המפץ הגדול
The Big Bang Theory

חנונים.

תאריך הפצה בארה"ב: 24/09/2007

53 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. RE: למה המפץ הגדול מיזוגנית

    כמובן, אפשר לא להסכים – אבל אני אישית השתכנעתי מהקייס שהוצג כאן (https://www.youtube.com/watch?v=X3-hOigoxHs).

    3
    OKDeSign (אור), Morin, lazarobbie ?
    • זה חצי מדוייק

      mip

      המפץ הגדול היא סדרה עם פיצול אישיות.
      ביל פראדי הוא חנון נחמד ורגיש שעבד בין השאר בחבובות ובבנות גילמור.
      צ'אק לורי הוא מיזוגן, שוביניסט ובעל נטייה למכנה המשותף הנמוך ביותר – וכל התכניות שלו מתחילות עם "בואו ניקח את הסטראוטיפ הכי מוקצת שיש לנו – ונקצין אותו עוד יותר".
      דארמה וגרג – היפית ועורך דין, רוזאן – משפחה דרומית טיפוסית, מייק ומולי – החיים של השמנים וכו…
      הסדרה מתחילה עם הסטראוטיפ הכי מוקצן – שבו שלדון ולנארד הם חנונים סטראוטיפים, ופני היא בלונדינית מטומטמת ("אני צמחונית, חוץ מסטייק, אני ממש אוהבת סטייק") – כצפוי לסדרות של לורי. אבל צוות הכותבים נבחר על ידי שניהם, וככזה ככל שהסדרה מתקדמת החלק החנוני של הכותבים התחיל לתפוס מקום והסדרה חווה פיצול אישיות די רציני. רגעים אנושיים מקסימים ובמקביל התייחסות לדמויות כפארודיה מהלכת. דמויות נשיות חזקות ומעניינות ורגעים מיזוגנים, שוביניסטים מגעילים.

      לפעמים זה פרק פרק, ולפעמים זה סצינה סצינה.
      כל מה שמספרים פה בסרטון הוא נכון ומדוייק – ומאפיין חצי סדרה. החצי השני נותן התייחסות מאוד חכמה ורגישה להתנהלות אקדמית, לאנשים שהם לא בדיוק במרכז החברה (או לפחות לא היו עד לפני כמה שנים), ולתחביבים שהם לא תמיד מיינסטרים.

      האם זה מספיק כדי לפצות? לא יודעת. האם הסדרה היתה יכולה להתקיים רק עם החלק השני – לא בטוחה. אבל זה הסיפור בעיני. דמויות כמו פני, ברנדט, איימי, ואפילו לסלי וינקל, הן דמויות שלא ניתן למצוא בכל סדרה, ומבחינתי זה מספיק. אני מאוד אבין את מי שמבחינתו זה לא.

      2
      יהונתן צוריה, גינוק ?
      • פני לא טיפשה. אבל גם לא חכמה. היא בעלת אינטליגנציה ממוצעת.

        האסתטיקה של החבובות

        ובכל פעם שאני נותן עוד צ'אנס לסדרה הזאת, אני מתאכזב מחדש. סטריאוטיפים רדודים וקלישאות חלולות. כל פרק ממוצע של קהילה ייתן לך יותר ערך צפייה מאשר עונה שלמה של המפץ. איימי היא דמות מעצבנת ודוחה, מספיק שלדון אחד, לא צריך אותו גם בנקבה. ברנדט יותר בסדר, אבל ממש לא היה צריך להוסיף דמויות נשיות רק כדי לעבור בכדל באופן מאולץ. מילא האוורד שלהוט לחברה, אבל שלדון? לשדך בת-זוג לדמות א-מינית במהותה? רק תדמיינו מה היה קורה אם שלדון היה הומו מוצהר כמו פארסונס עצמו ובאיזשהו שלב הכותבים היו מחליטים לגייר אותו לצד הסטרייטי ולהצמיד לו בת זוג שנראית כמו פני. (שרה גילברט בכלל מגעילה, שתשאר ברוזאן או במשפחת קונור או באיך שלא קוראים לקלאוואווין הזה עכשיו.) אבל מעל הכול, ממש כמו משפחת סימפסון, הסדרה מנציחה סטריאוטיפים קיימים ולא מוקיעה אותם, וכמובן שזוהי חלק ממגמה אנטי-אינטלקטואלית כוללת – לפי הסדרה, זה בסדר וטבעי שאנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה פי כמה מהממוצע יזכו לכינוי "חנונים" ויסבלו מביוש, דחייה, בריונות והשפלה בכל אשר יפנו, זה אפילו מובן. פעם החברה לא הייתה ככה – רק בתחילת המאה העשרים אנשים חכמים, ובמיוחד מענף המדעים, זכו להוקרה ולהערצה ולא להפך. מבחינתי לב הסדרה הוא ההתאהבות של לנארד בפני, ואיך זה מתפתח, ואיך לנארד הוא ממש לא חנון תמים רגיש וטוב לב כפי שהוא כביכול מוצג (לפסול בחורה יפה ונחמדה אחרי דייט אחד רק כי אין לה תואר אקדמאי זה צעד דושי ממש.) כאשר שלדון הוא בגדר הליצן שמפריע מהצד כמו קריימר או עאבד. אגב שלדון, כל פעם מחדש מהממת אותי כמות האהבה והחיבה שהמעריצים רוחשים לדמות הבלתי נסבלת הזאת. יש ממש בנות שמעריצות את שלדון ואוספות כל מוצר רשמי שנושא את שמו. כל פרק הכי אזוטרי ונשכח של סיינפלד יגיד לכם יותר על החיים שלכם ושל האנשים הסובבים אתכם מאשר הדבר הזה. ולמה לעזאזל במפץ הגדול גיקיות צריכות להיות תמיד ממושקפות ומרושלות בלבושן? האם היוצרים והכותבים נמצאים בכזה בונקר תרבותי שהם באמת מעולם לא שמעו על קוספלייריות או על גיימריות או על ליז לי?

        רק מניח את זה כאן.

        1
        המשקפיים של וודי ?
        • מוחא כפיים בהתלהבות!

          גובלין ביבים

          (ל"ת)

        • זה קומדיה שמת לב?

          eldad82

          רשמת פה מניפסט עצבני נגד הסדרה, וגם הסרטון שהעלו מקודם על המיזוגניות של הסדרה כאילו שוכחים דבר אחד – זוהי קומדיה, המטרה שלה להקצין ולהגחיך מצבים. אף אחד בשום מקום לא חשב שהסדרה מראה מצב אמיתי, למה לא מתעצבנים על זה שהמעלית לא מסודרת והם עולים ארבע קומות כל פעם ? למה לא כועסים על זה שלשלדון אין מכונית ?
          באמת תרבות ה PC מקומה בדרמות במצבים אמיתיים לא בקומדיה. איפה נהיה אם קומיקאים כבר יחששו להצחיק, גם ככה הקומדיות היום חלשות ביותר.
          עוד מעט יהיה כתבות עצבניות על כמה נשואים פלוס מטרידה מינית ופוגעת בנשים (וגם במוכרי נעליים וגם במלכי השכבה לשעבר וגם וגם … )
          מה שקורה פה זה בדיוק הקיצון השני של מה שעשו לגיימס גאן, בסך הכל סיפר בדיחה(אני לחלוטין חשבתי שהוא צריך לעוף מתי ששמעתי על זה ואחר שהבנתי שזה בסך הכל בדיחה שיניתי את דעתי) והיום לוקחים את זה קשה עד פיטורים בלי שום עצירה לרגע ולחשוב באיזו אווירה זה נאמר.

          • מי אמר שלא מתעצבנים על המעלית?

