לא משהו, אבל גם לא משהו נורא.Merlinב-05/02/2011 19:08
לא משהו, אבל גם לא משהו נורא.
Merlin
פורסם פברואר 5, 2011 ב 19:08
בעיקר יש הרגשה שראינו את הסרט הזה אינספור פעמי: מולאן רוז', שיקגו, חופשיות על הבאר. סיפור הכי בנאלי שאפשר, תלבושות מנצנצות, וניסיון לתפור סרט שיחזיר את שר לתודעה מחד, וימצא תעסוקה לכריסטינה אגילרה מאידך.
לא ממש מסכימה, חשבתי שהסרט נורא איום. על אף שאני אוהבת נצנצים, מחוכים, שירים, סיפורי "ילדה מבית טוב ועיר קטנה ש…" ואוהבת את שר אהבת נפש.
אני חושבת שהוא הרבה יותר נורא מכולם ביחד וגם מכל אחד לחוד. זה מזכיר את חופשיות על הבר- אני לא חושבת שאוכל להשוות בין השניים כי אותו ראיתי בקולנוע כשהייתי ילדה וחשבתי שהוא מדליק וכיפי, וייתכן שאז הייתי חושבת כך גם על בורלסק. אבל שיקאגו חכם בהרבה, נוצץ יותר, ומשוחק טוב יותר. מולאן רוז' – ולרגע אשים בצד את העלילה (הבסדרית) והמוזיקה והכוריאוגרפיה (המשובחים למדי לדעתי, לרבות בחירת שירים מרעננת) – אולי המחוכים והביריות משותפים, אבל מולאן רוג' היה סרט חדשני, במובן שהוא לוקח מדיום בימתי ומראה איפה הקולנוע יכול לשדרג אותו- באפקטים, בצילום, בתזזיתיות, בעוד שבורלסק הלעוס והצפוי, יכול היה להיות מחזמר ללא כל שינוי (אולי בתור מחזמר הוא היה יכול להיות יותר חביב).
הסרט הוא מבוכה לשר ולא ברור לי למה היא הסכימה לעשות אותו. באשר לכריסטינה ידוע היטב שהיא חסרת טעם וסגנון אישי וגם קצת אלכוהוליסטית, אז זה יותר מסתדר.
לא שרציתי לתקוף את דעתך חלילה, פשוט נדהמתי שיש אנשים שראו אותו ולא נחרדו ממש.
הביקורות קוטלות. כאילו, ממש קוטלותRatsutsב-06/02/2011 11:03
הביקורות קוטלות. כאילו, ממש קוטלות
Ratsuts
פורסם פברואר 6, 2011 ב 11:03
ואני אופתע מאוד אם שלא בצדק. למרות ההערכה שיש לי לשר כשחקנית (ויש לי. היא שחקנית מצוינת), הסרט עצמו פשוט נראה צפוי, בנאלי ופלקטי.
הלוואי שאתבדה. כל-כך קשה למצוא מיוזיקלס טובים היום.
כשהיא הופיעה בגמר "רוקדים עם כוכבים" (האמריקני) כדי לקדם אותו, נראה היה שהיא, אה, איך לומר בעדינות? התרחבה קמעה (בעיקר באזור הפולקעס) ושמלה קצרצרה אינה פריט לבוש מחמיא לבחורה שאינה רזה במיוחד (על אחת כמה וכמה כשהיא מוקפת בשלל רקדניות רזות ממנה).
תשפטו בעצמכם: http://www.youtube.com/watch?v=AE4B0M2gm5I
סטנלי טוצ'י היה משעשע, אבל הוא פשוט שחזר את התפקיד שלו מ"השטן לובשת פראדה". שר לא יכולה להיות משעשעת כי הפנים שלה לא מסוגלות להביע שום דבר פרט להפתעה. והדבר היחידי המשעשע בכריסטינה אגילרה הוא הפוני המגוחך שלה.
השירים לא רעים, זה נכון. אבל הנאמברים המוזיקאליים היו קטנים וחיוורים לעומת סרטים אחרים שעוסקים בנושא הזה.
שהפספוס העיקרי שלה הוא אי-ליהוק אנה פאריס במקום כריסטינה אגווילירה. באולם נשמעו צחוקים רמים לאורך הסרט וכשכריסטינה החלה לנהום זה היה הקיו לשורה שלנו להשתנק מצחוק. אה וקאם ג'יגה-מה-שמו בלי חולצה/חושף ישבן, מה עוד צריך?
למי שאוהב סרטים מוזיקליים- דווקא מומלץדידיב-11/03/2011 10:49
למי שאוהב סרטים מוזיקליים- דווקא מומלץ
דידי
פורסם מרץ 11, 2011 ב 10:49
ראיתי את הסרט עם ציפיות נורא נמוכות בגלל הביקורות, אבל דווקא נהניתי מאוד והקטעים המוזיקליים היו מהממים,
החלק השני של הסרט מעט פחות טוב, אבל עדיין הסרט נחמד, קליל, זורם ובהחלט מומלץ למי שהז'אנר קורץ לו. הסרט גם נוסה על בן זוגי ועבר בהצלחה…:)
לא משהו, אבל גם לא משהו נורא.
