1776 אבל בראפ
כשמקימי ארה"ב לא היו לבנים
עבדים? איזה עבדים?
פאק פאק פאק
עיבוד לספרו של ג'ון בולטון
השיר הראשון מספיילר את ההיסטוריה
גרסה מצולמת של המחזמר הזה שלא הפסקתם לשמוע עליו בשנתיים האחרונות
קצת לא מאמינה על עצמי שאני הולכת להירשם לדיסני פלוס בגלל כותר אחד ספציפי, אבל אם יש אחד שמצדיק את זה, זה המילטון.
ודיסני יודעים היטב שהרבה אנשים יצטרפו כדי לראות את המילטון, כי הם בדיוק הפסיקו את השבוע התנסות חינם שהיה עד כה.
בסך הכל, למרות שתיאטרון מצולם לא יכול להחליף את החוויה האמיתית, זו הדרך היחידה שלי לחוות את המיוזיקל הזה עם הקאסט המקורי שלו (חוץ מהפסקול שהוקלט איתם כמובן). הלוואי שזו תהיה סנונית ראשונה בשחרור נרחב יותר של תיעודי תאטרון היסטוריים (וויקד המקורי עם קריסטין צ׳נווית׳ ואדינה מנזל – אני מסתכלת עליך).
הרי סרטי הופעה יכולים להיות קולנוע משובח (ראו ערך: התגובה שלי על Stop Making Sense). ומהטריילר כן נראה שיש בתיעוד הזה משהו שהוא יותר נוכח וקולנועי מתיעודים אחרים. השאלה היא האם זה באמת כך.
ראיון של לין מנואל מירנדה שבו הוא מתייחס לתהליך הצילום.
מסתבר שהם צילמו במשך שלושה ימים, כולל שתי הופעות מול קהל, אבל גם הרבה שעות צילום ללא קהל. אני מניחה שהמטרה היא להרכיב את הגרסה הכי ״שלמה״ ומייצגת של חוויית המילטון, כולל קלוז אפים ותנועות מצלמה יותר דינאמיות לעומת צילום סטטי כמו שמדמיינים כששומעים ״תיאטרון מצולם״.
אני תוהה אם הם עדיין מתכננים להוציא בעתיד גם סרט של ממש (דוגמת In the Heights). זכור לי שהיה פעם דיבור כזה, אבל אולי שחרור גרסה בימתית הופכת הפקה קולנועית מלאה לפחות אטרקציה.
קישור מעניין, כי פורסם ממש לאחרונה שהמופע ״אוטופיה אמריקנית״ של דיוויד ביירן יועבר ב-HBO Max. הבמאי של הגרסה המצולמת הוא ספייק לי, והמופע עצמו גרף שבחים, אז נראה לי שיש למה לצפות.
קצת מצחיק שבזמן שכל הסרטים נדחים, דיסני החליטו – במהלך חכם – להקדים את השחרור של זה ביותר משנה. ואני יודע שאין סיכוי שזה יקרה, אבל בגלל שהשירות לא זמין בארץ באופן רשמי, יכול להיות מגניב אם "פורום פילם" יארגנו הקרנות של זה בבתי הקולנוע שאוטוטו נפתחים, כדי שזה יוכל להרוויח כסף בארץ. If only.
היה לי את המזל לצפות בהפקה הלונדונית לפני שנתיים, אבל כמובן שהאחת של ברודוויי היא משהו אחר ואני כבר מצפה לצפות גם בה. וכמו שנכתב מעלי, בעד שעוד מחזות זמר יאמצו את הגישה הזאת (המחזמר הכי טוב שראיתי בלונדון היה "הת'רס", ומה לא הייתי נותן בשביל גרסה מצולמת רשמית שלו).
נ.ב. – יש לי אלבום פייסבוק קטן על המילטון שלדעתי האובייקטיבית הוא מאוד משעשע. וכמו כן, השרשור הזה.