            האסתטיקה של החבובות

            כשהמעלית בבניין שלי מקולקלת אני מאוד מתעצבן, אפילו שאני גר בקומה שנייה. ולא דיברתי על שיח ה-PC, אני מאוד נגדו, אלא על ההזדמנות של יוצרי הסדרה למחות נגד סטריאוטיפים ולצאת נגדם במקום להנציח ולקבע אותם. המסר של הסדרה בגדול כפי שאני מבין אותו הוא "כן, חנונים הם אנשים כמוני וכמוך, גם להם מגיעה קביעות בעבודה וחברה יפה, אבל כיף לצחוק עליהם, כיף ללעוג להם, כיף לשמוח שאנחנו לא כמוהם ונעלים עליהם, ואם הם סובלים מאלימות פיזית, השפלות והתנכלות אז זוהי דרכו של עולם." לצורך העניין, נתת פה כדוגמה את נשואים פלוס, סדרה שמאוד אהבתי בילדותי (בעיקר בגלל קלי, אבל נו תמיד הייתי כזה) – המסר של נשואים פלוס מעולם לא היה "לכל מוכר נעליים מגיע להיות מושפל", "כל הפמיניסטיות הן מיזאנדריות נלעגות" או "כל הבלונדיניות טיפשות", וזאת משום שנשואים פלוס הייתה כל-כך גרוטסקית ומוקצנת שאי אפשר היה לקחת אותה ברצינות, סוג של סדרה מצוירת בלייב אקשן (פרק אחד היה מחווה לבאגס באני, לעזאזל.) המפץ הגדול לעומתה כן מקורקעת בסוג של מציאות. כן, בקומדיה צריך להגחיך ולהקצין, אבל בנשואים פלוס, אנחנו מזדהים עם משפחת באנדי גם כשהם מגעילים, כי כולנו לוזרים בדרכינו. המפץ הגדול לעומתה לועגת לגיבורים שלה בלי סוף, כאשר רק פני (ברינגטון?) מסמנת סוג של הגמוניה כל-אמריקאית שהחנונים אמורים לשאוף אליה. לכן בתחילת הדרך כל דמות היא לוזרית קודם כל (או כמעט קודם כל, הסצנה הראשונה משפילה את לנארד ושלדון בבנק הזרע למען השם) מול פני – לנארד לא מצליח להשיג אותה כי היא מעדיפה ספורטאים אלימים ווולגריים, שלדון יוצא סתום כי הא-מיניות שלו גורמת להתעלם מנוכחותה במקרה הטוב או לראות בה הפרעה לשגרת יומו במקרה הרע, האוורד יוצא "קריפי" כי הוא ישיר מדי בניסיונותיו להתחיל איתה וראז' יוצא דביל כי הוא נאלם דום מולה ומול כל בחורה מושכת אחרת.

        • אני לא מרגישה שקראת את מה שכתבתי...

          mip

          פני לא טיפשה. היא היתה טיפשה בפרק הראשון.
          תשווה את פני של הפרק הראשון של העונה הראשונה, ופני של הפרק הראשון של העונה השניהה ותראה שזו *לא אותה הדמות*. הם שינו את הדמות לחלוטין. פני של ארבעת הפרקים הראשונים היא בלונדינית מטומטמת, לאנרד הוא הבחור הממוצע (חכם, אבל לא היסטרי), ושלדון הוא חנון, אבל לא בקיצוניות אליה הגיע. משהו בדינמיקה לא עבד ולאורך העונה הראשונה הם עשו שינויים שבהם פני הפכה להיות הבחורה הממוצעת. לנארד הוא חנון ממוצע, ושלדון הוא הקיצון, כי רק ככה הם יכלו לשים את פני ושלדון באותו החדר ושזה יעבוד. אחרת זה פשוט רחוק מדי ואף אחד לא מאמין לזה שהם יהיו באותו החדר.
          שלדון של הפרקים הראשונים כן דיבר על מיניות ואוננות (בדרכו שלו, כי הוא שלדון, אבל זה כן היה קיים אצלו), ובכל מקרה שלדון לא הוצג כא-מיני אלא כבחור עם בעיות קרבה שאינו מתמצא בתחום הזה.
          ובכל מקרה זו בעיה מבחינתי להתווכח איתך כי אני מסכימה עם מה שאתה אומר אבל אומרת שזה רק חצי נכון, כי בסדרה הזו יש בעיה מהותית של עקביות באפיון הדמויות, באופן קיצוני, שהם הרבה מעבר לשינויים סבירים בהתפתחות הדמויות שהגיוניים בהתקדמות העונות.
          יש שתי איימי פארהפאולר – אחת אישה חזקה ומהממת ששולטת בחיים שלה, ולא מתקפלת מול סטראוטיפים נשיים, ואחת שהיא פארודיה על עצמה ועל שלדון. באותו האופן יש שני האוורדים, ויש שתי ברנדטיות כתלות במי שכותב את הסיפור.

          אני בהחלט מסכימה איתך שהסדרה הזו מנציחה טראוטיפים קיימים *חצי מהזמן* כי זה מה שצ'אק לורי עושה. בכל הסדרות שלו.
          אין לי שום בעיה לערוך סרטון שמחזק את הטענה הזו, בדיוק כמו שאין לי שום בעיה לערוך סרטון שמחזק בדיוק את הטענה ההפוכה – כי הסדרה הזו, מהרגע שנוצרה, כוללת בתוכה פיצול אישיות שנובע משתי האישיויות של היוצרים שלה.

          5
          יהונתן צוריה, Tom, שלמקו GRAS, OKDeSign (אור), רם קיץ ?
          • קראתי גם קראתי. (ספוילרים קלילים מאוד למחמירים.)

            האסתטיקה של החבובות

            בגדול, אני לא מסכים איתך בנושא פני. גם בפרק הראשון ממש היא לא הייתה הסטריאוטיפ של הבלונדינית הטיפשה, כי דוגמאות לדמויות כאלה לא חסרות וחבל; מה שכן וזה יותר חמור שהיא הייתה רק מושא אהבה לווייני, דמות שהתפקיד שלה הוא להיות מילולית הבחורה היפה מהדלת ממול שלנארד דלוק עליה אבל לא יודע איך להגיד לה את זה כי כל פעם יש הפרעות – או שלדון או האקסים שלה, ואת זה אני כבר מיציתי בלופים האינסופיים של רוס ורייצ'ל. חמור מכך – בפרק הסיום של העונה השנייה, אחרי שכל האקסים הבריוניים והדושים של פני התפנו מהדרך, לא נראה שיש ללנארד שום מחסום פנימי כשהוא מזמין אותה לצאת איתו – הוא לא מגמגם או נופל על עצמו כמו דמויות אחרות של חנונים, כי הוא לא ביישן ומופנם וגם לא האאוטסיידר בקבוצת החברים הקרובה שלו, אלא המוביל. אם פני הייתה סטריאוטיפ הבלונדינית הסתומה וטובת הלב, זה היה מקומם בצורה אחרת, אבל עדיין יותר מהנה לצפייה מאשר לזרוק על פני אינסוף סטריאוטיפים גבריים רק כדי להדגיש כמה החנונים אמורים להרגיש מסורסים מולה ומול האקסים שלה. הכתבה הזאת מסכמת את דעתי יפה, ואני מסכים איתה ברוב הדברים. ספוילר לכתבה: היא לא מציגה את פני של הפרק הראשון כבלונדינית טיפשה או כ-ditz (איזו מילה מגעילה), אלא כמי שהסוכנות הקומית שלה כדמות בקומדיית המצבים שהיא נמצאת בה מוגבלת לעומת איך שהיא התפתחה.

            • ולגבי שלדון

              האסתטיקה של החבובות

              גם היום שלדון מדבר על מין, אבל רק כדי ללעוג לדמויות האחרות שרוצות מין. זה גם מה שהוא עשה בעונה הראשונה, אם כי באופן פחות מוקצן, כי הדמות רק התחילה. זה לא ששלדון לא יודע או לא מבין למה אחרים רוצים סקס, מתעניינים בסקס ומדברים על סקס – זה כי האופי המתנשא שלו לא מאפשר לו להזדהות איתם, ורואה אותם כאנשים נחותים שנכנעים לדחפים החייתיים שלהם, ולא רק נשים. (פסיכולוגיה אבולוציונית זה פויה באופן כללי.)

