שמחתודהעודבבקשה
Happythankyoumoreplease

צעיר בניו יורק מוצא ילד שאיבד את משפחתו ולוקח אותו איתו לדירה – ועוד סיפורים על צעירים ניו יורקיים.

תאריך הפצה בישראל: 03/03/2011

8 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. וואו, המפיצים באמת תרגמו את זה כפשוטו?

    88MPH

    אדיר.

  2. ג'וש רדנור

    קובי

    סרט ממש נחמד,במיוחד בשביל סרט ראשון.
    לא וואו אבל בהחלט יש עתיד לבחור,אני נהנתי.

  3. תגובה שמכילה ספוילר לשמחתודהעודבבקשה מאת איתי
    • הסרטים הם ככה כי

      שי

      קודם כל, כאלו הם היוצרים עצמם: לא עשירים, הרבה שאיפות, מסובכים באהבה. וזה גם חלק גדול מהקהל של הסרטים האלו. זה הכל. קלישאתי? הקלישאה הרעה היא הדרך שבה מוצגים הדברים, ולא בדברים עצמם. הרבה דמויות ומצבים בקולנוע הם קלישאות, אבל זה לא יפריע כל עוד האופן שבו המצבים מוצגים, המילים של הדמויות וכו' הם לא קלישאתיים. קל ופשוט.
      בסרט המדובר יש הרבה דיאלוגים טובים, והמצבים לא לגמרי קלישאתיים. לא הכל, אבל הרוב.

      • תגובה שמכילה ספוילר מאת איתי
  4. קטן ומקסים

    שירשיר

    כיף כל כך לראות סרט לא במתכונת הוליוודית, וגם אם ג'וש רדנור מתחלף בטד כל הזמן בראש, ההופעה של שאר השחקנים (מרענן לראות את את מלין אקרמן שלא בתפקיד הבלונדינית-קומדיה-רומנטית) אמינה ונוגעת ללב.

    חמוד חמוד חמוד

  5. סרט מקסים.

    Veritas

    לא לחינם הסרט זכה בפרס חביב הקהל בסאנדנס כמו שקר עד העצם זכה בצדק בפרס הרשמי (להבדיל מקומפני מן ובלו ולנטיין הבינוניים).

  6. אנשים חושבים

    Wendy van Dunajew

    שאם הם יכניסו לסרט שלהם ילד קטן שלא מדבר, זה יעשה את הסרט שלהם מתוחכם ועמוק, או רגיש ונוגע.
    אז לא. זה לא מה שזה עושה. כל מה שזה עושה זה להפוך את הילד החמוד לילד סופר מגה מעצבן.

 

כתיבת תגובה

(חובה)

Optionally add an image (JPEG only)