לתכנים של דיסני פלוס בישראל. בהנחה שזה לא אוטומטית אותו גוף שמפיץ את הסרטים של דיסני בארץ. נראה לי הגיוני שזה יגיע ליס נגיד, כמו שפעם לפני שנטפליקס נכנסה לישראל, הסדרות שלה שודרו ביס.
גם אני ראיתי את ההפקה הלונדונית והיא הייתה לגמרי משובחת בעיני, עד כדי שהתבאסתי בהתחלה שהפסקול היחיד שהיה זמין הוא זה של ההפקה המקורית. בכל זאת אחרי שחרשתי על הפסקול ההוא כמה חודשים טובים אני ממש שמחה להזמנות להשלים את חווית הצפייה בקאסט המקורי. הכי מחכה לראות את ג׳ונתן גרוף בתור המלך ג׳ורג׳.
אה והת׳רס היה באמת אחלה. לא שמעתי על תכניות לשחרר אותו אבל אפשר לקוות שההצלחה של המילטון תדרבן הפקות נוספות ללכת בכיוון.
ברגע שנטפליקס התחילו לדבר על שירות עולמי, אפילו שהוא עוד לא היה זמין בארץ, הם הפסיקו למכור את התוכן שלהם לישראל. הייתה תקופה של בערך שנה שאי היה אפשר להשיג את התוכן פה (רק פיראטית או דרך VPN), ואחריה עוד בערך שנה שנטפליקס פתחו את השירות לישראל אבל לא היו תרגומים לעברית.
דיסני בתקופה הזאת עכשיו והם לא מוכרים את התוכן הבלעדי של דיסני+ לאף גוף אחר בישראל או בעולם (בגלל זה לא ניתן למצוא נגיד את המנדלוריאן או ארטמיס פאול גם בשום מקום), אפילו שהם לא זמינים בהרבה מדינות או שפות.
כמובן שיש מנהלים מאחורי ההחלטה הזאת ויכולה להתקבל החלטה אחרת פתאום, אבל לפחות כרגע זה המצב, אז לא הייתי בונה על זה.
כי מבחינת תוכן – בגלל שהמשפט הקודם down on their luck, גם אם משתיקים אותו לחלוטין – לקהל מאוד ברור מה המילה שצריכה להיות שם. אבל מבחינה מוזיקלית – זה חלק מאוד חשוב מהמלודיה של השיר, שהוא מעבר לשנייה (לין ממש מושך את הפאאאאאאא) וזה קצת פוגם במוזיקליות של השיר.
אבל אי אפשר שלא להעריך את רמת התחכום של מערכות הצנזורה האמריקאיות – שמרגישות צורך לצנזר get the fuck back up again,
אבל
Lock up ya daughters and horses, of course
It’s hard to have intercourse over four sets of corsets
זה בסדר שהילדים ישמעו…
והוא גם האחד הכי בעייתי. כי המשמעות שלו היא לא סתם קללה לאויר, אלא גם המשמעות הכי מילולית שאפשר של המילה. ומאחר והמשפט הקודם מסתיים ב down on their luck , אין שום ספק מה המילה שנאמרת שם.
כשמצנזרים מילה, לא מצנזרים רק את הסוף שלה. מצנזרים את המילה כולה (ובטלויזיה האמריקאית גם מטשטשים את השפתיים כדי שלא יהיה אפשר לקרוא אותם) – ברגע שמהות המילה ברורה – זו נחשבת המילה גם אם היא לא נאמרת במלואה.
וברגע שזה פאק שנחשב – אני מסכימה שזה הפאק שהכי חשוב לשמור. הוא חלק כל כך חשוב וכל כך מהותי בשיר שלא הייתי מוותרת עליו.
עד כמה מופרך לתייג את הסרט כדוקומנטרי?אדון האופלב-17/01/2022 13:00
עד כמה מופרך לתייג את הסרט כדוקומנטרי?
