חומריו האפלים
His Dark Materials

עיבוד לסדרת הספרים של פיליפ פולמן, אחרי שהסרט ההוא ב-2007 לא ממש הצליח.

תאריך הפצה בארה"ב: 04/11/2019
תאריך הפצה בישראל: 05/11/2019

10 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. פרק ראשון מאכזב.

    אסף

    כנראה שאלה ספרים קשים מאוד לעיבוד, ואני מקווה שהניסיון הנוכחי לא יהיה האחרון (גם שר הטבעות נחשבה פעם ליצירה בלתי-ניתנת להסרטה).

    נכון שסדרות רבות וטובות הצליחו להתרומם מפרקים ראשונים לא מוצלחים, אבל כאן נראה שהפגמים הם מאוד אינהרנטיים. הפגם הבולט ביותר הוא הנימה הילדותית – אף אחד לא ציפה שהסדרה תהיה חומר למבוגרים בלבד בסגנון 'משחקי הכס', אבל בהחלט התאכזבתי לגלות אופי שמזכיר יותר את הסגנון של סרטי הארי פוטר המוקדמים. הילדותיות לא באה לידי ביטוי רק בסגנון של הסדרה עצמה, אלא אפילו בהיגיון ובחוקים הפנימיים של היקום של ליירה – בספרים, הילדים ביקום האחר נתפסו כמטרד חביב (במקרה הטוב מאוד), ככוח עבודה זול (במקרה השכיח) או כאלמנטים נוחים לניצול והתעללות מזוויעים (במקרה הרע). בסדרה, לעומת זאת, אחת הסצנות החלשות ביותר בפרק הראשון מראה ויכוח (!!) בין לורד עזריאל ובין רוג'ר, נער המטבח – סצנה שאת חוסר סבירותה במקור הספרותי קשה לתאר.

    לגבי הליהוק אני חצוי. דפני קין בתור ליירה היא בלי ספק נקודת אור, ג'יימס מקאבוי הוא שחקן מצוין ויכול להיות לורד עזריאל מוצלח מאוד, לו רק התסריטאים ישימו בפיו את השורות הנכונות. השמועות אומרות שרות' וילסון היא שחקנית טובה, אבל מבחינה חיצונית הליהוק שלה כגברת קולטר הוא גרוע מאוד. קולטר היא כנראה הדמות המרתקת ביותר בספרים, וחלק גדול מזה הוא הפער שבין הנראות והאישיות שלה, והאופן בו היא עושה שימוש במראה החיצוני. הבחירה ללהק שחקנית בעלת לוק 'מרושע' כל כך מיושן (גבות דרמטיות, שפתיים מעוקלות, קרייזי אייז, כל הווג'ראס) היא בעיני דוגמה נוספת ליחס מזלזל ושגוי לספרים.

  2. התחיל לא טוב

    esh

    לא קראתי את הספרים ואני לא זוכר כלום מהסרט חוץ מזה שיש חיות מתרוצצות.
    התאכזבתי קשות כבר מהשניות הראשונות: התחילו במספר משפטי אקספוזיציה רשומים על המסך. קראתי אותם ולא האמנתי שעשו זאת ב 2019. אני לא מחשיב עצמי כאדם מאוד יצירתי ואם אני חשבתי איך לשזור את *כל* המשפטים הללו כחלק אינטגרלי מטקסט של הדמויות במהלך הפרק הראשון, זה מראה על בעיה.
    יש הרגשה שהסדרה ילדותית מדי. חבל. אצפה בעוד פרק לפני שאפרוש, ליתר ביטחון.

    • כיף לי לראות את הספרים עוברים למסך

      אבל משפטי האקספוזיציה הם נוראיים ומיותרים.

    • אז צפיתי בעוד פרק. מיציתי.

      esh

      כל הפרק הייתה הרגשה של מריחה של זמן בכדי למלא את המכסה.
      צפיתי וחשבתי על כל סוגי המעברים המעצבנים הללו: שוטים של תמונות נוף או של הרכב נוסע ממקום למקום. אין פה הרבה כאלה, אבל זו ההרגשה הכללית.

