות הלילה בפנימיה לנערות במשבר, ואת הימים היא מעבריה בשינה וביחס צונן אל בעלה והבן שלה. פגישה עם אהוב אחר מביא אותה לחלום על עזיבה לחיים אחרים.

תאריך הפצה בישראל: 27/06/2013

7 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. ראיתי את הטריילר הזה

    הגורבצובה

    מיד אחרי שראיתי את הטריילר לשבלולים בגשם, ואיך זה יכול להיות ששניהם כול כך מלודרמטיים וגרועים. מהטריילרים האלה זה נראה כאילו עדיין לא יודעים לעשות כאן סרטים. וכול סרט שיעשו כאן יהיה איזה דרמה דרמטית מדי עם משברים קורעי לב. וטנלובליים ברצינות תהומית.

    • לשפוט את הקולנוע הישראלי לפי 2 טריילרים שראית

      טוני גנדולפיני

      זה ממש לא נכון, במיוחד כשדווקא בשנים האחרונות קיימת מגמה הפוכה למה שתיארת. אני אמנם מבין לליבך ואת טענותיך לקולנוע הישראלי שנוטה להיות מאוד רציני ולעסוק במספר מצומצם של נןשאים, אך דווקא בשנים האחרונות יוצאים יותר ויותר סרטים ישראליים אסקפסיטיים, או סתם סרטים שעוסקים בז'אנרים ונושאים אחרים. סתם דוגמאות שעולות לי לראש מהשנים האחרונות הם ימים קפואים, ג'ו ובל, חתולים על סירת פדלים, פלאות ומי מפחד מהזאב הרע שיצא בקרוב. אני אישית מתחבר גם לסרטים ה"כבדים" יותר, אך אם אתה פחות, יש הרבה קולנוע ישראלי אחר ומגניב. הוא קצת בשוליים, ולא המון, אבל יש. צריך רק לחפש. חבל סול את הקולנוע הישראלי כמכלול. ממליץ לך להתחיל עם ימים קפואים. סרט מגניב לאללה ולא שגרתי בכלל בארץ

      • אני מכירה חלק גדול מהסרטים שציינת

        הגורבצובה

        ואני מודעת לשינויים שעוברים על הקולנוע הישראלי. אני בעצמי אוהבת קולנוע ישראלי. פשוט הטריילר הזה נראה פשוט כמו הסטראוטיפ על הקולנוע הישראלי (משפחה במשבר) והוא גם נראה רע במיוחד ואני פשוט לא אוהבת את הז'אנר הזה.

    • הדבר האחרון שאפשר להגיד על "אליס" זה שהוא מלודרמטי

      יעל

      הטריילר עתיר השיאים הדרמתיים לגמרי לא מייצג את הסרט שעשוי בסגנון מדוד ומוקפד.

  2. הכתבה המקושרת לא קשורה לסרט

    apricot

    זה סרט "אליס" אחר

  3. תגובה שמכילה ספוילר לספוילרים קלים? יותר כמו תיאור העלילה מאת ג'יזברה
  4. סרט נוגה

    מיכאל גינזבורג

    'אליס' של דנה גולדברג משתלט בעדינות על השיח המגדרי ומחלץ ממנו רעיון כואב על נשיות קומלת.
    אילנית בן יעקב מצטיינת כאחראית בפנימייה של נערות החוות משבר, לכן אירוני לגלות כי דמותה
    נקראת בכלל עליזה. עליזות אינה תכונה אופיינית של שאר הדמויות או תכתיבי העלילה. הנפש יכולה
    להיות דואבת במיוחד והיא מקבלת כאן מענה סאבטקסטואלי עשיר רגשית, גם אם התשובות לא תמיד מתירות מקום
    לחיוכים. בלי פסקול, בלי יומרה, בלי קצב, בלי דרמטיזציה – קולנוע עם פנים כנות וחשדניות.

 

כתיבת תגובה

(חובה)

Optionally add an image (JPEG only)