אדון האופל
פורסם ינואר 17, 2022 ב 13:00
הרי הסרט *מתעד* את המחזה. המחזה הוא משהו שקיים גם מחוץ לסרט וכל מה שאנחנו רואים זה צוות צילום שמגיע להצגות קיימות ומצלם אותן (נערכו כמה צילומי השלמה בנפרד עם הצוות צילום אבל בכל דוקומנטרי יש קצת פברוקים פה ושם). האם זה לא עונה על ההגדרה של דוקומנטרי?
גם מוזר לי שאנשים מחלקים פרסים לשחקנים בסרט. לין מנואל מירנדה לא משחק את המילטון בשביל הסרט. הוא משחק בשביל ההצגה, לתת לו מועמדות על משחק בסרט הוא די תמוה בעיניי. התפאורה, המוזיקה, התאורה וגם הופעות השחקנים הם דברים שהיו קיימים לפני ובנפרד מהסרט שבסך הכל, מנקודת מבטם של יוצריו, תיעד על פילם (דיגיטלי) משהו שהיה כבר שם.
בגדול יש ז'אנר נפרד שהוא לא תעודה, ולא עלילתי והוא "סרטי הופעה".יש בו קלאסיקות קולנועיות לחלוטין שחייבים לראות (Stop Making Sense) לצד זבל. "המילטון" הוא לא ממש בשורה קולנועית, אבל הוא בהחלט עושה עבודה בכל הנוגע להעברת המחזמר כמו שצריך. באשר לעניין הפרסים: בעבר היה מקרה של הצגת יחיד שצולמה ושהגיעה אף למועמדות לאוסקר.
קצת חמקמקה – הרי זה לא תיעוד "סודי". במקרה של "המילטון", לדעתי, אפילו אין קהל. אבל גם לו היה – השחקנים משחקים במקביל למצלמה ולקהל. אני לא בטוח למה הערך של הקהל גדול מזה של המצלמה.
משחק מול קהל מושפע מתגובות הקהל.
אם אמרתי בדיחה והקהל לא צחק, אם הגענו לשיא מסויים והקהל לא מחא כפיים, כל הדברים האלה יכולים לשנות את ההתנהלות שלי תוך כדי תנועה, מה שלא יכול לקרות אם אין קהל.
התיעוד החד פעמי מול מצלמה (שכן ככה זה בהופעה) גם הוא מגביר ומשנה את ההתנהלות של השחקן כי הם יודעים שזה "עכשיו או אף פעם לא", ולא רק זה – אלא הגרסה שתהיה הכי פופולרית לעד.
בקיצור, אני יודע למה המשחק מול קהל משנה דברים – אני לא בטוח למה זה נחשב "יותר".
הם צילמו 3 הופעות עם קהל בעיקר ל-long shot-ים והקלטה של תגובות קהל, ואז עוד יומיים של צילומי השלמה בלי קהל בין ההופעות האלו בשביל קלוזאפים ועוד. ככה נגיד תפסו את הכניסה של לין מנואל מירנדה בשיר הראשון בלי כפיים ועוד כל מיני דברים.
תקצירים שירדו בעריכה:
1776 אבל בראפ
כשמקימי ארה"ב לא היו לבנים
עבדים? איזה עבדים?
פאק פאק פאק
עיבוד לספרו של ג'ון בולטון
השיר הראשון מספיילר את ההיסטוריה
גרסה מצולמת של המחזמר הזה שלא הפסקתם לשמוע עליו בשנתיים האחרונות
איזה כיף איזה כיף
קצת לא מאמינה על עצמי שאני הולכת להירשם לדיסני פלוס בגלל כותר אחד ספציפי, אבל אם יש אחד שמצדיק את זה, זה המילטון.
ודיסני יודעים היטב שהרבה אנשים יצטרפו כדי לראות את המילטון, כי הם בדיוק הפסיקו את השבוע התנסות חינם שהיה עד כה.