              • אתה חולף ליד נקודה

                הפונז

                שהסרטון ההוא מפספס – שלדון הוא לא מיזוגן, הוא מיזנטרופ. או, לכל הפחות, הוא קודם כל מיזנטרופ, ובתוך כזה, כמעט מתחייב לוגית, הוא גם מיזוגן. לכן להיטפל דוקא למיזוגניות שלו זה לצייר את המטרה סביב החץ, מה שהסרטון הזה עושה כמה פעמים.
                וזה עוד לפני שדיברנו על זה שהצגת התנהגות מסוימת בסדרה איננה הצדקה שלה.
                באותה מידה יכולתי לעשות סרטון שמראה ששובר שורות מעודדת אלימות וסחר בסמים . (כשלדעתי זה בדיוק ההיפך, זאת אחת התצוגות המופתיות ללמה זה ממש לא כדאי).

                2
                האסתטיקה של החבובות, lazarobbie ?
                • לא אני פרסמתי את הסרטון הזה במקור.

                  האסתטיקה של החבובות

                  (ל"ת)

            • אני מסכימה עם הכתבה לחלוטין

              mip

              ושנינו מסכימים שהיה שינוי מהותי בדמות של פני בעונה הראשונה.
              אני אישית חושבת שבנוסף לכל מה שכתוב בכתבה, הציגו את פני כמטומטמת כדי לאפשר לשאר החברה לצחוק עליה. וזה חלק מההומור הצ'אק לורי-י המרושע.
              זה ההומור שלו, זה ההומור שלו בכל הסדרות. וכולן פונות למכנה המשותף הנמוך ביותר, ולצערי כולן עובדות, גם המגעילות שבהן (כן, מייק ומולי, אני מדברת עליכם).

              העניין הוא שזה חצי מהסיפור. לפעמים זה הבדל בין פרק אחד למשנהו, ולפעמים זה הבדל בין סצינה אחת לזאת שמיד אחריה, אבל יש כאן סיפור שמסופר בשני קולות. קול אחד – רגיש ומקסים ומעודד, וקול שני – אכזרי וציני ומגעיל. והבעיה היא שהקול השני הוא זה שמביא את הרייטינג. הלוואי והיה יכול להיות רק הקול המקסים וההמעודד, אבל אני לא בטוחה אם היתה לנו אפשרות בכלל לשמוע את הקול הראשון אם לא היה הקול השני.

              1
              Morin ?
              • ותוספת קטנה

                mip

                מתוך הכתבה שקישרת אליה

                you don't just avoid empty, cliched versions of women (or men, and I am… looking at you, Sex And The City) because they're offensive or infuriating or anything like that. The best creative reason to avoid them is that they make your show bad. Making Penny real has opened up all kinds of comedic possibilities that haven't transformed it into life-changing art, but have made it into a very good half-hour sitcom, which is an enormous change from the pilot — which is still just as excruciating as it was the first time I saw it.

                כן, כן, ועוד פעם כן!

                1
                Morin ?
                • אולי זה כי אני גבר ולא אישה,

                  האסתטיקה של החבובות

                  אבל אני לא הרגשתי שהחנונים ו/או הכותבים צוחקים על פני. במקום זה הרגשתי את חוסר הביטחון (או את עודף הביטחון, במקרה של שלדון) שלהם לידה, כאילו שהם חושבים שמי הם בכלל שהם יצליחו להשיג מישהי שנראית ככה, ולכן הם או מתנשאים עליה אקדמאית (לנארד) או מתאמצים יותר מדי ומביכים את עצמם (האוורד) או נאלמים דום לגמרי (ראז'). אני לא חושב שפני הוצגה כמטומטמת, אלא כבחורה ממוצעת למדי מבחינה אינטלקטואלית, מה שמאפשר למישהו כמו שלדון (שבגלל הא-מיניות שלו לא מעוניין בה, ולכן אין לו כל כוונה לנסות להרשים אותה) להתנשא מעליה. חוכמה מתבטאת בכל מיני דרכים ומדעים מדויקים היא רק אחת מהן. הסיבה שלנארד ושלדון מתנשאים מעליה היא שאין לפני בכלל שאיפות משל עצמה בשום תחום קרייריסטי – בפרק שפותח את העונה השנייה נרמז בצבעים די עבים ששלדון היה מתנשא מעליה טיפ'לה פחות לו רק הייתה לומדת לתואר כלשהו, אפילו אם זה היה במדעי הרוח שהוא כל-כך מזלזל בהם; וזה ברור גם שהם עושים את זה כי הם דחויים חברתית בכל מקום אחר שהוא לא הדירה שלהם, כולל במעגלים אקדמאיים/גיקיים אחרים. כנראה שככה זה – בסדרה שמוקדשת כולה למדעים מדויקים, מישהי כמו פני ברינגטון תהיה על תקן ה"טיפשה", ובסדרה שמוקדשת כולה למעמדות הנמוכים והנלעגים או סתם לקלישאות וטיפוסים מהתיכון היא כבר תיראה יותר כמו הסטריאוטיפ המוכר של קלי באנדי.

                  עובדה מעניינת – פעם עשיתי באינטרנט איזה מבחן כזה של איזה דמות מהמפץ הגדול אתה. ציפיתי לקבל את לנארד או את האוורד ויצא לי פני, למרות שאין לי שום דבר משותף איתה מבחינת האופי או מבחינה חיצונית. אז למה פני? כי רוב השאלות שם היו נוסחאות במדעים מדויקים, שנראים כמו סינית או יוונית או וולשית למי שלא מגיע מהתחום הזה. האם זה אומר שמחברי המבחן מרושעים וניסו ללעוג לי?

                  1
                  הפונז ?
                  • מתי פעם אחרונה ראית את הפרק הראשון בסדרה?

                    mip

                    בפרק הראשון בסדרה פני מטומטמת. ממש.
                    הם שינו את זה, וטוב שכך, אבל בפרק הראשון התסריט שלה נכתב כאילו אפיון הדמות שלה היתה "בלונדינית מטומטמת שלנארד נדלק עליה".
                    וזה לא היה פרט כל כך עקרוני (כי זה ברור שפני השתנתה מאוד והיא ממש לא מטומטמת, כבר בעונה אחר כך פני החדשה היתה בחורה דווקא עם אינטלגנציה מעל הממוצע) – לולא הוא היה מצביע על ההתפתחות של הסדרה.
                    גם הדמות של האוורד השתנתה מאוד והאוורד של השלוש עונות הראשונות הוא לא אותה הדמות של היום.
                    האוורד של שלושת העונות הראשונות היה לחלוטין המיזוגן הגיקי שמדובר עליו כאן. אבל הוא כבר ממש לא שם. בין אם זה בגלל מערכת היחסים שהוא נכנס אליה ובין אם לא – האוורד של היום נמצא במקום אחר לגמרי.

                    אפילו מערכת היחסים בין ראג' להאוורד חובה את אותו פיצול האישיות, חצי מהזמן אלה בדיחות הומופוביות, אבל בחצי השני של הזמן זה בדיחות על מצב שבו שני חברים נהיים כל כך קרובים אחד לשני שהם כבר כמעט זוג – לא בגלל שזה שני גברים, אלא בגלל המשמעויות של זה וההבדלים (הלא כל כך קיימים) בין מערכת יחסים רומנטית ומערכת יחסים חברית קרובה. אז חצי מהבדיחות וולגריות ומגעילות, וחצי מהבדיחות מכילות בתוכן תובנות קסומות על מה זה חברים טובים והמשמעות שלהם על החיים שלנו.
                    פיצול אישיות. מההתחלה ועד הסוף.