      • כרגע עוד לא ראיתי מעבר לפרק הראשון,

        שלמקו GRAS

        וזה מכיוון שבעוד בווצ'מן זה אחד הדברים הראשונים שאני רואה כשהוא זמין (גם בגלל הסרטונים של דורון, אבל גם בגלל שפשוט כיף לי לראות את הפרק), לגבי חומריו האפלים אני לא מרגיש שום דחיפות לראות. ככה שבינתיים HBO הצליחו באחד ופספסו באחד בתחליפים למשחכס.

  3. פרק 4 היווה שיפור משמעותי

    הסדרה בבת אחת קיבלה איזושהי דחיפה והתחילה אשכרה לסחוף. הקרדיט לכאורה לבמאי הפרק, אוטו בת'ראסט, שעשה את 'רובין הוד' המושמץ מהשנה שעברה; ללין מנואל מירנדה שהצטרף לקאסט ונהנה מכל רגע; וכמו כן, גם לכך שהתסריט התחיל סוף סוף להזיז דברים. אולי אני עוד ממש יאהב את הסדרה הזו, שעד כה התנהלה באיטיות מעצבנת. המשכתי רק בגלל הפוטנציאל שניכר לעין, וכעת אני מקווה שאקבל את הגמול על סבלנותי.

  4. אני מצטער אבל הסדרה לא משכנעת אותי בינתיים במשהו שונה

    שנאוצר

    מהמסקנה שהגעתי אליה מהסרט ומהניסיון שלי לקרוא את הספר הראשון: זה אחד מעולמות הפנטזיה הכי מטומטמים שאי פעם נוצרו ברמה שזה לא מאפשר ליהנות ממנו באמת. אני מדבר על רמת "מפוצלים" של טמטום.

    • נו אבל תסביר

      Abe

      סקרנת

      1
      esh ?
  5. תגובה שמכילה ספוילר ללספרים, אבל לא לסדרה מאת ravid23
  6. נו באמת מה זה החרא הזה.

    שנאוצר

    אוקיי, אמרתי כבר שעוד בספרים יש כאן בניית עולם גרועה בעיניי, אבל לפעמים עצם הטירוף וההזיה שמאחורי חלק מהרעיונות של פולמן גרמו לזה להיות לפחות מבדר, גם אם לא קוהרנטי ועם הרבה יותר מדי שאלות לא פתורות.

    אבל בסדרה אפילו את זה אין. הם די מוותרים על כל הטרלול ופשוט עושים הכל בצורה כל כך גנרית וחסרת דמיון, ובפרק השביעי הגיעה הדוגמה האולטימטיבית לכך.

    בואו נראה רגע איך הגולש פרשדונה תיאר את אחת מסצינות השיא של הסרט המקורי:

    הקטע עם קרב הדובים!!! או מאן, אם סרטי פנטזיה היו מוזיקה, הסצינה הזאת היתה דת' מטאל. זה פשוט היה הדבר הכי קשוח-הארדקור בעולם. ובכלל, כל הסצינה גרמה לי לחשוב על קרב WWE מוגבר עם דובי קרח במקום אנשים, בעיקר הסיום שלו.
    ראגנר: "בשביל זה חזרת? זה הכל?! זה הכל?!?!"
    ~יוריק מעיף לו את הפאקינג לסת בכאפה מהחלל~
    יוריק: כן, זה הכל!!
    ~להבות סגולות ברקע, מוזיקת הניצחון של יוריק מהדהדת בין הקרחונים, הלוגו שלו מופיע על המסך והוא מקבל את החגורה הגדולה הזאת של האליפות, או משהו~

    ומה כאן? כלום. סירוס מוחלט. וזה כשהסרט נוצר על ידי האחים וורנר והיה מיועד לילדים, בעוד שהסדרה היא הפקה של HBO ומיועדת גם למבוגרים.

 

כתיבת תגובה

(חובה)