בסך הכל, למרות שתיאטרון מצולם לא יכול להחליף את החוויה האמיתית, זו הדרך היחידה שלי לחוות את המיוזיקל הזה עם הקאסט המקורי שלו (חוץ מהפסקול שהוקלט איתם כמובן). הלוואי שזו תהיה סנונית ראשונה בשחרור נרחב יותר של תיעודי תאטרון היסטוריים (וויקד המקורי עם קריסטין צ׳נווית׳ ואדינה מנזל – אני מסתכלת עליך).
מה שמסקרן אותי, אגב
זה האם זה יהיה יותר מסתם "תיעוד הופעה".
הרי סרטי הופעה יכולים להיות קולנוע משובח (ראו ערך: התגובה שלי על Stop Making Sense). ומהטריילר כן נראה שיש בתיעוד הזה משהו שהוא יותר נוכח וקולנועי מתיעודים אחרים. השאלה היא האם זה באמת כך.
אה בדיוק ראיתי
ראיון של לין מנואל מירנדה שבו הוא מתייחס לתהליך הצילום.
מסתבר שהם צילמו במשך שלושה ימים, כולל שתי הופעות מול קהל, אבל גם הרבה שעות צילום ללא קהל. אני מניחה שהמטרה היא להרכיב את הגרסה הכי ״שלמה״ ומייצגת של חוויית המילטון, כולל קלוז אפים ותנועות מצלמה יותר דינאמיות לעומת צילום סטטי כמו שמדמיינים כששומעים ״תיאטרון מצולם״.
אני תוהה אם הם עדיין מתכננים להוציא בעתיד גם סרט של ממש (דוגמת In the Heights). זכור לי שהיה פעם דיבור כזה, אבל אולי שחרור גרסה בימתית הופכת הפקה קולנועית מלאה לפחות אטרקציה.
לא מכירה את Stop Making Sense, אחפש את הכתבה.
לא כתבה, דף סרט
ספציפית, זה: https://www.fisheye.co.il/movies/stop-making-sense/
תודה על ההמלצה!
קישור מעניין, כי פורסם ממש לאחרונה שהמופע ״אוטופיה אמריקנית״ של דיוויד ביירן יועבר ב-HBO Max. הבמאי של הגרסה המצולמת הוא ספייק לי, והמופע עצמו גרף שבחים, אז נראה לי שיש למה לצפות.
"להירשם לדיסני+"...
(ל"ת)
כן?
אני לא גרה בישראל, אז זו אופציה שקיימת.
ואיפה שאני גרה יש אשכרה השלכות די לא נעימות לפיראטיות, אז מעדיפה לשלם חודש אחד לדיסני+ מאשר להסתכן.
פריבילגית.
(ל"ת)
It must be nice, it must be nice
To have Hamilton on your screen.
קצת מצחיק שבזמן שכל הסרטים נדחים, דיסני החליטו – במהלך חכם – להקדים את השחרור של זה ביותר משנה. ואני יודע שאין סיכוי שזה יקרה, אבל בגלל שהשירות לא זמין בארץ באופן רשמי, יכול להיות מגניב אם "פורום פילם" יארגנו הקרנות של זה בבתי הקולנוע שאוטוטו נפתחים, כדי שזה יוכל להרוויח כסף בארץ. If only.
היה לי את המזל לצפות בהפקה הלונדונית לפני שנתיים, אבל כמובן שהאחת של ברודוויי היא משהו אחר ואני כבר מצפה לצפות גם בה. וכמו שנכתב מעלי, בעד שעוד מחזות זמר יאמצו את הגישה הזאת (המחזמר הכי טוב שראיתי בלונדון היה "הת'רס", ומה לא הייתי נותן בשביל גרסה מצולמת רשמית שלו).
נ.ב. – יש לי אלבום פייסבוק קטן על המילטון שלדעתי האובייקטיבית הוא מאוד משעשע. וכמו כן, השרשור הזה.
מעניין למי יש זכויות שידור
לתכנים של דיסני פלוס בישראל. בהנחה שזה לא אוטומטית אותו גוף שמפיץ את הסרטים של דיסני בארץ. נראה לי הגיוני שזה יגיע ליס נגיד, כמו שפעם לפני שנטפליקס נכנסה לישראל, הסדרות שלה שודרו ביס.