                    נ.ב. פני ברינגטון? למיטב ידיעתי יש איזה קטע שלא מפרסמים את שם המשפחה שלה בכוונה…

                    • פני ברינגטון, מלקולם ווילקרסון.

                      האסתטיקה של החבובות

                      https://www.imdb.com/title/tt0898266/trivia?item=tr2409259

                      צפיתי בפרק הראשון יותר מבכל פרק אחר, ופני בפירוש לא מוצגת בו כמטומטמת: היא לא משבשת מילים וביטויים או מבינה מילים וביטויים לא נכון או מוצגת כחסרת השכלה בתרבות גבוהה כמו קלי באנדי או הרמוני קנדל או מי. היא כן מוצגת כמי שעושה בחירות שגויות מאוד במערכות יחסים, כמי שמנצלת את החיבה של החנונים אליה כדי להביא אותם למצבים משפילים, כמי שלא בקיאה בקהילות גיקיות וכמי שהשאיפות הקרייריסטיות שלה מסתכמות במלצרות במפעל עוגות הגבינה ובקריירת משחק כושלת; אלמנטים שכמובן ילכו ויתעצמו בפרקים הבאים, ויתפתחו או ישתכללו בעקבות ה-on-and-off שלה עם לנארד. אי אפשר סתם לחזור על הסטריאוטיפ הפוגעני והשחוק "בלונדינית מטומטמת" בלי לתת דוגמאות מהותיות, במיוחד כי הסדרה כבר משתמשת ברוב הסטריאוטיפים הקיימים, רק לא בזה. אדם שאין לו מושג במדעים מדויקים (כמוני, למשל) ייחשב כ"מטומטם" רק ליד אנשים שמאוד בקיאים בתחום כמו החנונים מהמפץ. אם כבר, האקסים שלה הוצגו לפרקים כמטומטמים. פני בעלת אינטליגנציה ממוצעת והייתי מוסיף גם "חוכמת רחוב", אבל כזכור, על פי מלקולם ווילקרסון, אין דבר כזה.

                      • נתת לינק לאתר עם הרבה מידע ומה שאני מצאתי זה בעיקר:

                        "As at 2018 Penny (Kaley Cuoco) is the only remaining main character whose surname has yet to be revealed."

                        מה אני מפספס פה?

                        • בתחילת העמוד כתוב, מודגש בצהוב:

                          האסתטיקה של החבובות

                          "פריט הטריוויה הבא מכיל ספוילרים. לחצו כדי לצפות."

                          כשלוחצים, מקבלים את הפריט הבא:

                          "צ'אק לורי אמר בראיון ששם המשפחה של פני (קיילי קווקו) הוא ברינגטון, הסיבה עדיין לא ידועה."

                          חיפוש זריז של "Penny Barrington" בגוגל יוביל ישירות לפני מהמפץ הגדול, בדיוק כמו שחיפוש של "חוות השוקולד הלבן" באנגלית בוויקיפדיה יוביל ישירות לדף של טום יורק. (אגב, מישהו עוצר לפעמים וקורא את הלוחיות שצ'אק לורי רושם בסוף כל פרק? הן מרתקות.)

                      • ביקשת דוגמאות מהותיות...

                        mip

                        האם הדיאלוג הבא לדעתך אמור לסמל אדם בעל אינטלגנציה ממוצעת?

                        Leonard: Yeah, it’s like regular boggle but, in Klingon. That’s probably enough about us, tell us about you.

                        Penny: Um, me, okay, I’m Sagittarius, which probably tells you way more than you need to know.

                        Sheldon: Yes, it tells us that you participate in the mass cultural delusion that the Sun’s apparent position relative to arbitrarily defined constellations and the time of your birth somehow effects your personality.

                        Penny: Participate in the what?

                        Leonard: I think what Sheldon’s trying to say, is that Sagittarius wouldn’t have been our first guess.

                        Penny: Oh, yeah, a lot of people think I’m a water sign. Okay, let’s see, what else, oh, I’m a vegetarian, oh, except for fish, and the occasional steak, I love steak.

                        Sheldon: That’s interesting. Leonard can’t process corn.

                        Leonard: Wu-uh, do you have some sort of a job?

                        Penny: Oh, yeah, I’m a waitress at the Cheesecake Factory.

                        Leonard: Oh, okay. I love cheesecake.

                        Sheldon: You’re lactose intolerant.

                        Leonard: I don’t eat it, I just think it’s a good idea.

                        Penny: Oh, anyways, I’m also writing a screenplay. It’s about this sensitive girl who comes to L.A. from Lincoln Nebraska to be an actress, and winds up a waitress at the Cheesecake Factory.

                        Leonard: So it’s based on your life?

                        Penny: No, I’m from Omaha.

                        Leonard: Well, if that was a movie I would go see it.

                        Penny: I know, right? Okay, let’s see, what else? Um, that’s about it. That’s the story of Penny.

                        • לא שאני כזה מושקע בלגונן על פני (הרי אני ממש לא מחובבי הסדרה)

                          האסתטיקה של החבובות

                          אבל הדיאלוג של פני לא מראה על טמטום, הוא מראה על שטחיות. שני דברים שונים. כששלדון מתנשא מעליה עם ההסבר למה זה הורוסקופ, אי אפשר להאשים אותה שהיא לא עוקבת אחרי מה שהוא אומר, כי גם החברים שלו או הצופים לא עושים את זה. "אני צמחונית חוץ מדגים וסטייק פה ושם" הוא משפט שהרבה אנשים אומרים, גם איליין בניס אמרה פעם משהו דומה באחד הפרקים של סיינפלד ("הנטושים"), הוא לא מראה על טמטום, אלא על עקרונות רופפים. בנושא נברסקה/אומהה, היא רק ציינה עובדה; לא שאנשים מדברים ככה במציאות, זה דיאלוג סיטקומי קלישאי נטו כמו כל האחרים, אבל תצטרכי יותר מזה כדי להוכיח שהיא "מטומטמת", ולו רק ממש בתחילת הסדרה.

                          האם פני אי פעם אמרה "עינוי של מלצר סיני" במקום "עינוי מים סיני"?

                          האם פני, בפעמים הבודדות שראינו אותה מול מחשב, חשבה ש-Del. זה לא Delete, אלא Deliver?

                          האם פני, כשמישהו ביקש ממנה לא ללכלך ("Do not litter"), ענתה, "אני אנסה, אבל בכל מקרה אני לא חושבת שאני יכולה להוליד גורים"?

                          כל אלה דוגמאות אמיתיות מדמויות קיימות של בלונדיניות טיפשות בסדרות טלוויזיה. צ'אק לורי שולט בקלישאות של סיטקומים טוב מדי – לו היה רוצה להציג את פני כטיפשה, הוא כבר היה עושה את זה.

                          1
                          הפונז ?
                          • בסדר

                            mip

                            אם הרף שלך זה *לא טיפשה כמו קלי באנדי* אני מסכימה שהיא לא עומדת ברף הזה אבל בוא נהיה כנים – זה רף די קיצוני לעמוד בו, והיא עדייןלא מוצגת כבחורה אינטלגנטית (תסתכל גם על איך היא משחקת את השורות האלה, צורת ההגשה של השורות היא ממש לא מגיעה מאותו מקום ציני כמו איליין, אלא מוגשות באותו סטראוטיפ של בלונדינית טיפשה – לחלוטין יכולת לשים שם את קלי בנדי וזה ישמע אותו הדבר), ופני של עונה לאחר מכן לא היתה אומרת בחיים "אני צמחונית חוץ מסטייקים". פני של עונה לאחר מכן היא בחורה אינטלגנטית עם תחומי עניין אחרים, סביבה שפחות עודדה לימודים ופחות הזדמנויות.

                            • אני יכול לחיות עם עמק השווה הזה.

