ביג ליבובסקי
The Big Lebowski

ג'פרי "The Dude" ליבובסקי הוא היפי בטלן חובב מריחואנה ומשחקי באולינג, שבטעות מזוהה כג'פרי ליבובסקי אחר, עשיר, ומעורב בעל כורחו בסיפור חטיפה, כופר ותככים.

עמוד הסרט בחסות שלי אייזן
תאריך הפצה בארה"ב: 06/03/1998
תופעת קאלט שאני לא מבין. כולם מתלהבים מהסרט הזה. אין לי מושג למה.

7 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. לא יודע לבי כולם, אני מתלהב מהסרט

    Matoy

    כי הוא אחד הסרטים האמיתיים שראיתי. לא במובן העלילה – זו העלילה הסטנדרטית של האחים כהן (חטיפה, כופר, משחקי כוח בין הדמויות…). אמיתי במובן הדמויות בסרט וההתנהלות שלהן – אני מכיר אנשים שמתנהגים ככה במציאות.

    אני חושב שאם תשאלו אנשים שממש אוהבים את הסרט הזה, רובם יודו שהם לא מכתירים אותו בתור הסרט הכי טוב שהם ראו בחיים שלהם. זה לא סרט מושלם (או שמתקרב למושלמות). העלילה כאמור לא יותר מדי חדשנית, ויש הרבה סצינות חלשות יחסית בסרט.

    לעומת זאת יש המון דברים מצוינים בסרט: סצינות מבריקות, פסקול מעולה, ובעיקר משחק מעולה של כל הדמויות הראשיות בסרט (בעצם זה הרבה יותר ממשחק. זה ליהוק מושלם בין שחקנים לדמויות. ליהוק שגרם לטייפקאסט מוחלט לג'ף בריג'ס וטיפה פחות מוחלט עבור ג'ון גודמן, שלא נגרם במקרה אגב; הדמויות נתפרו על ידי האחים כהן במיוחד עבור השחקנים האלו).

    אבל אפשר להתעלם מכל זה כי את זה יש כאמור בסרטים אחרים בכלל ושל הכהנים בפרט. אם תשאלו אותי, אני לא חושב שהאחים כהן עצמם ציפו בעצמם שהסרט הזה יצבור כל כך הרבה הייפ. מבחינתם זה היה סרט כיפי שמבוסס על אנשים מהחיים שלהם (שתי הדמויות הראשיות מבוססות על אנשים אמיתיים – חברים מהמציאות של האחים).

    אז למה דווקא הסרט זכה לכזה מעמד קלאט? בדיוק מהסיבה הזו. כי הוא פיסה מהחיים של האחים כהן.
    כשמנתחים סרט לפרטים קטנים הרבה פעמים אפשר למצוא כל מיני חורים קטנטנים בעלילה: למה הדמות הזאת דווקא עובדת בעבודה האפורה הזו שלא מתאימה לה, או למה הדמות הזאת של רון אומרת דווקא את המשפט של הרמיוני. זה לא קורה רק בסרטים גרועים. היוצרים של הסרט צריכים להיות מוכשרים מאוד בשביל לחשוב על כל פרט קטן שישתלב בעולם שהם המציאו ולפעמים טעויות מתפלקות. עד כמה שהאחים כהן מוכשרים, פה הם לא היו צריכים להמציא הרבה ולכן כשמסתכלים על הסרט עם זכוכית מגדלת, במקום למצוא טעויות מגלים עוד ועוד פרטים מבריקים, שהכהנים לא יצרו, החיים יצרו: העבודה של וולטר, משפט שאומר הדוד, דינימיקה קבוצתית בבאולינג…

    מכירים אנשים שמנסים לכתוב כל החיים פוסטים שנונים בפייסבוק, וכמה שהם מנסים הם עדיין זוכים למספר קטן של לייקים, ויום אחד הם מחליטים לשתף, סתם בחמש דקות של כתיבה, איזו חוויה שעברה עליהם בתור לקופת חולים וזוכים פתאום לאלפי שיתופים ולייקים? אותו הדבר פה.

    4
    עידו, marksbro, jokerface24, Jess R ?
    • ואגב דברים אמיתיים מהחיים שהם הכניסו לסרט

      Cuber

      אפילו המקרה של המכונית הגנובה שמצאו בה שיעורי בית מקומטים של הנער שגנב אותה – הוא סיפור אמיתי שהכהנים שמעו והכניסו לסרט. המציאות באמת עולה על כל דימיון.

  2. תגובה שמכילה ספוילר מאת יהל
  3. קומדיה נהדרת.