גם אני ראיתי את ההפקה הלונדונית והיא הייתה לגמרי משובחת בעיני, עד כדי שהתבאסתי בהתחלה שהפסקול היחיד שהיה זמין הוא זה של ההפקה המקורית. בכל זאת אחרי שחרשתי על הפסקול ההוא כמה חודשים טובים אני ממש שמחה להזמנות להשלים את חווית הצפייה בקאסט המקורי. הכי מחכה לראות את ג׳ונתן גרוף בתור המלך ג׳ורג׳.
אה והת׳רס היה באמת אחלה. לא שמעתי על תכניות לשחרר אותו אבל אפשר לקוות שההצלחה של המילטון תדרבן הפקות נוספות ללכת בכיוון.
זה קרה עם נטפליקס (ואמזון) רק ממש בהתחלה
ברגע שנטפליקס התחילו לדבר על שירות עולמי, אפילו שהוא עוד לא היה זמין בארץ, הם הפסיקו למכור את התוכן שלהם לישראל. הייתה תקופה של בערך שנה שאי היה אפשר להשיג את התוכן פה (רק פיראטית או דרך VPN), ואחריה עוד בערך שנה שנטפליקס פתחו את השירות לישראל אבל לא היו תרגומים לעברית.
דיסני בתקופה הזאת עכשיו והם לא מוכרים את התוכן הבלעדי של דיסני+ לאף גוף אחר בישראל או בעולם (בגלל זה לא ניתן למצוא נגיד את המנדלוריאן או ארטמיס פאול גם בשום מקום), אפילו שהם לא זמינים בהרבה מדינות או שפות.
כמובן שיש מנהלים מאחורי ההחלטה הזאת ויכולה להתקבל החלטה אחרת פתאום, אבל לפחות כרגע זה המצב, אז לא הייתי בונה על זה.
זה היה מהיר! תודה רבה!
אז בינתיים, לכל מי שתהה מה יקרה ל"גסויות" של המילטון,
לין מנואל מירנדה עדכן שהוא literally gave two fucks so the kids could see it, כי דיסני…
אני מנסה להבין איפה הפאק שנשאר
כי היחיד שבא בחשבון תכלס הוא “-That was my wife who you decided to fuuuu” אבל אני לא חושבת שהם אומרים את המילה במלואה שם. אולי זה עדיין נחשב.
קצת באסה כי “Southern mothrfucking democratic republicans” זו אחלה שורה.
לפי הבנתי, זה אכן האחד שציינת.
וגם האחד שהכי קשה לצנזר בצורה עקיפה כלשהי.
לא בטוחה למה התכוונת בקשה לצנזר
כי מבחינת תוכן – בגלל שהמשפט הקודם down on their luck, גם אם משתיקים אותו לחלוטין – לקהל מאוד ברור מה המילה שצריכה להיות שם. אבל מבחינה מוזיקלית – זה חלק מאוד חשוב מהמלודיה של השיר, שהוא מעבר לשנייה (לין ממש מושך את הפאאאאאאא) וזה קצת פוגם במוזיקליות של השיר.
אבל אי אפשר שלא להעריך את רמת התחכום של מערכות הצנזורה האמריקאיות – שמרגישות צורך לצנזר get the fuck back up again,
אבל
Lock up ya daughters and horses, of course
It’s hard to have intercourse over four sets of corsets
זה בסדר שהילדים ישמעו…
כמו שנאמר: אפשר להגיד הכל בטלוויזיה האמריקאית
פשוט צריך לדעת להשתמש במילים הנכונות.
זה אכן האחד שנשאר
והוא גם האחד הכי בעייתי. כי המשמעות שלו היא לא סתם קללה לאויר, אלא גם המשמעות הכי מילולית שאפשר של המילה. ומאחר והמשפט הקודם מסתיים ב down on their luck , אין שום ספק מה המילה שנאמרת שם.