                              האסתטיקה של החבובות

                              (ל"ת)

                              1
                              mip ?
              • הבאת כאן טענה שיש לה המון דוגמאות נגדיות

                גובלין ביבים

                הטענה "יש כאן סיפור שמסופר בשני קולות. קול אחד – רגיש ומקסים ומעודד, וקול שני – אכזרי וציני ומגעיל. והבעיה היא שהקול השני הוא זה שמביא את הרייטינג." היא מצג שווא, שקר.

                היו לא מעט סיטקומים שהטון המוביל שלהם לא היה אכזרי ציני ומגעיל. זה רק ענין של בחירה.

                1
                האסתטיקה של החבובות ?
                • ברמת הצלחה הזו?

                  mip

                  ברייטינג הזה? עם אחת עשרה עונות ועוד לא סיימנו?

                  ובכל מקרה – למען הסר ספק, זו לא טענה. זו דעה. דעתי ליתר דיוק.
                  אני לא הולכת להלחם על זה ולהתעקש על זה שזה נכון כי לחלוטין ייתכן שאני טועה. אבל תשווה את ההצלחה של בנות גילמור והחבובות להצלחה של שני גברים וחצי, מייק ומולי, ואמא (או איך שלא קוראים לסדרה עם אליסון ג'ני), ותגיד לי איזה קול מוכר (sells) יותר בטלויזיה האמריקאית. לדעתי – זה לא במקרה. זו השיטה של צ'ק לורי ולצערי היא עובדת.

                  • למשל למשפחת קוסבי היה פי 2 צופים

                    גובלין ביבים

                    והיא אינסוף השפיעה יותר.
                    למעשה יש המון סיטקומים שהשפיעו יותר ולא היו צינים ואכזריים. מה שאת מציינת, זה כעיקרון "הדרך המהירה" ולא הדרך היחידה.
                    שוב, עניין של בחירה. היוצרים בחור לכתוב מופע מינסטרל. שיהנו עם זה. זה בהחלט, כפי שמוכח היסטורית, לא הדרך היחידה להשיג קהל. ולמעשה לטווח הארוך בחירה עקבית בדרך הזו פשוט מצומצמת את הקהל של הסיטקומים.

                    1
                    האסתטיקה של החבובות ?
                    • משפחת קוסבי???

                      mip

                      אתה מדבר איתי על סדרות משנות השמונים, כשכל הסדרות כולן היו סביב האוירה המשפחתית הנעימית הזאת.
                      אני מדברת על סדרות משנות האלפיים ואילך כשהכל נהיה הרבה יותר ציני ואכזרי. אפילו וויל וגרייס שהיא כאילו סדרה נעימה וחמודה מלאה בהמון ציניות והומור מאוד אכזרי (בעיקר של ומול קארן וג'ק)
                      היחידה שאני חושבת שמתקרבת לזה היא מחלקת גנים ונוף וא. זה לא סיטקום, וב. היא נחשבת תוכנית נישתית יחסית. לא עם כזאת רמה רייטינג ויחסי ציבור.

                      מה שכן – אני מסכימה איתך שזו הדרך הקלה והבחירה בדרך הזו מצמצמת את הקהל של הסיטקומים לטווח הארוך – וזה באמת מה שקורה.

                      ואגב – מכל הסדרות של שנות השמונים (על קצה המזלג – אלף, צער גידול בנות, קרובים רחוקים מאוד, קשרי משפחה, מי הבוס וזה מה שנזכרתי בשלוש שניות האחרונות) בחרת דווקא את קוסבי? כן, צודק שזה מה שהסדרה ייצגה אז, אבל השם הזה היום לא בדיוק עושה הרגשה נעימית בבטן…

                      2
                      לפרקונית, lazarobbie ?
                      • הבטן זאת לא איפה שאת צריכה להרגיש הרגשה לא נעימה.

                        שלמקו GRAS

                        (ל"ת)

                        1
                        האסתטיקה של החבובות ?
                      • זו פשוט היחידה שמצאתי לה נתוני צפייה

                        גובלין ביבים

                        הגישה של הכל ציני אכן התפתחה בשנות האלפיים. אני גם יכול להביא את הנסיך המדליק מבל אייר כדוגמה טובה מהניינטיז שאינה צינית. אבל לא מצאתי לה נתוני רייטינג.

                        והנקודה היא בדיוק שזה שעושים ככה טלויזיה היום זו אינה הדרך היחידה ועובדה שאנשים ראו גם דברים אחרים ו בהמונים כשהם היו בתפריט. זה שהסירו את הגישה מהתפריט לא אומר שהיא לא מוכרת. והדרך לנסות היא לא להתמסר למופעי מינסטרל כי "אין ברירה". עובדה שאנשים אהבו את הברירה כשהוגשה להם.

                        2
                        האסתטיקה של החבובות, אור ?
                        • קומיוניטי?

                          האסתטיקה של החבובות

                          סדרה פורמליסטית למהדרין שכל-כולה פרקי גימיק ומשחק עם סטריאוטיפים וסטיגמות, ובכל זאת לצופים מועברת התחושה שחבורת גרינדייל הם באמת חברים טובים, שאכפת להם זה מזו ושהם לא מפסיקים לאהוב אחד את השנייה גם כשהם משתדכים ביניהם במערכות יחסים כושלות; מה גם שהציניות הנוראית ואובדן התמימות הזאת מחלחלת לחיי היומיום, כי אנשים פחות מקבלים חום, רוך ושייכות, וגם פחות נותנים אותו בעצמם. תמימות כמו ב… משפחת בריידי, נניח (כי חייבים לבחור שם פחות טריגרי מקוסבי), תיחשב היום כמזויפת ולא אמינה וזה חבל, כי זה הורס את הסיכויים שמשפחות מושלמות כאלה יתקיימו גם במציאות. לא שהמודל לאיך טלוויזיה צריכה להיראות היום תהיה משפחת בריידי, בוודאי שלא, זה מזעזע; אבל יש מספיק סדרות אחרות ששומרות גם על האלטרנטיב והסרקזם של שנות התשעים ואילך וגם על ביתיות וחמימות. דבר אחרון ולא אכפת לי מי מבוגרי המסמ"צ ילעג לי בשל כך – הרבה מהסיטקומים של ערוץ דיסני מחמש השנים האחרונות משיגים בדיוק את זה, אירונה ציניות ופרקי גימיק בלי סוף תוך שמירה על קשרי אהבה וידידות בין הדמויות וכן קידום מסרים פמיניסטיים.

                          • איך זה שמגיב לא רואה את הגראוואטאר של עצמו?

                            האסתטיקה של החבובות

                            שכחתי בלי ציניות להוסיף את אבא אמריקאי, סדרה שירדה גם היא ביגון שאולה למחוזות ההומור השחור והמיזנטרופיה בעונות 6-7 כזה, ומאז השתפרה המון. היום אנחנו כבר רואים שם פרקים בהם סטן לא רק משפיל את סטיב ומכה אותו, אלא באמת מראה שהוא אבא טוב שדואג לו ונמצא שם בשבילו, וכן פרקים בהם רוג'ר הוא כבר לא פטריק בייטמן שכלוא בגוף של חייזר אלא ממש נשבר ומפגין רגשות כולל עצב ובכי בשל המחיר שהחיים שלו גובים ממנו. גם היילי, הדמות הכלבתית והכי פחות אהיבה בסדרה הזאת, זכתה לכמה פרקים בהם היא מפגינה כמה היא אוהבת את סטיב ואפילו את סטן, עד כמה שזה מאתגר ולא פשוט. יודעים מה? אפילו באיש משפחה היו כמה פרקים נוגעים ללב בשנים האחרונות (ההוא עם טיילור סוויפט, נניח.)

                          • קומיוניטי זו דוגמא מעולה

                            mip

                            בהתחשב בעובדה שהיא בתיאוריה פונה לאותו הקהל של big bang, ואחת הסיבות לירידה של קומיוניטי ושהיא היתה כל הזמן בסכנת סגירה זה כי שידרו אותה מול… המפץ הגדול!