    Samooelsami

    אני חייב להודות שבפעם הראשונה שראיתי את הסרט הוא היה נראה לי מוזר,לא מובן ותחושתיי די היו חופפות למה שרד מתאר פה. היום ראיתי אותו בפעם השנייה.
    אני חושב שזה הסרט שבו הדיסוננס בין דעתי על הסרט בשתי הפעמים הראשונות שראיתי אותו הוא הגדול ביותר מכל הסרטים שראיתי.
    אני לא בטוח אם זה משהו אישי שקרה רק אצלי (אולי זה מצב הרוח הירוד שראיתי אותו בפעם הראשונה), או שפשוט הסרט הזה כך מאופיין שבפעם השנייה אתה פחות או יותר יודע למה לצפות ולכן גם נהנה *הרבה* יותר מהסרט.
    הסרט הזה מגולל את סיפורו של "הדוד" העצלן האולטימטיבי, אדם מבוגר ללא שום שאיפות שרוצה רק To Chill Out
    ודווקא האדם הזה (לא הגיבור הטיפוסי שהרגילו אותנו לאהוב), נקלה לפרשיית חטיפה שרק מסתבכת עוד ועוד ועוד, ונהיית מופרכת יותר ויותר מרגע לרגע (וואו כמה מילים מוכפלות יצאו לי….לי).
    המפגש של הדוד האפאטי, עם הסיפור המשונה הזה פשוט יוצר תענוג למסך.

    קודם כל והכי חשוב תסריט תסריט תסריט.
    אני חושב שבסרט הזה האחים כהן מראים את גדולתם בתור תסריטאים, אני חושב שמעל כל האספקטים המעולים של הסרט מצטיין במיוחד התסריט. שהוא גם הסיבה שהסרט הפך לקאלט לדעתי.
    הבדיחות נעות בין 'חכמות' לבין 'פשוט מצחיקות', ולא מובאות לצופה ישר בפנים, הוא צריך לחפש אותן.
    בהתחלה העלילה עוד איכשהו סבירה אבל מרגע שהיא מתחילה להסתבך ולהתחרפן בשלב מסוים , זה הזכיר לי את ההומור של מונטי פייטון אבל לא של הסרטים אלה ההומור הפחות ממוסד היותר אנרכיסטי, ההומור של הסדרה המקורית. סצינת המכות עם הגרמנים בסוף הייתה בקלות יכולה להיכנס לקרקס המעופף ואף אחד לא היה שם לב.

    הדמויות פשוט מעולות, כל אחת מופרכת בדרכה שלה,
    וולטר (שבקלות גונב את ההצגה בסצינות שהוא מופיע) שהקשר שלו למציאות רופף יותר משן שעומדת ליפול
    ליבובסקי הגדול השני, שניכר שיש לו פוביה להיפים או סתם בטלנים
    ג'וילאן מור, בתור פמינסטית אבל לא מהסוג שאתם מכירים
    טורטורו, שסצינת ההצגה שלו היא פשוט מופת של בימוי. שמראה שלא צריך מילים כדי להציג אופי של דמות
    ודוני, ש.. טוב נו שבעיקר מעורר רחמים כלפיו וכלפי היחס שהוא מקבל מוולטר (איך אפשר שלא עם עיני העגל של סטיב בושמי)

    כל הדמויות לא היו שוות כלום אם השחקנים לא היו מבצעים אותם בנאמנות, וכמו שנאמר פה הם כולם מעולים.
    אני חושב שיותר מכל הסרטים שלהם, פה האחים פשוט נהנו , ומרגישים את זה בסרט.
    היום חברים נכין סרט, תקחו תסריט מבריק, תוסיפו לזה כוס שחקנים מעולים, שתי שכבות בימוי טובות ומידי פעם תוסיפו קמצוץ של סצינות הזייה ששם מתגלה הדמיון הנהדר של האחים לבית כהן. תקבלו סרט כזה.
    הסרט הכיפי הזה גורם לחלום על היום שבו נוכל לשכב באמבט ולעשן וויד בנחת, בלי שאנשים ישתינו לנו על השטיח וחמוסים יתקפו אותנו

    1
    herenot ?
  4. הגדרת את זה נהדר !אחלה!

    אנדי דופריין

    ראיתי את הסרט אתמול, והוא בהחלט היה משעשע, משעשע מאוד אפילו בנקודות מסוימות. בהחלט סיפור הזוי לחלוטין.
    ג'ון גודמן גונב את ההצגה, והכימיה בין כל השחקנים מדהימה (במיוחד בסצנות המשולש בין ברידג'ס – גודמן – בושמי ). אפילו דמויות שלא מקבלות הרבה זמן מסך כמו ג'ון טורטורו (הנפלא ) וסאם אליוט כחצי דמות, חצי סטוריטלר.

    אבל מפה ועד סרט קאלט שמצוטט באדיקות….? קצת מוגזם לטעמי.

    • חכה לפעם השניה.

      פנטלימון

      (ל"ת)

      4
      Horican, שומר שאבעס, YuvalMoalem, אור (זה עם התוכי) ?
  5. איך אני שמח שזו דעתך על הסרט

    אסף

    לקח לי זמן למצוא מישהו שמסכים איתי.

תגובות מקבילות

20
  תגובות נוספות בדף הביקורת של ביג ליבובסקי
 

כתיבת תגובה

(חובה)