קפה וסיגריות
Coffee and Cigarettes

אסופת סרטים קצרים שהמשותף ביניהם הוא שהם מתחרשים בבית קפה תוך כדי עישון ושתייה קפה.

אורך: 1:35
תאריך הפצה בארה"ב: 11/06/2004
תאריך הפצה בישראל: 25/11/2004

תגובה אחת פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. לא מושלם, אבל שווה צפייה

    האסתטיקה של החבובות

    סרט שניצקלייני מהמהדרין שבמהדרין שאוהביו מייחסים לו איכות אמנותית גבוהה ושונאיו בדרך כלל יוצאים ממנו באמצע – הייתי בהקרנה בקולוני מנדרין וכמעט כל האולם יצא ב"אין בעיה", ללא ספק הקטע הגרוע ביותר בסרט ביחד עם הקטע הפותח "מוזר לפגוש אותך" ובו בניני מבהיר בדיוק למה אסור לתת לו לשחק בסרטים באנגלית. גם הקטע הזה זכה לפרודיה בקומדי סטור, איכשהו. סרט מצוין לחובבי מסעדות וסרטי מסעדות שלא ישאיר אתכם עם חור יותר מדי גדול בכיס אחריו (בניגוד, נניח, לרטטוי, שאי אפשר שלא להתפתות להוציא אחריו כסף במסעדה ממש יקרה.) המשחק מדויק ומוקפד, הסצנות מציאותיות במידה וקולנועיות במידה (שחקנים וזמרים ידועים משחקים את עצמם), והסגנון מוזר בצורה הג'ארמושית הרגילה ובכל זאת לא מאיים ומטריד כמו כלב רפאים, נניח. זה יותר כמו 11 שירים באלבום אלטרנטיבי/לואו-פיי מאשר 11 סרטים קצרים, ואם אתם אוהבים פה לפחות אחד או שניים מהמשתתפים (אני כמובן באתי בגלל הווייט סטרייפס) רוב הסיכויים שתאהבו, או לפחות שתופתעו לטובה. חוץ משני הקטעים החלשים הנ"ל והקטע הסוגר, "שמפניה", שהוא מדכא מדי ומתפלש מדי בזקנה ובמוות רק מתוקף תפקידו לסגור את הסרט, את כל השאר אהבתי, אפילו את "היכן-שהוא בקליפורניה, למרות סלידתי הידועה מדינוזאורי רוק. גם הניסיון לחזור בצורה מלאכותית על כל השיחות הקיימות ככל שהסרט מתקדם יוצר איזושהי תחושה של מעגליות נוסחאתית וצפויה, ובכל זאת כדאי. הדיאלוגים מבריקים, הריאליזם והנטורליזם אמינים ומצוינים, האווירה חלומית ומהפנטת. בהחלט סרט שנותן השראה לצלם או לכתוב משהו בעצמך, או סתם עושה חשק ללכת למסעדה עם אנשים שאוהבים ולדבר. פשוט לדבר.

 

כתיבת תגובה

(חובה)

Optionally add an image (JPEG only)