                            ליתר דיוק – המפץ הגדול בשלוש עונות הראשונות שלה עברה כמה זמני שידור שונים כשהאחרון שלהם היה בדיוק מול קומיוניטי עם תחושה שהמטרה של CBS היא בעצם לגנוב את הצופים של קומיוניטי ובמידה מסויימת היא הצליחה. (ניסיתי למצוא אזכורים לנושא, אבל הפתיח של הפרסום הזה מהמסך המפוצל הוא היחיד שמצאתי)
                            קומיוניטי הצליחה להשאר בחיים בקושי, עם אחוזי צפייה שהיו מינימליים לחידוש וסדרות אחרות היו מבוטלות במצב הזה, בעיקר בגלל קהל מעריצים קטן אך רועש אינטרנטית.

                            קומיוניטי זו בדיוק הדוגמא שלצערי השיטה של צ'אק לורי עובדת הרבה יותר טוב.

                            • בעידן שבו כולם צופים באינטרנט וב-VOD, באמת שזה לא משנה מי מול מי.

                              האסתטיקה של החבובות

                              (ל"ת)

                              • אז זהו שכן

                                mip

                                גם כי זה בכל זאת היה לפני איזה עשור, ואז האינטרנט היה טיפה פחות חזק (אם כי זה מה שהחזיק את קומיוניטי בחיים), וגם כי עלתה הטענה ששתי הסדרות מצליחות באותה המידה והתשובה היא שלא. המפץ הגדול מצליחה משמעותית יותר, בכל אספקט אפשרי – הן מבחינת הקהל והן מבחינת המבקרים.
                                סידרה חמודה כמו קומיוניטי לא תצליח להיות מפלצת רייטינג עם הקהל של היום. הסדרדות המצליחות היום הן ברובן סדרות שמבוססות על אנטי-גיבורים ואנשים פגומים, עם מעט מאוד תמימות ונחמדות. זה לא שאין, אבל יש הרבה הרבה פחות.

                                • במיוחד כי עכשיו הרמון אחראי על הוולגריות והמיזנטרופיה של ריק ומורטי.

                                  האסתטיקה של החבובות

                                  אבל כדאי לחדד – קומיוניטי חמודה רק מבחינת עיצוב הדמויות, לא מבחינת הכתיבה עצמה – ג'ף מתחיל את הסדרה כדושבג סרקסטי והרבה מזה ממשיך גם לעונות המאוחרות, שלא לדבר בכלל על דמויות אנטגוניסטיות כמו פירס הגזען והקריפי או צ'אנג הסדיסט. זה שהרבה מהסדרות היום הם וולגריה מיזנטרופית בסגנון לואי סי.קיי/שרה סילברמן/איימי שומר/מינדי קיילינג/ברוד סיטי לא אומר שאין בטלוויזיה גם מקום לדברים אחרים, שהרי הסדרות פורצות הדרך היו תמיד שונות מסביבתן.

                                • וגם - בשנת 2009 האינטרנט היה פחות חזק?!

                                  האסתטיקה של החבובות

                                  מילא אם היית אומרת 1993.

                                • צודק

                                  mip

                                  משום מה חייתי בסרט שאנחנו מדבירם על תחילת שנות ה2000…

                                • אבל קומיוניטי עושה בדיוק את התהליך ההפוך מצ'אק לורי

                                  mip

                                  בסופו של דבר קומיוניטי זו סדרה על זה שלכל אחד, שונה ככל שיהיה, יש את המקום שלו וכולם חשובים.
                                  אפילו ג'ף שהוא הכי דושבג – כמעט ולא תתפוס אותו באמירות/התנהגויות מיזוגניות כמו שהאוורד ושלדון נתפסים בהם על בסיס פרקי (במיוחד בעונות הראשונות). והדמויות הרעות בסדרה מוגדרות כרעות. כשצ'אנג מתנהג כמו סאדיסט בעונה הראשונה אף אחד לא מצפה מאיתנו להזדהות איתו. להפך, הוא שם כדי לעזור לשביעיה לפתח את מערכת היחסים שלה.
                                  כשהאוורד זורק בדיחות סקסיסטיות ומיזוגניות אנחנו אמורים עדיין לאהוב אותו ולחשוב שהוא חמוד. הוא הגירסה הגיקית לצ'ארלי משני גברים וחצי עם התנהגות שלא אמורה להיות לגיטימית בשום צורה שהיא אבל איכשהו אנחנו אמורים לתפוס כ"השתובבות" ותו לאו.
                                  היחיד שגבולי שם הוא פירס, וגם אצלו א. יש גבולות מסויימים שהוא לא חוצה וב. זו חלק מהסיבה שבסופו של דבר הוא לא נשאר בסדרה.

                                  כמו שהיו אומרים – המפץ הגדול זו סדרה על אנשים חכמים לאנשים טיפשים. קומיוניטי זו סדרה על אנשים טיפשים לאנשים חכמים.

                                • הדמויות בקומיוניטי טיפשות?

                                  האסתטיקה של החבובות

                                  את שוב מתבטאת כמו שהתבטאת ביחס לפני – רק כי מישהו אינו מדען אטום (או atum במקרה של שלדון) לא אומר שהוא טיפש. עאבד חכם ושולט במוסכמות כתיבתיות של סדרות כולל זאת שהוא עצמה מככב בה, אנני חרשנית ושאפתנית עד כדי נוירוזה, בריטה מעריצה את רדיוהד וברור שאנשים כאלה לא יכולים להיות טיפשים, ג׳ף למד המון שנים כדי להיות עורך דין וזה מאוד קשה. שירלי לא מפגינה חוכמה יתרה, אבל גם לא טיפשות, רק דתיות יתר; וטרוי ילדותי אבל עם לב טוב שנמצא במקום הנכון אז מותר שתהיה גם דמות כזאת כי אכפתיות ונחמדות יותר חשובים מחוכמה. אגב, בקומדיות שאינן אלטרנטיביות כמו קומיוניטי ויותר נוסחאתיות וקלישאתיות כמו המפץ הגדול החכם תמיד יהיה חנון נלעג שלא מצליח להשיג בנות ובדרך כלל גם יהודי. (הולך לבדוק אם יש לקומיוניטי דף סדרה.)

                                • קומיוניטי מתרחשת בקולג' קהילתי.

                                  שלמקו GRAS

                                  זה מוסד ללימודים גבוהים שמנוהל על ידי הדיקן, המורה לספרדית של הוא מר צ'אנג והסמינריון הנפוץ בו הוא דיורמות. אולי המילה טפשים היא חזקה מדי, אבל ברור שהיא לא מדברת על אנשים חכמים (או לפחות, חכמי ספרים).

                                  1
                                  OKDeSign (אור) ?
                                • אה נו ברור.

                                  האסתטיקה של החבובות

                                  נראה לי שזאת סדרת הקולג' האמריקאית הראשונה שבאמת מצליחה להעביר משהו מהעליבות של מכללות באשר הן, ובמיוחד ישראליות.

          • מסכימה לגבי הפיצול

            מאיה

            אפשר לעבור דמות-דמות ומערכת יחסים-מערכת יחסים, ולראות שלכל אחת יש נקודות מהותיות חיוביות בכתיבה עם קטעים טובים ומצחיקים, לצד נקודות מהותיות שליליות עם הקצנת יתר והנצחת דעות קדומות.