בעיקר יש הרגשה שראינו את הסרט הזה אינספור פעמי: מולאן רוז', שיקגו, חופשיות על הבאר. סיפור הכי בנאלי שאפשר, תלבושות מנצנצות, וניסיון לתפור סרט שיחזיר את שר לתודעה מחד, וימצא תעסוקה לכריסטינה אגילרה מאידך.
לא ממש מסכימה, חשבתי שהסרט נורא איום. על אף שאני אוהבת נצנצים, מחוכים, שירים, סיפורי "ילדה מבית טוב ועיר קטנה ש…" ואוהבת את שר אהבת נפש.
אני חושבת שהוא הרבה יותר נורא מכולם ביחד וגם מכל אחד לחוד. זה מזכיר את חופשיות על הבר- אני לא חושבת שאוכל להשוות בין השניים כי אותו ראיתי בקולנוע כשהייתי ילדה וחשבתי שהוא מדליק וכיפי, וייתכן שאז הייתי חושבת כך גם על בורלסק. אבל שיקאגו חכם בהרבה, נוצץ יותר, ומשוחק טוב יותר. מולאן רוז' – ולרגע אשים בצד את העלילה (הבסדרית) והמוזיקה והכוריאוגרפיה (המשובחים למדי לדעתי, לרבות בחירת שירים מרעננת) – אולי המחוכים והביריות משותפים, אבל מולאן רוג' היה סרט חדשני, במובן שהוא לוקח מדיום בימתי ומראה איפה הקולנוע יכול לשדרג אותו- באפקטים, בצילום, בתזזיתיות, בעוד שבורלסק הלעוס והצפוי, יכול היה להיות מחזמר ללא כל שינוי (אולי בתור מחזמר הוא היה יכול להיות יותר חביב).
הסרט הוא מבוכה לשר ולא ברור לי למה היא הסכימה לעשות אותו. באשר לכריסטינה ידוע היטב שהיא חסרת טעם וסגנון אישי וגם קצת אלכוהוליסטית, אז זה יותר מסתדר.
לא שרציתי לתקוף את דעתך חלילה, פשוט נדהמתי שיש אנשים שראו אותו ולא נחרדו ממש.
הביקורות קוטלות. כאילו, ממש קוטלות
ואני אופתע מאוד אם שלא בצדק. למרות ההערכה שיש לי לשר כשחקנית (ויש לי. היא שחקנית מצוינת), הסרט עצמו פשוט נראה צפוי, בנאלי ופלקטי.
הלוואי שאתבדה. כל-כך קשה למצוא מיוזיקלס טובים היום.
אני תוהה איך אגילרה נראית בסרט
כשהיא הופיעה בגמר "רוקדים עם כוכבים" (האמריקני) כדי לקדם אותו, נראה היה שהיא, אה, איך לומר בעדינות? התרחבה קמעה (בעיקר באזור הפולקעס) ושמלה קצרצרה אינה פריט לבוש מחמיא לבחורה שאינה רזה במיוחד (על אחת כמה וכמה כשהיא מוקפת בשלל רקדניות רזות ממנה).
תשפטו בעצמכם: http://www.youtube.com/watch?v=AE4B0M2gm5I
בסרט היא דווקא בסדר,
אבל זה לא מה שיציל אותו.
סרט חמוד
ואל תאמינו למי שאומר אחרת.
אנא פרט.
(ל"ת)
בסך הכל
סרט מהנה וזורם עם שירים יפים והומור במידה. לא "סרט איכותי" אבל מעביר את הזמן ומהווה דוגמא טובה שקולנוע יכול להיות גם בידורי ללא יומרות.
הומור במידה? איפה היה שם הומור?
סטנלי טוצ'י היה משעשע, אבל הוא פשוט שחזר את התפקיד שלו מ"השטן לובשת פראדה". שר לא יכולה להיות משעשעת כי הפנים שלה לא מסוגלות להביע שום דבר פרט להפתעה. והדבר היחידי המשעשע בכריסטינה אגילרה הוא הפוני המגוחך שלה.
השירים לא רעים, זה נכון. אבל הנאמברים המוזיקאליים היו קטנים וחיוורים לעומת סרטים אחרים שעוסקים בנושא הזה.
איני יודעת עד כמה התיאום מדויק (טרם צפיתי)
אבל התיאור השנון שלך שעשע אותי עד מאוד (במיוחד ההערה על שר![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
).
קומדיה משובחת ביותר
שהפספוס העיקרי שלה הוא אי-ליהוק אנה פאריס במקום כריסטינה אגווילירה. באולם נשמעו צחוקים רמים לאורך הסרט וכשכריסטינה החלה לנהום זה היה הקיו לשורה שלנו להשתנק מצחוק. אה וקאם ג'יגה-מה-שמו בלי חולצה/חושף ישבן, מה עוד צריך?
או במילים אחרות
סרט לבנות וקקוסינלים
למי שאוהב סרטים מוזיקליים- דווקא מומלץ
ראיתי את הסרט עם ציפיות נורא נמוכות בגלל הביקורות, אבל דווקא נהניתי מאוד והקטעים המוזיקליים היו מהממים,
החלק השני של הסרט מעט פחות טוב, אבל עדיין הסרט נחמד, קליל, זורם ובהחלט מומלץ למי שהז'אנר קורץ לו. הסרט גם נוסה על בן זוגי ועבר בהצלחה…:)