כשמצנזרים מילה, לא מצנזרים רק את הסוף שלה. מצנזרים את המילה כולה (ובטלויזיה האמריקאית גם מטשטשים את השפתיים כדי שלא יהיה אפשר לקרוא אותם) – ברגע שמהות המילה ברורה – זו נחשבת המילה גם אם היא לא נאמרת במלואה.
וברגע שזה פאק שנחשב – אני מסכימה שזה הפאק שהכי חשוב לשמור. הוא חלק כל כך חשוב וכל כך מהותי בשיר שלא הייתי מוותרת עליו.
עד כמה מופרך לתייג את הסרט כדוקומנטרי?
הרי הסרט *מתעד* את המחזה. המחזה הוא משהו שקיים גם מחוץ לסרט וכל מה שאנחנו רואים זה צוות צילום שמגיע להצגות קיימות ומצלם אותן (נערכו כמה צילומי השלמה בנפרד עם הצוות צילום אבל בכל דוקומנטרי יש קצת פברוקים פה ושם). האם זה לא עונה על ההגדרה של דוקומנטרי?
גם מוזר לי שאנשים מחלקים פרסים לשחקנים בסרט. לין מנואל מירנדה לא משחק את המילטון בשביל הסרט. הוא משחק בשביל ההצגה, לתת לו מועמדות על משחק בסרט הוא די תמוה בעיניי. התפאורה, המוזיקה, התאורה וגם הופעות השחקנים הם דברים שהיו קיימים לפני ובנפרד מהסרט שבסך הכל, מנקודת מבטם של יוצריו, תיעד על פילם (דיגיטלי) משהו שהיה כבר שם.
73% מופרך
בגדול יש ז'אנר נפרד שהוא לא תעודה, ולא עלילתי והוא "סרטי הופעה".יש בו קלאסיקות קולנועיות לחלוטין שחייבים לראות (Stop Making Sense) לצד זבל. "המילטון" הוא לא ממש בשורה קולנועית, אבל הוא בהחלט עושה עבודה בכל הנוגע להעברת המחזמר כמו שצריך. באשר לעניין הפרסים: בעבר היה מקרה של הצגת יחיד שצולמה ושהגיעה אף למועמדות לאוסקר.
וכלומר, ספציפית הנקודה של "למי השחקן משחק"
קצת חמקמקה – הרי זה לא תיעוד "סודי". במקרה של "המילטון", לדעתי, אפילו אין קהל. אבל גם לו היה – השחקנים משחקים במקביל למצלמה ולקהל. אני לא בטוח למה הערך של הקהל גדול מזה של המצלמה.
כי הקהל נותן פידבק מיידי שיכול להשפיע על ההופעה
משחק מול קהל מושפע מתגובות הקהל.
אם אמרתי בדיחה והקהל לא צחק, אם הגענו לשיא מסויים והקהל לא מחא כפיים, כל הדברים האלה יכולים לשנות את ההתנהלות שלי תוך כדי תנועה, מה שלא יכול לקרות אם אין קהל.
כן, אבל זה נכון גם הפוך
התיעוד החד פעמי מול מצלמה (שכן ככה זה בהופעה) גם הוא מגביר ומשנה את ההתנהלות של השחקן כי הם יודעים שזה "עכשיו או אף פעם לא", ולא רק זה – אלא הגרסה שתהיה הכי פופולרית לעד.
בקיצור, אני יודע למה המשחק מול קהל משנה דברים – אני לא בטוח למה זה נחשב "יותר".
חלק היה עם קהל וחלק בלי
הם צילמו 3 הופעות עם קהל בעיקר ל-long shot-ים והקלטה של תגובות קהל, ואז עוד יומיים של צילומי השלמה בלי קהל בין ההופעות האלו בשביל קלוזאפים ועוד. ככה נגיד תפסו את הכניסה של לין מנואל מירנדה בשיר הראשון בלי כפיים ועוד כל מיני דברים.