  2. לא התחברתי לסדרה מההתחלה

    Wednesday

    ניסיתי אותה בגלל כל ההתלהבות של "סוף סוף נותנים מקום לגיקים בטלוויזיה! זאת סדרה על גיקים!" אבל תוך כמה פרקים נטשתי כי פשוט הרגשתי שבמקום להראות את ה-"תרבות הגיקית" (והמרכאות כאן רחבות מאוד) הם פשוט הגחיכו אותה והפכו את הדמויות למושא ללעג. זה והעובדה שההומור ממש גרוע לטעמי. מצד שני גם לא סבלתי את שני גברים וחצי ועוד סדרות של לורי שנתקלתי בהן אז זה לא מפתיע…

    3
    מתן בכר, Morin, הפונז ?
    • לטעמי דוקא העונות הראשונות

      הפונז

      היו בין הייצוגים הגיקיים הכי מוצלחים על המסך, וזה מה שעשה את העונות האלה לכל כך מצחיקות – שהמון פעמים היו שם סיטואציות והתנהגויות שממש יכולנו לזהות מאנשים אמיתיים שמוכרים לנו.
      זה שזה מגחיך – נו, זה כל הרעיון בקומדיה, אבל לטעמי, חלק ניכר מזה שידר דוקא סימפטיה לדמויות ולהתנהגויותיהן הביזאריות קמעה.
      וגם פני, שמוצגת אולי בתחילה כקצת טיפשה מדי, מתגלה בהמשך ככזאת שמבינה דברים שהם לא מבינים, וגם היחסים בינה ובין שלדון הם מהמוצלחים בסדרה, כששניהם מגבשים הערכה הדדית וקבלה הדדית של ההבדלים הגדולים ביניהם.
      אחרי כמה עונות הסדרה החלה למחזר את עצמה ואיבדה חלק מהקסם, אבל בתחילתה היא בהחלט היתה סיטקום מוצלח בהחלט.
      וכן, כמה בדיחות הווארד הן בהחלט נמוכות מדי, כולל ההתעללות המתמשכת באמא שלו.

      • אני ממש לא בעמדה מוצלחת

        Wednesday

        לשפוט את הסדרה כי כאמור- פרשתי די מהר. אני מסכים שהיו כמה פרקים טובים בהתחלה, לפחות עד כמה שזכרוני לברכה מצליח להעלות. התחושה שלי הייתה שהדמויות של האוורד, ראג' ושלדון בעיקר היו קצת יותר מדי קריקטורות של גיקים- שלא מסוגלים לדבר עם בנות, שהדבר הכי חשוב להם בעולם, ובאופן מוגזם מאוד, זה מלחמת הכוכבים ושר הטבעות. ברור שיש אנשים כאלה, אבל לי זה קצת הרגיש כאילו הסדרה באה ואומרת "תראו, זה גיק!" וזה קצת הפריע לי. בנוסף, ואני יודע שאני מסתכן מאוד בלהישמע טרחן והיפסטר (היפסטרחן?) אבל העובדה שפתאום זה נהיה נורא מיינסטרימי לאוהב משהו גיקי, אבל בצורה נורא שטחית ובלי באמת להתעמק בו. קצת כמו להיתקל בבחורה ברחוב עם חולצה של מטאליקה שלא יודעת בכלל שמדובר בלהקה. האם זה מטופש שזה מפריע לי? סביר מאוד. אבל זה עדיין עושה לי קצת רע בנשמה.

        אבל שוב, אני אסייג מאוד- כל מה שכתבתי מבוסס על התפיסה הסובייקטיבית של הזכרון של צפייה בעונה הראשונה בערך, וזה היה לפני כמה שנים טובות, אז ייתכן מאוד ואני זוכר דברים לא נכון. מה גם שהסיבה העיקרית שהפסקתי הייתה שלא אהבתי את ההומור, ועל זה אין ממש מה להתווכח.

        1
        האסתטיקה של החבובות ?
        • האוורד לא מתעלל באימא שלו. היא מתעללת בו.

          האסתטיקה של החבובות

          וזה סטריאוטיפ מוקצן אבל כזה שקיים במציאות. לא מצאתי ולו פרק אחד משמונה (!!!) העונות הראשונות שלא מתנשא מעל החנונים/גיקים או שלא מלעיג אותם או לא מבזה אותם. גם הסימון שלהם כ"חנונים וזהו" רק כי הם אובססיביים למלחמת הכוכבים או לדוקטור הו כבר מיושן, כי הרבה מהאנשים שאובססיביים לסדרות האלה היום הם כבר לא לוזרים שתקועים אופנתית בשנות השבעים כמו האוורד, אלא בנות שהרבה יותר דומות חיצונית לפני.

          • לא יודע לגבי "הרבה מאותם אנשים..."

            Wednesday

            אבל הייצוג הרדוד הזה של "חנונים" וזהו זה דיוק מה שמציק לי- לראות בנאדם רק בתור הקריקטורה הזאת, כאילו שאין שום דבר אחר בחיים שלו שמעניין אותו חוץ מהפאנדום שלו. כבר יצאו מספיק סדרות קומיות שהראו שאפשר להתקדם מעבר לייצוג דרך קריקטורה, ואם זו הייתה דמות אחת מדי פעם זה היה סביל, אבל כשסדרה שלמה סובבת סביב ייצוג כזה זה מציק לי.

            3
            שופל, האסתטיקה של החבובות, OKDeSign (אור) ?
  3. חדשות משמחות ממש!

    שליח מרתון

    התוכנית המזעזעת הזו, מופיע המינסטרל האיום והשופע בוז ולעג לשונה – בוטל!

  4. לא להאמין, אבל

    האסתטיקה של החבובות

    בסדרה שנחשבת היום כבר למיושנת וקלישאית (הצלצול הגואל) ידעו כבר ב-1989 להתייחס לכל הנושא של תרבות החנונים/גיקים יותר בכבוד.

    (ספוילרים לצלצול הגואל מכאן ואילך, אם זה באמת משנה למישהו)

    באחד הפרקים הראשונים של הסדרה, סקריץ' נותן לקלי שיעורים פרטיים במדעים. כנגד כל הסיכויים (קלי היא המעודדת הפופלארית והיפה וסקריץ' דלוק על ליסה) הם מתקרבים ומתאהבים, מה שמעורר את קנאתו של זאק. כמובן שבסוף הפרק זאק מחליט שהחברות בינו לבין סקריץ' יותר חשובה מבנות ונותן לסקריץ' את ברכתו להזמין את קלי לדייט רשמי, אבל אז סקריץ' וקלי מגלים – ביחד – שבעצם אין להם שום דבר במשותף ושזוגיות ביניהם כנראה לא תצליח, והם מחליטים להישאר ידידים וזהו.

    אז למה פרק אחד מסדרה שהיום כולם רואים בה נוסטלגיה נשכחת לשנות השמונים והתשעים ולא הרבה מעבר טוב יותר בייצוג של חנונים/גיקים מאשר כל המפץ הגדול כל-כולה?

    1. כי הוא מתייחס לאחת הדמויות הבולטות של חנונים בטלוויזיה – אולי ה-דמות ה-כי בולטת של חנון טלוויזיוני לפני סטיב ארקל – בכבוד. הוא לא מציג את סקריץ' כחנון נואש ופתטי שבנות כמו קלי הן "מחוץ לליגה שלו" כמו שהמפץ מציגה את לנארד ביחס לפני, אבל גם לא מציג אותו כמטרידן ומציצן קריפי וגם לא כמי שהרצון לחברה, זוגיות וסקס הוא מטרת חייו העיקרית – סקריץ' הוא פשוט הוא עצמו וזה הכול.

    2. הוא נמנע מהקלישאות המוכרות של אהבה נכזבת. בדרך כלל בפרקים כאלה, האהבה תהיה חד-צדדית – החנון יתאהב במלכת הכיתה, ינסה לעשות לעברה מחווה רומנטית גדולה ומביכה, היא תדחה אותו בצורה משפילה, הוא יבכה ויעלב ואז היא תתפוס איתו שיחה בצד, תתנצל בפניו יותר בעדינות, תגיד לו שהם פשוט לא מתאימים ושיום אחד הוא ימצא את האחת והמיוחדת שלו. בפרק הזה, גם קלי מתאהבת בסקריץ' בחזרה ונמשכת אליו, כלומר בעוד המפץ הגדול מציגה את ארבעת הבנים כ"תראו איזה לוזרים הם! באמת נראה לכם שלמישהו מהם יש סיכוי עם מישהי שנראית כמו פני?" ולנארד כמובן מצליח רק אחרי סאגת השפלות מצדה או מצד האקסים שלה, הצלצול הגואל באה כמעט עשרים שנה קודם לכן ואמרה – "אין סיבה שבחורה יפה ומעודדת פופולארית לא תראה גם במישהו כמו סקריץ' בן זוג פוטנציאלי, זה יכול לעבוד אבל יכול גם שלא, בואו נרוץ עם הרעיון הזה ונראה לאן הכתיבה תיקח אותנו."

    3. הוא לא בנוי כקלישאה של הגשמת פנטזיה. אין כאן את הנראטיב הלא מציאותי של סרטי תיכון ובו החנון המנודה חוטף מכות מהבריונים, אבל בסוף חברתו היפה של הבריון הראשי שמתעלל בו מבינה שהיא יוצאת עם דושבג, זורקת אותו ועוברת לצאת עם החנון. סקריץ' לא מנודה, הוא חלק אינטגרלי משישיית החברים. החברים שלו אינם חנונים כמוהו, אלא מגיעים מכל המעמדות והסטריאוטיפים של התיכון. סלייטר הספורטאי איננו בריון שמתעלל בסקריץ', אלא חבר קרוב שלו שמקבל אותו כמו שהוא, והקונפליקט של סלייטר הוא דווקא עם זאק. לעומתם, לנארד ופני = הגשמת פנטזיה לחלוטין.

    4. עצם זה ששתי דמויות בסדרה מסוג כזה מבינות ביחד שעדיף להן להישאר ידידים זה חתיכת הישג. סקריץ' לא מפתח אובססיה לקלי ובונה לה מקדש בחדר שלו, קלי היא לא מלכת הכיתה המרושעת והכלבתית, הכול באמת בסדר ביניהם בסוף הפרק וימשיך להיות בסדר עד סוף הסדרה. לנארד ופני זה "נו בואו נכניס עוד פעם קונפליקטים שחוקים של סיטקומים שכולם מכירים כבר מרוס ורייצ'ל" כי יש לתסריטאים בראש איזו בדיה שרק קונפליקטים יכולים ליצור סיפור טוב ומעניין ולא, נגיד, דמויות אהיבות שנמצאים ביחסי אהבה וידידות זו עם זו (כי אנחנו באמת אמורים להאמין שבמציאות אפשרי מצב שבו גבר יעשה סקס עם החברה שלו ואז היא תרצה להיפרד ממנו כי הוא הציע לה נישואים באמצע הסקס. ברור.)

    5. איך זה לעזאזל שלא לנארד ולא פני לא עוצרים לרגע ומבינים שהיי, בעצם אין להם ולא היה להם אף פעם שום תחום עניין משותף שמקרב ביניהם? איך זה שאף דמות אחרת מעולם לא העירה להם על זה, מלבד ההשפלות הרגילות שלנארד חוטף מחבריו ומאויביו על כמה הוא פתטי, נואש ולא בליגה של פני? (ובאמת הגיע הזמן כבר להפריד בין מערכות יחסים לבין דימויים מעולם הספורט, אולי למעט השיר הזה, שגם הוא לא באמת נכתב על בנות אלא על חברת התקליטים של הלהקה, אבל מכיוון שאין כבר שרת עיוור נבצר ממני להמשיך לדבר עליו ועל האלבום אותו הוא פותח.)

    כרגע כתבתי ניתוח על פרק בודד מתוך סדרה שמעולם לא חשבתי עליה כשווה ניתוח עד היום – סתם, נוסטלגיה לתקופה היפה והתמימה שבה עדיין היה מגניב ועכשווי להזכיר את הסמשינג פאמפקינס בסדרת תיכון. עצוב, עצוב מאוד שסדרה כמו הצלצול הגואל, שמעולם לא נחשבה לקלאסיקה טלוויזיונית והייתה פעמים רבות חינוכית ומטיפה מדי, ידעה ב-1989 לעשות בפרק אחד את מה שהמפץ לא הצליחה לעשות ב-2018 אחרי 12 עונות.

    2
    Morin, מקס צ'פלין ?
  5. מה שכולכם שוכחים

    ישראל

    הוא ששלדון הוא דמות מובהקת של אספרגר. אין לו אפשרות להיות נורמאלי או נסבל הוא פשוט בנאדם על הספקטרום. היופי והפואנטה של כל הסדרה בעיניי הוא ההזדמנות להתבונן מקרוב ובצורה קליחה על חייו של אספרגר קלאסי. לא אומרים אף םעם שהוא כזה אלא רק את ההתמודדות של הדמויות השונות איתו.
    זה בעצם נירמול של השונים בלי הנחות ובלי לרחם.

    1
    הפונז ?
    • או התחמקות...

      mip

      מאחר וכרגיל אנחנו מנהלים דיונים מקבילים – רוצים להראות את ההתנהלות של שלדון כאספרגר – תגידו את זה בשלב מסויים. אל תשאירו את זה כרמיזות ותנסו לספוח על שני הסעיפים.
      לא היה צריך להגיד את זה בהתחלה, ולא היה צריך להגיד את זה לכולם, אבל אם זה לא נאמר באופן מפורש, אז אין סיבה להניח שזה מה שקרה שם.

    • היוצרים לא מוכנים להגדיר אותו ככזה

      לבה קפואה

      ובכך הם לא מתחייבים להציג אדם עם אספרגר באופן אמין. שלדון השתנה בהמשך הסדרה, וכאדם שלא מכיר את תסמונת האספרגר מספיק, אין לי מושג אם זו התפתחות אמינה של אדם עם אספרגר או לא. בקיצור, היוצרים לא היו מוכנים לקחת אחריות אז אני לא מוכנה לתת להם קרדיט.

      1
      Morin ?
      • כמו שכבר כתבתי במקום אחר באתר

        האסתטיקה של החבובות

        שלדון הוא מקרה בעייתי כי מצד אחד, יוצרי הסדרה טוענים בתוקף שלשלדון אין אספרגר ומצד שני פארסונס טוען שלשלדון יש אספרגר והוא בפירוש מנסה לשחק אותו ככזה, אז ההחלטה היא של הצופים. דעתי האישית? הוא בפירוש מפגין תסמינים של אספרגר, אבל גם תסמינים אחרים, מה שנקרא "הפרעה מעורפלת", שמאפשרת לכותבים לשחק על מה שיהיה מצחיק לאותו פרק וגם ללעוג לו כי באמת, שלדון הוא דמות בלתי נסבלת באופן כללי.

        ככה רוקדים על שתי חתונות.

        שלדון הוא גם יותר "דמות פריצה" מאשר דמות ראשית, כמו קריימר או עאבד, אז להגיד שכל הסדרה היא עליו ומנקודת מבטו זה לא מדויק. קו העלילה הראשי הוא היחסים בין לנארד לפני כששלדון בקושי מתפתח, רק בסוף נותנים לו איזה נאום שמבהיר שהוא מבין עד כמה הוא בלתי נסבל.

        2
        Morin, הפונז ?
        • וגם

          האסתטיקה של החבובות

          בהנחה שלשלדון יש אספרגר, הוא מקדם ומנציח את סטריאוטיפ האספרגר הא-מיני, שזה די חמור. אוטיסטים הוצגו בעבר במדיה בדיונית כמעט באופן גורף כא-מיניים, כדי לנטרל את האיום שהצופים או הקוראים עלולים לחוש, ומכיוון שהמפץ הגדול היא כולה אוסף של סטריאוטיפים לא יצירתיים זה ממש לא מפתיע.

          2
          lazarobbie, Morin ?
 

כתיבת תגובה

(חובה)

Optionally add an image (JPEG only)